למה לא קובעים יעד אינפלציה של 0%?

עלייה מתונה במחירים מגדילה את המסים שהממשלה גובה ■ בכל פעם שמחירו של מוצר עולה, המדינה מקבלת יותר מסי קניה ומע"מ

עמי גינזבורג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מחזיקה שטר חדש של 200 שקל
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מחזיקה שטר חדש של 200 שקלצילום: אמיל סלמן

מדוע יעד האינפלציה בישראל הוא 1%–3%? האם לא היה עדיף לקבוע יעד של 0% או קרוב לכך? למי זה טוב שהמחירים עולים?

צפריר

במערב התקבעה בשנים האחרונות הדעה הרווחת שאינפלציה של כ-2% בשנה נחשבת ל"בריאה". בעבר קראו לה "אינפלציה אירופית", משום שבמשך שנים שררה במערב אירופה אינפלציה בשיעורים כאלה.

שיעור אינפלציה של 2% בשנה מעודד את הפעילות הכלכלית ומלמד על צמיחה. מפעלים צופים יותר הכנסות על אותם מוצרים, דבר שיגדיל את רווחיהם ויאפשר להם לשלם שכר גבוה יותר לעובדים. אינפלציה של 2% בשנה גם לא שוחקת במידה רבה מדי את החסכונות של הציבור, לא משנה החלטות צריכה, ולא מעוררת תביעות שכר מצד עובדים שחשים שכוח הקנייה שלהם נשחק.

בניגוד לכך, אינפלציה בשיעורים גבוהים מדי (מעל 4%) עלולה לגרום לתסיסה חברתית מצד ציבור רחב שמתקשה לעמוד במחירים הגואים. אינפלציה נמוכה מדי או שלילית עלולה לגרום לשינוי בהתנהגות הציבור, לגרום לו לדחות קניות (בגלל ציפיות לירידת מחירים), ולהוביל לקיפאון ושפל כלכלי.

בישראל, שסבלה בשנות ה–70 וה–80 מאינפלציה גבוהה של 10% ומעלה, אינפלציה של 2% בשנה נחשבה בעבר למשאת נפש. הגעה ליעד אינפלציה של 1%–3% בעשור הקודם (2000–2010) נחשבה להצלחה גדולה למדיניות הדיס־אינפלציה של בנק ישראל. המדיניות נוהלה בעיקר באמצעות ריבית גבוהה. אבל בשלוש השנים האחרונות האינפלציה בישראל נמוכה מאוד, ולמעשה שלילית. לכן, כדי להגיע ליעד אינפלציה של 1%–3% שקבעה הממשלה, בנק ישראל מחזיק ריבית נמוכה מאוד של 0.1%. מעבר לכך, לממשלה יש אינטרס מובנה לשמור על אינפלציה נמוכה אך חיובית, משום שכך היא מגדילה את הכנסות המדינה ושוחקת את חובותיה.

עלייה מתונה במחירים מגדילה את המסים שהממשלה גובה. בכל פעם שמחירו של מוצר עולה, המדינה מקבלת יותר מסי קניה ומע"מ. בכל פעם ששכר העובדים עולה, המדינה גובה יותר מס הכנסה, ובכל פעם שפירמות מרוויחות יותר כסף, למדינה נוצרים יותר מסי חברות.לעומת זאת, מכיוון שרוב החוב הממשלתי אינו צמוד לאינפלציה, העלייה בהכנסות אינה מלווה בעלייה בשיעור דומה בחוב.

תהליך כזה מכונה על ידי הכלכלנים בשם "מס אינפלציה". לעומת זאת, אינפלציה שיוצאת משליטה תגרום לרוכשי אג"ח ממשלתיות לדרוש ריביות גבוהות כפיצוי על השחיקה בכוח הקנייה של המטבע, לגרום לסכסוכי עבודה מצד עובדים ממורמרים ועלולה לקלוע את המשק לסחרור שיפגע ביציבותו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום