Big Mac Index - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

Big Mac Index

הביג מק נבחר על ידי אקונומיסט משום שהוא מוצר סחיר, שמיוצר לפי ספציפיקציות דומות במקומות שונים בעולם

2תגובות
מדד הביג מק
דובי קייך

מדד "ביג מק".

מדד פופולרי ולא מדעי בעליל שהחל כסוג של קוריוז במגזין הכלכלי הבריטי הנחשב "אקונומיסט" ב–1986, כדרך נוספת למדידה של יחסי מטבעות וכוח הקנייה במדינות השונות. עם השנים, המדד קיבל תהודה גדולה והחל להיות מצוטט בעיתונים ואתרים פיננסיים רבים. "אקונומיסט" ממשיך לפרסם את המדד מדי שנה, אולם עורכי המגזין מדגישים כי המדד נועד "לעכל בצורה נוחה יותר את המושג 'שוויון כוח הקנייה' (PPP)", ומזהירים כי אין לגזור ממנו מסקנות חותכות אחרות.

הרעיון הבסיסי פשוט. חוקי הכלכלה אומרים שמוצר סחיר או סל מוצרים שניתן לקנות במדינות שונות צריך לעלות אותו הדבר בכל מקום. אחרת ניתן יהיה לעשות עליו "ארביטראז'" — לקנות אותו במקום שבו הוא זול, ולמכור אותו במקום שבו הוא יקר. פעולת הארביטראז' תוביל לאורך זמן להשוואה במחירו בשני המקומות.

הביג מק נבחר על ידי אקונומיסט משום שהוא מוצר סחיר, שמיוצר לפי ספציפיקציות דומות במקומות שונים בעולם. לפיכך, הוא בעצם "סל של מוצרים". סיבה שנייה לבחירה בו היתה התפוצה הגדולה של מקדונלד'ס בעולם.

אז מה מראה המדד ואיך הוא עובד? לפי אקונומיסט, ביולי 2016 ניתן היה לקנות בישראל ביג מק ב–16.9 שקל. בארה"ב עלה הכריך 5.04 דולר. על פי המחירים אלה, שער החליפין בין המטבעות היה צריך להיות 3.35 שקל לדולר. בפועל, שער הדולר היה באותה תקופה 3.85 שקל לדולר. ולכן, לפי המדד ב–2016, הדולר היה "חזק" לעומת השקל בכ–13%.

הבדיקה של 2016 הראתה שהדולר חזק מול רוב מטבעות העולם. רק המטבעות של שווייץ, נורווגיה ושוודיה היו "חזקים" מהדולר האמריקאי. ביולי 2016 היה מחיר ביג מק בשווייץ 6.5 פרנק שוייצי (6.6 דולר), בנורווגיה 47 קרונות נורווגיים (5.5 דולר) ובשוודיה 45 קרונות שוודיים (5.2 דולר).

מדד הביג מק הוא פופולרי וקל לשיווק והבנה, והוא משקף לכאורה פערים בין מטבעות, שאמורים להיסגר לאורך זמן. בפועל, יש בו עיוותים רבים, שנובעים בין היתר מכך שהביג מק אינו באמת סחיר. בפועל, אי־אפשר באמת לקנות כריך זול במוסקווה ואז למכור אותו ביוקר בניו יורק. לכן, הפרשי המחירים לא משקפים רק את פערי המטבעות, אלא רכיבים אחרים בכלכלה: עלויות ייצור מקומיות, השונות באופן דרמטי ממקום למקום וטעמי צרכנים שמשפיעים על הביקושים. עובדי המטבח של מקדונלד'ס במלזיה למשל, לא משתכרים כמו אלה שבקנדה, וסביר שהדבר ישפיע על מחיר ההמבורגר והצ'יפס. הביקוש לביג מק בהודו, מדינה שמקדשת פרות ונוטה לצמחונות, יהיה נמוך בהרבה מהביקוש לו באוסטרליה או יפן. גם למדיניות המס בכל מדינה יש כמובן השפעה.

במצרים, שבה השכר זול מאוד, עולה ביג מק 23 לירות (כ–2.6 דולר). ברוסיה, שבה הרובל צנח דרמטית, מחירו הוא 130 רובל — כ–2 דולרים בלבד. למרות ההטיות הרבות, השימוש במדד נותר פופולרי גם 30 שנה לאחר השקתו והוא מאפשר בעיקר לראות מיהן המדינות היקרות ומיהן המדינות הזולות. המדד יכול גם לספק תובנה מסוימות על כוחם של מטבעות, במיוחד במדינות שפועל בהן שוק שחור למטבע חוץ, ששער החליפין שלו שונה לחלוטין מזה הרשמי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#