"כדי להצליח בעסקים לא צריך לרמות", אבל מה לגבי הרווח למשקיעים - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כדי להצליח בעסקים לא צריך לרמות", אבל מה לגבי הרווח למשקיעים

חלק מהמשקיעים מעדיפים חברות שמגלות אחריות חברתית, אינן מזהמות ומתייחסות באופן הוגן לעובדיהן - ומאמינים כי מניותיהן יניבו תשואות עודפות בטווח הארוך ■ האם הם צודקים?

5תגובות

לא מעט חברות תעשייה ישראליות סובלות בשנים האחרונות מחרם על מוצריהן במדינות ששוללות את מדיניותה של ממשלת ישראל; רוסיה סובלת בשנתיים האחרונות מסנקציות כלכליות עקב נוכחותה הצבאית באוקראינה; נגד איראן ננקטו סנקציות כלכליות כדי לעצור את מדיניות הגרעין שלה; ובעבר הונהגו סנקציות כלכליות נגד דרום אפריקה בשל מדיניות האפרטהייד. אכן, חרם כלכלי וסנקציות הננקטים נגד חברות ומדינות הם כלי לחץ עליהן לשנות את התנהגותן ומדיניותן — ולעתים קרובות מדובר בכלי אפקטיבי למדי.

חרמות וסנקציות יכולים להינקט על ידי צרכנים נגד חברות ספציפיות, שלדעתם פוגעות בערכים החשובים להם. כך למשל, בעבר נשמעה ביקורת קולנית נגד תנאי העבודה הקשים בסדנאות היזע של נייקי באסיה. הלחץ אילץ את החברה לשנות את היחס לפועליה בעולם. יש צרכנים שלא מוכנים לקנות מוצרים של חברות קוסמטיקה שמבצעות ניסויים בבעלי חיים. זאת תופעה שיכולה לפגוע בהן, ולהשפיע לרעה על רווחיותן.
משקיעים בשוק ההון לא תמיד ערים לניואנסים האלה. ניתוח ערכה של חברה מתקשה לכמת פרמטרים הקשורים לערכים חברתיים. המשקיעים מתמקדים בדרך כלל בביצועים הכספיים של החברה, ברווחיותה ובמנועי הצמיחה שלה. הם מתמקדים בדרך כלל בנתונים שמאפשרים השוואה בין חברות.

מפגין מתפרץ למסיבת העיתונאים של פולקסווגן
בלומברג

ואולם ניתוח מלא צריך להתייחס גם לסיכון הכרוך בכל חברה, ולהעריך מה יקרה לה בתרחישים שליליים, אם תחזיותיה לא יתממשו. החלק הזה של הניתוח פחות כמותי ויותר הסתברותי. בין גורמי הסיכון האלה ניתן לכלול את היחס לעובדים או ללקוחות, ממשל תאגידי או עיסוק בפעילות שנויה במחלוקת. אלה גורמים שיכולים לפגוע בה בעתיד (או ליצור לה הזדמנויות), ויש משקיעים שמייחסים להם חשיבות גבוהה. חברות שמצטיינות בהוגנות לעובדיהן וללקוחותיהן, או שמקדמות פתרון של סוגיות חברתיות, זוכות לרוב לתדמית טובה גם בשוק ההון. ההנחה בקרב משקיעים כאלה אומרת שהצלחה עסקית כרוכה גם במחויבות חברתית.

בעולם יש מדדים שנותנים משקל גבוה לחברות שמצטיינות באחריות חברתית. לחברת המדדים של מורגן סטנלי, MSCI, יש כמה מדדים כאלה. ההשוואה בין המדדים החברתיים למדדים הרגילים אינה חד משמעית, אך ניתן להבחין כי מדדי המניות לאחריות חברתית במדינות מתפתחות מניבים בדרך כלל תשואת יתר משמעותית לעומת המדדים הרגילים באותן מדינות. כך למשל, בחמש השנים האחרונות הניב מדד כזה בהודו (MSCI India ESG) תשואה ממוצעת שנתית של 3%, לעומת המדד הכללי של MSCI להודו, שירד ב–1.6% בממוצע. בסין הפער גדול יותר. המדד למניות בעלות אחריות חברתית של MSCI הניב תשואה של 9%, לעומת תשואה של 0.8% במדד MSCI סין.

הפער במדינות מתעוררות מוסבר בכך שקיים פער גדול בין חברות שמתנהלות בהן באופן תקין לחברות שאינן פועלות כך. בארה"ב, למשל, הפער היה לטובת המדד המלא: MSCI ארה"ב הניב תשואה שנתית ממוצעת של 10.2% בחמש השנים האחרונות, לעומת 9.5% במדד MSCI לאחריות חברתית.

"רע לעובדים - רע לבעלי המניות"

התשואה השנתית הממוצעת בחמש השנים האחרונות של המדדים
המלאים, לעומת המדדים שכוללים רק את המניות של החברות
בעלות אחריות חברתית

MSCI סין: -0.1%   המניות החברתיות במדד: 7.6%

MSCI ארה"ב - 10.2%  המניות החברתיות במדד - 9.5%

MSCI הודו - 1.6%  המניות החברתיות במדד - 3%

ת"א 100 - 1.2%   המניות החברתיות במדד - 2.2%

הנה דוגמה לסיפור שקושר בין עסקים והתחשבות בסביבה: חברת השקעות אמריקאית גדולה, בוסטון קומון, לחצה לפני כמה שנים על חברת האנרגיה הברזילאית פטרובראס להימנע מהשקעות בענף הנפט בסודן, מחשש כי התאגיד משתף פעולה עם פגיעה בזכויות אדם. הלחץ נשא פרי לבסוף, והחברה נמנעה מהשקעה במדינה.

הגישה שקושרת בין מדיניות השקעה לבין התנהלות סביבתית של חברות מכונה Socially Responsible Investments) SRI). השם מעיד, בין השאר, על כך שזאת תופעה שאינה צפויה להיעלם בעתיד, ואולי אף תתרחב. הרציונל הכלכלי הוא כזה: שוק ההון הוא גורם שמקצה משאבי הון לחברות. להקצאה יש כוח והשפעה, שיכולים להניע תהליכים חברתיים וערכיים שחשובים למשקיעים ולעולם שבו הם חיים. הרווחים מהקצאה נכונה של המשאבים אולי לא יגיעו מיד, אבל יופיעו בטווח הארוך.

תפישה כזאת של השקעות התחילה בתקופת העבדות בארה"ב. רבים סירבו אז להשקיע בחברות שמעסיקות עבדים. בהמשך סירבו משקיעים להניח את כספם בחברות שמייצרות אלכוהול, ולאחר מכן נכנסו לרשימה עסקים "אסורים" נוספים.

"אנשים יכולים להיות נפלאים, אבל אם הכסף שלהם גורם לניצול עובדים, אז הם עושים נזק. טבעונים, למשל, שהולכים רחוק עם האמונה שלהם — ההשפעה החיובית שיכולה להיווצר מההשקעות שלהם גדולה בהרבה מההשפעה שנגרמת כתוצאה מאכילת אוכל לא טבעוני", אומרת נגה לבציון־נדן, מנכ"לית חברת המחקר גרינאיי (Greeneye), שעוסקת בייעוץ ומחקר לגופים מוסדיים בנושא השקעות אחראיות. גרינאיי, שהוקמה ב–2008, משתפת פעולה עם החברה הבריטית Vigeo and EIRIS ליצירת מאגר מידע עולמי שכולל דירוג של חברות ציבוריות ישראליות ובינלאומיות בתחום של אחריות חברתית. הפרופיל שנקבע לכל חברה כולל ציון, הגדרת סיכונים וההזדמנויות בחברה הקשורים לנושאים אלה.

אינפו - מכשירי השקעה לבעלי מודעות חברתית

MSCI ארה"ב (קרן סל)

סימול: KLD
כסף מנוהל: 350 מיליון דולר
דמי ניהול: 0.5%
3 חברות גדולות במדד: 3M ,
מיקרוסופט, NextEra Energy
תשואה בשנה האחרונה: 1.3%
תשואה בחמש השנים
האחרונות: 57

קסם מעלה (תעודת סל)
סימול: KSMMA
כסף מנוהל: 200 מיליון דולר
)התעודה הושקה ב 2005- (
דמי ניהול: 0.2%
3 חברות גדולות במדד: טבע,
פריגו וכיל
תשואה בשנה האחרונה: 1% –
תשואה בחמש השנים
האחרונות: 14

דאו ג'ונס לחברות מובילות (קרן סל)
סימול: IGSG
כסף מנוהל: 100 מיליון דולר
דמי ניהול: 0.6%
3 חברות גדולות במדד: נסטלה,
מיקרוסופט וג'ונסון אנד ג'ונסון
תשואה בשנה האחרונה: 1.5% –
תשואה בחמש השנים האחרונות: 33%

הגישה הרווחת בתחום בשנים האחרונות מתייחסת לשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG — Environmental, Social and Governance). כחלק מהדירוג נבחנות סוגיות רבות בהתאם לאופי פעילות החברה: בטיחות, תפקוד הדירקטוריון, מגוון תעסוקתי, חששות למעורבות בשוחד ושחיתות, ניצול משאבים סביבתיים ועוד. "באיזשהו שלב אתה מתחיל להתעצבן על חברות שפועלות בצורה לקויה. אתה לא רוצה להשקיע בחברות כאלה ומעדיף לעשות הבחנה ולהשקיע בחברות שכן טובות", אומר ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב. לחברה יש קרן פרטית הקרויה אביב ערכית שמתמחה בהשקעה בחברות "הוגנות". הקרן, שהוקמה לפני כשלוש שנים, פונה ללקוחות מוסדיים ולמשקיעים מבוססים.

צדוק סבור שהיצמדות לתרבות עסקית ערכית מובילה גם לתועלת כלכלית ולתשואה עודפת. "מנהלי חברות שלא מתנהגים בהוגנות עם הספקים והלקוחות מתנהגים רע גם לבעלי המניות. לכן, בעיני זו השקעה כלכלית. כשהתחלתי את הקרן חשבו שלא אצליח, אבל ההשקעות שלי מניבות תשואה עודפת. בשביל להצליח בעסקים לא צריך להיות רמאי", אומר צדוק.

סימפטיה מייצרת תשואה

לטענות של צדוק יש תמיכה אמפירית. ממחקר שערך דויטשה בנק ופורסם בסוף 2015, עולה כי קרוב ל–90% מהמחקרים בתחום מראים שחברות בעלות דירוג ESG גבוה מציגות ביצועים טובים יותר. לפי חלק מהמחקרים, בהשקעה בחברות בעלות ESG גבוה, הסיכון נמוך יותר. עוד מתברר כי קיים קשר בין דירוג ESG לדירוגי סיכון האשראי של החברות.

מפעל סודהסטרים
בלומברג

חן אלטושלר, מנהלת מחלקת המחקר באלטשולר שחם, מסבירה כי "הרבה פעמים יש חברות שנסחרות במכפיל 30 וחברות דומות שנסחרות במכפיל 15. הפערים לא תמיד נובעים רק מתחזיות הצמיחה של החברות. הם קשורים גם לסימפטיה של המשקיעים לחברות ולמנהליהן. למשל, כל דבר שיוציא מפיו אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל טסלה, יסחוף אחריו אנשים. זה מפני שיש לו חזון מרשים. בדרך כלל חברות עם אג'נדה ידידותית יותר לאדם, לסביבה ולעובד מגבירה את הסימפטיה אצל המשקיעים. הם סומכים על מנהלים כאלה שייקחו את החברה למקומות טובים".

לדברי אלטשולר, "יש מנהלים שמכניסים מיחזור לתהליך הייצור. זו חשיבה מחוץ לקופסה, שאולי גם חוסכת לחברה כסף. יש מנהלים שמקדמים התנדבות של עובדים. הם יוצרים אצל העובדים חיבור למקום העבודה — ומאטים את התחלופה בה". זאת גם הסיבה לכך שאלטשולר־שחם הקים ב–2005 קרן ירוקה, שבמסגרתה הוא משקיע במניות של חברות שפועלות להקטנת השפעתן הסביבתית. הקרן, שבה מנוהלים 90 מיליון שקל, הניבה תשואה של 6% בלבד ב–2011–2015.

"הדו"חות הכספיים מראים בעיקר מה היה בחברה בעבר", אומרת לבציון־נדן, "אבל דו"חות של אחריות סביבתית, חברתית ותאגידית שופכים אור על ביצועי החברה בעתיד".

פרופ' אלכס אדמנס מלונדון ביזנס סקול הסביר באחרונה, בטור שפירסם ב"וול סטריט ג'ורנל", כי משקיעים מתקשים להעריך אחריות חברתית. הם מבחינים בתרומה רק כשרואים זאת בשורה התחתונה. אלא שאז כבר מאוחר מדי להשקיע במניה. אדמנס ערך מחקר על התשואות שהניבו המניות של 100 החברות המבוקשות ביותר על ידי עובדים בארה"ב, לעומת המתחרות בהן בתקופה שבין 1984 ל–2011. הוא גילה שהחברות המבוקשות הניבו תשואת יתר שנתית ממוצעת של 2.3%–3.8% לעומת המתחרות. "הרשימה של החברות המבוקשות היא פומבית, אבל לשוק לקח ארבע־חמש שנים עד שמחירי המניות גילמו זאת. רוב המשקיעים התעלמו מכך", כתב אדמנס.

מה ערכי בעיניך?

מי בעצם קובע מה ערכי ומה לא? הרי לכל אחד חשובים ערכים אחרים. עסקיה של סודהסטרים הישראלית נפגעו בשנה האחרונה מחרם על מוצריה בחו"ל, בגלל מפעל שהיה לה במעלה אדומים, מעבר לקו הירוק.

זהו נושא שנוי במחלוקת. משקיע אחד עשוי לחשוב שלחברה מגיעות נקודות זכות מכיוון שהיא העסיקה פועלים פלסטינים בתנאים טובים. משקיע אחר יתנגד ויאמר שמפעל ישראלי מקדם את מדיניות הכיבוש בשטחי הגדה המערבית. עם זאת, להתייחסות שונה לערכיות של חברות תהיה גם השפעה על התשואות.

"שואלים אותי הרבה פעמים מי הסמיך אותי לקבוע מה ערכי", מספר צדוק. "זו שאלה טובה — היחידים שהסמיכו אותי הם המשקיעים שלי. זאת גם הסיבה שאני לא מפרסם את הניתוחים שלי".

"יש לנו ניתוח של חברות בהתאם למתודולוגיה שקבענו ורשימה ארוכה של קריטריונים", אומרת לבציון־נדן. "אנחנו נותנים למשקיעים את המידע על החברות, והם מתייחסים לחברות בהתאם להשקפותיהם. יהיו משקיעים שיאהבו הנהלה שלא נותנת לעובדי החברה להתאגד, ויהיו משקיעים שלא יאהבו זאת".

חברות מצדן מבינות את המגמה, ומספקות נתונים עבור הגורמים המדרגים. ב–2015, 81% מהחברות במדד S&P 500 האמריקאי פירסמו דו"ח על האחריות התאגידית והחברתית שלהן, לעומת 53% ב–2012 ופחות מ–20% ב–2011.

השאלה היא עד כמה הדיווחים שלהן אמינים. פולקסווגן, למשל, נהנתה ממוניטין חיובי עד שהתברר לפני כשנה שזייפה את נתוני זיהום האוויר במכוניות שלה.

מנהלי גופים פיננסיים גדולים בעולם, המנהלים יחד 60 טריליון דולר, חתמו עד כה על מסמך עקרונות השקעה אחראית של האו"ם (PRI). המסמך מחייב אותם להראות מדי שנה סקירה של ההשקעות האחראיות. בין החותמים אין גופים מישראל.

אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי ניהול תיקים, מסבירה כי גופים ישראליים מתקשים להשיג מידע שיאפשר להם לברור בין החברות על סמך פרמטרים חברתיים, ובדיקה עצמאית מצדם היא יקרה מדי. "כדי לבדוק אם חברות עומדות בתקנים סביבתיים שונים ועומדות בתקני אחריות חברתית, נדרש מחקר מצד אנשים מתמחים. זה תהליך שעולה כסף, וקשה לשלם אותו בעולם של דמי ניהול מינימליים. ככל שיתבצעו מחקרים רבים יותר על ידי מכונים מתמחים באחריות חברתית, העלות תפחת ונראה שינוי בהתייחסות של מנהלי ההשקעות".

אז איפה משקיעים?

משקיעים שמעוניינים לדבוק במדיניות של השקעה אחראית יכולים לנקוט כמה צעדים. יש כאלה שבוחרים לבצע סינון על דרך השלילה. הם פוסלים מגזרים שלמים של חברות — כמו חברות טבק ונשק — ומשקיעים רק במה שנשאר. יש משקיעים שבוחרים לבצע סינון חיובי. הם לוקחים את רשימת החברות שבהן בחרו להשקיע, ומעבירים אותן סינון נוסף בהתאם לקריטריונים חברתיים. חברה שלא תעמוד בקריטריונים או בחלקם, תקבל משקל נמוך יותר בתיק או שלא יושקע בה כלל.

יש משקיעים שפשוט משקיעים בתחומים הקרובים ללבם, כמו אנרגיה מתחדשת; משקיעים אקטיביסטיים, שמחזיקים בכמות משמעותית של מניות, מסוגלים גם להשפיע על התנהלות החברה.

חשוב להדגיש: השקעה בחברות בעלות אחריות חברתית אינה פילנתרופיה. המטרה היא להשיג תשואה גבוהה יותר ממדד היחס לאורך זמן. גופים כמו גרינאיי מבצעים בעבור המשקיעים את ניתוח החברות. הבחירה אם להשקיע בהן נתונה למשקיעים.
גם אם משקיעים בתעודת סל או בקרן נאמנות, כדאי לבחון אם יש תלות במגזר מסוים שמגדילה את הסיכון בתיק. כמו כן, יש הבדלים במתודולוגיות של מכוני המחקר, וגם אותן צריך לבחון, מכיוון שכל אחד מגדיר באופן שונה במקצת, ונוצרת רשימה שונה של חברות שבהן כדאי להשקיע.

אפשרויות ההשקעה בתחום הזה בישראל מוגבלות מאוד. אחת הדרכים לעשות זאת היא דרך תעודת סל של חברת קסם שעוקבת אחר מדד מעלה. המדד כולל את 30 החברות הציבוריות המובילות בדירוג של ארגון מעלה לאחריות חברתית. המדד הושק ב–2005 בשיתוף עם הבורסה לניירות ערך. בחמש השנים האחרונות הניב מדד מעלה תשואה שנתית ממוצעת של 2.2%, לעומת 1.2% של מדד ת"א 100. המדד לא כולל רק מניות מת"א 100, אך הוא כולל חברות גדולות כמו טבע, פריגו, כיל, אל על ושטראוס. הרכב המניות במדד מתעדכן פעם בשנה.

קיימות גם קרנות נאמנות שמשקיעות לפי מדיניות של אחריות חברתית. קרן KAMES למשל, של חברת ניהול הנכסים בלאקרוק. הקרן משקיעה בעיקר בחברות בריטיות במגוון תחומים — כ–30% במוסדות פיננסיים, כ–30% בחברות צריכה וכ–15% בתעשייה. הקרן הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 13% בחמש השנים האחרונות. לשם השוואה, מדד היחס של הקרן, FTSE All Share, הניב תשואה ממוצעת של 6%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#