אנליסטים: מניות הנפט עברו את נקודת השפל - מכאן המגמה היא למעלה - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הזדמנות השקעה?

אנליסטים: מניות הנפט עברו את נקודת השפל - מכאן המגמה היא למעלה

מאז השפל של תחילת פברואר, מחיר הנפט טיפס ב–70% ■ החברות הגדולות, שרווחיהן קרסו בשנה האחרונה, עושות מאמצים גדולים להתייעל ■ הגמישות שמאפשרים הכיסים העמוקים 
שלהן, לצד ההערכה שמחיר הנפט כבר עבר את השפל, גורמות לאנליסטים בענף לשדר אופטימיות זהירה

2תגובות
צילום משאבת נפט וצינורות נפט בשדה נפט
Dreamstime

לחברות הנפט הגדולות שפועלות במדינות המערב יש מעמד סמלי יוצא דופן וכוח כלכלי ופוליטי אדיר. הן נתפשות לא פעם כענקיות דורסניות שמפעילות לחץ על מקבלי ההחלטות ומזהמות את הסביבה, ובאותו זמן כסמל לשגשוג ולהצלחה פיננסית. הן גם פועלות בתחום שהוא לא רק עתיר ממון וחובק עולם, אלא גם טעון מבחינת מאבקי הכוחות בין מדינות, שלא לומר דליק.

אם להאמין לשלל הפרסומים בעניין בשנים האחרונות, לתדמית של החברות האלה יש על מה להישען. כמה מהן אכן נהנות כנראה מקרבה משתלמת למסדרונות הממשל האמריקאי, ועושה רושם שמנהליהן שולטים היטב ברזי הקפיטליזם והעוצמה התאגידית. אבל למרות כוחה הפוליטי, בשנה וחצי האחרונות תעשיית הנפט נמצאת בתקופה מאתגרת.

מנהלי החברות והמשקיעים בהן עקבו בתקופה זו בעיניים כלות אחר הצלילה של מחיר הנפט הגולמי. מחירה של חבית נפט מסוג טקסס מתוק, למשל, נפל ב–75% — מיותר מ-100 דולר ביולי 2014 לשפל של 26 דולר ב–10 בפברואר השנה. שפל כזה לא נראה בשווקים יותר מ–12 שנה. אפילו בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי, בתחילת 2009, נעצרה הנפילה במחיר הנפט ב–34 דולר לחבית, למרות החשש המוחשי ממיתון עולמי ממושך שיוריד את הביקוש לאנרגיה.

מאז 11 בפברואר השנה השלים מחיר הנפט עלייה של 70% לכ–44 דולר לחבית. ואולם העלייה הזו נרשמה תוך תנודתיות גבוהה, והיא מעסיקה הן את מנהלי חברות הנפט, שנאלצים לקבל החלטות בסביבה משתנה, ואת בעלי המניות שלהן — ולא רק אותם.

תוצאות מפיקות הנפט הגדולות במערב ב-2014-2015, במיליארדי דולרים, ומחירי מניותיהן

המניות של החברות הגדולות בתחום נפלו בשיעורים מתונים יותר מהנפילה במחיר הנפט עצמו, וההתאששות שלהן עד כה היתה גם היא דרמטית פחות, אך מרשימה. מי שקנה תעודת סל על מחיר הנפט בתחילת פברואר הרוויח מההתאוששות שלו עד כה הרבה יותר ממי שקנה את מניותיהן של החברות בענף, ישירות או דרך אחת מקרנות הסל הפופולריות שמשקיעות בהן. אלא שלהשקעה בחברות שפועלות בענף יש יתרונות מסוימים על השקעה בנפט עצמו.

יתרון אחד הוא, כאמור, שהמניות של החברות הגדולות בתחום נוטות להיות הרבה פחות תנודתיות ממחיר הנפט עצמו, שנוטה לצלול מהר יותר ולעומק רב יותר. יתרון שני הוא שהחברות יכולות להתייעל ולהתפתח מבחינה עסקית גם אם מחיר הנפט נותר יציב לאורך תקופה — כך שהמניות שלהן יכולות לטפס גם כשתעודות הסל על מחיר הנפט אינן מניבות תשואה כלל.

התאוששות מהירה 
— אך חלקית

לא רק המשקיעים בנפט ומנהלי החברות שמתפרנסות ממנו נבהלו מהירידה במחירו. למחיר הנמוך יש אמנם יתרונות כלכליים רבים, בעיקר עבור חברות תעשייה שזקוקות לאנרגיה וצרכנים שמשתמשים בדלק, אבל המשקיעים בשווקים חששו באחרונה כי נפט זול לאורך זמן יוביל לקריסה נרחבת של חברות נפט אמריקאיות קטנות שנסמכות על טכנולוגיות הפראקינג והקידוח האופקי החדשניות, כדי לחלץ נפט מפצלים ולגל חדלות פירעון בענף הנפט שאף הכניס לצרות כמה בנקים גדולים במערב. תרחיש כזה הזכיר לרבים את קריסת ענפי המשכנתאות והנדל"ן בארה"ב שהובילה למשבר הפיננסי של 2008.

אבל בינתיים הסביבה העסקית קצת השתנתה. מחירי המניות של מרבית מפיקות הנפט המערביות הגדולות התאוששו בחודשיים האחרונים בשיעורים ניכרים, לעתים של עשרות אחוזים. אלא שגם לאחר העלייה האחרונה, מחירי מניות הנפט עדיין נמוכים בהרבה מהשיא של יולי 2014. כך, מחיר המניה של בריטיש פטרוליום (BP) נמוך ב–33% ממחירה לפני כשנתיים, למרות עלייה של כ–15% בחודש וחצי; מחיר המניה של רויאל דאץ' של נמוך ב-30%, למרות זינוק של 46% מינואר.

שיעור החוב מתוך המאזן בקרב חברות הנפט

המניות של אקסון מוביל ושברון החלו להתאושש עוד קודם, בסתיו 2015. מחיר מנייתה של אקסון מוביל נמוך ב–10% לעומת יולי 2014, לאחר שעלתה בכ–30% מאז ספטמבר 2015. מחיר המניה של שברון נמוך ב–16% מביולי 2014, למרות טיפוס של כמעט 50% מספטמבר 2015. גם מניית טוטאל הצרפתית טיפסה מאז אמצע פברואר ב–25%, אך מחירה עדיין נמוך בכ–25% ממחירה בקיץ 2014.

גם קרן הסל XLE, למשל, שמציעה חשיפה לענף האנרגיה, טיפסה ב–30% מנקודת השפל של תחילת השנה, לאחר צלילה של 46%. ואולם הקרן חשופה גם לחברות קטנות ויציבות פחות בענף, שלא כולן נהנות מהיתרונות המשמעותיים של החברות הגדולות.

הירידה במחירי המניות של חברות הנפט הגדולות נובעת מכך שירידה במחיר הנפט מקצצת את הרווחים שלהן. ב–2014 הן עוד ספגו רק פגיעה קלה, אבל ב–2015 הרווחים שלהן כבר צנחו. בשורת הרווח הנקי, רוב החברות ספגו התכווצות משמעותית, בעוד קונוקו פיליפס ו–BP אפילו עברו מרווח להפסד ב–2015.

הזיקוק ריכך את המכה

נפילת מחיר הנפט משפיעה אמנם לרעה על הרווחיות של חברות האנרגיה הגדולות, אבל לחלקן יש פעילויות משלימות שמווסתות את הירידה ברווחיות. בניגוד לחלק מהמתחרות הקטנות, ובשונה מחלק גדול מהמתחרות ברחבי העולם, חברות הנפט הגדולות תלויות פחות במחיר. לעתים רמת מחירים נמוכה יכולה אפילו לסייע להן לסלק עם הזמן מתחרים מהזירה.

החברות הגדולות נהנות מכמה יתרונות משמעותיים על פני המתחרות הקטנות שלהן: יש להן כיסים עמוקים וגישה נוחה יותר להון. בשונה מהחברות הקטנות שנכנסו לשוק בשנים האחרונות, לענקיות הנפט יש מאזנים חזקים והן נסמכות הרבה פחות על חוב למימון פעילותן. שיעור המינוף הפיננסי מתוך המאזן של ענקיות הנפט אמנם טיפס במידה רבה והוא קרוב כיום ל–20% מהמאזן, לעומת ממוצע של מעט יותר מ–10% בחמש השנים האחרונות. אבל אצל המפיקות הקטנות השיעור הזה גבוה יותר, וצמח מ–37% בממוצע בחמש השנים האחרונות לכמעט 60% כיום.

הגודל מאפשר למפיקות הגדולות להיות חסכוניות ויעילות יותר. ויש לרובן עוד יתרון משמעותי ביותר: הן חולשות על יותר מתחום אחד בשרשרת ההפקה והאספקה המורכבת של הענף. אחת התחנות בשרשרת הזאת היא, למשל, הזיקוק. חברות שעוסקות בזיקוק נפט — וחמש מתוך שש החברות שהוזכרו כאן עוסקות בכך — נהנות ממחיר נפט נמוך, שמגדיל את שולי הרווח שלהן.

יוצאת הדופן, קונוקו פיליפס, לא פועלת בעצמה בתחום הזיקוק, לאחר שביצעה פיצול של פעילות זו לחברה נפרדת ב–2012. בהתאם, מחיר המניה שלה נפל בשיעור החד ביותר בקרב שש המניות בין יולי 2014 לפברואר 2016 — צניחה של 60%. באופן דומה, גם ההתאוששות של הנפט מאז פברואר הזניקה אותה בשיעור החד ביותר, 47%.

בלומברג

"הירידה במחיר הנפט גרמה לכך שבכמה מהחברות האלה, הנתח של פעילות הזיקוק בהכנסות גדל מאוד", אומר האנליסט סרגיי וסצ'ונוק מבית ההשקעות אופנהיימר. "זה מאפשר להן להתמודד עם הירידה במחיר הנפט ולהרוויח מהפעילות הזאת. לחברות הקטנות שהצטרפו בשנים האחרונות לתחום אין פעילות זיקוק, והפגיעה מירידת המחירים קשה בהרבה".

מנהלי חברות הנפט הגדולות כבר הבינו שירידת המחיר אינה עניין חולף, והם פועלים בהתאם. בשנה האחרונה הם צימצמו מאוד את שיעור ההוצאות ההוניות (CAPEX) שמיועדות לשימור ופיתוח אתרי קידוח קיימים. תקציבים אלה נמוכים בכ–25% ממה שתוכנן בסוף 2014. חברות שעוסקות בהפקת נפט בלבד (ללא זיקוק) חתכו את תקציבי ההשקעות בשיעור חד בהרבה, כ–60%.

"החברות הגדולות צימצמו משמעותית את ההשקעות, אבל פחות מהצמצום שביצעו החברות הקטנות יותר", אומר וסצ'ונוק, "וזה לא קרה בבת אחת. בסוף 2014 ותחילת 2015, כשהחברות הקטנות כבר התחילו לחתוך די בחדות את ה–CAPEX, החברות הגדולות היו פאסיביות יחסית, והורידו את התחזית בכ–10%. בפעם האחרונה, בסוף 2015 ותחילת 2016, הן ביצעו התאמה משמעותית יותר.

"יש לכך כמה סיבות. ראשית, מכיוון שיש להן מאזן חזק יותר, הן יכולות להרשות לעצמן להמתין עם קיצוץ ההשקעות. שנית, רוב הפרויקטים של החברות הגדולות הם כאלה שאי־אפשר לבטלם ביום אחד. פרט לכך, בחלק מהפרויקטים החברות הגיעו לשלב ההפקה, וכבר לא כדאי להן לחתוך את ה–CAPEX. מה שכן, הן לא מתחילות פרויקטים חדשים. והכניסו חלק מהתוכניות לפרויקטים שכאלה בחזרה למגירה".

המגמה: עליית מחירים

וסצ'ונוק מסביר כי חלק מהחברות הודיעו על סבבי פיטורים במטרה לחסוך בהוצאות, וחלקן עושות זאת באמצעות קיצוצי שכר. "הן נהנות מכך שבגלל עודף ההיצע אפשר לקנות ציוד במחיר נמוך בהרבה, וגם השכר בענף נמצא במגמת ירידה", הוא אומר. דרך נוספת לחסוך משאבים תוך שמירה על דירוג האשראי הגבוה היא קיצוץ בחלוקת הדיווידנדים. "החברות הגדולות ביותר מנסות להימנע מכך, אבל קונוקו פיליפס, שאין לה פעילות זיקוק להישען עליה, קיצצה משמעותית את הדיווידנד".

אם מחירי הנפט יעלו עוד, הרווחיות של החברות שמבצעות מהלכי ייעול חריפים עשויה להשתפר במידה רבה. חלק מהאנליסטים בשוק העלו בשבועיים האחרונים את תחזיותיהם לגבי הרווחים של החברות הגדולות במגזר, גם מתוך הערכה למאמצי ההתייעלות, וכנראה גם על סמך ההנחה שמחירי הנפט לא ישובו לתחתית שבה נגעו לפני חודשיים.

גם באופנהיימר מעריכים שמחיר הנפט, וגם מחירי המניות של החברות הגדולות, עברו את נקודת השפל — ומכאן המגמה היא עלייה. עם זאת, בבית ההשקעות מוסיפים כמה הסתייגויות חשובות למי ששוקל לחזור ולהשקיע בתחום.

קודם כל, אומר וסצ'ונוק, מחיר הנפט עשוי להישאר תנודתי. למרות העצירה בהשקעות מצד החברות, ההיצע בשוק הנפט לא השתנה משמעותית. החברות הקטנות אמנם נמצאות במצוקה תזרימית, אבל מחיר נפט שגבוה מ–40 דולר לחבית מאפשר לחלק גדול מהן לשרוד. הכדאיות הכלכלית של תעשיית הפראקינג אמנם גבולית במחיר הזה, אבל לא נטולת סיכוי לחלוטין. היכולת של חברות הפראקינג להתאושש תשתפר אם המחיר יוסיף לטפס, בייחוד שהטכנולוגיה שלהן הופכת את הפקת הנפט לזולה יותר באופן מתמיד.

בחזית הגלובלית של הנפט, נראה שאין שינוי של ממש. הציפייה לצמצום הפקה מצד המדינות החברות באופ"ק לא התגשמה בינתיים, לאחר שפסגת הארגון בשבוע שעבר הסתיימה ללא תוצאות, על רקע המתיחות בין סעודיה לסוריה ואיראן. כישלון זה לא הפריע, אגב, למחיר הנפט להמשיך לטפס. אלא שבהיעדר שינוי בפועל, ייתכן שהעלייה של השבוע האחרון היא קצרת מועד, ונובעת מפעילות ספקולטיבית.

הסתייגות נוספת קשורה להערכה שמחיר הנפט בקיץ 2014 היה מוגזם, ולא הלם את יחסי ההיצע והביקוש ואת עלויות ההפקה הנוכחיות. רוב הכלכלנים מעריכים כי רמות מחיר כאלה לא יחזרו בשנים הקרובות. אם זה נכון, גם חברות הנפט הגדולות עלולות להתקשות לשחזר את רווחי העבר, והעתיד הכלכלי שלהן תלוי בעיקר ביכולת להפוך ליעילות ומתוחכמות יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#