המפתח למחיר הנפט - ומה וורן באפט יודע שאחרים לא? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפתח למחיר הנפט - ומה וורן באפט יודע שאחרים לא?

וגם: מה הקשר למאבק בין ארה"ב לבין סעודיה ולמה "מניות של חברות נפט הן כמו נפט על סטרואידים"?

13תגובות

לפני קצת יותר משבוע דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי חברת ברקשייר התאווי, שבשליטת המשקיע המפורסם וורן באפט, הגדילה בתחילת ינואר את אחזקתה בפיליפס 66, שעוסקת בזיקוק, שיווק והולכת נפט. לפי הדיווח, ברקשייר רכשה יותר מ-5 מיליון מניות ב-390 מיליון דולר, והגדילה את הנתח שהיא מחזיקה בה ל-13%.

עיתוי המהלך, כמו פרטים אחרים של ההשקעה, נראים כהולמים במידת מה את ההמלצה הידועה של באפט לחסידיו הרבים: "היו מפוחדים כשכולם תאבי בצע, ותאבי בצע כשכולם מפוחדים". ההשקעה נעשתה בזמן שענף האנרגיה האמריקאי נמצא במצב בעייתי, על רקע הירידה במחירי הנפט בעולם.

שר החוץ של סעודיה סעוד אל פייסל מקבל את פניו של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי בסעודיה
אי–פי

עם זאת, באפט לא פעל כאן לגמרי נגד המגמה. רווחיהם של בתי זיקוק נוטים לעלות כשמחיר הנפט, חומר הגלם שלהם, נמצא בירידה.

לבאפט לא צריך לדאוג עדיין, אבל רבות מהחברות הבינוניות והקטנות בענף הפקת הנפט בארה"ב ובמקומות אחרים נמצאות על סף תהום. צלילת מחיר הנפט, שהגיע לפחות מ-27 דולר לחבית באמצע השבוע שעבר, החמירה את מצבן, וגם ההתאוששות שלו בסוף השבוע עדיין רחוקה מלהציל אותן.

אנליסטים ומנהלי השקעות שעמם שוחחנו בימים האחרונים סבורים כי אם מחיר הנפט יישאר עוד זמן מה ברמתו הנוכחית - שלא לומר יירד עוד - מפיקות הנפט הקטנות והחלשות, שרבות מהן נוסדו או הצטרפו לענף בשנים האחרונות באמצעות שיטות חדשניות להפקת נפט מפצלים, יקרסו זו אחר זו.

המניות של החברות האלה צנחו בעשרות אחוזים בשנה וחצי האחרונות. חלק ניכר מהן גייסו בשנים האחרונות כסף בהנפקות אג"ח ועומס החוב עליהן כבד. הפסימיות באשר לעתידן משתקפת בתשואות גבוהות לפדיון באג"ח שלהן, שמעידות על ספקות המשקיעים באשר ליכולתן לפרוע חובות.

2015-2014
העלייה בהיצע הנפט והחלטת אופ"ק שלא לצמצם את התפוקה מפילות את מחיר החבית לפחות מ-30 דולר
2011-2010
אירועי האביב הערבי מעוררים חשש מאי־יציבות במזרח התיכון. מחיר הנפט מטפס ליותר מ-110 דולר
2009
התאוששות בכלכלת ארה"ב והמשך הצמיחה בשווקים המתעוררים מסייעים למחיר הנפט להתאושש
2008
קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס מפילה את שוקי המניות ברחבי העולם ומובילה למשבר עולמי, שמרסק את מחיר הנפט ל-40 דולר לחבית
2007-2006
הצמיחה בשווקים המתעוררים גורמת לעלייה בביקושים לאנרגיה וחומרי גלם — שבתורה מנפחת בועת מחירים
2003
צבאות ארה"ב ובעלות בריתה פולשים לעיראק במטרה להפיל את שלטונו של סדאם חוסיין

קשה להעריך אם ומתי מחיר הנפט יחזור לרמתו ערב הנפילה ומי מהחברות האמריקאיות הקטנות ישרדו כדי ליהנות מכך. הבעיה היא שחלק מהחברות האלה כבר מתחילות לחוש במצוקת נזילות. המחיר שהן מקבלות על הנפט אינו מכסה את עלות הפקתו, שנאמדת ביותר מ-50 דולר לחבית.

התחזיות למגמות העתידיות של מחיר הנפט, כמו תחזיות כלכליות באופן כללי, נדונות כנראה לכישלון, כפי שקרה לא פעם בשנים האחרונות. ב-2008, למשל, כשהמחיר לנפט מסוג טקסס מתוק עלה ליותר מ-140 דולר לחבית, הצהירו כמה כלכלנים ומומחים בביטחון שיש להתכונן למצב שבו הנפט ייסחר ב-200 דולר לחבית. נימוקים לא חסרו להם. זה לא מנע ממחיר הנפט לצנוח בתחילת 2009, בעיצומו של המשבר הפיננסי, 
לכ-40 דולר לחבית.

שבירת כלים סעודית

היועץ הכלכלי דורון צור, מוותיקי שוק ההון הישראלי ואדם שעוקב שנים אחר ענף האנרגיה, ואלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן, מצביעים על שני שינויים עיקריים בצד היצע הנפט בשנים האחרונות, שקשורים זה בזה. הגורם הראשון הוא שורת פיתוחים טכנולוגיים שאיפשרו הפקת נפט באמצעים שלא היו קודם, ובראשם הפקה מפצלים בשיטות המכונות "פראקינג" ו"קידוח אופקי".

קידוח נפט בסעודיה
אי־אף־פי

הפקה כזאת איפשרה לחברות אמריקאיות לשפר את יכולתן, והפכה את ארה"ב למפיקת הנפט הגדולה בעולם לפי פרמטרים מסוימים. הזינוק בנתח של ארה"ב בשוק הנפט העולמי הוא שהוביל לשינוי הבא, שלדברי צור ותמיר הצליח להפתיע את העוסקים בענף ולשנות את כללי המשחק בו.

בסוף 2014 כונס דיון של החברות בארגון אופ"ק, בהנהגת סעודיה, שעדיין מובילה בחלק מהדירוגים של מפיקות הנפט הגדולות. ההנחה בשווקים היתה שכפי שאירע בדיונים קודמים, המדינות יחליטו לנצל את הדומיננטיות שלהן בשוק כדי להגביל את התפוקה, במטרה לשמור על המחיר הגבוה, אבל זה לא מה שקרה. "עד אז, בכל פעם שההיצע העולמי היה עולה, בגלל הטכנולוגיות החדשות ובגלל ההשקעות שבוצעו, סעודיה היתה מצמצמת את התפוקה כדי לשמור על המחיר גבוה, אבל הם ראו בעיניים כלות איך הם מאבדים נתח שוק ונותנים ליריבים שלהם להתבסס", מסביר צור.

ההחלטה בדיון, ככל הנראה בהובלת נציגי סעודיה - המדינה הדומיננטית באופ"ק - היתה להמשיך להפיק נפט בקצב גבוה. המטרה היתה לאפשר להיצע לזנק בעקבות פעילות הפראקינג והקידוח האופקי בארה"ב, ובכך להפיל את המחיר. תהליך זה הואץ בעקבות החששות מירידה בביקוש לנפט בשל ההאטה בכלכלת סין. הבעיה היא שמחיר הנפט לא רק ירד, ואפילו לא "נפל". הוא התרסק.

"השוק הופתע בחודשים הראשונים, ומה שהפתיע בהמשך היה מידת הנחישות של הסעודים ללכת עם העניין הזה, למרות המחיר הכבד שהם משלמים", אומר צור.

שדה נפט בשכונת אינגלווד בלוס אנג'לס
בלומברג

מפיקות הנפט האמריקאיות ספגו מכה קשה. בין 2009 ל–2014 הביאה הצמיחה של הפראקינג שחקניות חדשות לתחום, בתהליך שצור מכנה "הבהלה לפראקינג", על משקל "הבהלה לזהב". אלה הנפיקו אג"ח וגייסו כסף מבנקים, בהנחה שמחיר הנפט יישאר גבוה לאורך זמן. בכסף שגויס הן רכשו או שכרו ציוד הפקה, גייסו עובדים ושילמו דמי זיכיון או חכירה על הקרקעות שבהן שוכנים שדות הנפט. כשמחיר הנפט היה בין 80 ל–100 דולר לחבית, ההשקעה הזאת נראתה מבטיחה. המחיר הגבוה תמך גם בקידוחי הנפט היקרים שנעשים במים עמוקים באוקיאנוס ובאזורים קרים ומרוחקים.

אופ"ק הפתיע את 
שוק ההון, ולהפך

הנפילה של מחיר הנפט לרמה הנוכחית הופכת חלק גדול מהשקעות העבר בענף לבלתי כדאיות. לסעודיה, בינתיים, זה מפריע קצת פחות, מאחר שעלויות ההפקה אצלה נמוכות מאוד. בארות הנפט בחצי האי ערב רווחיות גם במחיר הנוכחי. לעומת זאת, הפקה בטכניקת פראקינג יקרה בהרבה, וכיום היא גורמת להפסדים עצומים לחברות ומערערת את יציבותן.

ואולם גם הסעודים לא מלקקים דבש כיום. כלכלת המדינה נשענת כמעט לחלוטין על נפט, ורמת החיים בה תלויה ברווחיות הפעילות הזאת. לסעודים אמנם יש כריות ביטחון גדולות בשל רווחי העבר, אך תמיר סבור שאם המחירים יישארו ברמת הנוכחית, שולי הרווח המצומצמים של ההפקה צפויים לדרדר את כלכלת סעודיה ולהחזיר אותה למעמד של מדינה ענייה. "הם לא מטומטמים", הוא אומר. "אם זה ימשיך ככה, המשחק הזה ייגמר בכך שהם ישנו שוב את החוקים שלפיהם הוא מתנהל".

דורון צור
אייל טואג אייל טו

"הבעיה העיקרית של הסעודים היא שהרווחים המצומקים מנפט לא מאפשרים להם להשקיע בפיתוח ענפים כלכליים אחרים, והתלות שלהם בנפט במצב כזה גוברת", מסביר תמיר. הוא מעריך שהסעודים עשויים בקרוב לוותר במאבק על נתח השוק, כדי להתפרנס. תמיר חושב שהסעודים לא הביאו בחשבון ירידה כה חדה במחיר.

המהלך של אופ"ק אמנם הפתיע את שוקי ההון, אך שוקי ההון הפתיעו בתורם את אופ"ק. הכניסה של הספקולנטים ושחקני האופציות הורידה, לדברי תמיר, את המחיר לרמה שאפילו הסעודים מתקשים להתמודד עמה. לדעתו הם קרובים לסף שבירה.

התוכנית של אופ"ק לדחוק את השחקנים הקטנים מהשוק לקחה בחשבון את המגבלות והצרכים של השחקנים העיקריים בשוק הנפט - מפיקות נפט, חברות חיפושים ובתי זיקוק. אבל מדינות אופ"ק לא הביאו בחשבון את העובדה שמחיר הנפט נקבע במידה רבה גם בשווקים הפיננסיים על ידי עדרי ספקולנטים. אלה לקחו מגמה קיימת והעצימו אותה.

צור אומר שייתכן כי לסעודים יש אורך נשימה גדול יותר. "סעודיה ממתינה לראות אם מחיר הנפט הנמוך יצליח להוציא לבנקים ולבעלי האג"ח בארה"ב את החשק להלוות כסף לשחקנים בענף הפראקינג בארה"ב למשך שנים ארוכות", הוא אומר. במקרה כזה, קרטל אופ"ק יוכל להרשות לעצמו להעלות את המחיר בחזרה בהדרגה דרך ויסות התפוקות.

אלדד תמיר
דודו בכר

לדברי צור, הזינוק בתפוקה בארה"ב והחלטת החברות באופ"ק מ–2014 שמו למעשה קץ לוויסות ממושך שלו על ידי אופ"ק. בכך יצרו החברות לראשונה תחרות של ממש לקרטל. התחרות הזאת היא שהובילה למלחמת מחירים, ממש כפי שקיימת בענפי משק רבים. בתוך תחומי מדינות, מהלכים כמו זה שביצעה סעודיה, שמכונים התנהגות "טורפנית" או "מדיניות של היצף" אסורים, אבל בכלכלה הגלובלית אין דרך למנוע אותם.

צור סבור שאם סעודיה תנצח בסופו של דבר, התוצאה תהיה גרועה מאוד לצרכנים ברחבי העולם ולכלכלה העולמית כולה. המשמעות עשויה להיות חזרה לשוק שמנוהל על ידי קרטל. בנוסף, הוא מצביע גם על אפשרות של מלחמת התשה ממושכת סביב מחירי הנפט, שתשאיר אותם נמוכים ותפגע בעצם בכל השחקניות בענף.

תמיר מעריך שמלחמת ההתשה לא תימשך עוד זמן רב. "הצורך של הסעודים, הרוסים, האיראנים והברזילאים, וגם של היצרניות האמריקאיות הגדולות, להרוויח ממכירת נפט במחיר גבוה יגבר לבסוף על הרצון לדומיננטיות בשוק", הוא אומר. "זה יקרה בין אם החברות הקטנות ייעלמו מהשוק ובין אם לא". תמיר גם סבור שבטווח הארוך ההשפעה של הספקולנטים על המחיר תצטמצם.

צור ותמיר סבורים שהמאבק בענף שייך כבר לתחומים כמו פוליטיקה, השפעה ותורת המשחקים. זה כבר לא משחק כלכלי של היצע וביקוש. כשהמאבק הזה יסתיים - חברות הנפט הגדולות בארה"ב ובאירופה שיצליחו לשרוד יישארו שם כדי לאסוף את השברים.

"מניות של חברות נפט הן כמו נפט על סטרואידים"

הצניחה בכ-75% במחיר הנפט בתוך 14 חודשים העלתה בקרב רבים תחושה שמחירו ירד מהר מדי ונמוך מדי. ואכן, בסוף השבוע ראינו עליות שעשויות להעיד על שינוי מגמה. משקיעים המעוניינים להרוויח מעלייה כזאת יכולים לעשות זאת בכמה דרכים ובאמצעות כמה נכסים שמחירם מתואם עם מחיר הנפט. הנכסים האלה נבדלים ברמת הסיכון שנלווית להשקעה בהם ובתשואה הפוטנציאלית.

מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן, אלדד תמיר, נשמע נחוש מאוד בעניין זה עוד לפני העלייה בסוף השבוע. "לדעתי, לטווח ארוך הנפט הוא אחת ההשקעות הכי טובות שיש כיום", הוא אמר לנו ביום חמישי בבוקר. "כשאני אומר את זה עכשיו מסתכלים עלי כמו על משוגע, אבל להצליח בהשקעות זה לקנות בזול ולמכור ביוקר. כרגע, באופן יחסי, זה הנכס הכי זול בשוק". תמיר מעריך שהשקעה ישירה במחיר הנפט, למשל דרך תעודת סל מתאימה שעוקבת אחר מחירו, יכולה להניב רווח מהיר וגבוה אם המחיר יעלה.

בנוגע להשקעה במניות ואג"ח, הוא אמר: "השקעה באג"ח של מפיקות נפט אמריקאיות דורשת המון עבודה. גם אם הנפט יתאושש יהיו חברות בענף שיפשטו את הרגל, וצריך להיזהר מכך. זה מצריך ניתוח פרטני ומורכב. לא הייתי נוגע בזה". לטענתו של תמיר, כדאי לבחון השקעה במניות של המפיקות הגדולות שמובילות את השוק. "שם יש הזדמנות לרווח גבוה מאוד. זאת הזדמנות באמת גדולה - נכס שכיף להסתכל עליו", הוא אומר.

היועץ הכלכלי דורון צור מדגיש כי ההשקעה הישירה במחיר הנפט מסוכנת פחות מההשקעה במניות של המפיקות הגדולות. עם זאת, הפוטנציאל במניות גדול בהרבה. "תעודות הסל על מחיר הנפט מסוכנות פחות כי המחיר לא יירד אף פעם ל–0. מצד שני, העלייה במחיר מוגבלת. במניות, התשואה האפשרית אינה מוגבלת. אם מחיר הנפט יעלה, המניות של החברות בענף צפויות לעלות הרבה יותר, הן כמו נפט על סטרואידים".

עם החברות הציבוריות הגדולות בענף נמנות אקסון מוביל, שברון, קונקו, רויאל דאץ'־של ובריטיש פטרוליום (BPׂ). מי שמעוניין לקנות מדד של מניות נפט גדולות יכול לעשות זאת דרך קרן הסל הזרה XLE. בישראל נסחרות כמה תעודות סל על מחיר הנפט עצמו וגם על מדדי מניות של חברות גדולות.

עם זאת, צור מדגיש שחלק מהחברות בענף עדיין מסוכנות להשקעה, למשל חברות שמספקות שירותים לחברות הנפט. "זה כמו אופציה על מחיר הנפט. זה ספקולטיבי מאוד, אבל באחוזים קטנים בתיק מפוזר, אולי הייתי קונה אופציה כזאת. אפשר להתעשר מזה", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#