זהירות, עוד בועה: "מניות החלום" שעלולות לעלות לכם ביוקר - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זהירות, עוד בועה: "מניות החלום" שעלולות לעלות לכם ביוקר

חלומות שמזנקים ב-400% ב-5 שנים: האם יש בועה במניות הביומד?

4תגובות

באמצע יוני השלימה חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית אקסובנט (Axovant), הנפקת מניות ראשונה בוול סטריט. החברה, שמעסיקה רק שבעה עובדים ומנוהלת בידי מנכ"ל בן 29, גייסה סכום עצום של 315 מיליון דולר. הביקוש למניית החברה נמשך גם לאחר ההנפקה, וביום המסחר הראשון במניה היא זינקה ב–99%, למחיר ששיקף לה שווי של 3 מיליארד דולר.

אקסובנט מפתחת תרופה לאלצהיימר. השווי שאליו היא נסקה וסכום הגיוס העצום מפתיעים לנוכח העובדה שהמוצר העיקרי שהיא מפתחת נרכש מענקית התרופות הבינלאומית גלקסו סמיתקליין תמורת 5 מיליון דולר בלבד בסוף 2014.

קצת קשה להבין מה הספיקה אקסובנט הקטנה לעשות עם הפיתוח שמצדיק את קפיצת השווי העצומה שמייחסים לה בשוק. ולנוכח השווי שבו היא נסחרת, עוד פחות מובן מדוע הסכימה גלקסו סמיתקליין לוותר עליה.

בלומברג

מאז הזינוק הראשוני, העניין במניה נרגע מעט וכיום נסחרת אקסובנט בשווי של 1.7 מיליארד דולר. עדיין מדובר בשווי שקשה לתת לו הסבר.

הזינוק במניית אקסובנט הוא רק דוגמה אחת לתופעה שמבטאת לדעת חלק מהמשקיעים בועה במניות הטכנולוגיה בכלל והביוטכנולוגיה בפרט. ואם לא בועה — מושג שההגדרה שלו עשויה להיות שנויה במחלוקת — אז לפחות התנפחות מסוימת של המניות במגזר האופנתי שמושך אליו משקיעים רבים, הן חובבנים והן מקצוענים.

מדדי המניות של חברות הפארמה והביוטכנולוגיה עלו בתוך חמש שנים במאות אחוזים, והיכו בפער עצום את מדדי המניות הרחבים יותר. קרן הסל XBI, שעוקבת אחר מדד מניות ביוטכנולוגיה של חברת סטנדרד אנד פור'ס טיפסה בתוך חמש שנים ב–400%. ב–12 החודשים האחרונים טיפס שוויה ב–75%, לעומת עלייה של כ-7% בלבד במדד S&P 500.

חברות הכלולות במדד נסחרות כעת במכפיל רווח ממוצע של 34 ובמכפיל מכירות 21. אלה מכפילים גבוהים, שמאפיינים חברות צעירות, שמכירותיהן נמוכות — אם יש להן בכלל מכירות.

גם החברות במדד שכבר מוכרות את מוצריהן ללקוחות עדיין מפסידות ברובן. חמש החברות בעלות המשקל הגדול בקרן XBI מצויות בשלבי פיתוח של התרופות שלהן, ומפסידות 50–100 מיליון דולר בשנה.

קרן הסל IBB של חברת iShares עוקבת אחר מדד של חברות פארמה וביוטכנולוגיה בוגרות יותר. החברה בולטת ביותר בה היא גילאד סיינס (Gilead) ששווי השוק שלה 170 מיליארד דולר. מכירות גילאד בשנה האחרונה הגיעו ל–27 מיליארד דולר והרווח הנקי — ל–14 מיליארד דולר.

גילאד היא דוגמה לחברה צעירה שהצליחה מאוד עם תרופות במגוון תחומים, במיוחד בתחום ריפוי הזיהומים הקשורים במחלות כבד. מנייתה הכפילה את ערכה פי שמונה בתוך חמש שנים, והראתה כשהפוטנציאל מתממש, הרווחים למשקיעים עשויים להיות עצומים.

חברות מובילות נוספות שמניותיהן נכללות בקרן IBB הן ביוג'ן, סלג'ן ואמג'ן — שכבר יש להן תרופות שנמכרות והכנסות גבוהות ממכירות. אף שאלה חברות בוגרות יותר, מכפיל הרווח הממוצע ב–IBB גבוה למדי, 27. מכפיל המכירות הממוצע בקרן הוא 18. בחמש השנים האחרונות עלה מחירה של קרן הסל ב–350%, כשבשנה האחרונה הוא טיפס ב–50%.

בדיקה אחרת מראה שמתוך 146 חברות שנמנות עם מדד הביוטק של נאסד"ק, ל–94 יש מכירות מצרפיות של כ–2.2 מיליארד דולר בשנה. זהו סכום שמשקף רק 1.5% משווי השוק המצרפי שלהן, שמתקרב ל–150 מיליארד דולר.

סממן אחר להימצאותה של בועת ביוטכנולוגיה הוא המספר הגדול של גיוסי הון שמבצעות החברות בבורסה. גם חברות ישראליות מתחומי מדעי החיים והמכשור הרפואי מנצלות את האווירה האוהדת, ומגייסות בשנים האחרונות הון בוול סטריט.

אי־פי

לפני כשנה נרשם גל כזה, עם גיוסי ההון שביצעו בתוך זמן קצר ביובלאסט, המפתחת תרופות למחלות גנטיות נדירות; VBL, שמפתחת תרופות למחלות סרטן ומחלות דלקתיות; ומקרוקיור, שמפתחת תרופות לריפוי פצעים כרוניים. אנדוצ'ויס, שמפתחת מכשור רפואי לאבחון מחלות מעי, ביצעה לפני כחודש גיוס גדול של 95 מיליון דולר. רדהיל פארמה, שמפתחת תרופה למחלות דלקתיות ונסחרת בישראל, נערכת להנפקה בנאסד"ק ולגיוס של כ–30 מיליון דולר.

שרשרת המימון 
של חברות החלום

התמחור של מניות הביוטכנולוגיה הנסחרות בוול סטריט רומז על אופטימיות יתר. סביר להניח שחלק מהחברות שהנפיקו את המניות האלה לא יצליחו להשלים את הפיתוח, ויגיעו לסוף דרכן מבלי שירשמו הצלחה עסקית.

אבל גם אם יש כאן בועה, ואת זה נדע רק בדיעבד (אם היא תתפוצץ), חשוב להדגיש שההתלהבות של המשקיעים מהתחום מבוססת על ההצלחות הגדולות שהיו בו בשנים האחרונות. כולם מקווים שדווקא בתיק שלהם הם מחזיקים את גילאד הבאה.

חברות שמפתחות תרופות חדשניות שייכות לקבוצה המכונה "מניות חלום". אם הפיתוח מצליח, התרופה מקבלת הגנת פטנט ועשויה לייצר לחברה רווחים של מיליארדי דולרים לאורך חייה — תלוי במחלה שבה היא אמורה לטפל ובשוק שאליו היא פונה.

אבל עד לסיום מוצלח של הפיתוח אורבים לחברה סיכונים רבים. הגדול שבהם הוא הסיכון שהתרופה תתברר כלא־אפקטיבית והניסויים בה יופסקו. אבל זהו רק סיכון אחד. לעתים קרובות ישנן תרופות עם פוטנציאל גדול שלא מגיעות למסחור מכיוון שהכסף שדרוש לפיתוח שלהן אוזל בדרך.

תהליכי הפיתוח של תרופות התייקרו מאוד בשנים האחרונות. לפני 30 שנה כלל האצבע גרס שלפיתוח תרופה נדרשים עשר שנים ו–100 מיליון דולר. כיום יש תרופות שכדי להביאן לקו הגמר של הפיתוח נזקקת החברה המפתחת לכחצי מיליארד דולר — כשלעתים אפילו מיליארד דולר לא יספיקו.

בעבר רק חברות גדולות עסקו בפיתוח תרופות חדשות. אפילו טבע הישראלית נמנעה מכך לאורך השנים. למעט הקופקסון, התרופה לטרשת נפוצה, שהיא חריגה בסל המוצרים של טבע, החברה נזהרה מלהיכנס למגרש של פיתוח תרופות חדשניות. היא הסתפקה בפיתוח תרופות גנריות המחקות תרופות מקור, התחום שבו היא מתמחה. כיום המצב שונה. למרות סכומי הכסף הגבוהים שנדרשים, לא מעט חברות קטנות וחדשניות אינן נרתעות מלהיכנס להרפתקה כזאת — בעקבות הכסף הרב שמחפש כיום השקעות, והמשקיעים שמוכנים לקחת סיכונים גדולים.

לחברות שמתחילות בפיתוח תרופה יש מקורות מימון מגוונים: שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים שמנסים למסחר פיתוחים שנעשים במעבדותיהם; קרנות השקעה שמתמחות בהשקעה בחברות ביוטכנולוגיה צעירות בסיכון גבוה; גיוס בבורסה, שמאפשר להצטייד במזומנים להמשך הפיתוח; ומעל לכל — חברות ענק שמחפשות תחליפים לתרופות ישנות שלהן שהפטנט עליהן פג וזקוקות למלאי מוצרים חדשים כדי לשמר את צמיחתן בעתיד.

ואכן, רבות מהחברות הקטנות נרכשות על ידי חברות גדולות ועתירות משאבים עוד במשך הפיתוח של התרופה. אחרות חותמות על הסכמי מסחור עם ענקיות התרופות ומקבלות מהן מימון לצורך המשך פיתוח ולניסויים קליניים. קיומו של מימון ביניים כזה מפחית מעט מהסיכון הפיננסי שמאיים על החברות הצעירות, מעודד גם את המשקיעים מהציבור להשתתף בחגיגה, ובכך מספק לחברות הביוטכנולוגיה עוד מקור למימון.

מאות מיליארדי דולרים פנויים

דורון ברין ודייויד מאנו, מנהלים בקרן ההשקעות הישראלית ספרה, אמרו לפני כחצי שנה בראיון ל–TheMarker כי הם מעריכים שלחברות הפארמה הגדולות יתפנו בשנים הקרובות כ–700 מיליארד דולר, שישמשו אותן לרכישת חברות. את הסכום הזה ניתן למנף עם אשראי ולהכפיל את היקף הרכישות. מי שעוקב אחר קרב האיתנים המשולש טבע־מיילן־פריגו יכול לקבל מושג לא רע על העוצמה של הכסף הפנוי להשקעות בחברות התרופות — כסף שדוחף את מחירי המניות בענף כלפי מעלה.

ויש עוד סיבות לאופטימיות שאופפת בשנים האחרונות את ענף פיתוח התרופות. התארכות תוחלת החיים, למשל, מגדילה את הביקוש לתרופות. במקביל, העלייה ברמת שירותי הבריאות במדינות מתפתחות מגבירה גם היא את הביקוש העולמי לתרופות, ופותחת בפני חברות מערביות שווקים חדשים.

שינוי חשוב נוסף הוא המעבר מתרופות כימיות לתרופות ביולוגיות — שהן לעתים קרובות יעילות יותר ובעלות פחות תופעות לוואי. לעתים המעבר הזה מאפשר לטפל במחלות שעד כה היו חשוכות מרפא. אבל זהו שינוי מסובך ויקר. לעתים קשה יותר ליצור באופן סדרתי תרופות ביולוגיות, עובדה שמקשה על רשויות המזון והתרופות לאשר את תהליכי הייצור שלהן, ומייקרת את פיתוחן וייצורן. עם זאת, בשנים האחרונות נראה שהרשויות מגמישות את הדרישות, ומספר התרופות על בסיס ייצור ביולוגי שמקבלות אישור גדל.

גורם אחר שדוחף את תעשיית התרופות בשנים האחרונות הוא חדשנות. מורי ארקין, המשקיע העיקרי בקרן ספרה, קורא למגמה זו "רנסנס אינובטיבי". לפני כמה שנים היו מי שחשבו שעידן התרופות החדשות נגמר, אך בשנתיים האחרונות מספר האנשים שמבטאים עמדה כזו מתמעט — בעוד יותר ויותר תרופות וטיפולים חדשניים מאושרים לשימוש ושיווק.

בתחום המלחמה בסרטן, למשל, מתחוללת בשנים האחרונות מהפכה של ממש באמצעות תרופות ופרוצדורות רפואיות שמעודדות את מערכת החיסון לתקוף את התאים הסרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים. חלק מהתרופות החדשניות אף יודעות להפסיק את פעולתן אם זו נכשלת, ובכך מצמצמות את תופעות הלוואי ומאפשרות לחולה להשתקם ולנסות שיטת ריפוי חלופית.

בישראל כבר 
היתה התפכחות

תנאי הסביבה החיוביים שמניעים את תעשיית התרופות העולמית גרמו לעלייה בשוויין של רבות מהחברות הוותיקות בענף למחירי שיא. קרן הסל הוותיקה, XLV, שעוקבת אחר מדד של חברות התרופות הגדולות, זינקה בתוך חמש שנים ב–150% למחיר של 75 דולר, לאחר שנים ארוכות שבהן דישדשה במקום — וכשהגאות מרימה את כל הספינות הגדולות, הסירות הקטנות מתרוממות אפילו גבוה יותר.

הכסף שזורם למניות הביוטכנולוגיה יושב, אם כן, על רגליים שנראות בריאות וטובות. ועדיין, לא פעם קורה בשוקי המניות שתחומים נהפכים לאופנתיים מדי והמחירים בהם עולים יתר על המידה.

קשה לדעת אם זה המצב כיום במניות הביוטכנולוגיה. ואולם ברור למדי שבסופו של דבר הסטטיסטיקה תנצח. רוב החברות הצעירות שנמצאות עדיין בשלבי הפיתוח לא יצליחו לסיים את התהליך, וייסגרו או יימכרו במחירים נמוכים לגופים חזקים יותר. כמה מהחברות דווקא יצליחו, והן אלה שיהפכו לחברות הפארמה הגדולות של העתיד. עבור מי שמשקיעים ישירות במניות של חברות בודדות, מדובר בסיכון גדול, משום שקשה מאוד לחזות אילו מהחברות יצליח ואילו יכשלו.

עבור מי שמשקיע באמצעות תעודות וקרנות סל מפוזרות, הסיכון מעט קטן יותר, אבל הוא בהחלט קיים. ההיסטוריה של שוקי ההון מלמדת שתחומי השקעה אופנתיים מושכים אליהם הרבה כסף שגורם למחירי המניות להתנתק מהמציאות. כך קרה בעבר למניות האינטרנט, מניות האנרגיה הירוקה מניות חברות הנדל"ן והפיננסים — וגם למניות הביוטכנולוגיה עצמן. ההתנפלות של המשקיעים מהציבור על מניותיהן של חברות צעירות שהצלחתן העסקית רחוקה מלהיות מובטחת מעלה חשד לאופטימיות מוגזמת שעלולה להפוך בעתיד הלא־רחוק לאכזבה.

דוגמה להתפכחות אפשרית שכזאת ניתן לראות במדד מניות הביומד בבורסה בתל אביב. במארס 2014 נסק המדד לשיא של 1,180 נקודות תוך שהוא משלים זינוק של כמעט 100% בשנתיים. ואולם מאז נמצא המדד בנסיגה, שנבעה מאכזבה שהנחילו למשקיעים כמה חברות — בהן כלל ביוטכנולוגיה, קמהדע, פרוטליקס וכן פייט. מדד הביומד של תל אביב נסחר כיום סביב רמה של 700 נקודות, והוא רחוק ב-40% מהשיא שקבע לפני 15 חודשים. עם זאת, לחלק מהחברות הישראליות יש פוטנציאל אמיתי להשבחה, וגיוסי ההון המוצלחים האחרונים מצביעים על העניין הרב שהן מעוררות בוול סטריט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#