הצפת ערך

תיאוריית השוטה הגדול היותר

תיאוריה פסיכולוגית בגרוש שמספקת הסבר להיווצרות בועות פיננסיות

עמי גינזבורג

תיאוריית השוטה הגדול היותר.

תיאוריה פסיכולוגית בגרוש שמספקת הסבר להיווצרות בועות פיננסיות. התיאוריה אומרת בפשטות כך: לאחר תקופה רצופה של עלייה בערכו של נכס פיננסי — מניות או נדל"ן, למשל - נכנסים לשוק הרבה משקיעים לא מקצועיים. הם באים כדי לעשות סיבוב מהיר, ומקווים שימצאו תוך זמן קצר מישהו (ה"שוטה הגדול היותר") שיקנה את הנכס מהם במחיר גבוה יותר. העיסוק התקשורתי בשוקי הנכסים מגביר את זרם המצטרפים לחגיגה, עוד ועוד שוטים נכנסים והמחירים הולכים ומתנפחים. לעתים השוטים יהיו אנשים שכבר עשו סיבוב מוקדם יותר על אותו הנכס וחוזרים לשוק לסיבוב נוסף.

איש לא יודע לומר מתי המעגל הזה ייפסק ובאיזו רמת מחיר זה יקרה. בועות יכולות להימשך הרבה מעבר ליכולתם של אנשים לדמיין. אחד המאפיינים הבולטים של בועה פיננסית הוא הנטיה של משקיעים להתעלם מסיכונים או להפחית מחשיבותם. איזו סכנה כבר יכולה להיות? הרי המחירים כל הזמן רק עולים?

אבל כל בועה מגיעה בסוף לקיצה. בשלב מסוים שוטים חדשים מפסיקים להגיע, והשוטים הקיימים, שחוששים מפני ירידה בערך הנכסים, ממהרים להיפטר מהם במחירי הפסד כבדים. תהליך הפקיעה של בועה תמיד מהיר יותר מההתנפחות שלה, ולכן כל בועה מסתיימת במפולת מחירים.

איור: דובי קייך

שוקי הפיננסים עוברים מדי כמה שנים תקופה של בועה שבה מחירי הנכסים מתנתקים מההיגיון. לא תמיד קל להבחין בכך, משום שתמיד קיים סיפור כלשהו שדוחף את מחירי המניות מעלה: פעם זוהי הבטחה לכלכלה חדשה (בועת ההיי־טק של 1999–2000); פעם זהו החשש מפני מחסור בנפט (מניות האנרגיה הירוקה של 2006); פעם אלה סיפורי צמיחה מלהיבי דימיון במדינות מתעוררות (שוק הסחורות ושוקי המניות של ברזיל, סין ורוסיה בעשור הקודם); ופעם זהו מטבע חדש שישנה סדרי עולם (בועת הביטקוין של 2013). הסיפורים האלה גורמים למשקיעים מקצועיים וחובבים כאחד לחשוב שהם נתקלו בדבר חדש שאחרים עדיין לא גילו.

גם בתקופה הנוכחית יש שווקים וקבוצות נכסים שחשודים כנפוחים מדי, אם כי קשה לדעת אם יש בהם בועה ומהם מימדיה. כזהו למשל שוק הנדל"ן הישראלי. רבים סבורים שמחירי הדירות גבוהים מדי, ולמרות זאת הביקוש לדירות אינו פוחת. המחירים נמצאים כבר יותר מעשור במגמת עלייה, ומספר המשקיעים שקונים דירה שנייה ושלישית גדל.

המבחן הגדול של השוק יגיע כשהריביות ותשואות האג"ח בישראל ובעולם יחלו לעלות. זה יקרה יום אחד, אבל איש לא יודע לומר מתי ומה תהיה ההשפעה של שינוי כזה על שוק הנדל"ן המקומי.

שוק אחר שחשוד בניפוח יתר הוא שוק האג"ח הממשלתיות, בעיקר באירופה וביפן. הריביות הנמוכות שננקטות בעולם, ורווחי ההון מהעבר טישטשו את תחושת הסיכון אצל המשקיעים, עד שחלק מהם מוכנים לקנות אג"ח בתשואות שליליות — תופעה שקשה לתת לה הסבר הגיוני. בחודשיים האחרונים יצא קצת אוויר מבועת האג"ח העולמית, אבל קשה לדעת אם התהליך כבר הסתיים.

גם בשוק יצירות האמנות קשה למצוא היגיון כלכלי. אין דרך הגיונית להסביר מדוע הציור "נשות אלגי'ר" של פבלו פיקסו נמכר תמורת סכום שיא של 180 מיליון דולר, ולא 150 או 50 מיליון דולר. ייתכן שהקונה שזהותו לא נחשפה מעוניין להרשים מישהו (או מישהי), או שהוא פשוט מאמין שיימצא בעתיד קונה אחר, אולי פחות חכם ממנו, שיקנה את הציור במחיר גבוה עוד יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker