מכונות המסחר האלגוריתמי הן לא 
מכוניות פרארי - אלא שואבי אבק

מכונות המסחר הממוחשבות מבצעות אלפי פעולות ביום במטרה להרוויח דולרים בודדים מכל פעולה ■ הן לא מתחרות במשקיע הסביר, 
אלא בסוחרים המקושרים, שניצלו בעבר פערי מידע לטובתם ■ בדרך הן מספקות נזילות ומצמצמות את עלויות המסחר לכלל המשקיעים

עמיר שחל

בטור שפירסם תחת הכותרת "המשקיע הסביר זכרונו לברכה" (TheMarker, 13.4.2015) פירט עידו באום את נזקיהן של מכונות האלגוטריידינג. הוא טען כי הן מנצלות כשל משפטי וקרא למחוקק להתעורר ולשנות את כללי המסחר. כללים אלה, הוא טען, מעניקים למכונות המסחר יתרון לא הוגן אל מול "המשקיע הסביר" וגורמות לו להפסיד כסף בתחרות לא הוגנת אל מול המכונות. ואני אומר: יחי "המשקיע הסביר".

גילוי נאות: אני עובד שנים בחברת אלגוטריידינג לא קטנה (ולא ישראלית). בדומה לרבים אחרים שמכירים את התחום, וכפי שנמצא במחקרים, אני טוען שמכונות המסחר הממוחשבות לא רק שאינן מזיקות למשקיע הסביר כי אם להפך - הן מיטיבות עמו.

למראית עין נראה שבאום צודק. הוא ממשיל את התחרות בין המשקיע הסביר למכונות המסחר לתחרות מרתון בין רץ אנושי למכונית פרארי. ואולם בפועל אין זה כך.

צילום: אי־פי

כאן צריך להתעכב רגע ולהגדיר מהו אלגוטריידינג. באום מתכוון מן הסתם ל-High Frequency Trading או HFT. ובעברית: מסחר בתדירות גבוהה. מכונות המסחר שפועלות באמצעות אלגוריתמים כאלה מייצרות כ–70% מפקודות המסחר בשוק.

אבל ההשוואה של באום אינה נכונה. פונקציית המטרה של מכונות המסחר ושל "המשקיע הסביר" הן שונות מאוד. "המשקיע הסביר" לרוב קונה או מוכר בתדירות נמוכה מספר לא גדול של מניות. הוא מעוניין להחזיק במניות אלה בדרך כלל במשך ימים, חודשים או שנים. תקופות כאלה הן בבחינת נצח במושגי HFT. המטרה של "המשקיע הסביר" היא לראות את שווי תיק הנכסים שלו גדל על פני זמן בזכות בחירה בניירות ערך נכונים.

המכונה לא 
תמיד מרוויחה

צילום: אי־פי

מכונות המסחר אינן פרארי. הן בעצם "שואבי האבק" של השוק. הן ייכנסו לעסקה כדי להרוויח דולרים בודדים, ולפעמים פחות מכך. אם האלגוריתם צודק אזי חזרה על פעולה כזאת עשרות, מאות ואולי אלפי פעמים במהלך יום מסחר, תצטבר לרווח נאה ומעורר קנאה. אגב, אם האלגוריתם טועה יותר מאשר הוא צודק, מה שקורה לעתים, הבעלים של המכונה עלול גם להיקלע להפסדים עצומים.

נניח שהיינו אומרים למשקיע הסביר שלא כדאי לו לבצע את עסקת הקנייה או המכירה כעת. עדיף לו, כמו האלגוריתם, להמתין כמה שניות או דקות, ואז לבצע את העסקה ולהרוויח דולרים בודדים בהסתברות שהיא קצת יותר מ–50%. לא בטוח שהמשקיע הסביר בכלל מעוניין בכך.

עבור מי שמבצע פעולות בודדות בחודש או בשנה אין משמעות לרווח או הפסד של דולרים בודדים. אם נחזור למשל הפרארי והרץ - אל מול המשקיע הסביר, שהוא רץ המרתון, עומדת מכונת המסחר שרצה למרחק קצרצר. מול המשקיע האנושי, רץ המרתון, עומדת מכונית פרארי שרצה למרחק של שביעית סנטימטר. בשורה התחתונה - הם לא משתתפים באותה תחרות.

אפילו הטרמינולוגיה היא שונה. מי שמחזיק נייר ערך לאורך זמן מבצע "השקעות". מי שקונה ומוכר בשבריר שנייה מבצע "מסחר". קצרה היריעה מלפרט הבדלים מהותיים רבים אחרים בין שני סוגי השחקנים האלה. אם המשקיע הסביר רוצה להתחרות במכונה הוא צריך לבנות מכונה משלו. אבל בכך הוא יחדל להיות "המשקיע הסביר".

לטובת המשקיע הסביר

אז היכן מכונת המסחר דווקא מיטיבה עם המשקיע הסביר? ובכן מחקרים מראים כי העלייה בשימוש במכונות המסחר הגדילה את הסחירות והקטינה את המרווחים בין מחירי הקנייה והמכירה של ניירות ערך.

נניח שקיים "משקיע סביר" שמוכן למכור מניה מסוימת ב–10 דולרים, ומולו נמצא מישהו שמוכן לקנות את המניה ב–5 דולרים. במצב כזה לא תתבצע עסקה, והוא מעיד על חוסר יעילות וחוסר סחירות של השוק.

חוסר היעילות הזה ינוצל על ידי מי שיש לו את המידע, והוא יודע לאתר קונים ומוכרים במחירים קרובים יותר. בעבר היו אלה הסוחרים המקושרים על רצפת המסחר בבורסה. כיום עושות זאת מכונות אלגוטריידינג שנכנסות למסחר, ומקטינות את המרווח.

תחילה הן יציעו מחירים קרובים יותר של 6 דולרים מול 9 דולרים, מכונה אחרת, אולי משוכללת יותר, תציע מחירים של 7 ו–8 דולר, ובסופו של דבר ייקשרו גם עסקות. המניה תהיה נזילה יותר, ופערי הקנייה והמכירה יהיו נמוכים יותר.

כלומר כתוצאה מכניסת המכונות קל יותר יהיה לבצע מסחר - כי יש מי שייקח את הפוזיציה ההפוכה. הקטנת המרווחים משאירה לפיכך יותר כסף בידי המשקיעים הסבירים מהציבור.

מבחינת המשקיע, המצב האופטימלי הוא שלא יהיה מרווח כלל - ושכל הכסף יישאר בידי משקיעים, ולא בידי מתווכים. ואולם אפשרות כזאת קיימת רק במקרים מועטים בשוק. כולנו מרוויחים מהירידה במרווחי הקנייה והמכירה. גם מי שאינו פעיל ישירות בשוק ההון מרוויח מכך - דרך חסכונות הפנסיה שלו שמושקעים דרך השוק.

דוגמה רלוונטית ליתרונות האלה ניתן למצוא בשינוי חקיקה שיושם בקנדה באפריל 2012, שהקשה מאוד על מכונות המסחר. כתוצאה מכך נרשמה ירידה מיידית של 30% בנפח המסחר בבורסה, ועלייה של 9% במרווחים.

אז מי באמת מפסיד בגלל מכונות המסחר? בעיקר אותה קבוצה קטנה של סוחרים שבעבר מלכו על רצפת המסחר בעזרת צעקות וקשרים. סוחרים אלה היו מועדון סגור של חברים, מעין גילדה סגורה שבה מקום פנוי היה נתפס אך ורק על ידי בן משפחה.

במו אוזניי שמעתי סוחר ותיק בבורסה של ניו יורק שהתלונן בפנינו, קבוצה של מתמטיקאים ומתכנתים, על כך שהמחשבים הרסו לו את העסק. עלייתן של מכונות המסחר מאפשרת לאנשים צעירים מהרצליה לנצח את הסוחרים הוותיקים והמקושרים של וול סטריט.

חשוב להדגיש: לא הכול ורוד בעולם האלגוטריידינג. כפי שהמחשב מאפשר לבצע מסחר חוקי באופן מהיר ושיטתי יותר, כך הוא מאפשר לבצע באופן מהיר ושיטתי יותר גם מסחר בלתי חוקי. כמו במקרים רבים אחרים, גם במקרה הזה רשויות האכיפה צריכות להתעדכן בחידושים שמביאה עמה הטכנולוגיה. מאמרו של באום לא נגע בסכנות אחרות שאותן מביאות מכונות המסחר. סכנות שחלקן כבר התממשו וחלקן עוד יקרו בעתיד.

דוגמה לכך היא האירוע שכונה Flash Crash. ב–6 במאי 2010 למשך כמה דקות התחוללה דרמה גדולה בשווקים הפיננסיים. ביום שהחל בירידת מחירים גדולה קרתה לפתע נפילה פתאומית ולא מוסברת. במשך חמש דקות צללו מדדי הבורסה בארה"ב ב–6%. 20 דקות לאחר מכן חזר השוק לרמה שבה שהה לפני אותן חמש דקות דרמטיות. אפילו כיום, חמש שנים לאחר האירוע ולמרות כמה ועדות חקירה של טובי המומחים, אין תמימות דעים לגבי הסיבות שגרמו לנפילה.

ההסבר המוביל הוא שפקודת מסחר ענקית, בשוק שסבל מסחירות נמוכה ותנודתיות גבוהה (על רקע המשבר הכלכלי ביוון והחששות להתפרקות היורו) גרמה לתגובת שרשרת במסחר והביאה מניות רבות למחירים אבסורדיים. על תפקידן של מכונות האלגוטריידינג באירוע מתקיים ויכוח.

אני נוטה להסכים עם הטענה שהמהירות המסחררת שבה סוחרות המכונות תרמה לחוסר הוודאות ולבלבול בשוק. רשויות המסחר האמריקאיות הפיקו כמה לקחים מהאירוע, והוסיפו הוראות להפסקה אוטומטית של המסחר במקרים של תנודתיות תוך יומית חזקה. באחרונה אף נעצר סוחר בריטי צעיר בקשר לפרשה - ונראה שהמלה האחרונה בנוגע לפרשה זו עדיין לא נאמרה.

כמו הרבה תעשיות אחרות שנמצאות בחיתוליהן, גם תעשיית האלגוטריידינג עוברת תהליך התבגרות והשחקנים בבורסות לומדים לחיות עמה. בהחלט ייתכן שיש מקום להגבלות נוספות במקרים שבהם מכונת מסחר "תשתגע". יציבותם ואמינותם של השווקים הפיננסיים הם הכרח בכלכלה מודרנית.

בעניין אחד אני בהחלט מסכים עם באום - יש מקום להתערבות המחוקק. אולם זו צריכה להיות התערבות מושכלת, שתגן מסכנות אמיתיות שמביא עמו המסחר באמצעות אלגוריתמים ממוחשבים, אבל לא תמנע את היתרונות שמביאות עמן מכונות הכסף.

התרומה לאנושות: שיפור היעילות

ועוד דבר: רבים מהעובדים בתחום האלגוטריידינג חשים אי נוחות מוסרית מהעובדה שכל כך הרבה מוחות מוכשרים וכוח מחשוב מושקעים במאמץ לקנות ברבע סנט פחות ולמכור ברבע סנט יותר. בעלי תארים מתקדמים עוזבים עבודות חשובות כמו פיתוח תרופות וחקר הגנום האנושי ומעדיפים את הכסף הגדול של וול סטריט. ממה שאני רואה סביבי, רבים מהם תוהים לפעמים במה הם תורמים לאנושות. התשובה שלי לכך היא שעבודתם תורמת ליעילות השווקים.

הכותב עובד בחברת אלגוטריידינג אמריקאית ומשמש כמורה מתנדב למתמטיקה בבית ספר תיכון ברמת השרון

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker