הבורסה קורסת ב-10% בתוך ארבע דקות, עשרות מיליארדים נמחקים - נשמע לכם דמיוני? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבורסה קורסת ב-10% בתוך ארבע דקות, עשרות מיליארדים נמחקים - נשמע לכם דמיוני?

המסחר באמצעות אלגוריתמים אחראי לכמחצית מהמחזור במניות מדד ת"א 25, ולרבע מהמחזור בשוק האג"ח - והוא מרתיע חלק מהמשקיעים ■ סמנכ"ל טכנולוגיות בבורסה בת"א סבור שהיתרונות של המסחר האוטומטי עולים על החסרונות

19תגובות

קריסות בזק (Flash Crash) כתוצאה מפעילות של מכונות מסחר אוטומטיות נעשות נפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות. במאי 2010 נפלו הבורסות בניו יורק ב–5%–10% בתוך כארבע דקות, כשבמהלך הקריסה הזאת 2 מיליארד מניות ו–56 מיליארד דולר החליפו ידיים. רק לפני כשבועיים עצרו הרשויות בארה"ב סוחר פרטי בשם נבינדר סאראו, שפעל מביתו והאשימו אותו באחריות לנפילה שנגרמה עקב שיגור כמות גדולה של פקודות מסחר וביטולן לפני הביצוע במטרה להטות את שערי המניות.

באוגוסט 2012 גרמה טעות בתוכנת המחשב של חברת Knight Capital, מעושות השוק הגדולות בארה"ב, לכך שהחברה הפסידה 440 מיליון דולר בתוך 45 דקות. באוקטובר של אותה השנה נפל שוק המניות ההודי ב–16% ב–15 דקות, תוך מחיקה של כ–60 מיליארד דולר משווי השוק הכולל.

בורסות העולם מנסות עדיין ללמוד כיצד משפיעות מכונות המסחר הממוחשבות על התנועות והתנודות בשוקי ההון. האם הן מזיקות למשקיעים מהציבור? או שאולי הן דווקא מועילות? ישנן תשובות לכאן ולכאן - אבל הסוגייה עדיין לא הוכרעה.

משה שי

כך או כך, רבים סבורים שאם קיימת קבוצה קטנה של אנשים שמרוויחה מהמסחר הממוחשב בבורסה, העובדה הזאת באה כנראה על חשבון הציבור הרחב, שמפסיד מכך. האומנם?

"התשובה לשאלה אם התפתחות האלגוטריידינג היא תופעה טובה או רעה תלויה בנקודת המבט, וקשורה בעיקר לאופן שבו משתמשים בטכנולוגיות האלה", אומר אלדד הרשטיג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת טכנולוגיות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "מבחינת הבורסה - יש במגמה הזאת טוב ויש בה רע. כך או כך, האלגוטריידינג הוא תופעה קיימת, ואי אפשר להתעלם ממנו. צריך להתמודד איתו".

"אלגוטריידינג" הוא שם כללי למסחר המתבצע אוטומטית באמצעות תוכנות מחשב. תוכנות המסחר מבוססות על נוסחאות מתמטיות קבועות מראש (אלגוריתמים). התוכנות קובעות מתי לשגר פקודות קנייה ומכירה, מהו המחיר ומהי הכמות שאותה יש לקנות או למכור. האלגוריתמים האלה מפותחים על ידי סוחרים שמנסים לזהות תבניות קבועות של תנודות במחירי הנכסים. לאחר שנכתב האלגוריתם, המחשבים עובדים באופן עצמאי.

לפי נתונים מעודכנים של הבורסה, מכונות מסחר אוטומטיות היו אחריות ל–47% מהעסקות שבוצעו במדד ת"א 25 ב–2014 ול–25% מכלל העסקות שבוצעו במניות. מעורבותן של המכונות בשוק האג"ח הממשלתיות הסתכמה ב–2014 בכ–22%, ובאיגרות החוב הקונצרניות - בכ–29%.

"ישנם שלושה סוגים של מסחר אלקטרוני", מדגיש הרשטיג, "הסוג הראשון הוא כזה שמחליף עושי שוק לצורך עמידה במחויבויות לנזילות. הסוג השני הוא משקיעים שרוצים לבצע מהלך גדול לשינוי פוזיציה באופן אוטומטי. הסוג השלישי הוא חברות שמבצעות מסחר בתדירות גבוהה (High Frequency Trading, או HFT) במטרה לנצל הזדמנויות ולייצר רווחים.

הסוג השלישי הוא הסקסי והמרכזי בבורסה - ובו אנחנו מתמקדים. מסחר ב–HFT מאופיין בשליחה אגרסיבית של פקודות וביטולן. "הוא נוטה לייצר מחזורי מסחר גדולים עם רווח נמוך לכל עסקה בטווחי זמן קצרים מאוד. סוחרי HFT כמעט לעולם לא יחזיקו פוזיציה מעבר ליום מסחר אחד".

האם המסחר בתדירות גבוהה פוגע בציבור הרחב?

"אין לכך תשובה חד משמעית, זה תלוי איך מיישמים אותו. מצד אחד, מכונות המסחר האוטומטיות פוגעות בלקוח הפרטי, כי לסוחר אין באמת יכולת להתמודד מול מהירות המכונה. קשה מאוד לפעול באופן לא ממוחשב מול HFT, שברוב המקרים משנים או מבטלים במהירות את הפקודות.

"יש להן גם השפעות שליליות כמו גידול במספר הפקודות הקטנות וכמות גדולה של פקודות. יש אלגוריתמים שמתחכמים. הם מנסים להשיג רווחים מהירים ושולחים פקודות שאינן מבוצעות בסופו של דבר. מכונות כאלה מחייבות השקעה טכנולוגית גדולה.

"מצד שני, מחקרים שנעשו - בעיקר זה של פרופ' אבי וואהל וד"ר מני עבודי - הראו שסוחרי אלגו תורמים לנזילות בבורסה בתל אביב. איך אנחנו יודעים זאת? אנחנו בוחנים את כמות העסקות שבוצעו בין מכונות לבין לקוחות פרטיים.

"אנחנו יודעים לזהות עסקות כאלה כי הן חייבות להירשם אצלנו. המחקר הראה שאחוזים לא קטנים של עסקות מבוצעים בין מכונות ללקוח פרטי. מחקרים אחרים בעולם הראו שהמכונות מצמצמות את מרווח המחירים בין ההיצע לביקוש. זה דבר טוב. ככל שהמרווח קטן יותר, כך המשקיע יכול לקנות או למכור במחיר טוב יותר.

"בנוסף, הגדלת התחרות על HFT בין הבורסות תרמה להרחבת המסחר במוצרים קיימים והוספת סוגי מוצרים חדשים. ברור, אם כן, שלמכונות המסחר יש גם השפעה חיובית - ולא רק שלילית".

מהן ההשלכות העיקריות של התרחבות הפעילות האוטומטית?

"יש לכך כמה השלכות: ראשית, נרשם גידול בקצב העברת המידע ובנפח המידע - מבלי שיהיה גידול במחזורי המסחר. כלומר מספר הפקודות גדל, שווי העסקות קטן, ומספר ביטולי הפקודות גדל.

"בנוסף, יש מרוץ חימוש טכנולוגי. מתקיים כיום מרוץ אחר זמני תגובה משופרים של מנועי המסחר בבורסות - משניות למיקרו־שניות. חל גם שיפור בביצועי מערכות המסחר בבורסות והגדלת ההשקעות בטכנולוגיה, ובנוסף גדלה התחרות בין הבורסות על השירותים הטכנולוגיים לסוחרי HFT. במקביל ישנם גם פיתוחים טכנולוגיים של יצרנים לעיבוד ותקשורת מהירה כמו סיסקו ויצרני שבבים ייחודיים".

פריחה עולמית

חברות אלגוטריידינג מצליחות נמצאות בפריחה בכל העולם. לפני כשבועיים ביצעה חברת המסחר האוטומטי וירטו (Virtu) הנפקה ראשונית לציבור בוול סטריט לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. התשקיף שפורסם לפני ההנפקה חשף שהכנסותיה של וירטו ב–2014 הסתכמו ב–723 מיליון דולר, עלייה של 8% ביחס ל–2013, והרווח הנקי היה 190 מיליון דולר. מהתשקיף אף למדו המשקיעים שמכונת המסחר של וירטו הפסידה רק פעם אחת ב–1,485 ימי מסחר.

גם בישראל עסקי האלגוטריידינג משגשגים: תוצאותיה הכספיות של פיינל (Final) הישראלית, מחברות המסחר האלקטרוני הגדולות בעולם, פורסמו ב-TheMarker לפני כחודשיים והראו שרווחיה בארבע השנים האחרונות (2011–2014) הסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר. זהו רווח של כמיליון דולר ביום.

בנוסף, חברת קרנות הגידור הגדולה בישראל, ספרה, שמנהלת כ–3 מיליארד שקל, החליטה באחרונה לפתוח קרן גידור שתשקיע בסטארט־אפים מתחום האלגוטריידינג. לפי הערכות, בישראל פועלות כיום יותר מ-50 חברות בתחום זה.

אף שבישראל פועלות חברות אלגו רבות ומרכזי המחקר והפיתוח שלהן נמצאים כאן, היקף הפעילות של החברות בשוק המניות והאג"ח בבורסה בתל אביב עדיין נמוך. מדוע?

הרשטיג: "כל גוף רשאי לעשות את השיקולים הפרטיים שלו ולהחליט באילו שווקים לפעול. מסורתית, חברות האלגו מעדיפות לפעול בשווקים נזילים מאוד, ולכן באופן טבעי הן יפנו לשווקים גדולים יותר מהבורסה בתל אביב.

"בנוסף, חברות האלגוטריידינג מעוניינות בתחרות פנימית. בארה"ב, למשל, יש כמה זירות מסחר שפועלות במקביל, כך שאותו נייר ערך יכול להיסחר ברגע נתון בכמה מקומות. זה מתאים למכונות האוטומטיות, שמנסות לנצל פערי ארביטראז' (פערי מחיר בין כמה שווקים - ע"א). עם זאת, אני מניח שגם מכונות שמתמחות בבורסת תל אביב עדיין משיגות רווח נאה".

האם בבורסה בתל אביב נערכים לאפשרות של קריסה פתאומית שתיגרם בשל פעילות אלגו־טריידינג?

"נערכנו לעידן של המסחר בתדירות גבוהה ולאפשרות של Flash Crash. למשל, הופעל ממתן תנודות שערים לניירות ערך, להגנה מפני גליץ' של ה-HFT. במקביל הוחלו קנסות מעל לסף של כמות פקודות ביחס למחזור בנגזרים. הופעלו אמצעי בקרה ומעקב אחר פעילות סוחרי ה–HFT ולבורסה יש מנגנונים להפעלת חסמים על קצבי התעבורה של ה–HFT וטעויות אנוש.

"בנוסף, בבורסה מתקיים מעקב ולימוד מתמיד של התפתחות המסחר האלגוריתמי בעולם והצעדים הננקטים על ידי הבורסות והרגולטורים בחו"ל כדי להתמודד עמו".

כיצד בורסות בחו"ל התמודדו עד כה עם צמיחתן של מכונות המסחר האוטומטיות?

"בעולם העלו פתרונות שונים. חלק מהפתרונות נועדו לחסוך מהבורסות את ההשקעות המאסיביות במערכות טכנולוגיות, שיוכלו להכיל את כמות הפקודות שמשגרות המכונות. הכיוון כיום הוא לחתוך את התחרות על זמני התגובה וליצור שוויון בין המכונות ללקוחות פרטיים.

"אחד הפתרונות הוא ליצור מסחר 'פתיחה' בכל שנייה נתונה, כך שלא משנה מהו זמן שיגור התגובה, כל סוחר מקבל הזדמנות שווה. זה מבטל את יתרון המהירות של המכונות. למיטב ידיעתי, צעד כזה עדיין לא יושם באף בורסה.

"היו גם בורסות שהטילו קנסות על כמויות פקודות לעומת ביצוע. צעד שכזה עלול לפגוע במחזורי המסחר, ולכן הבורסות אינן נוטות לבצע אותו. בנוסף, יש טריקים שנועדו למתן את הפעילות של האלגו, למשל על ידי הקצאת רוחב פס, כלומר להקצות צינור שקובע את כמות הפקודות שאתה יכול להעביר ברגע נתון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#