סכנת האינפלציה חלפה - 
ברוכים הבאים לעידן הדפלציה - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סכנת האינפלציה חלפה - 
ברוכים הבאים לעידן הדפלציה

בעוד הדפלציה של השנה האחרונה נתפסת בישראל כתהליך חיובי של התאמת מחירים ועלייה בהיצע, בעולם המערבי מתייחסים אליה כאל איום שמקורו בביקושים חלשים

2תגובות

תופעה כלכלית לא שגרתית התרחשה בישראל ב-2014. בראשונה מאז 2006, המשק סיים את השנה עם ירידה במדד המחירים לצרכן. המדד ירד בשיעור של 0.2% לעומת 2013.

ירידת מחירים כללית שמתרחשת לאורך תקופה מכונה על ידי הכלכלנים "דפלציה" - או "אינפלציה שלילית". אם מנטרלים מהמדד את סעיף הדיור, הירידה במחירים היתה אף עמוקה יותר, והסתכמה בכ–1.3%. משמעותה של הדפלציה היא ירידה במחירי מוצרים ושירותים. ואכן, ב–2014 ירדו מחיריהם של מוצרי מזון, ביגוד והנעלה, וכן מחיריהם של שירותי בריאות, תחבורה, חינוך ותקשורת.

בעשור הקודם נרשמה בישראל ירידת מחירים שנתית פעמיים. ב–2003, שהיתה שנת מיתון כבד שבה ישראל התמודדה עם האינתיפאדה השנייה ועם פיגועי טרור רצחניים, ירד המדד ב–1.3%. ב–2006, שהיתה שנה טובה לכלכלה, ירד מדד המחירים ב–0.1%.

חגי פריד

ירידת המחירים של 2014 לא היתה עניין ייחודי לישראל. ירידות דומות נרשמו ברבות מהכלכלות בעולם. בגוש היורו נרשמה אינפלציה שלילית של 0.2%, ובקפריסין השכנה ירד מדד המחירים לצרכן ב–1.5%. ביוון ירדו המחירים ב–2.6%; בבולגריה ב0.9%-; בקרואטיה ב–0.5%; בבלגיה ובפורטוגל ב–0.4%; באירלנד, שוודיה, בסינגפור ובשווייץ ב–0.3%; ובספרד, בפולין ובהונגריה — ב–0.1%. בארה"ב, שסיימה את 2014 עם צמיחה של 2.4% בתוצר, אמנם לא נרשמה ירידת מחירים, אבל קצב האינפלציה השנתי הסתכם ב–0.8% בלבד.

בכל מדינה היו סיבות משלה לדפלציה. אבל לכל המדינות, וגם לישראל, היתה ב–2014 סיבה אחת משותפת: הירידה העולמית במחירי הדלק והמזון, שני מרכיבים מרכזיים בסל התצרוכת. כך, ב–2014 ירדו מחירי הדלק והשמנים בישראל ב–6.9%, מחירי הירקות הטריים הוזלו ב–13.8% - ומחירי הפירות צנחו ב–10%.

בישראל, הירידות נתמכו גם ברפורמת הסלולר של משרד התקשורת, שהוזילה את מחירי השירותים בענף ב–8.3%. מנגד, מחירי הדירות, שטיפסו ב–7% בשנה החולפת, אינם משוקללים במדד (בסעיף הדיור מחושבים מחירי השכירות בלבד), ולכן לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן.

המצדדים בהורדת יוקר המחיה בישראל מדגישים שהדפלציה היא תהליך חיובי. שהרי כתוצאה ממנה יורדים מחירי המוצרים בחנויות וכן ההוצאות של הצרכנים על דלק. לדבריהם, ירידות המחירים בתחומים אלה מפנות מקורות הכנסה לצריכה, השקעות והגדלת חיסכון.

ואולם מדובר בסוגיה מורכבת. עליית מחירים בשיעור שנתי של עד 2% מסייעת בדרך כלל לצמיחה. היא מעידה על רמת ביקושים בריאה ועל שיפור בפריון העבודה שגורם לעלייה ריאלית בהכנסות העובדים.

בפועל, שחיקה מתמשכת במחירים במשק, כמו זו שחוותה, למשל, הכלכלה היפנית לאורך שני העשורים האחרונים, מעידה על משק חולה עם ביקושים נמוכים וירידה בסך ההשקעות. זוהי הסיבה שבנק ישראל קבע לעצמו כיעד שיעור אינפלציה שנתי שבין 1% ל–3% - יעד שאותו החטיא ב–2014.

אלא שהכלכלנים בישראל סבורים שבניגוד ליפן, לגוש היורו או למקומות אחרים בעולם, הדפלציה בישראל היא "דפלציה חיובית". היא אינה עונה על ההגדרה הקלאסית של דפלציה, ואינה מעידה בהכרח על בעיה.

"הדפלציה בישראל היא תהליך מצוין", מדגיש אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש. "בשנה האחרונה ראינו שהמחירים ירדו, אבל במקביל הצריכה הפרטית דווקא צמחה בשיעור גבוה של קרוב ל–4%. זה אומר שירידת המחירים אינה מבטאת חולשה בביקושים. כלומר ירידת המחירים הגיעה מצד ההיצע, ולא מכיוונו של הצרכן.

"במלים אחרות, ירידת המחירים סייעה לצרכן להגדיל את כוח הקנייה שלו - והוא קנה הרבה יותר".

גם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות 
אי.בי.אי, סבור שהדפלציה הישראלית שונה מזו שרואים כעת בשאר העולם. "אנחנו לא חווים כעת דפלציה קלאסית - שמגיעה בזמן של מיתון או של אבטלה גבוהה, אצלנו זוהי דפלציה חיובית", אומר גוזלן. "רמות המחירים בישראל הן גבוהות מדי ביחס לכושר ההשתכרות הממוצע והחציוני בלא מעט תחומים".

מייצרים יותר בזול

"המשק הישראלי עובר תהליך של הגברת התחרות, המלווה בשינוי תודעתי מצד הצרכן", מסביר גוזלן. "אנשים בודקים כיום מחירים ומוודאים שהם לא משלמים יותר מדי. זהו המשך ישיר של המחאה החברתית, אף שעברו יותר משלוש שנים מאז שפרצה. זהו תהליך עומק, שימשיך ללוות אותנו לעוד הרבה זמן. אנחנו רואים עליות מחירים רק בענפים שבהם זה מתאפשר - למשל בענף הדיור".

דניאל בר און

לצד משקי הבית, ירידת מחירים עשויה להטיב גם עם חברות עסקיות מסוימות. במיוחד נהנות ממנה חברות תעשייה - שנהנות מהירידה במחירי הדלקים, החשמל או בעלות חומרי הגלם. היא פחות מיטיבה עם חברות שפועלות בענפים המאופיינים בתחרות נמוכה ונאלצות כעת להסתגל לסביבה החדשה.

"הדפלציה והתחרות אינן טובות באופן מידי ליצרנים ולסוחרים, שבחלק מהמקרים נאלצים להוריד מחירים", אומר זבז'ינסקי. "בטווח הקצר זה אמנם מעלה את הסיכון של חברות כאלה, אבל בטווח הארוך, התחרות תיטיב עמן. הן יהיו חייבות להתייעל ולהעביר משאבים ממגזרים הפסדיים למגזרים שיכולים לייצר צמיחה ורווח".

איומים בסלולר ובבנקים

אחד הענפים המרכזיים שהחברות בהם סבלו מהגברת התחרות וירידת המחירים הוא ענף הסלולר. פתיחת השוק למתחרות חדשות הביאה למלחמת מחירים, שבחודשיים האחרונים רק מתעצמת.

כתוצאה מפתיחת שוק התקשורת לתחרות, מחירי מניות חברות הסלולר הוותיקות פרטנר וסלקום צנחו ב–60% ו–53% בהתאמה בשנה האחרונה. גם רמת הסיכון שמייחסים המשקיעים לחוב של החברות האלה עלתה משמעותית.

מלבד התקשורת, ענף נוסף שנושא כיום דגל שחור ועלול להמשיך ולהסב למשקיעים הפסדים בשל התגברות התחרות הוא ענף קמעונות המזון. בעיקר סובלות מהתחרות הגוברת רשתות המזון הוותיקות שופרסל ומגה (אלון רבוע כחול), שמתמודדות בשנים האחרונות עם שחקניות דיסקאונט אגרסיביות כמו רמי לוי ורשת ויקטורי ועם השלכות המחאה החברתית על העדפות הצרכנים.

מי שעוד עלולות להינזק הן יצרניות המזון הגדולות, שספגו עד כה רק חלק מהירידות במחירי המוצרים - בהן אסם, שטראוס, קבוצת נטו (בעלת מותגים כמו ויליגר, טיבון ויל).

גוזלן מדגיש כי גם הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי, מזרחי־טפחות, דיסקונט והבינלאומי - עשויים להידרש בעתיד להסתגל לסביבה תחרותית יותר. כשזה יקרה, לקוחות הבנקים לא יחושו כלקוחות שבויים, ויהיה להם קל יותר לעבור מבנק לבנק ולדרוש הטבות והנחות על שירותים בנקאיים.

"רוב הבנקים נסחרים כיום בשווי שוק שנמוך מההון העצמי שלהם, אולי מתוך חשש של המשקיעים כי הם יידרשו לפעול בסביבה עסקית מאתגרת יותר", מסביר גוזלן, "ייתכן שהמשקיעים מתמחרים כבר עתה התגברות עתידית של התחרות בענף הפיננסים".

חברות נוספות שמתמודדות כבר עתה עם האפשרות שייאלצו לפעול בסביבה תחרותית הן חברות האנרגיה - כשהמרכזיות שבהן הן קבוצת דלק (דלק קידוחים ואבנר), רציו וישראמקו. החברות, השותפות במאגרי הגז הגדולים תמר ולווייתן סבלו כבר בחודשים האחרונים מירידות שערים חדות, על רקע החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים לכפות שינויים מבניים, שאמורים למנוע היווצרות של מונופול גז מסוכן בעתיד.

אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#