בשביל להרוויח כסף מאשפה, לא חייבים להיות טוני סופרנו - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בשביל להרוויח כסף מאשפה, לא חייבים להיות טוני סופרנו

אוכלוסיית העולם מייצרת אשפה בכמויות אדירות, שרק גדלות והולכות, וההכרח להיפטר ממנה הופך לאתגר מורכב 
- וגם להזדמנות עסקית ■ חברות שמתמחות בתחום נהנות מצמיחה מהירה בפעילותן, וגם הטכנולוגיה נרתמת לעזרתן

תגובות

מדו: "האם אתה במאפיה?"

טוני: "מה?!"

מדו: "איך שתרצה לקרוא לזה. פשע מאורגן".

טוני: "שטויות. מי אמר לך את זה?"

מדו: "אבא, אני גרה אתך בבית. ראיתי את השוטרים באים עם צו חיפוש. ראיתי אותך יוצא מהבית ב–3 לפנות בוקר".

טוני: "אז מה? לא ראית אף פעם את ד"ר קוזמנו יוצא מהבית ב–3 לפנות בוקר?"

מדו: "האם הילדים של קוזמנו מצאו פעם במחסן שבחצר 50 אלף דולר במזומן או נשק חם בזמן שחיפשו את ביצי הפסחא?"

טוני: "אני בעסקי פינוי האשפה, מדו. בגלל זה, כולם מיד מניחים שאני במאפיה. זה סתם סטריאוטיפ, וזה מעליב. את האחרונה שהייתי ממצפה לשמוע ממנה את זה... ובכלל – המאפיה לא קיימת".

מדו: "טוב, בסדר".

הדיאלוג לעיל, הלקוח מסדרת המופת "הסופרנוס", של רשת HBO האמריקאית, נחשב לקלאסיקה. טוני סופרנו צודק במידה מסוימת: עסקי הזבל אכן נקשרים לא פעם בתודעה הציבורית עם פעילות של פשע מאורגן, קישור שגורם לאנשי התברואה הישרים עוול משווע. בכל מקרה, לעסקי הזבל ועסקי המאפיה יש לפחות מאפיין אחד משותף - בשניהם אפשר להרוויח הרבה כסף.

ניר כפרי

מכיוון שכמות הזבל בעולם נמצאת בצמיחה מתמדת, העולם יצטרך למצוא בשנים הקרובות פתרונות חדשים שיאפשרו להיפטר ממנו. וכרגיל, מי שיהיה יצירתי ויעיל במציאת הפתרון הזה יוכל להרוויח מכך לא מעט.

לא תמיד זה היה המצב. מנהיגי אימפריות עתיקות נהגו להשליך פסולת לא רצויה ברחובות, או שהתאמצו להעביר אותה לכפרים ומקומות מרוחקים‏‏. יוצאת מן הכלל בעניין זה היתה האימפריה המוסלמית, ובמיוחד שלוחותיה בקורדובה (עיר עתיקה בדרום ספרד שנכבשה ב–711 לספירה על ידי המוסלמים) ובאל־אנדלוס (השטחים שהיו תחת שליטת המוסלמים בחצי האי האיברי, בין השנים 711 ל-1492), שבהן היו מתקנים לאיסוף זבל.

לפני התהפוכות שחלו בערי המערב מאמצע המאה ה-19 - עידן המהפכה התעשייתית - ממשלות לא נתנו לשאלות הסניטציה מקום רם בסדר העדיפויות שלהן. פסולת מעשה ידי אדם הושלכה אז בצידי הדרכים או במזבלות מקומיות קטנות, ויצרה מפגעים תברואתיים. ערימות האשפה הבלתי מטופלות סייעו בין השאר להפצת מחלות.

במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו גם ממשלות וראשי ערים שריכזו סביבם אזורי תעשייה גדלים והולכים, לתת את דעתם על הדרכים הנכונות לפינוי אשפה. פתרונות נמצאו, אבל הגידול העצום בכמויות האשפה התעשייתית הופך את הפתרונות הישנים לבלתי מספקים.

לפני כשנתיים פירסם הבנק העולמי דו"ח מקיף ונוקב שלפיו קצב הגידול בכמות הפסולת בעשור הקרוב יהיה מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה העירונית.הדו"ח מ-2012 הוא המשך והרחבה לדו"ח שפירסם הבנק העולמי ב–1999, שהתמקד בקצב הגידול בכמות האשפה באסיה. אז צפה הבנק כי עד 2025 מדינות אסיה ייצרו 1.8 מיליון טונה של אשפה ביום. תחזית זו שרירה גם כיום.

לפי הדו"ח, לפני 12 שנים חיו כ-2.9 מיליארד בני אדם בסביבה עירונית ברחבי העולם. כל אחד מתושבי הערים ייצר בממוצע 640 גרם של אשפה ביום. כיום חיים בערי העולם יותר מ-3 מיליארד בני אדם, וכל אחד מהם מייצר 1.2 ק"ג אשפה ביום.

עורכי הדו"ח מציינים כי ערי העולם מייצרות בכל שנה 1.3 מיליארד טונה אשפה, ועד 2025 הכמות הזאת תטפס ל-2.2 מיליארד טונה. הגידול המאסיבי בייצור האשפה צפוי להגיע בעיקר מהכלכלות המתעוררות.

סין, למשל, עקפה את ארה"ב ונהפכה ליצרנית האשפה הגדולה בעולם. התהליך הזה מואץ המעבר של תושבי הכפרים העניים לערים הגדולות והמתועשות. עד 2025 צפוי קצב ייצור האשפה השנתי של סין להפוך לגדול פי שניים משל בארה"ב.

עם זאת, מדינות העולם המפותחות והמתועשות יותר עדיין מייצרות הרבה יותר אשפה לכל תושב. לשם השוואה: האוכלוסייה במדינות OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של המדינות המתןעשות) שווה בגודלה כמעט לאוכלוסיית אפריקה, אך החברות ב-OECD מייצרות פי 100 יותר אשפה ממדינות אפריקה.

התקציבים גדלים

ניו יורק טיימס

לפי הערכות, התקציב המצרפי השנתי של הרשויות המוניציפאליות ברחבי העולם עבור פינוי אשפה מוצקה מסתכם ב-205 מיליארד דולר, והוא צפוי לטפס עד 2025 ל-376 מיליארד דולר.

את ממדי התופעה מכירים מקרוב בעיקר ראשי ערים במדינות מתפתחות בעולם. פינוי וניהול פסולת מוצקה הוא הבעיה הקבועה שלהם, והסעיף המכביד ביותר על תקציבם. והאתגר הזה רק הולך וגדל ככל ששטח הערים גדל.

הנה דוגמה קטנה: בחודש שעבר פסק בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה כי על העירייה לשלם פיצוי לתושבת העיר בגין אי פינוי אשפה ליד ביתה במשך תקופה ארוכה. התושבת טענה שהעירייה לא פינתה את האשפה באופן סדיר, והיא נאלצה לטפל בבעיה לבדה. השופטת רקפת סגל מוהר קיבלה את טענותיה, וקבעה שזוהי חובת העירייה לפנות את האשפה.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כמות הפסולת הביתית במדינת ישראל גדלה ב–3%–5% בכל שנה. תושב ישראלי משליך בממוצע 1.9 ק"ג של פסולת מדי יום. ב–2002 ייצר כל תושב בישראל 1.7 ק"ג ליום בממוצע - כ–620 ק"ג בשנה. לפני עשר שנים, כמות הפסולת הממוצעת היתה 1.1 ק"ג לאדם ליום בלבד.

לרמת החיים הכוללת השפעה משמעותית על כמות הפסולת. בבני ברק ובירושלים, הערים העניות ביותר, כמות הפסולת נמוכה במידה משמעותית (1.3 ק"ג לנפש בממוצע) מבתל אביב, שבה הממוצע הוא 2.8 ק"ג פסולת לנפש.

אי–פי

בישראל יש שני חוקים מרכזיים העוסקים בפסולת. האחד הוא הם חוק שמירת הניקיון. שנחקק ב-1984‏‏ ואוסר על לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים. החוק הזה גם מחייב את הרשויות המקומיות להקים אתרים לסילוק פסולת. החוק השני הוא החוק לאסוף ופינוי פסולת למיחזור, שנחקק ב-1993 ומסמיך רשויות מקומיות לקבוע בתחומן הסדרים לאיסוף פסולת שמיועדת למיחזור.

על פי מדיניות המשרד להגנת הסביבה ניתנת עדיפות לשיטות טיפול בפסולת כדוגמת השבה, מיחזור, שימוש חוזר וצמצום במקור, במטרה להקטין את כמויות הפסולת המועברות להטמנה ב-50%, בהדרגה, עד 2020.

בנוסף לחוקים אלה, ישנם עוד חוקים שמתמודדים עם פסולת מסוג ספציפי, כמו חוק הפיקדון על מיכלי משקה (1999‏‏‏), החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים (2007)‏‏‏ וחוק החומרים המסוכנים (1993‏‏‏).

פינוי האשפה נחשב לתחום של לואו־טק, או תעשייה סטנדרטית. אבל בשנים האחרונות התעשייה הזאת נהפכת למתוחכמת ועתירת השקעות. השינויים בתחום מתחילים למשוך אליו משקיעים חדשים.

בנוסף לנייר, פלסטיק וזכוכית שעוברים מחזור, באירופה מתרחש גל השקעות משמעותי, וכ-9,000 מתקנים ומפעלים ביבשת עוסקים כיום בהפיכת פסולת אורגנית לחשמל. בארה"ב מקדמות המדינות במהירות חוקים שקשורים לטיפול בפסולת ולהפיכתה לאנרגיה או לזבל אורגני. עם זאת, רבים ממפעלי התעשייה וחברות הענק, עדיין אינם מוכנים לדרישות החקיקה. כתוצאה מכך, ידיהן של החברות המבצעות פרויקטים של טיפול באשפה מלאות עבודה, ועסקיהן צומחים במהירות.

ארבע חברות מארה"ב, ואחת מישראל

איך ניתן להשקיע בענף הטיפול באשפה? הנה כמה אפשרויות.

ווייסט מנג'מנט (Waste Management), היא חברה אמריקאית ותיקה שהנהלתה ממוקמת ביוסטון, טקסס. מניית החברה נסחרת בבורסת ניו יורק תחת קוד המסחר WM, ושווי השוק שלה הוא כ-22 מיליארד דולר. החברה מספקת שירותי ניהול פסולת - בהם פינוי ואיסוף אשפה, מיחזור, הטמנה והעברת פסולת למתקנים המייצרים אנרגיה.

ערן צחי מבית ההשקעות אינפיניטי מסביר שלחברה יש 429 מרכזי שירות, 366 תחנות איסוף, 289 אתרי פינוי ו-138 מפעלי מיחזור, וקשת רחבה של לקוחות ממגזרים שונים - חברות מסחר ותעשייה, חברות תשתיות חשמל, עיריות ורשויות וגופים ממשלתיים בארה"ב, קנדה ופורטו ריקו. בתחום האנרגיה המתחדשת, החברה מספקת חשמל לכחצי מיליון בתים.

לחברה יש מחזור הכנסות של 14 מיליארד דולר בשנה, והרווח הנקי שלה מגיע ל-1.1 מיליארד דולר, ומשקף לה מכפיל רווח לא נמוך של 20. ב–2015 עתיד הרווח לצמוח בכ-9%. בשנה האחרונה טיפסה מניית החברה בשיעור זהה.

דוגמה נוספת שעליה מצביע צחי לחברת הפועלת בתחום היא ווייסט קונקשנס (Waste Connections, קוד מסחר: WCN). החברה שעוסקת בפינוי פסולת מוצקה, מיחזור, הטמנה וטיפול בפסולת שאינה מסוכנת עבור המגזר הפרטי, התעשייתי והמסחרי ב-23 מדינות במערב ודרום ארה"ב. בבעלות החברה יותר ממאה נקודות איסוף אשפה ופסולת, 32 תחנות מעבר, 30 אתרי פינוי מוניציפליים, שלושה מתקני גריסה והשמדה ו-26 מפעלי מחזור.

שווי השוק של החברה הוא 6 מיליארד דולר. החברה רשמה בשנה האחרונה הכנסות של 2 מיליארד דולר, והיא אמורה לסיים את 2014 עם רווח של כ-240 מיליון דולר, כך שמכפיל הרווח שלפיו היא נסחרת הוא 25 - בהחלט לא נמוך. האנליסטים מצפים שהרווח של החברה יצמח ב-2015 ב-10%.

חברה מובילה נוספת בארה"ב בתחום פינוי הזבל היא קובנטה הולדינג (Covanta Holding, קוד מסחר: CVA). החברה הוקמה ב-1960, והמטה של שוכן בניו־ג'רזי (המדינה שבה מתרחשת עלילת הסופרנוס). החברה עוסקת בפתרונות מחזור ויצירת אנרגיה תחת הסיסמה No waste is ever wasted (האשפה לעולם אינה מבוזבזת).

קובנטה משקיעה גם בטכנולוגיות חדשות, ולא עוסקת רק בצד התעשיית. החברה מספקת שירותי הובלת פסולת ומפעילה תשתיות ייצור אנרגיה מפסולת, חיסול פסולת והפקת אנרגיה מתחדשת, כשבבעלותה 50 מתקני ייצור אנרגיה מפסולת.

קובנטה פועלת גם מחוץ לארה"ב. יש לה פעילות בפיליפינים, בבנגלדש, בהודו, בקוסטה ריקה, באיטליה ובסין. החברה נסחרת בשווי של 2.7 מיליארד דולר, ומנייתה השלימה בתוך שנה עלייה נאה של 21%. לחברה הכנסות של 1.7 מיליארד דולר בשנה ורווח נקי של כ-60 מיליון דולר. מכפיל הרווח שלפיו היא נסחרת בהחלט לא נמוך - 45. עם זאת, האנליסטים מצפים ממנה להגדיל את הרווח ב-2015 ב-35%.

חברה אמריקאית קטנה יותר בתחום (שווי שוק של 160 מיליון דולר) היא קסלה ווייסט סיסטמס (Casella Waste Systems, קוד מסחר: CWST). מטה החברה, שנוסדה ב-1975, נמצא במדינת ורמונט. קסלה עובדת בעיקר מול הרשויות בצפון מזרח ארה"ב ועוסקת באיסוף, פינוי ומחזור של פסולת מוניציפלית. מניית החברה ירדה מתחילת השנה בכ-36%, כנראה מכיוון שהיא רושמת הפסדים ברבעונים האחרונים, למרות הכנסות של כ-500 מיליון דולר בשנה.

לרשימת המנויות של חברות שעוסקות בתחום ניתן לצרף גם מניה ישראלית שנסחרת בארה"ב - בלוספיר (Blue Sphere, קוד מסחר: BLSP). מטה ההנהלה של החברה נמצא באור יהודה, והיא נסחרת ברשימת OTC דלת הסחירות לפי שווי שוק זעום של 6 מיליון דולר. בלוספיר עוסקת בפיתוח, ניהול והפעלה של פרויקטי ייצור חשמל מפסולת בעולם. החברה מייצרת חשמל מפסולת אורגנית, המורכבת בעיקר משאריות מזון, ומוכרת אותו לחברות חשמל.

לחברה הסכם עם קטרפילר וגופים אחרים שאמורים לספק לה מימון של 40 מיליון דולר עבור שני פרויקטים בארה"ב. לפני חודשיים הודיעה בלוספיר על הקמת מתקן מסחרי ראשון מסוגו לייצור חשמל בישראל, שייצר חשמל מפסולת אורגנית של שיירי מזון.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#