היום שבו פלוג תעלה את הריבית: המניות שיזנקו ואלו שכדאי לכם להיפטר מהן - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שבו פלוג תעלה את הריבית: המניות שיזנקו ואלו שכדאי לכם להיפטר מהן

בסוף יולי הורידו בבנק ישראל את הריבית במשק ל-0.5%, ואיש אינו יודע מתי היא תשוב לעלות - אך ברור שזה יקרה במועד כלשהו בעתיד הנראה לעין ■ העלאת ריבית צפויה להשפיע לרעה על חברות רבות, אך יש גם כאלה שעשויות ליהנות ממנה

30תגובות

בסוף יולי, בעוד כוחות גדולים של צה"ל פועלים ברצועת עזה, החליטה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לבצע עוד הורדת ריבית במשק - לרמה של 0.5%. בעקבות זאת הגיעה ריבית בנק ישראל בחזרה לשפל העמוק שאליו ירדה בעיצומו של המשבר הפיננסי ב–2009.

כמו הפחתות ריבית קודמות, גם זו האחרונה הוסברה בקצב הצמיחה המתון מאוד, ובחולשת היצוא - שנובעת בחלקה מהתחזקות בשקל. גם הפעילות המלחמתית תרמה להחלטה.

רבים סבורים שהפחתת הריבית לרמה של 0.5% היא פחות או יותר הרצפה. נכון, ישנם עדיין כלכלנים שמאמינים שנראה עוד הורדת ריבית אחת, לרמה של 0.25%, אך גם אם תהיה כזאת, קשה להאמין שהיא תועיל במשהו לכלכלה המקומית.

הורדת הריבית במשק לרמות כה נמוכות - הדומות לרמה הנהוגה כיום במדינות המערב - מתאפשרת בעיקר מסיבה אחת: היעדר לחצים אינפלציוניים. כשהאינפלציה במשק קרובה ל-0%, וקיים אפילו חשש לאינפלציה שלילית, הריבית יכולה לשייט ברמות אפסיות. השאלה היא כמה זמן עוד תוכל הריבית במשק להישאר כה נמוכה מבלי שלחצי האינפלציה יתחילו לדחוף אותה כלפי מעלה.

מיכל פתאל

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

ייתכן שהתשובה לכך תגיע דווקא מחו"ל. בתחילת יולי הפתיע יאן האציוס, הכלכלן הראשי של בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס, כשתיקן תחזית קודמת שלו ממארס והעריך שהבנק הפדרלי בארה"ב יחל בהעלאות הריבית כבר ברבעון השלישי של 2015. זהו מועד שמקדים בחצי שנה את מועד העלאת הריבית שצפו בגודלמן סאקס קודם לכן. השינוי בתחזית נבע בעיקר מצמצום באבטלה בארה"ב, לצד נתוני מקרו חזקים.

העלאת ריבית בארה"ב, אם וכאשר תגיע, תהיה אירוע דרמטי. היא תאלץ כנראה גם את בנק ישראל להגיב באופן דומה. נכון, המועד נראה עדיין רחוק, אבל הכלכלה העולמית כבר ידעה הפתעות, וייתכן שתהליך העלאת הריבית יחל מוקדם מכפי שהכלכלנים צופים.

ישראל נפגעה במידה מועטה יחסית במשבר העולמי, והיתה הראשונה שהחלה להעלות את הריבית, כבר ב–2010, בתקופת הנגיד סטנלי פישר. כך, בעוד הריביות בשווקים המפותחים דישדשו קרוב לרמה של 0%, באוגוסט 2011 הגיעה ריבית בנק ישראל ל–3.25%. מאוחר יותר, בעקבות ההאטה בקצב הצמיחה, היעדר לחצים אינפלציוניים והעוצמה שהפגין השקל הופחתה הריבית בהדרגה עד שהגיעה לרמתה הנוכחית.

ככלל, המשקיעים בשוקי המניות והאג"ח אינם אוהבים העלאות ריבית. העלאת ריבית מגדילה את האטרקטיביות של אג"ח ממשלתיות ופוגעת באטרקטיביות של מניות ואג"ח קונצרניות. בנוסף, חזרה למתווה של ריבית עולה צפויה להשפיע לרעה על לא מעט חברות ציבוריות. היא עלולה לפגוע ביכולתן ללוות כספים, ותגדיל את הוצאות המימון שלהן.

עלייה בריבית פוגעת במיוחד בחברות ממונפות שנשענות על אשראי באופן שוטף, והיא עשויה לפגוע גם בביקושים בשוק הנדל"ן ובחברות הייזום והבנייה. אבל לא כל החברות עשויות מקשה אחת. כפי שריבית גבוהה מזיקה לחברות שצורכות אשראי, היא עשויה לסייע לעתים לחברות שמספקות אשראי - ובראשן לבנקים. מיהן החברות שעלולות להיפגע מהעלאת הריבית בעתיד, ומי יהיו המרוויחות העיקריות? הנה כמה דוגמאות.

ריט וחברות נדל"ן מניב: ישלמו ביוקר

מי שנהנות מריביות נמוכות בשווקים באופן מסורתי הן חברות זוללות אשראי - כמו קרנות נדל"ן מסוג ריט (REIT) או חברות נדל"ן מניב. בבורסה בתל אביב פועלות שתי קרנות ריט (ריט 1 וסלע קפיטל) ועשרות חברות נדל"ן מניב. הגדולות שבהן הן אלוני חץ, אמות, מליסרון, עזריאלי, גזית גלוב, אירופורט סיטי, נצבא, כלכלית ירושלים, קבוצת אלרוב, גב־ים, ביג ואפריקה ישראל.

ריבית נמוכה היא כמו "סם" לחברות הנדל"ן המניב. היא מאפשרת להן ללוות חוב בזול, לרכוש נכסים, ולהשכירם בסכומים שמייצרים להן רווחים נאים. הרווח שלהן נוצר דרך הפער בין עלות האשראי שהן מגייסות למחיר שהן מקבלות בהשכרת הנכסים ועלות תפעולם. עליית ריבית צפויה, אם כן, להגדיל דרמטית את עלויות האשראי של החברות, כלומר את הריביות שהן משלמות - וכתוצאה מכך המרווחים שהן מפיקות יצטמצמו בשיעורים ניכרים.

וישנה עוד השפעה שלילית: העלאת ריבית תחייב את חברות הנדל"ן לשערך חלק מנכסיהן לפי שערי היוון גבוהים יותר, מה שיגרום בהכרח לירידה בשווי הנכסים שלהן. הפחתת שווי נכסים עלולה לייצר בחברות תגובת שרשרת - ולהחריף את הבעיה בגיוסי ההון.

המשקיעים באג"ח של חברות הנדל"ן יספגו פגיעה מסוג אחר. גובה הריבית במשק משפיע על התשואות של האג"ח הממשלתיות, שנקבעות בשוק החופשי, ובתרחיש הסביר מאוד גם אלה יעלו, תיגרם עליית תשואות (וירידת מחירים) גם באג"ח של חברות הנדל"ן. משקיעים סולידיים עשויים לבחור להשקיע באג"ח שמנפיקה הממשלה כאלטרנטיבה לאחזקה בקרנות ריט או בחברות נדל"ן.

חברות האחזקה: המינוף ממשיך להעיק

סוג שני של חברות ממונפות שעשויות להיפגע מהעלאת הריבית הן חברות האחזקה - החברות שעומדות בראש הפירמידות העסקיות במשק. גם חברות האחזקה "זוללות" אשראי, וחלקן ממונפות בשיעורים גבוהים של יותר מ–60% מהמאזן. ככל ששיעור המינוף בחברת האחזקה יהיה גבוה יותר, כך תגדל ההשפעה השלילית של עליית הריבית עליה.

"חברות האחזקה מאופיינות ברמת מינוף גבוהה, ולכן גם הן פגיעות במקרה של עליית ריבית", מסבירה לילך שפיר־פרידלנד, סמנכ"לית בבית ההשקעות הלמן אלדובי. "חברות האחזקה נפגעות בשני מישורים", היא מסבירה. "קודם כל כתוצאה מעלייה בהוצאות המימון שלהן, ובנוסף, כתוצאה מעלייה בהוצאות המימון של החברות המוחזקות על ידן - עלייה שתוביל לירידה ברווחיותן ולפגיעה ביכולתן להעלות כסף באמצעות דיווידנדים אל החברה האם".

חברות אחזקה מרכזיות בבורסה של תל אביב הן קבוצת דלק, החברה לישראל, אי.די.בי פיתוח ודיסקונט השקעות. לרשימה ניתן להוסיף חברות אחזקה קטנות יותר, כמו קרדן אן.וי, אלביט הדמיה, הכשרת הישוב, צור שמיר ואפריקה ישראל. הממונפות ביותר מבין החברות האלה (לפי יחס הון למאזן) הן דיסקונט השקעות, קרדן אן.וי והחברה לישראל.

ייזום למגורים: ירידה בביקוש, קושי לגייס

חברות נוספות בענף הנדל"ן שעלולות להיפגע מעליית הריבית הן חברות הייזום למגורים. הפגיעה בהן תהיה שונה מהפגיעה בחברות הנדל"ן המניב. העלאת ריבית מייקרת את מחיר המשכנתאות לציבור הרחב, ועלולה להביא להאטה משמעותית בביקוש לדירות. ככל שענף הנדל"ן למגורים יאבד מתנופתו, כך נפח הפעילות של חברות הייזום עשוי לרדת. חברות קבלניות קטנות שבונות כבר כיום בהיקפים גדולים ואין להן כריות הון עצמי גדולות מספיק, עשויות להיפגע במיוחד.

לחברות הייזום למגורים יש בעיה נוספת: הן מתקשות לגייס כסף בשוק האשראי החוץ בנקאי, כלומר באג"ח, גם בימים של ריביות נמוכות. כיום, החברות האלה מנפיקות אג"ח כחוב ברובד שני (כלומר בנוסף להלוואות בנקאיות) בריביות גבוהות יחסית. ככל שהריבית במשק תעלה, כך יתפחו גם הריביות שהחברות האלה ייאלצו לשלם. כתוצאה מכך, לא מעט חברות ייזום, שכבר עתה מתקשות להשיג את מלוא המימון הנדרש לפרויקטים שלהן – עשויות להיפגע מאוד.

כיום פועלות לא מעט חברות ייזום למגורים בתל אביב - בהן אזורים, שיכון ובינוי, אשטרום, ב.יאיר, קבוצת דמרי, דניה סיבוס, דורי בניה, חג'ג' נדלן, חנן מור, מצלאוי, נתנאל גרופ, פרשקובסקי וצרפתי ובניו. בהקשר זה חשוב להזכיר גם את בנק מזרחי טפחות, שכמעט 50% מתיק האשראי שלו חשוף לענף המשכנתאות ותחום הנדל"ן. פגיעה ביזמיות הנדל"ן למגורים, לצד קשיים בענף ליווי המשכנתאות, עלולים לפגוע ברווחי החברות ובמחירי מניותיהן.

הבנקים: מחכים שהריבית תעלה

שלא כמו חברות הנדל"ן וחברות האחזקה, מי שדווקא עשויים ליהנות מעלייה בריבית הם הבנקים, שעיקר פרנסתם במתן אשראי ללקוחות פרטיים ועסקיים. "הלחם והחמאה" של עסקי הבנקים הם הפער בין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם מעניקים לחוסכים (בפק"מים למשל), הריבית שהם משלמים לבנק ישראל, והריבית שהם משלמים על איגרות החוב שהם מנפיקים. כשהריבית במשק נמוכה, הבנקים לא יכולים לגבות מהלקוחות שלהם ריבית בשיעורים גבוהים, ונאלצים להסתפק בשולי רווח נמוכים.

ואולם, כשהריבית במשק עולה לשיעורים של 4%–5% ויותר, הבנקים יכולים להלוות במחירים גבוהים יותר. ככל ששיעור הריבית האבסולוטי גבוה יותר, כך חברות המספקות אשראי יכולות להגדיל את המרווח בין ריביות גיוס הכספים לריביות שהן דורשות מלקוחותיהן, מסבירה שפיר־פרידלנד. לדבריה, הבנקים ייצאו נשכרים מהתקופה שבה הריבית תעלה, משום שהעלאה תתרחש במקביל להתאוששות במשק. "משק שנמצא בצמיחה משפיע לחיוב על מחזור העסקים של הבנקים כנותני אשראי", היא מסבירה. אם כך יקרה, מניות הבנקים הישראליים – הפועלים, לאומי, מזרחי־טפחות, דיסקונט, הבינלאומי ואגוד - עשויות כמובן, ליהנות מכך.

יצואנים ויבואנים: הכל תלוי בשקל

שאלת העלייה בריבית תלויה גם בעיתוי שבו היא תקרה. אם בנק ישראל ישוב לתוואי של ריבית עולה עוד לפני שבנקים מרכזיים אחרים בעולם יעשו כן (כפי שקרה ב–2010), המהלך הזה עשוי לחזק את השקל הישראלי אל מול מטבעות אחרים, ובמיוחד מול הדולר. מי שעלולות להיפגע מכך הן חברות שמתבססות על יצוא. זוהי תופעה שכבר ראינו בעבר: כששיעור הריבית בישראל גבוה לעומת שיעורה במדינות אחרות, הון זר זורם למשק ומחזק את השקל.

בשונה מהצרכן הישראלי, שהשקל החזק מאפשר לו ליהנות ממוצרי יבוא מוזלים וחופשות זולות בחו"ל, היצואנים, שמוכרים בדולרים וביורו ומשלמים לעובדיהם בשקלים, ייאלצו להתמודד עם ירידה ברווחיות כתוצאה מהמטבע החזק - וכושר התחרות שלהם מול חברות אחרות בעולם ייפגע. חלק מהחברות היצואניות עלולות אפילו לעבור להפסדים. סינרג'י כבלים, למשל, שמייצרת כבלי חשמל בעיקר ליצוא, נאלצה עקב ההפסדים שנוצרו לה להיכנס בחודשים האחרונים להסדר חוב - השני בתוך ארבע שנים.

Bloomberg

סינרג'י לא לבד: בבורסה פועלות עוד עשרות חברות יצואניות, שעשויות להיפגע בעוצמה שונה מהתחזקות השקל, בהן יצרניות הפלסטיק פלרם ופלסאון ויצרנית המגבונים הלחים על בד. גם חברות שמדווחות בדולרים ויש להן הוצאות שקליות עשויות להיפגע. בין אלה ניתן להזכיר את אדמה (לשעבר מכתשים־אגן), חברת הדשנים כיל, את אל על ואת אורמת תעשיות. מנגד, יבואניות כמו קסטרו או פוקס עשויות ליהנות מהיחלשות הדולר.

שפיר־פרידלנד מדגישה שמי שעשויות להיפגע במיוחד הן חברות שכבר עתה מציגות שיעורי רווחיות נמוכים של עד כ–3%. "חברות שפועלות בשיעורי רווחיות נמוכים, עלולות לעבור מרווח להפסד בשל עלייה בהוצאות המימון. עוצמת הפגיעה תלויה בשיעור הרווחיות ובגובה המינוף. מדובר בדרך כלל בחברות תעשייתיות כמו בתי זיקוק ונייר חדרה או בקמעוניות מזון כמו רבוע כחול ושופרסל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#