אני רק שאלה |

מי קובע מהי ריבית הפריים, ומדוע היא זהה בכל הבנקים?

ריבית הפריים שימשה בעבר כריבית ללקוחות מועדפים של הבנקים

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ערן אזרן

שיעור ריבית הפריים בישראל נקבע כצירוף בין ריבית בנק ישראל למרווח קבוע של 1.5%. מדוע נקבע דווקא מרווח של 1.5% - ועל ידי מי? מדוע אין שינוי במרווח גם כשהריבית במשק יורדת לרמה נמוכה - ממש כמו שקורה כיום? כיצד ייתכן שהמרווח נשאר זהה גם בימים שבהם הריבית היא נמוכה וגם בימים שבהם הריבית מטפסת לרמה גבוהה יותר? האם המצב בשאר העולם הוא זהה?

אילן נודד ונדרר

ריבית הפריים שימשה בעבר כריבית ללקוחות מועדפים של הבנקים, כלומר כאלה שהסיכון שכרוך בהלוואה להם הוא נמוך. לקוחות אלה נבדלים מלקוחות סאבפריים, שנתפשים כמסוכנים יותר ולכן נדרשים לשלם ריביות גבוהות יותר.

למצולמים אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין

כיום, ריבית הפריים היא הבסיס (בנצ'מרק) לתמחור הלוואות ופיקדונות בריבית משתנה בשוק. התפתחות זו אינה ייחודית לישראל. היא מאפיינת את השינוי בתפקידה המסורתי של ריבית הפריים בעוד מקומות בעולם.

ריבית הפריים אינה מושג משפטי. בנק ישראל מעולם לא הגדיר נוסחה לחישובה. בישראל בחרו הבנקים לייצב את ריבית הפריים על 1.5% מעל ריבית בנק ישראל. עם זאת, כל תאגיד בנקאי יכול לקבוע מהי ריבית הפריים אצלו, בהתאם לשיקוליו העסקיים. כל בנק רשאי לשנות את המרווח "הקבוע" לכאורה ככל שהוא מוצא לנכון.

מסיבות אלה אין לייחס לגובהה של ריבית הפריים חשיבות עודפת בכל הקשור לתמחור ההלוואות או הפיקדונות במשק. בפועל, הבנקים קובעים את המחיר הסופי על הלוואות בהתאם להערכתם לגבי מצבם הפיננסי של לקוחותיהם - למשל: פריים ועוד 2% או פריים פחות 0.5%. בהתאם, הם יכולים להציע סוגי פיקדונות בריביות שונות.

בחו"ל קיימות שיטות שונות לחישוב ריבית הבנצ'מרק להלוואות. רבים מהחוזים על הדולר, למשל, מתבססים על ריבית ה–LIBOR - ראשי תיבות של London Interbank Offered Rate, כלומר הריבית הבין־בנקאית הלונדונית, שלפיה מלווים הבנקים כסף זה לזה. ריבית זו מפורסמת פעם ביום על ידי ארגון הבנקאים הבריטי.

בארה"ב נהוג גם כן להשתמש בריבית פריים. זו יכולה להגיע עד לכ–3% מעל ריבית הבסיס שנקבעת על ידי הבנק הפדרלי האמריקאי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker