מה משתלם יותר למשקיעים 
בשוק ההון - רווח או רווחה? - MarketMoney - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה משתלם יותר למשקיעים 
בשוק ההון - רווח או רווחה?

כלכלנים ופעילי סביבה טוענים שחברות שמאמצות אסטרטגיה של אחריות חברתית, בנוסף למקסום הרווח הכספי, ישיגו 
בסופו של דבר את שניהם - ובטווח הארוך רווחיהן יהיו גבוהים יותר ■ התיאוריה הזאת עדיין טעונה הוכחה, אבל משקיעים 
לטווח ארוך שרגישים לסוגיות חברתיות מוכנים לאמץ אותה כבר כיום, ומרכיבים את תיקי ההשקעות שלהם בהתאם

תגובות

נילסן, חברה בינלאומית למידע ומדידה שמתמחה בסקרי צרכנות, בדקה באחרונה את יחסם של צרכנים בעולם לסוגיות כמו איכות הסביבה ומחויבות חברתית. החברה ערכה סקר בין פברואר 2013 למארס 2014 בקרב יותר מ–30 אלף צרכנים ב–60 מדינות שונות. 55% מהמשתתפים בסקר העידו כי יהיו מוכנים לשלם יותר על מוצרים ושירותים של חברות שמציגות מחויבות חברתית וסביבתית.

הסקר מעלה גם כי הנטייה לרכוש מותגים מחברות המצהירות על מחויבות חברתית חזקה במיוחד בדרום־מזרח אסיה (64%); באמריקה הלטינית (63%) ובאזור המזה"ת ואפריקה (63%). בארה"ב הצהירו כך רק 42% מהמשתתפים בסקר, ובאירופה רק 40%.

האם האהדה שמביעים הצרכנים כלפי מחויבות חברתית מומרת על ידם גם לפעולה צרכנית אקטיבית? מהממצאים של נילסן עולה כי שני שלישים מהנסקרים מצהירים שיקנו מוצרים ידידותיים לסביבה ככל יכולתם. בנוסף, לצרכנים האלה תהיה נטייה לחזור ולקנות מוצרים מחברה שהם יודעים כי היא בעלת מודעות להשפעות החברתיות והסביבתיות שלה.

"השאלה אם הנושא הסביבתי חשוב לצרכנים או לא כבר לא קיימת", אומרת איימי פנטון, העומדת בראש המחלקה לפיתוח ציבורי וקיימות בנילסן. "צרכנים בכל העולם אומרים בקול חזק וברור כי היעד החברתי של המוצר הוא בין השיקולים המשפיעים על החלטת הקנייה שלהם. ההתנהגות הזאת נמצאת במגמת עלייה".

Amy Meredith

השקעה חברתית היא כזאת המתחשבת ברווחה חברתית כוללת, בנוסף לשיקולי הרווח הכספי של המשקיעים. כלומר מדובר בחברות שאינן רואות בשורת הרווח את חזות הכל, אלא לוקחות בחשבון גם אחריות תאגידית, שמירה על איכות הסביבה, שוויון מגדרי ויחס הוגן לעובדים.

במקביל לעלייה במודעות לעניינים כאלה בקרב החברות עצמן, מתחדדת והולכת ההכרה בחשיבותם של ערכים חברתיים גם בקרב המשקיעים הפיננסיים. העלייה בחשיבותן של אמות מידה חברתיות היא סוגיה שחשיבותה גוברת והולכת גם כשמדובר בקביעת ההרכב של תיקי השקעות במוסדות פיננסיים בעולם.

מודעות בתאוצה

ב–20 השנים האחרונות המודעות להשקעות חברתיות תופסת תאוצה בארה"ב ובאירופה. ב–2007 נרשמו השקעות חברתיות של 1.7 טריליון יורו באירופה, וב–2010 הגיע ההון שמוקצה ביבשת להשקעות הפועלות על פי עקרונות של אחריות חברתית וסביבתית ל–3.1 טריליון יורו - עלייה של 34% בחמש שנים.

חברת גרין־איי (Greeneye) היא הנציגה של ארגון Eiris הבינלאומי, הבודק חברות נסחרות בכל העולם בהיבטים של שחיתות, ממשל תאגידי ועניינים חברתיים נוספים.

החברה ערכה השוואה בין מדדי MSCI השונים, ובחנה את התשואות של המדד הכללי בכל אזור או מדינה לעומת מדד שמסנן החוצה חברות שאינן עומדות בפרמטרים של השקעה חברתית.

על פי הנתונים של גרין־איי, ב–2009–2013 תשואת המדדים החברתיים בכל מדינה לא נפלה מתשואת המדד המוביל הרגיל, ולרוב היא גם עלתה עליה. לפי אותה בדיקה, ב–78% מהמקרים תשואת המדד החברתי היתה גבוהה יותר מתשואת המדד המקביל בטווח של שלוש שנים.

"הרווח הוא לא הפרמטר היחיד"

Bloomberg

חנוך ברקת, שניהל בעבר את השקעותיה של קרן איפקס בישראל, עוסק בשנים האחרונות בהשקעות חברתיות ובעסקים חברתיים. לשם כך הוא הקים את דואליס, קרן הון סיכון שמשקיעה בעסקים חברתיים.

"לדעתי, השקעות חברתיות מייצגות את אמצע הדרך בין סוציאליזם לקפיטליזם חזירי", אומר ברקת. "הרווח הוא לא הפרמטר היחיד. חשובה גם הרווחה. משקיעים מוסדיים בחו"ל לא מסתפקים רק בבחינה אם ההנהלה טובה או אם השוק מעניין. הם בודקים אם החברות גורמות נזקים חברתיים או שהן מכלות משאבי טבע".

שוחרי ההשקעות החברתיות אוהבים להצביע על הדוגמה של יצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס. החברה נמצאת בבעלות בן כהן וג'רי גרינפילדף, שחרתו על דגלה ערכים של מודעות חברתית וסביבתית. ב–1985 הם ייסדו את קרן בן אנד ג'ריס למימון פרויקטים חברתיים. לקרן הוקצו 7.5% מרווחי החברה לפני מס. החל ב–2001 גם נארזות הגלידות של החברה במכלי קרטון ידידותיים לסביבה.

בישראל קיימים כמה גופים וארגונים שעוסקים בדירוג ההתנהלות הסביבתית, החברתית והתאגידית של חברות ציבוריות ופרטיות במשק. בין היוזמות הבולטות בתחום נמצא מדד הציות הסביבתי של החברות הציבוריות, שאותו מפרסם המשרד להגנת הסביבה, ודירוג "מעלה", המדרג את החברות הגדולות במשק בהיבטים של אחריות חברתית. על פי דירוג זה נקבע גם "מדד מעלה" בבורסה. עד כה השיג המדד תשואות דומות לאלה של מדד ת"א 100.

דירוג החברות נעשה על פי פרמטרים סביבתיים הנאספים מהחברות המשתתפות בדירוגים השונים ומהמשרד להגנת הסביבה, ועל פי דו"חות התנהלות תאגידית שמפיקות החברות. הדירוג מבוצע בפועל על ידי חברות המתמחות בתחום זה.

בישראל גם ניתן למצוא "קרנות כשרות" שמשקיעות תחת פיקוח הלכתי צמוד. קרנות אלה משקיעות לרוב באג"ח ממשלתיות ובחברות העומדות בתנאים שונים - כמו שמירת שבת. ישנם גם בתי השקעות שמציעים "תיק השקעה כשר" המנוהל בהשגחת הבד"צ. ניתן למצוא גם כמה קרנות המתחייבות לתרום לקהילה שיעור מסוים מהכנסותיהן.

באחרונה הושקה קרן בשם "אביב ערכית" בשיתוף של ארגון אמון הציבור עם חברת קרנות הגידור "אביב", שבהנהלת ארז צדוק. המטרה, לדברי מנהלי הקרן, היא לעודד את החברות הציבוריות לנהוג בהגינות כלפי קהל הלקוחות והמשקיעים שלהן. בקרן נכללות בעיקר חברות ישראליות שנסחרות כאן ובחו"ל ושעומדות בתנאי הוגנות שהוגדרו על ידי הקרן. תנאים אלה כוללים, למשל, יחס הוגן לעובדים, לספקים, ללקוחות, לסביבה, לממשל תאגידי תקין ולבעלי מניות המיעוט.

"המתודולוגיה של ההוגנות היא מתודולוגיה כלכלית נטו", אומר ארז צדוק. "יש כיום מאות מחקרים בעולם שמוכיחים שהתנהלות הוגנת מייצרת רווח הן לחברה והן למשקיעים. השקעה בחברות הוגנות היא השקעה שנותנת יותר תשואה בפחות סיכון, ולכן היא נכונה כמעט לכל סוגי המשקיעים. המחקרים מראים שההוגנות באה לידי ביטוי בתוצאות עסקיות ובתוצאות של המניה לאורך זמן. עבור מי שמשקיע לטווח הארוך, זוהי אסטרטגיה מומלצת מאוד כדי להגיע לתוצאות אופטימאליות".

ואיך קובעים איזו חברה הוגנת ואיזו לא? האם זה לא עניין יחסי?

"המושג הוגנות או חברתיות הוא אכן יחסי, ותלוי בעיני המתבונן", מסכים צדוק. "עם זאת, יש ערכים אוניברסליים - למשל לא להשקיע בחברות שעושות תספורות לבעלי החוב כשבאותו זמן בעלי החברה עושים לביתם, או חברות שמונעות מהעובדים תנאי עבודה ושכר סבירים".

"מעבר לכך", מסביר צדוק, "אנו קוראים את הדו"חות הכספיים של החברות, עוברים על שאלון ממשל תאגידי של רשות ניירות ערך ועל דו"חות אחריות תאגידית, אם יש כאלה, ובוחנים עניינים משפטיים שקשורים בחברות. בסוף תהליך הבדיקה החיצוני אנחנו מגיעים לפגישה בחברה עם שאלון הוגנות שנציגי החברה צריכים למלא - וכך אנחנו מחליטים".

איך משקיעים 
בחברות הוגנות?

ערן צחי, מיחידת המחקר של אינפיניטי, מצביע על ארבע תעודות סל זרות (ETF) שעשויות להתאים למשקיע בעל המודעות החברתית.

התעודה הראשונה היא Port (סימול: PBW), תעודה זו עוקבת אחר ביצועי מדד של חברות אנרגיה חדשניות וירוקות שעורכת חברה ווילדרהיל. ב–12 החודשים האחרונים עלה מחירה של התעודה הזאת ב–28%. החברות הכלולות במדד מתמקדות בתחום האנרגיה הירוקה ובפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו אנרגיה נקייה יותר.

תעודה אחרת היא First Trust NASDAQ Clean Edge US (סימול: QCLN). תעודה זו עוקבת אחר מדד של חברות אמריקאיות המתמחות באנרגיה ירוקה ונסחרות בבורסת נאסד"ק. ב–12 החודשים האחרונים עלה מחירה של תעודה זו ב–41%. החברות המרכיבות את המדד עוסקות בייצור, פיתוח, הפצה והתקנה של טכנולוגיות אנרגיה ירוקה.

תעודת שלישית היא Guggenheim Solar (סימול: TAN). מחירה של התעודה הזאת עלה ב–52 שבועות ב–95%. התעודה הזאת עוקבת אחר מדד שמרכז מניות של חברות המתמחות באנרגיה סולארית. המדד כולל 25 חברות גלובליות הפועלות בתחום.

תעודה נוספת, שנקראת Workplace Equality Portfolio (סימול: EQLT), הושקה בפברואר 2014, והיא עוקבת אחר מדד של חברות המקדמות באופן מוצהר שוויון הזדמנויות תעסוקתי בשוק העבודה האמריקאי ללא הבדלי דת, מין והעדפות מיניות. התעודה כוללת 162 חברות ציבוריות - בהן רשת חנויות הספרים האמריקאית ברנס אנד נובלס, חברת משחקי המחשב אלקטרוניקס ארטס, חברת התרופות ביוג'ן, יצרנית הנעליים נייקי וחברת האופנה אברקרומבי אנד פיץ'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם