הדרך החדשה 
והזולה להכות את השוק - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרך החדשה 
והזולה להכות את השוק

מדדי המניות הסטנדרטיים, כמו ת"א 100 ודאו ג'ונס, מעניקים משקל יתר לחברות בעלות שווי שוק גבוה ■ 
כדי להתגבר על הבעיה הזאת פותחו באחרונה בישראל ובחו"ל "מדדים חכמים", שאמורים להניב לאורך זמן 
תשואה גבוהה יותר ■ איך זה עובד?

14תגובות

עד כמה יכולים מנהלי ההשקעות להכות את מדדי המניות והאג"ח? לפי גיוסי הענק בקרנות הנאמנות ובחברות ניהול התיקים בשנים האחרונות, הציבור הישראלי עדיין מעדיף לתת את תיקי ההשקעות שלו לניהולם של אנשים בשר ודם. תעודות הסל, המשקיעות במדדים באופן פאסיבי, אמנם צמחו מאוד, אבל מרבית ההון הפנוי של הציבור מופנה לקרנות נאמנות מנוהלות - שמנהלות נכסים בהיקף שיא של 258 מיליארד שקל.

גיוס כסף לקרנות מנוהלות נובע בין השאר מהאשליה של הציבור שביכולתם של המנהלים להכות את מדדי היחס (בנצמרק) שמולם הם מתמודדים. אלמלא כן היה רוב הציבור משקיע את כספו באמצעות תעודות וקרנות סל. ניצחון על מדדי המניות והאג"ח לאורך זמן הוא משימה קשה מאוד. בכך יודו בשקט גם מנהלי הקרנות עצמם. הוא קשה עוד יותר כשהמנהלים גובים דמי ניהול של 1%–2% על קרנות האג"ח, ו–2%–3% על קרנות המתמחות במניות.

בעגה המקובלת בשוק ההון, התשואה שמשיגים מדדי המניות והאג"ח נקראת "בטא". התשואה העודפת שמשיגים מנהלי הקרנות, אם הם משיגים כזאת, נקראת "אלפא".

הפופולריות הגוברת של ההשקעה באמצעות מכשירים עוקבי מדדים גרמה בשנים האחרונות לבחינה מחודשת של המדדים עצמם. אם ההשקעה במדדים היא רעיון מוצלח, מדוע לא לפתח מדדים "טובים יותר", שיכו בתשואתם את המדדים הרגילים מבלי שיהיו מסוכנים יותר. במלים אחרות: אולי ניתן להשיג את התשואה העודפת על פני המדדים - ה"בטא" המיוחלת – בעזרת מדדים חכמים יותר.

בשנים האחרונות גדל היקף המחקר לגבי יעילות ההשקעה באמצעות מדדים, ויש ניסיון לפתח מדדים טובים יותר, בעיקר בתחום המניות. החוקר הבולט בתחום זה הוא רוברט ארנוט. ארנוט ושותפיו למחקר טוענים כי מדדי המניות הרגילים, שמשקללים את המניות לפי שווי השוק של החברות, הם כלי השקעה בעייתי.

שקלול המניות על פי שווי השוק נותן משקל גבוה לשינויים החלים במחירי המניות של חברות בעלות שווי שוק גבוה, ומשקל נמוך לשינויים במחירי המניות של חברות עם שווי שוק נמוך. כתוצאה מכך ניתן לרוב משקל יתר למניות עם מכפילי רווח גבוהים ומשקל חסר למניות עם מכפילי רווח נמוכים - מה שנוגד לעתים את ההיגיון הכלכלי של השקעה במניות.

ארנוט החליט לבדוק מדד מניות אלטרנטיווי שלו הוא קרא "מדד יסוד" (Fundamental Index). הרעיון פשוט: במקום לשקלל את המניות במדד לפי שווי השוק שלהן, משקללים אותן באמצעות פרמטרים בעלי ערך כלכלי - מכפיל הכנסות, מכפיל רווח, מכפיל הון ותשואת דיווידנד. נתונים אלה נחשבים לפרמטרים תמחוריים יסודיים (Fundamentals), שעל פיהם נוהגים משקיעים בשר ודם לברור לעצמם באילו מניות להשקיע. מכאן גם השם "מדדי יסוד”.

עופר וקנין

ארנוט ושותפיו חישבו כמה מדדי יסוד בהתאם לנתונים אלה ובדקו מה היו ביצועיהם לעומת הביצועים שהשיג מדד 500 S&P. הבדיקה נעשתה על פני תקופות זמן ארוכות, בכדי לבחון את הביצועים ארוכי הטווח. הם גילו שמדדי היסוד הניבו באופן עקבי ביצועים עדיפים.

הבדיקה מול מדד 500 S&P נעשתה על פני תקופה של 42 שנה, מ–1962 עד 2004. התשואה השנתית הממוצעת שהניבה השקעה במדד 500 S&P בתקופת הבדיקה היתה 10.5%. לעומת זאת, התשואה השנתית הממוצעת של כל המדדים היסודיים היתה גבוהה יותר: בין 12% למדדים ששוקללו לפי תשואת הדיווידנד ל–12.9%, למדדים ששוקללו לפי מכפיל הכנסות.

מה בעצם מסביר את התשואה העודפת של מדדים מוטי נתוני יסוד? ארנוט ושותפיו סבורים כי הסיבה לכך היא שמחירי המניות סוטים פעמים רבות מערכן הכלכלי של החברות.

מניות שנהפכות ל"אופנתיות" ומושכות אליהן משקיעים רבים, גם כאלו שאינם מנוסים, נוטות לנפח את המדדים ולהשפיע עליהם יותר מאשר מניות שמתומחרות באופן הוגן יותר.

לכן, מדד מניות שמשקלל את המניות לפי שווי השוק שלהן נותן משקל יתר לחברות שמחיר מניותיהן גבוה מערכן הכלכלי, ומשקל חסר לחברות שמחירי מניותיהן נמוכים מערכן הכלכלי.

בטווח הארוך, מחירי המניות מתכנסים חזרה לערכן הכלכלי של החברות, ולכן מדדים שמשוקללים לפי שווי השוק יציגו ביצועים נחותים לעומת מדדים שנבנים לפי ערכים כלכליים.

דוגמה קיצונית לתופעה הזאת ראינו בבועה של שנת 2000. תקופה זו אופיינה בריבוי חברות אינטרנט צעירות ואופנתיות שמשכו אליהן עדרים של משקיעים חובבים. המניות של אותן חברות הטיסו את מדד בורסת נאסד"ק לשיא של 5,000 נקודות במארס 2000 - שיא שהמדד עדיין רחוק ממנו כיום. לעומת זאת, מדדי מניות של חברות גדולות וותיקות כגון דאו ג'ונס ו–S&P500 כבר עקפו מזמן את רמות השיא בהן היו בשנת 2000.

המחקרים של ארנוט ושל חוקרים אחרים פתחו דלת לעולם שלם של מדדים חכמים, שמתאימים יותר למטרות השקעה. המעקב אחר מדדים אלה נעשה בעזרת מכשירים עוקבי מדדים - קרנות סל ותעודות סל. משפחת הקרנות הזאת מכונה סמארט־בטא.

אייל טואג

קרנות הסל מסוג סמארט־בטא רשמו זינוק של 90% בגיוסים ב–2013 בארה"ב והיו אחראיות לכשליש מההשקעות החדשות בקרנות הסל. השוני בקרנות אלה לעומת קרנות נאמנת רגילות הוא שהן עדיין סוג של השקעה פסיבית. מנהל ההשקעות לא משנה את הרכב התיק לפי רצונו. ההשקעה נעשית לפי מדד קבוע מראש ובעל פרמטרים ברורים ושקופים. מכיוון שקרנות אלה אמורות להכות את מדי השוק, יכולים בתי ההשקעות לגבות תמורתן דמי ניהול גבוהים ביחס לדמי הניהול הנמוכים שנגבים בקרנות הסל ותעודות הסל על המדדים המסורתיים.

בחינת מדדי המניות בבורסה בתל אביב מגלה, למשל, כי משקלן המצרפי של שש המניות הגדולות במדד ת"א 100 הוא כ–40%. המניות האלה הן טבע, פריגו, לאומי, פועלים, בזק וכיל. כלומר גם בתל אביב מתקיימת הטיה לעבר מספר מצומצם של מניות.

בתי ההשקעות הישראליים מצטרפים

העניין בקרנות הסמארט־בטא שמתפתח בארה"ב לא נעלם מעיני מנהלי ההשקעות הישראליים. שניים מבתי ההשקעות המקומיים - אלטשולר שחם ואפסילון - אף נקטו יוזמה בעניין והשיקו באחרונה קרנות שכאלה.

כל אחד מהם נוקט בשיטה שונה. באפסילון, בהנהלת עידן אזולאי, מתמקדים בשווקים בחו"ל. קרן הסמארט בטא של אפסילון מתמקדת במולטי פקטור - כלומר שילוב של כמה מדדים. באלטשולר שחם החליטו להתמקד בקרנות מסוג סמארט־בטא בשוק הישראלי. לשם כך יצרו שם שיתוף פעולה על חברת AlphaBeta, המנוהלת על ידי קובי שמר וליאור כגן. שני הגופים הקימו את חברת SmartBeta, שמטרתה לפתח מדדים חכמים ולהשיק עליהם תעודות וקרנות סל. החברה מציעה למשקיעים בשלב הראשון ארבע קרנות מחקות חכמות, העוקבות אחר מדדים שעורכת ומחשבת AlphaBeta. אחד מהמדדים האלה הוא מולטי־פקטור שמטרתו להכות את מדד ת"א 100. המדד הזה מחושב באופן רשמי על ידי הבורסה בתל אביב.

שמר, לשעבר מבעלי אנליסט, עוסק בפיתוח מדדים חכמים כבר כמה שנים. בעבר הוא ניסה לבצע שיתוף פעולה דומה עם בית ההשקעות פסגות, אך היוזמה לא התרוממה. ליאור כגן הקים בשעתו את חברת מוצרי המדדים "מבט" מקבוצת כלל פיננסים.

"השקעה באמצעות קרנות מחקות ותעודות סל על מדדים הופכת לאבן יסוד בתיקי ההשקעות בארץ ובעולם", אומר כגן. "העולם הזה מאופיין עדיין בעיקר בהיצע של מדדי שווי שוק, שבהם המשקיע מקבל חשיפה גבוהה לכמה מניות גדולות. המדדים החכמים מבוססים על אסטרטגיות השקעה אחרות מחלוקה על פי שווי שוק - כמו מומנטום ותנודתיות נמוכה (VolatilyLow). אסטרטגיות אלה הותאמו על ידינו לשוק ההון הישראלי במטרה לתת למשקיעים יחס סיכון־תשואה טוב יותר משל מדדי שווי השוק המסורתיים".

השקעה באמצעות מדדי סמארט־בטא מאפשרת לגוון את החלק הפאסיבי בתיק ההשקעות. היא מאפשרת לשלוט ברמת הסיכון על ידי הוספת מוצרים עוקבי מדדים, שלהם תנודתיות נמוכה יותר, ומבטיחה למשקיע שקיפות גבוהה בהשקעה - בדומה לקרנות ותעודות סל רגילות.

החשש: המדדים יסבלו ממחלות ילדות

אבל לצד היתרונות, חשוב להדגיש גם את הסיכונים והחסרונות. המדדים החכמים הם עדיין עניין חדש, והקרנות שעוקבות אחריהם נמצאות בתחילת דרכן. המדדים פותחו על בסיס נתוני עבר, ונבחנו תיאורטית. המעבר מתיאוריה למעשה לא תמיד עובר חלק, וייתכן שהמדדים האלה עוד יסבלו ממחלות ילדות שאיננו מכירים.

בהקשר הזה אפשר לציין למשל את המדדים מוטי הדיווידנדים שהיו פופולריים לפני כשבע־שמונה שנים ונטו להעניק משקל גדול למניות מהמגזר הפיננסי. מדדים אלה התרסקו בתקופת המשבר של 2008 יחד עם מניות הבנקים וחברות הביטוח, ומאז הם מפגרים באופן עקבי אחר מדדי השוק הרגילים.

בעיה פוטנציאלית אחרת עלולה להגיע מכיוון הסחירות. בישראל ישנן הרבה חברות ראויות להשקעה, אבל הסחירות בהן נמוכה. אין לדעת מה תהיה ההשפעה שלהן על המדדים ברגע שהן יצורפו אליהם.

עניין חשוב נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא שהשקעה במניות, בטח אם היא נעשית באמצעות מדד, מיועדת רק למי שרואה לנגד עיניו טווחי השקעה ארוכים. התשואה העודפת שתיצבר לטובת המדד החכם, אם תיצבר, תתבטא רק על פני זמן ממושך.

בתקופות זמן קצרות יותר עלול המדד החכם דווקא לפגר אחר המדדים המסורתיים. השקעה כזאת מיועדת אפוא למשקיעים שיטתיים וסבלניים, וכמובן לכאלה שאינם נרתעים מהשקעה במניות. היא לא כל כך מתאימה למשקיעים שמחפשים תוצאות מיידיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#