איך מזהים בועה?

באחרונה קראתי טענות שמדד נאסד"ק גבוה מדי ומייצג בועה, וישנן טענות דומות לגבי מחירי האג"ח והדירות בישראל. על סמך מה קובעים שנוצרה בועה?

בועז

בועה היא הגדרה חמקנית ותלויית נסיבות. זוהי מלה כוללנית מאוד שמתארת מחירי נכסים הגבוהים במידה משמעותית מערכם הכלכלי האמיתי. אין הגדרה מתימטית או כלכלית כלשהי לבועה פיננסית. בנוסף, לגבי נכסים רבים אי אפשר לקבוע מהו "ערכם הכלכלי". האם מישהו יודע לומר מהו ערכם הכלכלי של מטיל זהב, תמונה במוזיאון או מכונית עתיקה? הכל עניין של ביקוש והיצע.

עם זאת, בפרפראזה על דבריו של שופט מפורסם שחיווה את דעתו על ההבדל בין פורנוגרפיה לאמנות אפשר לומר על בועה: "כשרואים אותה – יודעים". ישנם כמה מבחנים פשוטים שמלמדים על כך שמחירים מתנתקים מערכם הריאלי של הנכסים.

לצפייה בטאבלטים וסמארטפונים

אחד המבחנים הוא התשואה שמספק הנכס. לדוגמה, אם אג"ח נסחרות במחיר שמשקף להן תשואה של 0% או אפילו תשואה שלילית, די ברור שמדובר בבועה. הרי לא ייתכן שאדם ייתן לי הלוואה של 1,000 שקל ויסכים שאחזיר לו בעוד שנה סכום זהה. הרי קיים סיכון שלא אחזיר לו את הכסף כלל. מאחורי תופעות כאלו אין היגיון כלכלי, ובכל זאת ניתן לראות כמה מהן בשוק האג"ח הישראלי. זהו עיוות כלכלי, אך לא כולם יסכימו שמדובר בבועה, מכיוון שמדובר בעיוות שאינו דרמטי. תיקון של עיוות כזה לא בהכרח יסתיים במשבר (כפי שקורה לא פעם כשבועות מתפוצצות).

סממן אחר לבועה הוא עלייה רצופה במחירי נכסים, שמביאה אותם לתמחור שאינו נראה הגיוני בהתאם למבחנים שונים. כאלו למשל הם מחירי הדירות בישראל. אנשים רבים שמשתכרים משכורת ממוצעת ויכלו לקנות דירה לפני שנים אחדות כבר אינם יכולים לעשות כן. האם זוהי בועה? לא בטוח. ישנם אנשים שחושבים שלעליית מחירי הדירות סיבות טובות, והעובדה שאנשים ממשיכים לקנות דירות, למרות הקשחת תנאים מצד הבנקים, מוכיחה לדעתם שאין כאן בועה.

בשוק המניות מקובל לומר שאחד הסממנים לבועה הוא מניות המגיעות למחירים שלא משקפים את הפעילות הבסיסית של החברות. מחירי השוק של חברות ומניות אמורים לשקף את זרם הרווחים העתידי שהחברות הללו ייצרו, אך משקיעים זהירים צריכים לקחת בחשבון שתחזיות אופטימיות מדי עלולות שלא להתממש. במקרה כזה, המחיר של מניות שמתומחרות גבוה מדי עלול להתרסק.

עמי גינזבורג