דירה באלבמה? קרקע חקלאית? הסכנות שקופצות עליכם מהמסך - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דירה באלבמה? קרקע חקלאית? הסכנות שקופצות עליכם מהמסך

מגוון פרסומות שקופצות אל מול עינינו באינטרנט מבטיחות תשואות חלומיות, שקוסמות במיוחד בתקופה של ריביות נמוכות ■ התגובה ההולמת לכל ההצעות האלה היא קלה להבנה ולביצוע - לדחות אותן על הסף

46תגובות

ג'ורדן בלפורט החל לעבוד כברוקר צעיר בסוף שנות ה–80. את השיעור המכונן - כיצד צריך ברוקר להתנהל בוול סטריט - הוא קיבל תוך כדי ארוחת צהריים משותפת עם הבוס שלו, מארק האנה, שאמר: "אף אחד ממילא לא יכול לצפות את התהפוכות של שוק המניות. לכן תאונן לפחות פעמיים ביום, תטביע את המוח באלכוהול וסמים ואת הגוף בזונות, תנוע לפי הקצב שקבעת - ותתמקד ברווחים שלך, ולא באלה של הלקוח".

כאשר בלפורט תהה אם לא כדאי שגם הלקוח ירוויח - "הרי זה יהיה טוב לכולם, לא?", כדבריו - השיב לו האנה כי התפקיד שלו אינו לשרת את הלקוחות שלו. סיפורו של בלפורט מוצג בימים אלה בבתי הקולנוע בסרט "הזאב מוול סטריט" של הבמאי מרטין סקורסזה, בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו.

שיטתו של בלפורט היתה פשוטה. הוא ניפח את מחיריהן של מניות קטנות תוך שהוא וחבריו מבטיחים ללקוחות תשואה גבוהה ורווחים נאים. הם עשו זאת תוך שימוש בטכניקות מכירה אגרסיביות. בעבור שירותיו גבה בלפורט עמלה של 50%. כאשר המניות קרסו ברעש גדול, בלפורט נותר עם כסף מזומן ביד - והמשקיעים הם שספגו את ההפסדים.

חשוב לציין כי פעולותיו של בלפורט היו עבירות פליליות, ואולם שיווק אגרסיבי ושיטות מכירה שמבטיחות תשואה עדיין ניתן לראות גם בימים אלה, ולא תמיד מדובר בעבירה של ממש על החוק. בשבוע שעבר פירסמנו כתבה על מודעה תמימה למראה - אך מעוררת תמיהה במבט שני - של קבוצת טפירו ושל הכלכלן הראשי שלה, שלמה מעוז. במודעה הבטיחה החברה כי מי שישקיע באמצעות "קרן אור", יזכה לתשואה מובטחת של 23% לשנתיים. התשואה להשקעה של שנה היתה 8.5%.

קרן אור אינה קרן השקעות אלא חברה היוזמת פרויקטים של נדל"ן ונמצאת בשליטת חיליק טפירו, בעל השליטה בקבוצת טפירו. החברה מתמחה בעיקר בפרויקטים של תמ"א 38, שכחלק מהם מתבצע חיזוק מבנים נגד רעידת אדמה תמורת תוספת דירות בבניין.

בתגובה לשאלות שהצגנו בעניין הבטחת התשואה הגיבה קבוצת טפירו ואמרה: "בעקבות פנייתכם תוקנה המודעה, ואנו מבהירים שמדובר בהלוואה בריבית ידועה מראש".

הבטחות מעוררות חשד

אלא שמתברר כי ההבטחות של מעוז וטפירו אינן היחידות. אתרי האינטרנט מלאים במודעות המציעות למשקיעים תאבי התשואה הבטחה לרווחים מהירים וחסרי סיכון. הסיכונים שבהשקעה - אם הם בכלל מצוינים - קבורים עמוק בתחתית המודעה, באותיות הקטנות.

סקירת המודעות באינטרנט מעלה כי מגוון "ההשקעות" שמוצעות לגולשים באינטרנט הוא גדול ורחב. החל מרכישת קרקעות חקלאיות (רגע לפני שהן מופשרות, כמובן), דרך אופציות בינאריות, דירות להשקעה בחו"ל ודירות נופש, ועד רווחים ממסחר בבורסה ובמט"ח - ללא סיכון.

המציאות שמכירים משקיעים מנוסים שונה מאוד. תשואה גבוהה הולכת תמיד יד ביד עם סיכון גדול יחסית. תשואה מובטחת חייבת לעורר חשד. המקרה המפורסם ביותר בשנים האחרונות של מנהל השקעות שהבטיח תשואה קבועה (של כ–10% בשנה) למשקיעים אצלו היה זה של ברנרד מיידוף האמריקאי, שנעצר והואשם לפני כחמש שנים בהונאת ענק בהיקף של מילארדים רבים של דולרים, ומרצה כעת עונש מאסר שנקבע למשך של 150 שנה - המקסימום האפשרי על פי חוקי ארה"ב.

הו אלבמה

אחת המודעות שמצאנו ברשת מספרת למשקיעים על השקעה עם תשואה של 800%. המודעה לא "מבטיחה" שזוהי התשואה, היא פשוט מציגה את המספר הזה. ואיך משיגים אותה? כל שנדרש לשם כך, לפי הכתוב, זו השקעה של 139 אלף שקל כדי לרכוש כחצי דונם בכרכור. המודעה של חברת אדמה מסבירה כי יש למהר, שכן נותרו רק שבעה מגרשים. אין לכם מספיק כסף? זקוקים למימון? במודעה כתוב שניתן לקבל 80% מימון. באותיות הקטנות מתברר כי מדובר באדמה חקלאית. למי שלא מצוי בנבכי ענף הנדל"ן נסביר כי אדמות חקלאיות לא נועדו לבנייה. לשם כך הן יצטרכו לעבור הליך לא פשוט, ולרוב גם לא מהיר במיוחד, של "הפשרה". זהו פרט שעשוי להיראות שולי, אך הוא חשוב ביותר, שכן אין שום ביטחון שתהליך שכזה יצליח ושהתשואה המובטחת אכן תושג.

מודעה נוספת שצדה את עינינו מציעה למשקיעים לרכוש דירה בארה"ב. נשמע מעניין? אולי. אבל הדירה היא באלבמה, לא בדיוק המקום שאליו נוהגים הישראלים לקפוץ לחופשה. כדי לבצע את העסקה, הרוכש הנועז צריך להוציא מכיסו רק 10,700 דולר, אבל יש גם כוכבית: הכיתוב הצמוד לכוכבית אומר שיש להתחייב לרכישת שלוש יחידות דיור, כלומר ההון העצמי הנדרש גבוה פי שלושה מהסכום שמופיע בכותרת המודעה. כאן התשואה המובטחת סולידית יותר - "רק" 10% בשנה - והמימון הבנקאי מגיע ל–73%. מי שלא מכיר את אלבמה יכול ללמוד מהמודעה שהדירות ממוקמות סמוך לשתי אוניברסיטאות, מרכז רפואי ומפעל של יונדאי. הקרבה למפעל עשויה לגרום למתעניין בהשקעה לחשוב שעובדי המפעל ירצו לשכור את הדירות. אולי. ואולי לא.

דוגמה נוספת: חברת סטאר קפיטל פונה לצעירים ושואלת אם יש להם 52 אלף דולר פנויים. אם אכן יש ברשותם סכום כזה, החברה מציעה להם להשקיעו בנדל"ן בארה"ב. לטענת החברה, כעבור חמש שנים ניתן יהיה לממש את ההשקעה ולקנות חצי דירה בישראל. הסתבכתם עם החשבון? מחיר דירה ממוצעת בישראל הוא כ-1.26 מיליון שקל. מחצית מהסכום היא 630 אלף שקל, שהם כ-180 אלף דולר. מדובר בתשואה של כ-246% בחמש שנים. נשמע מפתה, נכון? אבל מה יקרה אם לא נצליח לממש ולמכור את הדירה במחיר המבוקש? או שלא נמכור את הדירה כלל?

1 או 0

אם מאסתם בהשקעות בתחום הנדל"ן, יש מפרסמים שמוכנים להציע לכם לסחור בבורסה עם הבטחה לרווח של עד 10,000 שקל בחודש. "המסחר באופציות בינאריות הוא פשוט וקל", הם מסבירים. צריך רק לעבור שלושה שלבים. שלב ראשון - לבחור בנכס שבו נרצה להשקיע (זהב, נפט). שלב שני - לבחור כיוון (המחיר יעלה או יירד?). שלב שלישי - צדקת? אם כן, הרווחת 90%. ואם לא? כאן שוב מגיעה הכוכבית, שמסבירה באותיות הקטנות כי "המסחר באופציות בינאריות טומן בחובו סיכון רב".

נסביר: אופציות בינאריות, למרות השם בעל הצליל המקצועי, הן הימור - בדיוק כמו ברולטה. אתה מהמר מה יקרה לנכס בפרק זמן נתון וקצר מאוד (במודעה ציינו 60 שניות). אם יתברר שצדקת, תקבל 90% על ההשקעה. ואם אתה טועה? אז אתה מפסיד 100% מההשקעה. כלומר הרווח מוגבל ל-90%, וההפסד הוא של מלוא ההשקעה (100%).

ואיך אפשר לדבר על השקעות בעייתיות כאלה בלי להזכיר את הדובדבן שבקצפת - אתרי המסחר במט"ח, או בשמם הלועזי האקזוטי "פורקס". מקדמי המסחר במט"ח מפרסמים במודעות שלהם סיפורי הצלחה אישיים. "בתוך חודשיים הרווחתי 2,722 דולר. אם אני הצלחתי, כל אחד יכול", נכתב באחת המודעות. באותיות הקטנות שוב מוסבר כי המסחר במט"ח טומן בחובו סיכונים רבים.

נראה שעם הזמן מתקפת ההצעות המפתות רק צוברת תאוצה. הזאבים יצאו מהמאורה. תשואות האג"ח נמצאות ברמת שפל היסטורית (כלומר מחירי האג"ח גבוהים מאוד), ומדדי המניות נמצאים בשיאם. למשקיע הסולידי אין ממש היכן להשקיע את כספו כיום, אז הוא קשוב להצעות. הוא מחפש תשואה על כספו גם במקומות שבעבר לא היה מעז להסתכל לעברם.

שתיקת הרגולטורים

הכלל הבסיסי בניהול השקעות הוא שאין ארוחות חינם. אם מישהו הציע לכם רווח גבוה בהרבה מזה שניתן לקבל דרך נכסים רגילים בשוק, צריכה להידלק בראשכם נורה אדומה. ואולם כאשר התשואות של האג"ח בשפל, הפיתוי שבהצעה להרוויח גובר על הפחד. המשקיעים מוצאים את עצמם נמשכים להשקעות מסוכנות מבלי להבין את הסיכון הטמון בהן.

מי שאמור לשמור על הציבור מפני הצעות מפתות, לפחות בכל מה שקשור לגיוסי כספים מהציבור, זו רשות ניירות ערך בניהולו של פרופ' שמואל האוזר. היא זו שאמורה לוודא כי גיוסי הון המבוצעים מהציבור נעשים לפי כללים ברורים ושקופים. הרשות צריכה לעמוד על המשמר, ולוודא כי מי שמשקיע בקרן לא יתעורר לפתע ויגלה שנתן הלוואה לחברת נדל"ן המתמחה בתמ"א 38, או שכספו נטמן בקרקע חקלאית שאולי תופשר במועד כלשהו בעתיד. רשות ניירות ערך לא הגיבה לפניותינו בנושא זה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#