"עזבו ססמאות כמו BRIC ו-MINT. עדיף לבחון כל מדינה בנפרד" - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עזבו ססמאות כמו BRIC ו-MINT. עדיף לבחון כל מדינה בנפרד"

ברזיל תמשיך לדשדש, אבל הודו תצמח - והמטבע שלה יתחזק. מקסיקו צפויה ליהנות מהתנופה בכלכלת ארה"ב, אבל כלכלת רוסיה מאטה ■ כלכלות מזרח אירופה מתאוששות, אבל מטורקיה כדאי להיזהר ■ כריסטיאן קלר, ראש מחלקת מחקר שווקים מתעוררים בברקליס, מציג את תחזיותיו לכלכלה העולמית

"בשנה הנוכחית נראה התאוששות של הכלכלות המפותחות - ארה"ב, אירופה, ובאופן חלקי גם יפן - אבל בטווח הבינוני והארוך השווקים המתעוררים הם המקום שבו תהיה הצמיחה הגבוהה" - כך אומר כריסטיאן קלר, ראש מחלקת מחקר מדינות מתפתחות בברקליס, שביקר בישראל בסוף השבוע כחלק מכנס הלקוחות השנתי שערכה השלוחה המקומית של ברקליס, בניהולו של לן רוזן.

הראיון עם קלר נערך לפני הנפילות של יום שישי בבורסות בעקבות התגברות החששות מסימני ההאטה בסין. אבל בברקליס לא סבורים כנראה שמשהו מהותי השתנה עדיין.

"כרגע אנחנו רואים התאוששות עולמית בהובלה של ארה"ב, אבל גם אירופה יוצאת מהמיתון. אנחנו רואים גם התאוששות עולמית בייצור", אמר קלר. "מדדי מנהלי הרכש (PMI) בארה"ב ובאירופה עולים, אבל זה לא עוזר בהכרח לכל השווקים הצומחים. ענף הסחורות עדיין נמצא בבעיה, ומשפיע על הכלכלה בחלקים נרחבים מדרום אמריקה ועל מדינות מתפתחות כמו אינדונזיה".

לדברי קלר, מדינות שנחשבות ל"בתי החרושת של העולם", בעיקר מדינות אסיאתיות כמו טייוואן, דרום קוריאה ומלזיה, יכולות ליהנות מההתאוששות האמריקאית והאירופית. ואולם לדבריו, דווקא מדינות שנהנו בעבר מצמיחה חזקה, כמו ברזיל ורוסיה, עשויות להישאר מאחור.

אייל טואג

קלר גם טוען שכשמדברים על כלכלות צומחות, חשוב להבחין בין מדינה למדינה ולא להתייחס לכולן כאל מקשה אחת. בשנים האחרונות נהגו המשקיעים, האנליסטים והעיתונים הכלכליים להתלהב ממדינות BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), וכיום ראשי התיבות של המדינות האופנתיות להשקעה הם MINT (מקסיקו, אינדונזיה, ניגריה וטורקיה) ו-BIITS (ברזיל, הודו, אינדונזיה, טורקיה ודרום אפריקה). אבל קלר מסתייג מהגישה הזאת.

"תמיד יש בעיות עם ראשי תיבות כמו BRIC. הם נועדו להכליל כמה כלכלות צומחות גדולות, אבל תמיד היו שאלות לגבי המדינות האלה. לרוסיה, למשל, יש מבנה צמיחה שונה משל סין או ברזיל. השימוש בראשי תיבות היה תרגיל שיווקי, שלא ייצג בהכרח את ההרכב המבטיח ביותר לתיק ההשקעות.

"להיתקע רק עם מדינות BRIC זה לא רעיון טוב. צריך להיכנס לעוד מדינות, ולהבין מה מתרחש בכל אחת מהמדינות. בגלל זה אנשים כבר המציאו ראשי תיבות אחרים, מכיוון שצריך להסתכל גם על מקסיקו, על ניגריה".

"ברזיל צריכה שינוי"

הודו, המדינה השנייה בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה, וברזיל, המדינה החמישית בגודל אוכלוסייתה בעולם, היו ציר מרכזי ברשימת הכלכלות המתעוררות שמשכו כספי משקיעים בשנים האחרונות בגלל נתוני הצמיחה הפוטנציאליים שם.

ואולם לפי נתוני הבנק העולמי, בעוד קצב הצמיחה השנתי בברזיל ב-2010 היה 7.5%, הוא ירד ל-2.7% ב-2011 והגיע ל-0.9% ב-2012. גם בהודו היתה ירידה בקצב הצמיחה. ב-2010 היה קצב הצמיחה השנתי 10.5%, אך הוא ירד ל-6.3% ב-2011 והגיע ל-3.2% ב-2012. כעת חוזה ברקליס כי קצב הצמיחה השנתי בברזיל ב-2014 יהיה 1.9% וכי הוא יעלה ל-2.6% ב-2015. לעומת זאת, לגבי הודו חוזה ברקליס צמיחה של 5.6% ב-2014 ו-6.1% ב-2015.

"הודו וברזיל הן מדינות שונות מאוד. יש לנו תחזית די חיובית כרגע בנוגע להודו - ולא כל כך חיובית לגבי ברזיל", אומר קלר. "לשתיהן יש גירעון בחשבון השוטף, אבל הודו משתנה מהר מאוד, מכמה סיבות. הודו היא לא בהכרח יצואנית של סחורות, ואם הסחורות יורדות זה אפילו טוב עבורה. יש להודו נגיד חדש והם משנים שם את המדיניות. הרופי ההודי הוא השקעה טובה מאוד בחודשים האחרונים. לעומת זאת, ברזיל ומדינות רבות בדרום אמריקה מסתמכות על ענף הסחורות, שמצבו לא נראה מבטיח כיום.

"אנחנו אופטימיים לגבי הרופי. הוא כבר עבר פיחות חד, ואז ראינו את השינויים במדינה. לעומת זאת, אני חושב שאנשים עדיין ממתינים לשינוי מדיניות בברזיל שיהפוך את המדינה לידידותית יותר להשקעות פרטיות. ברזיל מפגרת בהשקעות פרטיות. היא צריכה לבצע רפורמות מיסוי ולשנות את המדיניות הממשלתית הכללית".

Bloomberg

מדינה אחרת שמושכת את תשומת לבו של קלר היא מקסיקו. לדבריו, עלויות העבודה הנמוכות והרפורמות שהמדינה עורכת בתחום האנרגיה יסייעו לענף הייצור שלה – מה שעשוי לשכנע חברות רבות להזרים לשם השקעות חוץ ישירות. "ארה"ב צומחת, וגם מקסיקו תיהנה מכך", הוא מסביר.

בשנה האחרונה היו גילויים של מחאות ומהומות במדינות רבות בעולם - בהן ברזיל, טורקיה ואוקראינה. במקרים רבים חלק מהסיבות למחאה הן כלכליות. "זו תופעה עולמית", אומר קלר. "חלוקת העושר נהפכה לפחות שוויונית. כשהצמיחה מאטה, בעיות רבות נהפכות לבולטות יותר. כל עוד שאתה צומח מהר, אתה מצליח לפייס את כולם. ברגע שהצמיחה מאטה, אז מתחילים המאבקים על חלוקת המשאבים.

"המחאות בברזיל היו ממוקדות, והאנשים שם דרשו צעדים כמו את הורדת תעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית. בברזיל היה זינוק בצריכה. כולם קיבלו אשראי, כולם קנו מכוניות, וכשהמצב השתנה אנשים החלו לכעוס. כמה שווקים מתפתחים חווים דברים דומים. זה עניין של התאמת מדיניות, וצריך לראות איפה נערכים שינויי מדיניות. הודו ומקסיקו הן דוגמאות טובות לשינוי רצוי במדיניות - ברזיל, דרום אפריקה ואולי טורקיה הן דוגמאות לא כל כך טובות".

אבל המחאה יכולה להשפיע באופן ישיר על זרם השקעות החוץ הישירות לכלכלות הצומחות: "אנשים שמביאים מפעלים למדינה רגישים מאוד בנוגע למצב בה בכל מה שקשור לאמון במוסדות, מערכת שמירת החוק והמרקם החברתי. אני חושב שאם יש מחאות, משקיעים ייזהרו מלבוא. כשהצמיחה אטית, אתה מרגיש שאנשים סובלניים פחות למדיניות".

בדצמבר 2013 החל גל נוסף של מחאות אזרחיות בטורקיה אחרי פרסומים על חקירת שחיתות ממשלתית. חלק מהמוחים דורשים את התפטרותו של ראש הממשלה, ראג'פ טייפ ארדואן, וטוענים כי הוא אחראי למצב. הבנק המרכזי של טורקיה התערב ביום חמישי במפתיע בשוק המט"ח בניסיון לבלום את היחלשות הלירה הטורקית, שרשמה את רצף הירידות היומי הארוך ביותר מאז 2001. בזמן המסחר היא צנחה ב-1.7% לרמה של 2.2977 לירה לדולר - שערה הנמוך ביותר אי פעם.

באיזו מידה ישפיע המצב הפוליטי בטורקיה על מצבה הכלכלי?

"אני חושב שהוא ישפיע במידה משמעותית. אפשר לבחון את המצב על רקע השינויים הגדולים שהטורקים ערכו אחרי משבר הבנקים במדינה ב-2002-2001, כשהמערכת קרסה. ממשלה חדשה עלתה אז לשלטון - ממשלה של מפלגה אחת עם השקפות חברתיות דתיות שונות. הם החלו לשנות את הכלכלה עם רפורמות של קרן המטבע הבינלאומית באופן מוצלח מאוד. בנוסף, הם גם שינו את רגולציית הבנקים באופן טוב מאוד, ואני חושב שהם עשו את הכל כמו שצריך. אלא שלפעמים, אחרי שמנצחים בשלוש מערכות בחירות ואותה מפלגה ואותו אדם מחזיקים בשלטון יותר מעשר שנים, בשלב מסוים אתה מתחיל לסבול מבעיות פנימיות כי האופוזיציה לא קיימת יותר. הצבא שהיה תמיד חזק איבד מההשפעה שלו. בתוך המפלגה השלטת יש חוסר שביעות רצון מההנהגה, ואני חושב שזה גורם לכך שהמיקוד של מקבלי ההחלטות הוא בפוליטיקה פנימית - ולא בכלכלה".

קלר מסביר כי הפיצול החברתי במדינה פוגע באמון הצרכנים בה ומוביל לאי ודאות בנוגע להשקעות. "אם הטורקים יגיעו לפתרון, הם יכולים לחזור במהירות למסלול חיובי. אם הבעיות האלה לא ייפתרו, זה ישפיע על הצמיחה של טורקיה", מזהיר קלר. בתחזית של ברקליס מדצמבר חזה הבנק שהכלכלה הטורקית תצמח השנה ב-3.3%, "אבל לא לקחנו בחשבון את המערבולת הפוליטית. אני חושב שעכשיו הצמיחה יכולה לרדת ל-2%-2.5%".

ייצור שבבים
Bloomberg

סין: צמיחה 
חסרת תקדים

סין היתה ועדיין משמשת מוקד עלייה לרגל לחברות רבות שמעוניינות לפצח את השוק המקומי הענק עם פוטנציאל הצמיחה האדיר שבו. ואולם, אחד החששות המרכזיים לגבי סין נוגע ל מחירי הנדל"ן, שלא מפסיקים לטפס, וההשקעה הממשלתית בתשתיות – מה שעשוי להצביע לדברי כמה כלכלנים על צמיחה מדומה.

"סין זו דוגמה מרתקת", מכריז קלר. "מעולם בהיסטוריה של הפיתוח הכלכלי לא היתה לנו מדינה עם צמיחה כה גבוהה למשך זמן כה ארוך וכזה יחס השקעה. ההשקעה בסין כשיעור מהתמ"ג היתה יותר מ-50%. גם כשמנסים להשוות בין סין למדינות אחרות שנהנו מצמיחה חזקה ממושכת - כמו דרום קוריאה וטייוואן - רואים שההשקעה בהן אף פעם לא הגיעה לרמות האלה. אם יש כזאת השקעה גבוהה במשך כל כך הרבה זמן, השאלה שעולה היא אם אין ירידה בפרודקטיביות, ואם לא משקיעים בפילים לבנים ובכבישים לשום מקום".

קלר אינו חושש במיוחד מבועת נדל"ן בסין. "אם מדברים על מגדלי יוקרה למגורים אז אולי יש בועה, אבל עדיין יש מעבר גדול מאזורים כפריים לעיר - והם צריכים בתים. האתגר של סין הוא לאזן את הצמיחה שלה מכלכלה מבוססת השקעות לכלכלה מבוססת צריכה. אתה לא יכול לעצור את ההשקעות יותר מדי בחדות, כי אז הצמיחה הכללית תיחלש מאוד".

AP

אחד הדברים שמטרידים את המשקיעים בסין הוא החוב הגבוה של הממשל המקומי, שמגיע ל-3 טריליון דולר. "אם מתבוננים על השלטונות בסין באופן כללי - הממשלה המרכזית יחד עם הממשל המקומי - רמות החוב סבירות ביחס לתמ"ג. בהתחשב בצמיחה", אומר קלר. הוא גם אומר שהממשל המרכזי בסין מודע לבעיה הזאת ומחפש דרכים להתמודד עמה, אף שממשלות מקומיות עשויות להיות בסכנה של חדלות פירעון.

"אנחנו אופטימיים מאוד בנוגע למזרח אירופה", מכריז קלר. לדבריו, עם תחילת המשבר נאלצו מדינות כמו הונגריה ובולגריה לערוך שינויים גדולים בכלכלתן כדי להילחם בגירעון בחשבון השוטף ובאבטלה. ואולם כעת הן נהנות מעודף בחשבון השוטף, ומהיציאה ההדרגתית של אירופה מהמיתון. "בנוסף לפולין, אני חושב שרומניה היא מקום די אטרקטיבי. אני חושב שהיא תצמח במהירות.

בנוגע לדרום אמריקה קלר קצת פחות אופטימי. לדבריו, התלות של הכלכלות המקומיות ביצוא סחורות לא תיטיב עמן. אפילו ונצואלה, שהבורסה המקומית שלה רשמה בשנה שעברה את הביצועים הטובים ביותר מבין בורסות העולם אחרי שעלתה בכ–300% במונחים דולריים, אינה מושכת בעיניו: "ונצואלה מעניינת. אנחנו עושים הרבה מחקר עליה, אבל אנחנו נהפכים ליותר סקפטיים לגביה כי המחליף של צ'אווס (הנשיא הנוכחי ניקולס מדורו - י"פ) מתערב יותר ויותר בכלכלה המקומית, אז אנחנו די מודאגים למען האמת". לדבריו, אין מה לצפות לעלייה דומה בבורסת ונצואלה גם השנה.

ארגנטינה עשויה בעיניו להיות הזדמנות השקעה מעניינת בעתיד, אם כי רק החל מ-2015. "האינדקציות מצביעות על החלפת ממשלה אפשרית, וזו יכולה להיות הזדמנות עבור ארגנטינה".

"די אופטימים 
לגבי ישראל"

ישראל נכללת בין השווקים המתעוררים לפי החלוקה בברקליס, אבל קלר אומר שהיא נמצאת באותה רשימה עם מדינות מתועשות כמו צ'כיה, דרום קוריאה וטייוואן. "מבחינת רמת התחכום, עומק השוק והניהול הכלכלי, ישראל לא צריכה להיכלל בשווקים המתעוררים", הוא אומר. את הבעיות הכלכליות המקומיות מגדיר קלר "צרות של עשירים". הוא לא חושש מקריאות באירופה להחרים את ישראל, ומכנה את העניין "רעש פוליטי". "אנחנו די אופטימיים בנוגע לישראל", הוא מסכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#