"מי שייעדר משוק המניות ב-2014 לוקח סיכון גדול"

מנהלי בית ההשקעות אפסילון מצפים לעוד שנה טובה בשוקי ההון ■ "הסכנה הגדולה היא לשבת פחות מדי במניות", מסביר המנכ"ל שמואל פרנקל ■ "מחירי הדירות לא הולכים לרדת", הוא מוסיף ומסביר מדוע לפיד לא מתאים: "לא ישב באף ועדה בכנסת - והוא גם לא כלכלן"

ערן אזרן
ערן אזרן

2013 היתה עוד שנה מוצלחת למשקיעים בשוק ההון הישראלי. מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 צפויים לסיים את השנה בעליות של כ-13% ו-15% בהתאמה, ומדדי איגרות החוב הקונצרניות ואיגרות החוב הממשלתיות יסיימו כנראה את השנה בעלייה יוצאת דופן של כ-8%, שתצטרף לזינוק של עשרות אחוזים בשנים הקודמות.

בבית ההשקעות אפסילון, שמנהל כ-8 מיליארד שקל באמצעות תיקי לקוחות וקרנות נאמנות, סבורים שגם 2014 תהיה מוצלחת - למשקיעים בשוק ההון בכלל, ולמשקיעים במניות בפרט. "הסכנה הגדולה ביותר למשקיעים ב-2014 היא החזקה של שיעור נמוך מדי של מניות", אומר מנכ"ל ומייסד אפסילון, שמואל פרנקל, בראיון משותף עם מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות, עידן אזולאי.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

פרנקל: "המגמה החיובית, אגב, לא תהיה רק בישראל, כי אנחנו מושפעים ממה שקורה בעולם. הריבית הנמוכה תמשיך ללוות אותנו, וכן את ארה"ב ואת אירופה. ראינו את נתוני הצמיחה הגבוהים בארה"ב, שהפתיעו לטובה, וגם אירופה יוצאת מהמיתון. מכיוון שאנחנו רואים שהשווקים האמריקאיים והאירופיים בעלייה - המגמה של להשקיע חלק גדול מהאקוויטי מחוץ לישראל תימשך".

אזולאי: "הריבית במשק, שתישאר נמוכה עוד הרבה מאוד זמן, והעובדה שהתשואות ממשיכות להיות נמוכות באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות ימשיכו לתרום להסטת כספים לאפיקים עם רמות סיכון גבוהות יותר, בהמשך למגמה ב-2013. במקרה שלנו מדובר במניות, ובמיוחד במניות מהשורה השנייה והשלישית, שימשיכו ליהנות מזרימת כספים".

זה נכון גם לאפיק האג"ח הקונצרניות, שהציבור נהר אליו בהמוניו בחודשים האחרונים?

אזולאי: "אני משער שכן, אבל אני מתאר לעצמי שאת התשואות שחווינו שם בשנה־שנתיים האחרונות לא נחווה שוב ב-2014, אלא במידה הרבה יותר נמוכה. ועדיין, אני חושב שהשנה תהיה סבירה לאפיק הקונצרני, בטח כחלופה לאפיק האג"ח הממשלתיות".

שמואל פרנקל ועידן אזולאיצילום: אייל טואג

ההמלצה: חשיפה גבוהה למניות הגז

לקראת השנה החדשה מסמנים באפסילון את המניות המועדפות לתיק ההשקעות. בבית ההשקעות ממליצים על חשיפת יתר לסקטור הגז, ובכלל זאת למניות השותפות במאגרי הגז שהתגלו מול ישראל - אבנר, דלק קידוחים, קבוצת דלק ורציו. בנוסף ממליצים שם על מניות של חברות נדל"ן מניב, וכן על בחירה סלקטיבית של מניות מקרב המדדים ת"א 75 ות"א יתר.

בנוסף לחשיפה לשוק המניות המקומי, באפסילון מדגישים את חשיבות ההשקעה בשוקי המניות בחו"ל - עם הטיה לטובת ארה"ב (כשני שלישים מהחשיפה לחו"ל). הם מסמנים את מגזרי האנרגיה, הפיננסים, הטכנולוגיה והתעשייה כעדיפים להשקעה בארה"ב, ואת מגזרי הפיננסים, התרופות והחברות מוטות הצריכה המחזורית כעדיפים להשקעה באירופה.

בנוגע לאפיקים הסולידיים, באפסילון מדגישים כי קיימת עדיפות לאג"ח ממשלתיות שקליות במח"מ (משך חיים ממוצע) של ארבע עד חמש שנים; בעוד שבאפיק האג"ח הקונצרניות הם מעדיפים אג"ח בדירוגים הגבוהים, שמשמשות, לדבריהם, "חלופה סבירה לאפיק הממשלתי".

בצד האופטימיות לגבי שוקי המניות בישראל ובעולם - מהן הסכנות שאורבות לפתחם של המשקיעים ב-2014?

התחזיות של אפסילון ל-2014

אזולאי: "ברור לגמרי שברגע שהגענו לרמות שיא בבורסה, אנחנו נדרשים לרמה הרבה יותר גבוהה של סלקטיביות בבחירה של הניירות שלנו. אני לא חושב שנכון להחזיק מדדים מתוך תקווה שהם יעלו באופן רוחבי.

"צריך לעשות בחירה הרבה יותר מדוקדקת וקפדנית - באיגרות החוב ובמניות בישראל, ובוודאי ובוודאי שגם בחו"ל".

"בלי צעד דרסטי, מחירי הדיור לא יירדו"

מעבר לבחירה הדקדקנית של אופציות ההשקעה - מהן הסכנות ברמת המקרו? מה יכול לקרות במשק שישנה את התמונה בבורסה?

אזולאי: "ה'סכנה' היא שפתאום נחווה שיעורי צמיחה גבוהים, ושהציפיות להעלאת ריבית יקדימו את עצמן, כך שהאלטרנטיבה הסולידית תיראה פתאום קצת יותר אטרקטיבית. נכון לרגע זה, אני לא רואה את זה כל כך קורה - ובטח שלא בישראל".

פרנקל: "מי שמוביל את הכלכלה הישראלית הוא בראש ובראשונה שר האוצר. אני מאוד מעריך את שר האוצר בתור אדם חכם, אבל הוא אף פעם לא היה חבר כנסת, לא ישב בוועדות הכנסת, לא היה חבר ממשלה - והוא גם לא כלכלן. אני לא רואה איך הוא יכול להצליח בקדנציה הראשונה שלו כשר אוצר של מדינת ישראל כשלא עבר את כל המסלול הזה".

תיק השקעות המומלץ של אפסילון ל-2014

"בגלל זה לפיד גם עושה טעויות. הטעות הראשונה שלו היתה כשהכריז על הגירעון הגדול והטיל מסים על סמך גירעון של 40 מיליארד שקל. עכשיו שמתברר שאין גירעון כזה גדול, ושאנחנו סביב גירעון של 3% בלבד - הוא מתחיל להוריד מסים.

"הוא גם לא מוריד את המסים הנכונים. אני חושב שכדי לקבל צמיחה בישראל הוא היה צריך להוריד את מס החברות. כשסילבן שלום ובנימין נתניהו היו שרי האוצר, הם הפחיתו את מס החברות מ-36% לכיוון של 18%. אני יכול להגיד שארבע שנים לאחר שהתחילו בהפחתה, במקום גבייה של 15 מיליארד שקל בשנה, הם הצליחו לגבות 30 מיליארד שקל - כלומר הם הורידו את המס ודווקא גבו יותר".

"יתרה מזו, חברות שיש להן יותר כסף מעניקות רוח גבית לצמיחה של המשק. כשיש לחברות יותר כסף הן יכולות לחלק יותר משכורות ולעשות יותר עסקות. לכן, אני קורא לשר האוצר ברגע האחרון שלא לבטל רק את העלאת המסים ליחידים, אלא גם לבטל את העלאת מס החברות. אני הייתי מחזיר אותו מיד ל-24%, אחרת הסכנה היא שנמשיך להגביר את ההאטה במשק".

בשנים האחרונות חלק מהמשקיעים בבורסה העדיפו לעבור להשקעה בדיור בגלל העליות שנרשמו באפיק. האם המגמה הזאת תימשך או שמחירי הדיור נמצאים בדרך למטה?

פרנקל: "אני לא רואה את מחירי הדיור יורדים. אנחנו כרגע בסביבת ריבית נמוכה, שתומכת בעליית מחירים. בנוסף, זה הכול עניין של היצע. כל עוד המדינה לא עושה צעד דרסטי לשחרר אדמות - ולא באזורים שאנחנו לא מכירים את השמות שלהם, אלא באזורי ביקוש - וכל עוד היא לא תריץ את הליך האישורים לבנייה במהירות, לא תהיה ירידה.

"יש כיום ביקוש די קשיח לדיור. גם אנשים מחו"ל באים להשקיע בישראל. חלק מהמשקיעים מוציאים כסף מהבורסה, כי הם יכולים להשיג תשואה של 3%-4% בנדל"ן, והם יודעים שהמחירים עולים. כך שאם לא יהיה שינוי דרסטי, נמשיך לראות עליית מחירים".

המגמה החיובית בשוק ההון לא תביא להסטת כספים משוק הנדל"ן לבורסה?

פרנקל: "גם ב-2013 היתה מגמה חיובית, ועדיין - הרבה כספים הושקעו בדירות. אגב, המחאה בשדרות רוטשילד בסך הכל העלתה את מחירי השכירויות. אנשים חשבו שבעקבות המחאה תיעצר עליית המחירים או שהם אפילו יירדו, ולכן הפסיקו לקנות דירות. בפועל זה גרם להעלאת מחירי השכירות בערך ב-15%. הממשלה צריכה לשים כדגל ראשון את הורדת מחירי הדיור - לא רק כסיסמה או כמכרז ל-5,000 דירות במקומות שלא הכרתי".

"כשלא קונים גז, לדולר אין לאן לברוח"

היכן אתם רואים את שער הדולר, את הריבית במשק, את שיעור האינפלציה ואת מחירי הדיור בעוד שנה מהיום?

אזולאי: "מן הסתם, כל הנתונים האלה קשורים זה בזה. אני מניח שהריבית תישאר נמוכה לעוד הרבה מאוד זמן. לא הרבה יותר מ-1%, אף שבנק ישראל התנבא שאולי בחצי השני של 2014 הריבית תועלה ל-1.25%.

"שער הדולר ינוע סביב 3.5 שקלים. האינפלציה תהיה סביב 1.5%-1.7%. אני לא רואה כרגע לחצים אינפלציוניים".

פרנקל: "בוא נגיד שבין עידן לביני יש הסכמה שהדולר לא הולך לכיוון ה-4 שקלים.

"שער הדולר מושפע מאוד מהגז. ברגע שחוסכים 4-3 מיליארד דולר על רכישת גז אין לדולר לאן לברוח, ואנחנו רואים שחיקה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ