Aunt Millie: מי מייצג את הרוב הדומם בשוק ההון?

שחקני שוק ההון המנוסים מתייחסים לעתים למשקיעים פשוטים בזלזול ■ הם יקראו להם ולשכמותם "כסף טיפש" ■ אבל הזלזול אינו במקומו ■ הסיבה: הם אלה שקובעים את הכיוון ואת עוצמת התנודתיות של השוק

עמי גינזבורג
עמי גינזבורג

דודה מילי - המקבילה האמריקאית ל”גברת כהן מחדרה” הישראלית. גברת כהן הומצאה הרבה שנים לפני ששר האוצר הנוכחי, יאיר לפיד, הוציא אותה מהארון וקרא לה בשם ריקי כהן. גברת כהן ודודה מילי מייצגות ציבור משקיעים פשוט ולא מתוחכם, כזה שיכול וצריך לבצע רק השקעות פשוטות.

בדרך כלל הדודה מילי והגברת כהן שונאות סיכונים, ולכן הן זקוקות למוצרי השקעה סולידיים - בעלי סיכון נמוך ותנודתיות נמוכה. סגנון ההשקעה שמתמקד במוצרים כאלה מוליד לרוב תשואות נמוכות למדי.

את החשיפה שלה לשוק ההון עושות דודה מילי והגברת כהן בעיקר דרך קרנות נאמנות - בעיקר קרנות של אג”ח ממשלתיות. ואולם כשהשוק נמצא בתנופה, הן יקנו בשמחה גם מוצרי השקעה מסוכנים יותר - כמו קרנות מנייתיות או קרנות שמשלבות הרבה אג”ח ומעט מניות ‏(מהסוג של 90/10 או 80/20‏). אפיק נוסף שמתאים לדודה מילי ולגברת כהן הוא תעודות סל פשוטות שעוקבות אחר מדדים שונים. גם כאן מדובר במוצר מדף פשוט, שקל יחסית להסביר את מהותו.

הרגולטור צריך לדאוג לדודה

שחקני שוק ההון המנוסים והמתוחכמים מתייחסים לעתים לדודה מילי בזלזול. הם יקראו לה ולשכמותה “כסף טיפש”. הם יאמרו, למשל: “השקעה בחברה כה בינונית שנסחרת במחיר כל כך גבוה? את זה רק דודה מילי היתה קונה”. אבל הזלזול אינו במקומו. בשוק ההון ישנן הרבה יותר דודות מילי וגברות כהן מאשר משקיעים מתוחכמים ו”כסף חכם”. מספר האנשים שבאמת מבינים בשוק ההון, שמתעניינים בחברות, שמבינים מהן מניות, שקוראים דו”חות ושמנתחים מאזנים הוא זעום. למעשה, מילי וכהן הן שקובעות את הכיוון ואת עוצמת התנודתיות של השוק.

כשהרבה גברות כהן משגרות פקודת מכירה לקרן הנאמנות המנייתית שלהן, למחירי השוק אין הרבה ברירה אלא לרדת. מנהלי הקרנות “המקצוענים” יהיו חייבים למכור מניות, גם אם לדעתם הן זולות. הם חייבים לממש את המניה של דודה מילי ולהחזיר לה את הכסף לחשבון.

צילום: דובי קייך

דודה מילי מייצגת גם את הציבור הדומם שמשקיע בשוק ההון את רוב חסכונותיו דרך קרנות הפנסיה וקופות הגמל. במקרה הזה אין לדודה הרבה שיקול דעת. את הכספים לחיסכון הפנסיוני היא חייבת להפריש מדי חודש, והכסף שלה מושקע על ידי מנהלי השקעות בהתאם להגדרותיה.

לדודה מילי אין, מן הסתם, יכולת לעקוב ולפקח על פעולותיו של מנהל החיסכון הפנסיוני שלה. לשם כך קיים המפקח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, שתפקידו לדאוג לה. המפקח הוא זה שצריך לוודא שמנהלי ההשקעות יפעלו באחריות למען האינטרסים של דודה מילי - ולא למען אינטרסים זרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ