10 ההמלצות של בן ברננקי לצעירים בראשית דרכם

מה ממליץ האיש החשוב ביותר בכלכלה העולמית ומה יכולים הישראלים ללמוד?

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים54
איתן אבריאל

בן ברננקי - יו”ר הבנק הפדרלי של ארה”ב, שקיבל לידיו את תפקיד המושיע הגלובלי עם פרוץ המשבר הפיננסי־כלכלי החמור מאז 1929 ונהפך לדמות המשפיעה ביותר על השווקים והכלכלות בעולם - נמצא בדרכו הביתה.

יש מי שטוענים שלארה"ב אירע נס: כאשר פרץ המשבר, בעמדה הזאת היה במקרה אדם שהקדיש את חייו ואת המחקר האקדמי שלו למשבר ההיסטורי של המאה הקודמת - ולכן הוא גם היה המתאים ביותר להתמודד עמו.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

בן ברננקיצילום: בלומברג

אבל לאחר שתי קדנציות מלאות הודיע הנשיא האמריקאי ברק אובמה על בחירתה של ג’נט ילן כמחליפה של ברננקי, ובקרוב היא זו שתיהפך לכוכבת העליונה של הכלכלה העולמית.

כל ספקולנט מתחיל יודע שהבורסות עולות בגלל הכסף שברננקי מדפיס מדי יום, ואולי המגמה תתחלף כאשר הריבית תעלה. תוך זמן קצר, כלי התקשורת יהיו מלאים בניתוחים של בחירותיה הכלכליות של ילן, כלכלנים יפרשנו את דבריה ואת הודעות הבנק המרכזי עד לרמה של מיקום סימני הפיסוק, והמשקיעים יצטרכו בכל בוקר מחדש להחליט אם הם הולכים "אתה" או "נגדה".

בשבועות ובחודשים הקרובים, עד סוף ינואר, המועד שבו ברננקי יפנה את משרדו לטובת ילן, נראה ונקרא לא מעט סיכומים לקדנציה של ברננקי והימורים על המדיניות העתידית של ג’נט ילן. ברננקי, אפשר להעריך, ייקח פסק זמן מהצהרות על מצב הכלכלה ועל המדיניות הרצויה כדי לשפר אותה, ולו רק כדי לאפשר לילן לבסס את מעמדה.

לכן יש טעם רב בלשמוע את מה שיש לברננקי לומר דווקא עכשיו, ולא רק בתחומי הכלכלה. ואכן, לפני כמה חודשים נשא ברננקי נאום בפני סטודנטים באוניברסיטת פרינסטון, שבה הוא עצמו למד, ובו הוא העניק להם תובנות לחיים כפי שהוא רואה אותם.

הנה עשרת הטיפים של ברננקי, לאחר קיצור בשל מגבלת מקום, ובתוספת הערות שמקשרות אותם למציאות הישראלית.

1. מהלך החיים של כל אדם מתגלגל לא פעם בצורה שונה מאוד מכפי שהוא תיכנן בצעירותו. לשיטתו של ברננקי, זה דבר טוב: “מי רוצה לדעת את הסוף של הסיפור כבר בתחילתו? אל תחששו לתת לדרמה להתפתח”, הוא אמר לסטודנטים.

זוהי תובנה שמתאימה בעיקר לסטודנטים אמריקאים באוניברסיטת עילית, שם רבים מתכננים את הקריירה שלהם באופן מדויק: לימודים, הצטרפות לבנק, משרד עורכי דין או חברת ייעוץ – וביטחון כלכלי.

בישראל, לעומת זאת, אין דרך לחזות את מסלול הקריירה גם אם סיימת אוניברסיטה בהצטיינות, אלא אם כן יש לך משפחה בחברת החשמל.

2. לאחר שהזהיר את הסטודנטים שהחיים שלהם יושפעו הרבה יותר מכפי שהם חושבים ממקריות, ומהחלטות ומעשים שנראים כעת קטנים וזניחים, הבהיר ברננקי לצעירים שהוא לא ממליץ לוותר על תכנון מראש ועל שאיפות גדולות - אבל שהוא קורא למקד את אלה בפיתוח האישי, ולא במה שכתוב בכרטיס הביקור.

“האם תהפכו לאנשים חזקים רגשית, נדיבים יותר, אוהבים יותר, אתיים יותר? האם תהיו מעורבים באופן פעיל ובונה בנעשה בעולם?"

מבלי להצהיר על כך באופן מפורש, נגיד הבנק המרכזי של ארה”ב רומז שכסף אינו חזות הכל: “אם אתה לא מרוצה מעצמך, אפילו ההישג הגדול ביותר לא יביא לך הרבה סיפוק”, הוא אומר. שוב, זוהי המלצה שמתאימה למי שהתקבל לפרינסטון, שיודע כי עם סיום הלימודים כמעט מובטחת לו משכורת שנתית של 100 אלף דולר ויותר - כבר מיומו הראשון בשוק העבודה.

3. אבל מהי הצלחה? באופן שכמעט חותר תחת אתוס ההצלחה הבסיסי ביותר של התרבות האמריקאית, ברננקי מערער על מהות המריטוקרטיה בארה”ב – כלומר על הטענה שזהו מקום שבו אנשים מתוגמלים בהתאם ליכולת שלהם בלבד.

הוא מסביר: “לימדו אותנו שמוסדות וקהילות שמבוססים על מריטוקרטיה הם הוגנים. מעבר לעובדה שבמציאות אין מערכת הוגנות באמת, מריטוקרטיה אכן עשויה להיות הוגנת ויעילה יותר משיטות אלטרנטיביות. אבל האם היא הוגנת באופן מוחלט?”

ברננקי מסביר שמריטוקרטיה היא שיטה שבה מי שמזלם הביא להם בריאות, גנטיקה משובחת, כסף מההורים, משפחה תומכת, חינוך והזדמנויות עסקיות – הם מי שיצליחו ויגרפו את תגמולי ההצלחה הזאת.

אלא שלטענתו של ברננקי, כדי שמערכת מריטוקרטית כזו תעבור מבחן אתיקה בסיסי ותזכה לכינוי “הוגנת”, מי שהמזל חייך אליהם מחויבים לפעול לשיפור העולם, ולחלוק את מזלם עם אחרים.

ברננקי מסתמך בהמלצה שלו על "הברית החדשה": “ממי שקיבל הרבה, נדרש הרבה. וממי שקיבל אחריות על הרבה, נדרש עוד יותר”. מעבר להמלצה, זוהי תביעה: ברננקי דורש מהמצליחים, בין אם הם עשו זאת בזכות הכסף של ההורים ובין אם בזכות העובדה שנולדו עם כישרון - לפעול גם למען אלה שהיה להם קצת פחות מזל.

4. במה שנראה כמו חזון לתרבות שראוי היה שארה”ב תאמץ, ברננקי טוען שההערכה הציבורית לא צריכה להתמקד במי שיש להם כסף או פרסום, אלה במי שעשו שימוש ביכולות שלהם לטובת החברה - או לחלופין התמודדו באומץ עם הקשיים שלהם.

“למי שלא זכה לחינוך רשמי אך עובד ביושר ובחריצות כדי לפרנס את משפחתו מגיעים הערכה ציבורית גדולה יותר, וגם עזרה, אם צריך, מאשר לרבים אחרים שנראים יותר מוצלחים כלפי חוץ", אמר ברננקי. “מעבר לכך, עם האנשים האלה יותר מהנה לשתות בירה, וזה כל מה שאני יודע על סוציולוגיה”.

בישראל, שבה העיתונים מדפיסים מדי יום עמוד רכילות על חייהם של העשירים והמסיבות שבהן הם מבלים, המסר הזה עדיין לא נקלט.

5. מה יש לברננקי להגיד על הפוליטיקה? כלכלנים טוענים שברננקי מטיל על הפוליטיקאים את האשם במצב הכלכלי ובאבטלה הגבוהה, ושהוא מדפיס דולרים מכיוון שהפוליטיקאים אינם מתפקדים. זוהי הערכה משכנעת למדי, לאחר מחדל השבתת הממשל ותקרת החוב שבו צפה העולם בתדהמה בשבועיים האחרונים.

ברננקי מודה בפני הסטודנטים שגם הוא כבר פיתח ציניות כלפי הפוליטיקאים, אבל ציניות אינה יכולה להיות תחליף לחשיבה ביקורתית ולמעשים. לטענת ברננקי, בשונה מכפי שאפשר להתרשם בשיח הציבורי, הביצועים הירודים של הפוליטיקאים אינם תוצאה של כוונות רעות או מוטיבציה פסולה, אלא של חוסר יכולת להתמודד עם מציאות מורכבת.

לכן, למרות גל הציניות שתוקף את ארה"ב, ברננקי ממליץ: “הכוח הגדול ביותר הוא הכוח של רעיונות, ואנשים מוכנים לפעול על בסיסם. שירות ציבורי אינו דבר קל - אבל זוהי מטרה ראויה ומאתגרת”.

בישראל, שבה מקובל לקטר בכל שיחת סלון ש”אנשים טובים לא הולכים לפוליטיקה”, זוהי המלצה דחופה יותר.

6. את ההמלצה האחת של ברננקי בתחום הכלכלי הטהור אסור להחמיץ, ולכן הנה הטקסט במלואו:

“כלכלה היא תחום חשיבה מורכב במיוחד, והיא מעולה בכדי להסביר לקובעי המדיניות מדוע החלטות שנעשו בעבר היו שגויות. עבור העתיד – היא לא כל כך מוצלחת. למרות זאת, לניתוח כלכלי קפדני יש יתרון חשוב אחד: הוא יכול לפסול רעיונות שהם לחלוטין בלתי עקביים עם הנתונים הקיימים - וזוהי תובנה שמתאימה ליותר מ-90% מהצעות המדיניות שעולות לדיון”.

את התובנה הזאת כדאי לאמץ בכל פעם שעולה רעיון כלכלי גם בישראל: רובם נולדים מהפוזיציה של יוזם הרעיון, וכדי להחליט אם הוא ראוי או לא צריך להתחיל עם הנתונים, ולא עם תחושות בטן שאדם זה או אחר הצליח לעורר.

7. אז מה, האם יו”ר הבנק המרכזי האמריקאי והאדם שמדפיס 85 מיליארד דולר מדי חודש חושב שכסף לא חשוב? האם הוא הפך לסוציאליסט, או גרוע יותר, לקומוניסט?

הנה התשובה: “אני לא אומר לכם שכסף לא חשוב, כי ממילא לא תאמינו לי. למעשה, עבור יותר מדי אנשים, כסף הוא עניין של חיים ומוות. אבל עבור מי ששייכים למיעוט בר המזל שיכול לבחור בכך, כדאי לזכור שכסף הוא אמצעי - ולא מטרה. החלטת קריירה שמתבססת על כסף בלבד, ולא על האהבה למקצוע או תשוקה לעשות שינוי, היא מתכון לחיים חסרי אושר”.

במציאות הישראלית, נראה שישנם רבים מבני “המיעוט בר המזל” שאפילו לא התחילו לחשוב במושגים האלה, וחבל.

8. למי שמתלבט ולמי שחושש לקחת סיכונים, ברננקי ממליץ: אף אחד לא אוהב להיכשל, אבל כישלונות הם חלק יסודי בחיים, ובהכשרה שהם נותנים. “אם המדים שלך אינם מלוכלכים, לא השתתפת במשחק”, הוא אומר.

9. מאחר שהוא החליט במעשיו ובנאום הזה להיות המבוגר האחראי - תואר שלו זכה בישראל גם המנחה שלו באוניברסיטה, פרופ’ סטנלי פישר – ברננקי מציע גם הנחיה בכל הנוגע למערכות היחסים עם בני המין השני: “כשאתם בוחרים בן או בת זוג, תזכרו שיופי היא הדרך של האבולוציה להראות לנו שלבן הזוג אין יותר מדי חיידקים במעיים.

אני בעד יופי, רומנטיקה ומשיכה מינית, אבל גם אם הם חשובים, אלה לא הדברים החשובים היחידים. לשניכם יש מסע ארוך יחד, ותצטרכו את התמיכה של האחר פעמים רבות יותר משאתם יכולים ל ספור”.

10. לבסוף, אולי כצפוי, מבקש ברננקי להזכיר לסטודנטים בזכות מי בדיוק הם נמצאים באוניברסיטת פרינסטון. “התקשרו לאמא ולאבא מדי פעם. יגיע הזמן שגם אתם תרצו שהילדים העסוקים וההיפרמוצליחים שלכם יתקשרו אליכם. בנוסף, זכרו מי משלם את שכר הלימוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker