הצפת ערך

Duration

ככל שמשך החיים הממוצע של איגרת חוב גבוה יותר, כך היא חשופה יותר לשינויים בשערי הריבית - ולכן הסיכון שכרוך בהשקעה בה עולה

עמי גינזבורג
עמי גינזבורג

משך חיים ממוצע (מח”מ‏): פרמטר חשוב בהערכה של אג"ח. ככל שמשך החיים הממוצע של איגרת חוב גבוה יותר, כך היא חשופה יותר לשינויים בשערי הריבית - ולכן הסיכון שכרוך בהשקעה בה עולה. סיכון גבוה יותר מתבטא בתשואה גבוהה יותר לפדיון, ובתנודתיות גבוהה יותר. כל שינוי בריבית, בציפיות הריבית או בציפיות האינלפציוניות מתורגם מיד לשינויים במחיר של איגרות החוב ובתשואה שהן מבטיחות למשקיע.

משך חיים ממוצע של אג"ח אינו זהה לתאריך הפדיון. אם האג”ח משלמת ריבית וקרן מדי תקופה, משך החיים הממוצע שלה יהיה תמיד קצר יותר מאשר תקופת הזמן שנותרה עד לפדיון מלא שלה. זאת, משום שהחישוב נותן משקל לריביות המשולמות, שכן כל תשלום שכזה מקטין את הסיכון שנובע מההחזקה באיגרת.

ערכו של המח”מ ננקב בשנים. הוא מחושב כממוצע משוקלל, כשלכל תשלום ריבית ניתן משקל שונה בהתאם למועד התשלום.

מח”מ הוא פרמטר חשוב למשקיעים באג”ח. משקיע שמאמין כי שיעור הריבית במדינה יעלה בעתיד הקרוב ישאף לרכוש איגרות בעלות מח”מ נמוך ככל האפשר, שכן עלייה בריבית משמעותה פוטנציאל להפסדי הון באג”ח. שימוש במח”מ מאפשר להשוות בין אג”ח מסוגים שונים וברמות סיכון. כך לדוגמה, כשבוחנים את רמת הסיכון באג”ח קונצרנית משווים אותה לאג”ח ממשלתית שלה אותו מח”מ.

נניח שמשקיע רוצה לקנות אג”ח של חברה שהיא בעלת מח”מ של חמש שנים ונסחרת בתשואה לפדיון של 7%. הוא יצטרך להשוות אותה לאלטרנטיבה חסרת סיכון. לשם כך יהיה עליו לבדוק את התשואה של אג”ח ממשלתית לחמש שנים. אם התשואה של האג”ח הממשלתית היא 5%, זה אומר שפער התשואה בין שתי האיגרות הוא 2%. זהו פער לא גדול, והמשקיע יצטרך להחליט אם הוא מצדיק מבחינתו את הסיכון שהוא נוטל בהשקעה באג”ח הזאת.

השוואה כזאת ניתן לעשות גם בין שתי אג”ח קונצרניות בסיכון שונה. לדוגמה, אם אג”ח קונצרנית במח”מ של שלוש שנים ודירוג AA נסחרת בריבית של 5%, משקיע שקונה אג”ח בדירוג נמוך יותר ידרוש עבורה פרמיית סיכון גבוהה יותר - כלומר ריבית גבוהה יותר.

איגרת חוב
איגרת חוב של ארה"בצילום: דובי קייך

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ