כך חוסמת אפל את רשויות המס 
מלנגוס ברווחיה העצומים

אפל הנפיקה אג"ח ב-17 מיליארד דולר לא מפני שחסר לה כסף, אלא רק כדי שלא תידרש להביא לארה"ב רווחים שצברה בחו"ל ואז לשלם עליהם מס ■ בכיל, לעומת זאת, הסיכוי שהמדינה תגדיל את חבות המס של החברה נראה גדול יותר

רן שחם
יותם עירוני
רן שחם
יותם עירוני

בשבוע שעבר החליטה אפל לשבור שיא, וגייסה בתוך יום 17 מיליארד דולר באג"ח. אפל גייסה חוב כדי לרכוש בחזרה חלק ממניותיה ולשלם לנותרות דיווידנד. כל זה קרה לאחר שהמניה התרחקה כ–40% ממחירי השיא בהם שהתה בספטמבר 2012. שווי השוק שלה אז היה 660 מיליארד דולר.

אפל צברה בעשר השנים האחרונות סכום עתק של כ–140 מיליארד דולר במזומן. גיוס החוב לא באמת היה נחוץ לה לצורך השקעה והתרחבות. הוא בעיקר מעיד על כמה מהבעיות המרכזיות בכלכלה העולמית כיום. אפל מעולם לא היתה שחקנית רצינית בתחום המיזוגים והרכישות, ודגלה תמיד בפיתוח פנימי - אך היא ערה לצורך להחזיר מזומנים למשקיעים באמצעות דיוידנדים או רכישה עצמית של מניות. היא אינה שונה בכך מחברות רבות אחרות. גם הן, כמוה, לא רואות פוטנציאל צמיחה, ולכן אינן משקיעות.

זהו מעגל בעייתי. חברות שמשקיעות בהרחבת הייצור או בפיתוח חדשני מייצרות מקומות עבודה וצמיחה. לאפל יש הרבה מאוד מזומן - עד כדי כך שהיא יכולה אפילו לרשום צ'ק על חברה כמו אמזון ‏(שווי שוק של 113 מיליארד דולר‏) ועדיין להיוותר עם עודף. מחברה עם שלושה מוצרים וחצי היא היתה נהפכת לקונגלומרט האולטימטיבי של עולם הטכנולוגיה והאינטרנט.

בגלל מחסור באלטרנטיבות, משקיעי החוב התנפלו על ההנפקה של איגרות החוב. האג"ח הונפקו בתשואה של 0.45% לשלוש שנים, 1% לחמש שנים ו–2.4% לעשר שנים. אגב, מיקרוסופט יודעת לגייס בעלויות נמוכות עוד יותר. בעיה אחרת שמבטא הגיוס של אפל נוגעת למיסוי. הסיבה לכך שאפל גייסה חוב כדי לרכוש בעזרתו את מניותיה ולשלם דיווידנד כאשר בקופתה 140 מיליארד דולר היא, אם להשתמש בשפה מעודנת, כדי לשמור לעצמה סביבת מס אופטימלית.

הנה ההסבר: כ-100 מיליארד דולר מתוך קופת המזומנים של אפל יושבים בחברות בת הממוקמות מחוץ לארה"ב. כספים אלו נהנו מהטבות מס כאלו ואחרות. אם אפל היתה מחליטה להחזיר אותם לארה"ב, היא היתה צריכה להשלים תשלומי מס מהעבר. זה לא מתאים לה.

אפל מעדיפה לשמור על חוסנה המאזני מחוץ לארה"ב, ולשרת חוב בעלויות מצחיקות במשך השנים מקופת המזומנים הדשנה והתזרים השוטף. כל זה קורה בזמן שממשלות בעולם שוברות את הראש מהיכן לסגור את פערי התקציב והגירעונות.

המשבר לא מורגש בחברות הענק

חברות הענק הן היחידות שמרוויחות טוב בשנים האחרונות. הן מצליחות בזכות פרישתן הגלובלית ובזכות יכולות החשבונאות והמשפט העומדות לרשותן כדי לצמצם למינימום את תשלומי המס שלהן. נכון שעל הדיווידנד ישולם מס, אך לא על ידי קרנות פנסיה שמחזיקות באפל. גם על הרכישות החוזרות של מניות שמתכננת אפל ניתן לגבות מס מהמחזיקים, אבל המס יושת רק על אלה שהרוויחו מההשקעה. הירידות האחרונות במניה הפחיתו את מספרם של המחזיקים הללו.

ואם כבר נגענו בענייני מיסוי ומדינות שמחפשות נואשות אחר מקורות הכנסה, הנה עוד סוגיה מעניינת. באחרונה החלטנו כי איננו רוצים להחזיק במניות כיל . מדוע? משום שנראה כאילו המדינה מחפשת כל דרך להגדיל את המס על החברה. כל עוד זהו המצב, אנו לא רוצים להחזיק במניות כיל וגם לא באלו של חברת האם שלה, חברה לישראל.

לנו די ברור כי משהו הולך לקרות שם, רק שלא ידוע באיזו עוצמה. בניגוד למצב באפל, שם רשות המסים האמריקאית תתקשה לגעת ברווחים שנצברו מחוץ לארה"ב, בכיל המצב שונה, והסיכון לפגיעה ברווחיה עקב העלאת המיסוי על אוצרות טבע נראה לנו מוחשי יותר.

רן שחם הוא מנכ"ל משותף ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם. יותם עירוני הוא אנליסט. חברות בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק בניירות ערך המוזכרים בכתבה. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך. התיק המנוהל הוא וירטואלי

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ