אני רק שאלה

מדוע בעלי חוב מסכימים לתספורות?

ישנם מספר מקרים בהם בעלי החוב מסכימים לתספורת, למשל אם האלטרנטיבה היא לקיחת החברה לפירוק

עמי גינזבורג
עמי גינזבורג

מדוע כשחברה עושה תספורת למשקיעים והם מפסידים כסף, בעל השליטה לא נפגע גם הוא? מדוע בכלל בעלי החוב מסכימים בכלל לספוג תספורת?

הילה דידנר, קרית טבעון

יצחק תשובה ונוחי דנקנר בלאס וגאסצילום: אי-פי

>> לא מדויק לומר שבעל השליטה לא נפגע. בדרך כלל גם הוא נפגע - אבל באופן שונה.

תספורת היא כינוי להסדר חוב בחברה שבו בעלי החוב מפסידים חלק מההחזר המגיע להם. נניח שלחברה יש חוב של 200 מיליון שקל ונכסים שערכם ירד ושוויים כעת הוא 50 מיליון שקל. נאמר שאלה נכסים שניתן להשביח אותם כך ששוויים יעלה ל-100 מיליון שקל בתוך שלוש שנים בעזרת בעל השליטה הקיים. זו יכולה להיות למשל קרקע שעליה ניתן לבנות בעתיד בניין משרדים או ידע ייחודי שניתן להפיק ממנו ערך ולמכור אותו. חברה כזאת היא חדלת פירעון. מניותיה אינן שוות דבר, כי כל נכסיה משועבדים להחזר החוב. אם בעלי החוב ישתלטו על נכסיה, בעל השליטה יאבד את החברה. בעלי החוב יממשו אז את הנכסים ויקבלו רק רבע מהחוב המגיע להם.

אבל בעלי החוב לא חייבים לעשות זאת. ייתכן שהם ישתכנעו שלבעל השליטה יש אפשרות להשביח את הנכסים. ייתכן שהם יסכימו לתת לו לעשות זאת, ואף יסכימו להתחלק איתו בחלק מההשבחה ולהעניק לו בסוף הדרך בונוס של 5 מיליון שקל שיותנה בהצלחת תהליך ההשבחה. עדיין, 95 מיליון השקלים שהם יקבלו בעתיד הם הרבה יותר מ-50 מיליון שקל שהם יכולים לקבל כיום. לבעלי החוב יהיה כדאי אפוא להגיע להסדר עם בעל השליטה. הם ירצו שהוא יישאר וינהל את החברה כדי שהחזר החוב הכולל אליהם יהיה גבוה יותר. עדיין מדובר בהפסד לעומת החוב המקורי ‏(כלומר תספורת‏) אבל זה מצב שעדיף על פני לקיחת החברה לפירוק.

לחלופין, ישנם הסדרים שבהם בעל השליטה מזרים לחברה כסף מבחוץ ומסייע לה להחזיר חלק מהחוב. בעצם הוא קונה את השליטה בחברה בחזרה בכסף מלא. אם מדובר בהזרמה כספית משמעותית, ייתכן שההסדר יהיה כדאי לבעלי החוב, משום שהוא מייצר מקורות כספיים נוספים להחזר שלא היו קיימים קודם. לבעל השליטה נגרם כך נזק כספי, אבל הוא פועל כך במטרה להשאיר את החברה בידיו, ומקווה שבעתיד ערכה יושבח וערך מניותיו בה יעלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ