מפעל מאושר - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

מפעל מאושר

מפעל, מבנה תעשייתי או מיזם עסקי שנמצא בישראל ועומד בקריטריונים לקבלת הטבות בהתאם לחוק עידוד השקעות הון בתעשייה

תגובות

מפעל, מבנה תעשייתי או מיזם עסקי שנמצא בישראל ועומד בקריטריונים לקבלת הטבות בהתאם לחוק עידוד השקעות הון בתעשייה.

החוק, שנחקק בישראל ב-1959, עבר בדרך גלגולים ותיקונים רבים. שינוי מהותי חל בו בתחילת 2011 עם כניסתו לתוקף של תיקון 68, שעיקרו הוא פישוט החוק וביטול פטורים גורפים ממס.

חוק עידוד השקעות הון נועד בראשיתו לעודד השקעה ויוזמה כלכלית באופן שבו תינתן עדיפות לשיפור כושר הייצור של המדינה ויצירת מקומות תעסוקה באזורי פיתוח. כחלק מהחוק יכולים יזמים ומשקיעים לקבל הטבות ותמריצים שונים בגין מפעלי תעשייה מאושרים שהם מקימים בישראל, בעיקר באזורי הפריפריה.

ההטבות כללו בעבר בעיקר מענקים כספיים ‏(החזר השקעה‏) או הטבות מס. הטבה אחרת היא היכולת לקבל פחת מואץ על ההשקעות כדי להקטין את חבות המס של המפעל. הטבה נוספת היא שיעור מס מופחת על דיווידנדים שנובעים ממפעל מאושר.

כדי לקבל את ההטבות נדרשים המפעלים והמיזמים לעמוד בקריטריונים שונים אשר מאפשרים להם לקבל את התואר הנכסף "מפעל מאושר". עם השנים הורחבו ההטבות שנכללות בחוק גם למיזמים שאינם תעשייתיים - כמו מיזמי תיירות, תמריצים לעידוד השכרת דירות ותמריצים למשקיעי חוץ.

חוק עידוד השקעות הון עורר עם השנים ביקורת לא מעטה. היו מקרים בעבר שבהם יזמים ניצלו את החוק כדי להונות את המדינה ולהוציא ממנה כספים במרמה.

ביקורת נוספת נוגעת לאופי ולהיקף הפטורים ממס שמקבלות חברות תעשייתיות שפועלות בישראל. בשבועות האחרונים הופנתה ביקורת כזאת כלפי חברת טבע. זאת לאחר שהתברר ששיעור המס ששילמה ב-2012 בישראל היה 0.3% בלבד מרווחיה. טבע מקבלת את הטבת המס הזאת משום שהיא מייצרת את הקופקסון, התרופה הרווחית ביותר שלה, במפעל מאושר שזוכה להטבות מס גדולות.

ביקורת אחרת נוגעת לחברות זרות שנמנעות ממימוש הרווחים שלהן בישראל כדי להימנע כליל מתשלומי מס ‏("הרווחים הכלואים"‏). עד לתיקון 68 הושם דגש במטרות החוק על משיכת הון לישראל ועידוד יוזמות כלכליות להשקעות חוץ במטרה לפתח את כושר הייצור של המדינה, לנצל את אוצרותיה הכלכליים, לשפר את מאזן התשלומים, להגדיל את היצוא, לקלוט עלייה, לפזר את האוכלוסייה על פני שטח המדינה וליצור מקומות עבודה חדשים.

תיקון 68 נועד לתת מענה כולל לאתגרים הכלכליים של המשק והושם בו דגש על חדשנות, פעילות באזורי פיתוח ושיפור יכולת התחרות של המגזר העסקי בשווקים הבינלאומיים. השינויים שחלו עם השנים כללו גם שינוי של הגדרות מ"מפעל מאושר" ל"מפעל מוטב", ול"מפעל מועדף".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#