מה זה POMO? כך מזריקים כסף לשווקים ומנפחים בועות - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה זה POMO? כך מזריקים כסף לשווקים ומנפחים בועות

יש סימנים שהאשראי הזול והדפסת הכספים מנפחים בועות חדשות

11תגובות

מכירים POMO? אנו מתנצלים, אבל בעולם שבו המדיניות המוניטרית קובעת את כיוון הכלכלה ואת גורל מחירי המניות בבורסה, אין ברירה אלא ללמוד עוד מקבץ של אותיות. POMO , ראשי תיבות של - Permanent Open Market Operation היא הפעולה היומיומית שבה הבנק הפדרלי האמריקאי רוכש ניירות ערך באמצעות כסף שהוא ממציא יש מאין.

השאלה המרכזית הנוכחית בסדר היום של הכלכלה הגלובלית היא אם להפסיק את הפעילות הזאת או דווקא להרחיב אותה. זו אינה שאלה שנוגעת רק לנגידי בנקים מרכזיים וצוותי הכלכלנים שלהם.

אי פי

סוף שבוע המסחר הקודם היה הפעם הראשונה השנה שהבורסות סגרו שבוע שלם של ירידות. הסיבה: הסוחרים חוששים שהבנק המרכזי יסיים או יקטין את פעילות ה-POMO שלו. הבנק המרכזי האמריקאי מזרים לשוק מדי חודש כסף חדש בהיקף של 85 מיליארד דולר - פעולה המוכנה QE, כלומר Quantitative Easing, שנעשית באמצעות רכישה של איגרות חוב ממשלתיות.

לדעת רבים, ההזרמה הזאת היא הגורם העיקרי לעליות השערים החזקות בשוקי המניות בחודשים האחרונים. הזרמה של 85 מיליארד דולר בחודש היא משמעותית מאוד, אפילו עבור השוק האמריקאי הגדול. מדובר ביותר מטריליון דולר בשנה של ביקושים, שזורמים מדי יום לשוק איגרות החוב, מחזיקים את התשואות שלו ברמה נמוכה, וכך גורמים למשקיעים, המחפשים תשואות גבוהות יותר מאשר תשואות ריאליות אפסיות, להעביר את הכסף לשוק המניות.

כשכסף גדול כזה זורם לשווקים, המניות עולות: מדד S&P 500 של השוק האמריקאי עלה מתחילת השנה ב-6.3%, ובהשראתו עלה מדד ת"א 100 בשיעור של 5.3%. אבל מה יקרה אם הזרמת הכספים הזאת תיפסק, או אפילו תואט?

פעולה מוזרה במהותה

יש מי שמקבילים את מצב השווקים כיום לזה של אדם המכור לסמים: הם חייבים להזריק את המנה שלהם מדי יום, והם חייבים שהמנה הזאת תגדל כל הזמן - אחרת הם יתרסקו.

באמצע השבוע שעבר פורסמו הפרוטוקולים של הבנק המרכזי, ומהם עלה שכמה מחברי ה-FOMC (הגוף המכריע על מדיניות מונטרית) הביעו חשש שלפיו כל רכישות האג"ח האלה עלולות לפגוע בעתיד ביציבות הפיננסית של ארה"ב.

אפשר להבין מדוע. במהות הדברים, יש משהו מוזר מאוד ברכישת איגרות חוב של הממשלה על ידי הבנק המרכזי. הנה דוגמה: לפני עשרה ימים, הנפיק האוצר האמריקאי, בדרך של שיגרה, איגרות חוב ל-30 שנה, כחלק מהתוכנית השנתית שלו למימון הגירעון. אלא שב-POMO של יום שני, כלומר ארבעה ימים בלבד לאחר שהאיגרות הונפקו, הגיע הבנק המרכזי ורכש אותן.

עבור רבים הסיבוב הזה לא נראה כמו סעיף שמופיע במדריך לניהול מדיניות מוניטרית אחראית, אלא יותר כמו מימון ישיר של הגירעון על ידי הדפסת כסף. בתיאוריה הכלכלית, ישנו הבדל מהותי בין מימון גירעון של ממשלה על ידי הדפסת כסף לרכישה מזדמנת של איגרות חוב ממשלתיות על ידי הבנק המרכזי.

בעוד ההדפסה הישירה היא יצירת כסף חדש באופן קבוע, על כל סיכוני האינפלציה שבאים אתה, ברכישה מזדמנת מקפיד הבנק המרכזי לרכוש אג"ח רק בשוק המשני (כלומר מהציבור, ולא ישירות מהממשלה).

ההבדל הוא בציפיות שהבנק המרכזי יוצר: ברכישה מהשוק המשני, הבנק רומז שהוא עשוי גם למכור את אותן אג"ח בעתיד, ולכן על הציבור להיזהר מלהחליט שהדפסת הכסף הזאת קבועה. אבל כאשר הבנק המרכזי קונה ביום שני אג"ח שהממשלה הנפיקה ארבעה ימים קודם, הטענה שלפיה לא מדובר בהדפסת כסף קבועה, מתחילה להיסדק.

סימנים מטרידים

אבל מה הבעיה עם הדפסת כסף קבועה, או אפילו רק האמונה בקרב הציבור שמדובר בהדפסת כסף? הבעיה הראשונה היא חשש מאינפלציה, שגם אם כיום היא נראית נמוכה עלולה להתעורר בעתיד. הבעיה השנייה חמורה יותר: הדפסת הכסף, או אמונה בקרב הציבור בנוגע לקיומה של הדפסה כזאת, עלולה ליצור בועות פיננסיות - וידוע שאלה יכולות בקלות לגרום למשברים.

המשבר של 2008 , שממנו העולם עוד לא יצא, הרי נגרם כתוצאה מבועה של אשראי זול יחד עם בועה במחירי הנדל"ן, גם בארה"ב וגם ברבות ממדינות אירופה. את התוצאה כולם מכירים: הבועות התפוצצו ברעש גדול, הכסף נעלם מהשווקים - וכל העולם שקע להאטה.

ומתברר שישנם כבר סימנים, חלקם מטרידים, שהאשראי הזול והדפסת הכספים מנפחים בועות חדשות. בשוק האג"ח הקונצרניות, ובעיקר בפלח השוק של אג"ח זבל (איגרות חוב של חברות במצב פיננסי לא מזהיר), נרשמו בשנה האחרונה שיאים היסטוריים בכמות ההנפקות החדשות וברמת המחירים.

גם בחלק משוקי הנדל"ן, למשל במחירים של קרקע חקלאית (מחירי קרקעות כאלה במרכז ארה"ב עלו השנה ב-16%), כמו גם בשוקי איגרות חוב המגובות במשכנתאות, האוויר כבר נראה חם, וקצב עליות המחירים לא מעורר תחושה של ביטחון.

כאשר חברי ה-FOMC מדברים על הסיכונים של תוכנית רכישת האג"ח, שאותה הגה יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, הם מדברים בעיקר על הפחד מבועות, ועל האופן שבו הן מסתיימות.

אין מי שיעצור

בינתיים, ברננקי מבטל את החששות. בפגישה פנימית עם משקיעים פרטיים שהתקיימה בתחילת פברואר, מספרים אנשים שהשתתפו בה, הוא טען שאין ראיות מחקריות ברורות בנוגע להשפעה של מדיניות בנק מרכזי על בועות פיננסיות.

שבועיים קודם לכן אמר ברננקי את הדברים בפומבי: "ישנה אי הסכמה על התפקיד של מדיניות מוניטרית ביצירת בועות במחירי הנכסים. הגישה שלנו היא לשמור על פתיחות מחשבתית ולעקוב מקרוב אחר מה שקורה. הקו הראשון של ההגנה, אם נזהה בועות, צריך להיות בתחום של בקרה ורגולציה של השווקים האלה, ולא באמצעות מדיניות מוניטרית".

מכיוון שגם האנשים בתוך הבנק הפדרלי שמזהירים מפני הסכנות של רכישת האג"ח של ברננקי לא הצביעו נגד המדיניות שלו, לא נראה שהבנק יודיע בטווח הקרוב על שינוי במדיניות. יכול להיות, אפילו, שהניתוח הזה הוא מה שהחזיר את העליות בבורסות ביום שישי האחרון, לאחר יומיים של ירידות חזקות.

נכון להיום, גם לא נראה שיש מישהו בארה"ב שיערער או יביא להפסקת הניסוי המוניטרי הייחודי שעושה ברננקי. ולא רק זאת: בשבועות האחרונים מתחזקת התמיכה בגרסאות שונות של הדפסת כסף, והדיון מגיע גם למדינות אחרות בנוסף לארה"ב - כמו בריטניה ויפן.

בריטניה, למשל, איבדה את דירוג החוב המושלם שהעניקה לה חברת מודי'ס, ואין ספק שהאירוע יחזק את ידיהם של אלה שדורשים "לעשות משהו" כדי להמריץ את הכלכלה המקומית.

עניין פוליטי

ניהול כמות הכסף של כלכלה הוא גם עניין פוליטי. רבים מאמינים שברננקי לא ישנה את מדיניותו עד סוף הקדנציה שלו, בינואר 2014, וברננקי הרי טוען שהפסקת הפעילות של רכישת הנכסים והדפסת הכסף עלולה לעצור את ההתאוששות של ארה"ב ולגרור אותה חזרה למיתון.

לכן, קשה לראות מישהו שיעז לעצור את האיש ואת המדיניות שלו, ולקחת על עצמו את האחריות במקרה שהתחזית הקודרת של ברננקי תתאמת. ומה לאחר מכן? זו כבר תהיה החלטה של נשיא ארה"ב, ברק אובמה.

הוא יכול להציע לברננקי קדנציה נוספת, ובזירה הפוליטית אומרים שהכל תלוי במצב הכלכלה. אם ארה"ב תפרח בעוד שנה, ברננקי עשוי להחליט "לפרוש בשיא" ולהירשם בספרי ההיסטוריה כאיש שחילץ במו ידיו את אמריקה מהמשבר הגדול ביותר מאז 1929.

אם לא, הוא עשוי להישאר לעוד קדנציה כדי "לסיים את העבודה". ברק אובמה יוכל כמובן להציע את התפקיד למישהו אחר, למשל לג'נט ילן, המשנה של ברננקי כיום, או אולי אפילו לסטנלי פישר שלנו. שניהם רואים את העולם דרך העיניים של ברננקי, תומכים במדיניות שלו וצפויים לשמור על הדפסת הכסף ככלי שימושי ומעשי בתמיכה בכלכלה - וזו הסיבה לכך שרוב האנליסטים והכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות ממשיכים להמליץ ללקוחותיהם בחום על קניית עוד ועוד מניות.

אבל זו גם הסיבה שהניסוי של ברננקי כה מסוכן. בהדפסת הכסף ורכישת האג"ח בכמויות כה גדולות, ברננקי משחק באש. הניסיון שלו - הוא נכנס לתפקיד ב-2006, שנתיים לפני המשבר - מוכיח דבר אחד: האיש אולי מבין במשברים (המחקר שלו היה על השפל הגדול) ובמדיניות מוניטרית, אבל לא בבקרה ורגולציה של השווקים הפיננסיים. אחרת הוא היה יודע לעצור את המשבר של 2008 מבעוד מועד.
 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#