זהירות: שוק האג"ח זבל בארה"ב מראה סימני בועה

בינואר ירדה התשואה הגלומה במדד האג"ח זבל בארה"ב לראשונה בהיסטוריה אל מתחת ל-6% ■ לטענת יוסי פריימן מחברת פריקו, תשואה כזאת אינה מצדיקה את החשיפה לסיכון הכרוכה בהשקעה באיגרות חוב מסוג זה

אסא ששון
אסא ששון

מדדי המניות פתחו את 2013 בתנופה. מתחילת ינואר עלה מדד דאו ג'ונס האמריקאי בכ-7%.

העלייה המהירה לא ממש מתיישבת עם מצב הכלכלה העולמית. נראה כי החששות מהתפרקות גוש היורו והחובות הגדולים של ארה"ב ויפן לא כל כך מטרידים את המשקיעים.

יוסי פריימן
יוסי פריימןצילום: עופר וקנין

ישנה סיבה די משמעותית לכך שהמשקיעים חוזרים למניות למרות הסיכון שכרוך בהשקעה בהן: תשואות האג"ח בשווקים נמוכות מדי. הריבית הנמוכה יוצרת מצב שבו גם המשקיעים הסולידיים, אלה שמשקיעים באג"ח, לא רואים תשואות בתיקי ההשקעות שלהם.

חלק מהמשקיעים נדדו לעוד מגזר שהתשואות בו נמוגות והולכות - אג"ח זבל. מדובר באג"ח שאין להן דירוג או שהדירוג שלהן נמוך ‏(דירוג BB או נמוך יותר‏). ההשקעה באג"ח כאלה טומנת בחובה פוטנציאל לתשואות גבוהות, אך היא כרוכה בסיכון, מכיוון שאלה אג"ח של חברות לא יציבות. שיעור לא קטן מהן עלול להגיע ברבות הימים לחדלות פירעון.

תנועת הכספים האדירה לכיוון אג"ח זבל גרמה לכך שבינואר האחרון התרחש אירוע היסטורי: התשואה לפדיון הגלומה במדד אג"ח הזבל בארה"ב ירדה לראשונה בהיסטוריה אל מתחת ל-6%.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מסביר: "ב-2012 הניב מדד אג"ח הזבל בארה"ב תשואה של 14%. בארבע השנים האחרונות הניב המדד תשואה של 104%. הנהירה לאג"ח זבל נובעת מרעב של המשקיעים לתשואות בעולם של ריביות אפסיות. החיפוש הנואש אחר תשואות מביא את המשקיעים להמעיט בסיכון הגלום באג"ח כאלה. בהנפקות אג"ח של קונצרנים מובילים, כמו מיקרוסופט , פער התשואות נמוך במיוחד - בקושי 0.4%-0.7%".

אין מקום לרווחי הון באג"ח זבל

פריימן סבור שמדובר בבועה שתתפוצץ בעתיד הלא רחוק. "זו תופעה שמתרחשת גם מחוץ לארה"ב. המשקיעים תרים אחרי אג"ח זבל גם באירופה ובאסיה. זה הלהיט הנוכחי בקרב המשקיעים.

ינואר היה עמוס בהנפקות אג"ח זבל של חברות מאסיה. הן גייסו בחודש זה 8 מיליארד דולר - פי ארבעה משגייסו בינואר 2012.

"כשמשקיע קונה מניות הוא לומד את החברה ומנתח אותה. משקיע שקונה אג"ח זבל חושב שמדובר בנכס בטוח, אבל זה לא המצב. מראש מדובר בקבוצת חברות ברמת סיכון גבוהה יותר. אם החברה תיכנס לחדלות פירעון, האג"ח לא תיפרע ורוב ההשקעה תרד לטמיון. למעשה מדובר במניה מסוכנת בתחפושת של אג"ח".

התשואות באג"ח זבל ירדו באופן חד עקב הביקוש והיעדר אלטרנטיבות השקעה בשוקי ההון בעולם בעידן של ריביות שפל. קרנות פנסיה בעולם מחפשות דרכים להבטיח תשואה נאותה לפורשים וקצבה שתאפשר להם להתקיים בעתיד. לכן הן נאלצות להגדיל את רכיבי הסיכון בתיק הנכסים. הנהירה של כולן יחד לאותה מטרה היא זו שיצרה את תשואות השפל.

המגזרים המובילים בקרן הסל HYG

איך משקיעים 
באג"ח זבל?

אג"ח זבל חשופות לשני סיכונים עיקריים. הראשון הוא חדלות פירעון: כשחברה מפסיקה לשלם חובות, האיגרת מפסיקה לקבל ריבית. אם לבעלי האג"ח יש ביטחונות, הם יכולים לחלט אותם לטובתם ולהציל את ההשקעה. הסיכון השני הוא פשיטת רגל של החברה. במקרה כזה כונס הנכסים מוכר את החברה בשלמותה, ובסכום שמתקבל מתחלקים כל הנושים. מכיוון שמדובר באג"ח מסוכנות, הדרך להשקיע בהן היא באמצעות פיזור, כלומר רכישת מספר גדול של סדרות אג"ח זבל שמשקלה של כל אחת מהן בתיק יהיה נמוך. אחזקה ישירה של אג"ח זבל בחו"ל היא מורכבת, יקרה ודורשת מומחיות רבה. לכן, ההשקעה באג"ח זבל מתנקזת ברובה למספר קטן של אלטרנטיבות.

רוב המשקיעים באג"ח כאלה עושים זאת דרך השקעה בקרנות נאמנות המתמחות באג"ח זבל או דרך תעודות סל וקרנות סל ‏(ETF‏). בארה"ב ניתן משקל רב לשתי קרנות סל בתחום האג"ח זבל שסימני המסחר שלהן הם JNK ו-HYG.

פריימן עוקב בעיקר אחר קרן הסל HYG. קרן זו מחזיקה סל של אג"ח עם תשואה גבוהה במיוחד בעל פיזור עולמי. היא נמדדת הן בפער התשואה ‏(Spread‏) שיש לה מול אג"ח של ממשלת ארה"ב והן בתנודתיות שלה מולן.

פריימן סבור כי חלק מהפרשנים הכלכליים לא חוששים מספיק מהתשואות, הנמוכות מדי לדעתו, שמציעות כיום אג"ח זבל. חלקם מאמינים שההרחבות הכמותיות של הבנקים המרכזיים בעולם הם מציאות חדשה. הם חושבים שרמות הריבית הנמוכות ישררו עוד זמן ממושך.

"ברגע שתתחיל התאוששות כלכלית משמעותית, קצב האינפלציה יעלה בחדות ויפגע בתשואה הריאלית שמעניקות האג"ח. במקביל, השוק יצפה לעלייה בשיעור הריבית. זה ירחיב את ההיצע ויעודד חיפוש אחר אלטרנטיבות שרמות הסיכון בהן נמוכות יותר.

"מעבר לכך, הדאגה מהתפתחותה של בועה פיננסית בשווקים נוגעת דווקא למרווח הקיים בין תשואת אג"ח בדירוג השקעה לאג"ח זבל - שהגיע לשפל של 400 נקודות בסיס.

"כל השקעה נבחנת במישור פוטנציאל הסיכוי־סיכון", אומר פריימן. "בתשואות הקיימות באג"ח בדירוג נמוך, הפוטנציאל לעליית מחירים הוא נמוך. לעומת זאת, הסיכונים שעלולים להתממש עד לפדיון הם רבים. במצב שנוצר, פוטנציאל רווחי ההון של המשקיעים באג"ח זבל כמעט ומוצה, וגם התשואה השוטפת כבר לא מפצה על הסיכון הכרוך בהשקעה בהן".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ