אזהרה: הסיכון הגלום כיום בתיקי ההשקעות גבוה משהיה ב-2007 - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אזהרה: הסיכון הגלום כיום בתיקי ההשקעות גבוה משהיה ב-2007

בגלל הריבית האפסית ותשואות האג"ח הנמוכות, תיקי השקעות סטנדרטיים, ששיעור האג"ח בהם הוא כ-70%, לא יוכלו לגדר בשנים הקרובות את הסיכון של משבר חמור בשוקי המניות ■ אפילו ב-2007 לא עמדנו בפני סכנה כזאת

5תגובות

>> בחודשים האחרונים שוב ניכרת אופטימיות בשוקי המניות בעולם. מדד דאו ג'ונס, למשל, חזר לרמתו ב-2007, ערב המשבר הגדול.

בימים כאלה, לא נעים לקלקל את מצב הרוח בקצת דברי התרעה פסימיים. אלא שבכל זאת, ניסיון העבר מראה שבימים של אופטימיות ועליות שערים בשוק ההון, זהו לא פעם הדבר הראוי והנכון לעשות. בדיוק ההפך, אגב, נדרש בימי פסימיות גדולה - קצת דברי נחמה ועידוד.

בורסת ניו יורק קורסת בספטמבר 2008

קודם כל נאמר שרמת הסיכון הגלומה כיום בתיקי השקעות פיננסיים היא גבוהה. אולי אפילו גבוהה יותר מאשר ערב המשבר העולמי. זוהי אמירה חזקה, וראוי לצרף לה כמה דברי הסבר. ההתייחסות כאן היא לתיק השקעות מעורב, הכולל מניות ואיגרות חוב, ולא רק לתיק של מניות בלבד.

אם נתייחס למניות בלבד, נראה שרמת הסיכון כיום באפיק זה קטנה יותר מב-2007, שבה היינו עדים לבועות אשראי ונדל"ן חסרות מעצורים. הפער בין מחירי המניות ששררו אז לרווחי החברות היה אז גבוה יותר מכיום.

אלא שתיק המורכב רק ממניות אינו מייצג את התיקים של רוב המשקיעים. ברובם המכריע של תיקי ההשקעות מרכיב המניות קטן כיום משמעותית מאשר מרכיבי האג"ח השונים. לכן, ההתייחסות הכוללת לתיק ההשקעות היא החשובה, ולא הזווית הצרה של המניות.

הסיכון העיקרי כיום לתיק השקעות מעורב שכזה הוא היעדרה הכמעט מוחלט של ההכנסה מריבית שאינה תלויה במצב השוק. הסיכוי לרווחי הון באג"ח שיקזזו הפסדי הון במניות הוא אפסי. זאת, בשל מדיניות הריבית הנמוכה הננקטת על ידי ראשי הבנקים המרכזיים - בהם מריו דראגי באירופה, בן ברננקי בארה"ב וסטנלי פישר בישראל - כבר תקופה ארוכה, כדי לתמרץ את הכלכליות המדשדשות, ובשל מרווחי האשראי הנמוכים מדי באיגרות החוב של החברות.

התמהיל נשאר, המשמעות השתנתה

דרך טובה להדגים זאת היא לבחון תיק מייצג, הכולל 30% אחוז מניות ו-70% אג"ח. זהו תמהיל נפוץ למדי. נדגים זאת במספרים המתייחסים לארה"ב, אך המצב בישראל אינו שונה מהותית. קיים בכל זאת שוני קטן, כי על השקל עדיין ניתן לקבל מעט ריבית.

בימים נורמליים, בתנאי ריבית סבירה, כפי ששררו בעבר, מרכיב האג"ח בתיק כזה היה מניב למשקיע האמריקאי תשואה פנימית נומינלית של כ-5%-6% בשנה. זה היה ממוצע תשואות בין אג"ח ממשלתיות (4%), אג"ח של חברות בדירוגים גבוהים (5%) ואג"ח מסוכנות יותר (6%) - לאחר שמביאים בחשבון גם הפסדי אשראי בגין אג"ח שאינן נפרעות.

מרכיב המניות, שהוא תנודתי הרבה יותר, ושיכול בתקופות מסויימות להניב תשואה שלילית כואבת, אמור להניב על פני זמן תשואה נומינלית של כ-10% בממוצע לשנה. אמנם מכפיל הרווח הממוצע בשוק היה בעבר גבוה מ-10, אך צמיחת רווחים וההגנה האינפלציונית שגלומה ברווחי החברות, שאינן מתקיימות באג"ח, אמורות לספק עוד כמה אחוזי תשואה לרכיב המנייתי.

 

אז מה קיבלנו כאן? קיבלנו תיק השקעות שתוחלת התשואה הצפויה ממנו למשקיע לטווח ארוך, הבוחן השקעה לשנים רבות, היא כ-7% - שמתוכם כ-3% אמורים להגיע מרכיב המניות (30% מ-10% בשנה) ועוד כ-4% אמורים להגיע מרכיב האג"ח.

ברור שתיק כזה לא ינהג באופן ליניארי. במלים אחרות: יהיו שנים של שוק פרי, שבהן הוא יניב תשואה גבוהה יותר, ויהיו שנים שבהן הוא יניב פחות, ושוויו אפילו ירד. אלא שהתנודות הזמניות האלה בשווי התיק לא אמורות לעניין את המשקיעים לטווח ארוך.

וכיצד נראה פרופיל הסיכון של תיק כזה? התשואה שמניב רכיב האג"ח נראתה, לפחות באותם ימים רחוקים, בטוחה למדי. מה שהטריד את המשקיעים היה בעיקר רכיב המניות בתיק.

מה יקרה בשוק דובי?

כשמדובר בסיכון, כדאי לבחון מצבי קיצון. לכן, בואו נבחן מצב שבו שוק המניות חווה תקופה קשה - בעקבות משבר כלכלי שפוגע ברווחי החברות או כל בעיה אחרת. נניח ששוק המניות ייפול בעקבות המשבר בכ-50% ושהוא לא יתאושש במשך חמש שנים. בואו נראה מה יהיה מצבו של תיק ההשקעות שהצגנו כאן בתום אותן חמש שנים.

ניקח למשל תיק של מיליון דולר. במצב המוצא היו בתיק כזה כ-300 אלף דולר במניות, ו-700 אלף דולר באג"ח. מה יקרה לתיק כזה לאחר חמש שנים של שוק דובי שגילחו כ-50% מרכיב המניות?

רכיב המניות יהיה שווה בתום התקופה הזאת 150 אלף דולר. זוהי מכה די כואבת למשקיע.

מצד שני, תשואה פנימית של 5.5% לשנה בריבית דריבית על פני חמש שנים תביא את שווי רכיב האג"ח ל-915 אלף דולר. אם נחבר את שני המרכיבים נקבל בתיק כזה לאחר חמש שנים 1.065 מיליון דולר. סכום זה גבוה עדיין משוויו של התיק במצב המוצא, ערב המפולת הגדולה במניות.

נכון שתשואה של 1.2% לשנה אינה להיט גדול, בוודאי במונחים נומינליים, אבל זה גם לא סוף העולם. מעבר לכך, לאחר שפל כזה גדול במניות, הסבירות לתיקון גדלה והולכת.

מספיק ששוק המניות יעלה ב-30% לאחר שפל של חמש שנים, וכבר שווי התיק יעלה ב-45 אלף דולר נוספים, ויביא את התשואה המשוקללת לרמה של 2.1% לשנה, בערך כמו שיעור האינפלציה.

מכיוון שבחנתי את הנתונים לטווח של חמש שנים, התעלמתי מהתנודות שיכולות להיות במחירי האג"ח. סביר להניח שמפולת בשוק המניות תביא לרווח הון באיגרות הממשלתיות ובאיגרות החוב המדורגות גבוה - ולירידות שערים באג"ח האיכותיות פחות. אבל בטווח של חמש שנים, התשואה הפנימית לפדיון היא החשובה, ולא השינוי במחירי איגרות החוב. בסופו של יום, למשקיע המחזיק איגרות חוב לטווח ארוך, הנתון החשוב הוא תזרים המזומנים הנכנס לחשבון, ולא השינויים במחירי השוק.

עכשיו בואו נשווה את המצב של אותו משקיע אז למצבו כיום. כשמדובר במניות תמיד קיימת הסכנה של שוק דובי. גם כיום קיים סיכון שהמצב הכלכלי העולמי יורע, רווחי חברות ייפגעו משמעותית, ומחירי המניות ייפלו. כל משקיע צריך להביא זאת בחשבון ולהיות מודע לכך. אלא שצד הריבית במשוואה הוא כיום עלוב ביותר.

בואו נבחן את מאפייניו של אותו תיק השקעות בשווי של מיליון דולר, בנתונים הקיימים כיום. התשואה הפנימית המשוקללת שלו, על פי אותן הנחות לגבי תשואת המניות ואותם מרכיבי תיק, נמוכה בהרבה.

צד המניות אמור עדיין לתרום 3% בשנה, אבל מכיוון שרכיב האג"ח נותן תשואה ממוצעת של 2% בלבד, אם ניקח תיק במח"מ של חמש שנים, הרי שתרומתו הכוללת לתיק תהיה כ-1.4% בלבד. צירוף שני הרכיבים יעניק לנו תשואה פנימית של 4.4% - לעומת 7% לפני כשש שנים.

אלא שהמצב חמור עוד יותר. לפני שש שנים רוב התשואה - 4% מתוך 7% - הגיעה מהרכיב היציב בתיק, כלומר מרכיב האג"ח. כיום, רוב התשואה, 3% מתוך 4.4%, מגיעה מרכיב המניות. ומניות יודעות להיות לפעמים בוגדניות למדי.

משענת קנה רצוץ אג"חית

אם נחזור אל תרחיש הקיצון הקודם - שוק דובי שנפל ב-50% בחמש שנים ולא התאושש - נראה שלבעל התיק הדמיוני שלנו יהיו בסוף התקופה 923 אלף דולר. המניות יהיו שוות 150 אלף דולר, אבל שווי רכיב האג"ח יהיה 773 אלף דולר בלבד, ולא 915 אלף דולר כמו בתנאי הריבית בעבר.

זהו כוחה של הריבית דריבית. אפילו על פני זמן לא ארוך במיוחד, חמש שנים בלבד, הפרש של כמה אחוזים בתשואה השנתית בא לידי ביטוי בפערים גדולים בשווי המצטבר. ככל שנבחן את התשואה לטווחים ארוכים יותר, הפער יגדל - ויהפך למשמעותי יותר ויותר.

זוהי הסכנה הגדולה הניצבת כיום בפני משקיעים ברחבי העולם. בנוסף, היא עדיין מוצגת כאן מבלי לקחת בחשבון את פוטנציאל השחיקה האינפלציונית שמאיים על תיקים כאלה.

אין מי שיודע לחזות אם בחמש השנים הבאות נתמודד עם שוק מניות פרי, שוק דובי או סתם שוק מדשדש. ייתכן שהגאות בשוקי המניות תימשך - אך מצד שני ייתכן שהמשבר הבא מחכה ממש מעבר לפינה.

מה שברור זה שרכיב האג"ח בתיקים, שלא כמו בעבר, כבר אינו מספק רשת ביטחון. בעבר יכולנו לסמוך על רכיב האג"ח ועל הריבית שהוא משלם כגורם מאזן ומקזז לטווח ארוך. מחירי השוק של האג"ח סייעו לצמצם את התנודתיות בתיק כולו בטווח הקצר. בעצם היה בתיק כזה מנגנון גידור פנימי שהפך אותם לעמידים יותר לתהפוכות שוק המניות. כיום רכיב האג"ח לא מספק שום רשת ביטחון. זוהי משענת קנה רצוץ.

התשואה הפנימית הנמוכה עד אפסית בנכסים בעלי הסיכון הנמוך דוחפת את המשקיעים לקחת יותר ויותר סיכונים - דרך השקעה במניות ובאיגרות חוב בדירוג נמוך. האג"ח המסוכנות יותר מעניקות תשואה מעט גבוה יותר מהאג"ח הממשלתיות, אלא שלא פעם המרווחים נמוכים מדי, והתשואה לא מפצה על הגדלת הסיכון. חלק מהמשקיעים פועלים באופן ספונטני, ולא מתוך מודעות למספרים ולרמת הסיכון שאליה הם מכניסים את התיק שלהם.

השילוב של תגובה כזאת עם היעדר של גידור לסיכונים שבתיק בדמות ריבית סבירה, מכניס את המשקיעים למקומות שבהם לא היו בעבר. ראוי לכל משקיע לדעת ולזכור זאת, ולבחון אם פרופיל הסיכון הקיים והתשואה שגלומה בתיק כזה אכן מתאימים לצרכיו.

הכותב הוא יועץ כלכלי עצמאי. אין לראות בכתוב המלצה למכירה או רכישה של ניירות ערך או ייעוץ השקעות כלשהו

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#