שנה חדשה - השקעות חדשות: 5 סיכונים למשקיעים ב-2013 - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנה חדשה - השקעות חדשות: 5 סיכונים למשקיעים ב-2013

האופטימיות שנסוכה על השווקים הפיננסיים בפתחה של השנה החדשה נראית בהחלט מעודדת, אבל חשוב לזכור שרבים מהסיכונים שאיימו על כלכלת העולם בשנה שעברה - ובראשם החובות הממשלתיים הגבוהים - עדיין רחוקים מלהיעלם

תגובות

2013 נפתחה בסערה. שוקי ההון בעולם קידמו בברכה את ההסדר שמנע בינתיים את המצוק הפיסקלי בארה"ב, ובורסות המניות הגיבו בפרץ עליות של כ-2%-3%.

רויטרס

בניגוד ל-2012, שנפתחה עם חששות גדולים, 2013 נפתחת בנימה של אופטימיות זהירה. מדדי המניות המובילים בעולם השלימו שנה של עליות נאות - בין 15% ב-500 S&P ל-28% במדד דאקס הגרמני - ורוב הסיכונים שאיימו על הכלכלה העולמית ב-2012 מיאנו להתממש.

כתוצאה מכך המשקיעים מתחילים לצבור ביטחון ומזיזים כסף לאפיקים נושאי סיכון. אפילו בישראל כבר ניתן לראות תזוזות טקטוניות כאלה, וזרמי הכספים ששוכנים במרומי הר השקלים נעים בעצלתיים לעבר קרנות האג"ח הקונצרניות והקרנות המנייתיות. נראה שלמשקיעים יש בסיס לא רע להתחיל ממנו את השנה, והעובדה שמחירי המניות, גם לאחר העליות של השנה האחרונה, אינם גבוהים במיוחד יכולה בהחלט לסייע.

אבל לפני שנשטפים באופוריה, כדאי לזכור שמצבה של הכלכלה העולמית עדין ושביר מאוד. רוב הבעיות שהעיקו על הכלכלה בשנים האחרונות עדיין אתנו. חלק ניכר ממדינות אירופה עדיין שרויות במיתון עם שיעורי אבטלה גבוהים, החובות בגוש היורו נותרו גדולים ומגמת הצמיחה בארה"ב עדיין חלשה מאוד ועלולה להיעצר בכל רגע.

הסיכונים שלא התממשו ב-2012 עלולים לחזור ולהופיע בצורות שונות גם ב-2013, ורצוי להיות מודעים לכך. הנה אחדים מהם:

1. משבר החובות בגוש היורו רחוק מסיום

החזית האירופית שקטה מאוד בחודשים האחרונים. פשיטת הרגל של יוון נראית כמו מקרה ייחודי, ומדינות הפריפריה בעלות החובות הגבוהים - איטליה וספרד - מצליחות בינתיים לתפקד בלא צורך בכספים מקרן החילוץ האירופית. האג"ח הממשלתיות של השתיים ירדו מרמת תשואות של כ-7% במחצית הראשונה של 2012 לכ-5%, והן מצליחות ללוות כספים בשוק הבינלאומי.

אבל השקט הזה מטעה. הסיבה העיקרית לירידה בתשואות האג"ח של ספרד ואיטליה הן רכישות גדולות שמבצע הבנק המרכזי האירופי והגיבוי שהוא נותן למוסדות פיננסיים שרוכשים את האג"ח של השתיים בעצמם. זהו משחק על זמן, שמאפשר לממשלות אירופה לדחות החלטות קשות - כמו רפורמות בשוק העבודה או הרעת תנאים סוציאליים לעובדים. בינתיים החובות של ממשלות אירופה רק ממשיכים לתפוח.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אמרה השבוע ש-2013 תהיה קשה יותר לתושבי גוש היורו מאשר השנה שקדמה לה. כמנהיגת המדינה החזקה ביותר בגוש היא כנראה יודעת שהרגיעה הנוכחית היא זמנית. חלק מהבעיות של אירופה יעלו על השולחן לקראת הבחירות שייערכו בפברואר הקרוב באיטליה, ומאוחר יותר השנה לקראת הבחירות לפרלמנט הגרמני.

2. מאבק חוזר על תקרת החוב ארה"ב

הדיונים על המצוק הפיסקלי בארה"ב, שהסתיימו בפשרה מאולצת, היו רק קדימון לבאות. בעוד שבועות אחדים תגיע ארה"ב למשוכה נוספת כשתידרש להגדיל שוב, לאחר שנה וחצי בלבד, את תקרת החוב הממשלתי.

באוגוסט 2011 הועלתה תקרת החוב של ארה"ב מ-14.3 טריליון דולר ל-16.4 טריליון דולר - לאחר מאבק עיקש בין הדמוקרטים והרפובליקאים, שסירבו להגיע להסכמות. כעת, בלא העלאה נוספת של תקרת החוב על ידי הקונגרס תיכנס ארה"ב למצב של חדלות פירעון טכנית ולא תוכל לשלם את מלוא התחייבויותיה. הסיכוי שכך יקרה הוא נמוך מאוד.

מעולם לא קרה שארה"ב הגיעה לתקרת החוב ולא העלתה אותה, מה שלא יפריע כמובן למשחק הפוליטי להימשך עד לרגע האחרון. אבל כל זה לא ישנה את העובדה שממשלת ארה"ב צוברת חוב בקצב מבהיל שעלול לצאת משליטה.

רק לשם המחשה: בעשור שבין 1997 ל-2007 צמח החוב הממשלתי של ארה"ב מ-6 טריליון דולר ל-9 טריליון דולר, גידול של כ-50%. בשש השנים שחלפו מאז זינק החוב ב-82% נוספים.

קצב הגידול של החוב הוכפל בשנים שבהן הכלכלה נמצאת בהאטה. לחוב הענק של ארה"ב, שכבר עולה על 100% תוצר, יש השלכות עמוקות על הכלכלה שלה. לא בטוח שיהיה לכך ביטוי כבר בשנה הקרובה, אבל זוהי פצצת זמן שבשלב כלשהו יצטרכו האמריקאים לפרק אותה. רצוי מאוד שיעשו זאת לפני ששוקי האג"ח יילחצו ויאלצו אותם לעשות זאת.

3. משבר דמוגרפי וחוב עצום ביפן

עוד מדינה שעברה מערכת בחירות בחודשים האחרונים היא יפן. הממשלה היפנית צברה חוב אדיר, של כ-230% מהתוצר שלה - שקשה להבין כיצד היא תוכל אי פעם להחזיר.

 

בינתיים מצליחה ממשלת יפן לגלגל את החוב במורד הגבעה בריביות אפסיות, ואיגרות החוב שלה לעשר שנים נסחרות בתשואה של 0.8% בלבד. אבל קרנות הפנסיה וחברות הביטוח היפניות, שתשלומי הפנסיה שלהן גדלים והולכים בגלל הזדקנות האוכלוסייה, מתחילות לעמוד בצד שמוכר את האג"ח היפניות - ולא בצד שקונה.

בחודשים האחרונים מתנקז הלחץ הזה אל המטבע היפני, הין, שמאז ספטמבר כבר נפל ב-12% - לרמה של 87 ין לדולר.

לנפילת הין יש גם השלכות חיוביות על יפן, משום שהיא משפרת את הרווחיות של היצואנים היפניים.

רבים סבורים שהכלכלה השלישית בגודלה בעולם צפויה לחזור לצמיחה בשלב כלשהו, ושמחירי המניות בשוק היפני אמורים לשנות כיוון - אבל קשה לראות כיצד כל זה קורה כאשר החוב הממשלתי מטיל על המשק היפני צל כה כבד.

4. אג"ח ממשלתיות בתשואות שפל

האם יש בועה באג"ח הממשלתיות? מדברים על כך כבר כמה שנים, והשבוע אף התבטא כך מעל דפי עיתון זה הכלכלן הראשי של בנק פועלים, ליאו ליידרמן. גם אם אין בועה כזאת, המחירים בהחלט מנופחים.

האג"ח של ממשלות רבות בעולם המתועש נסחרות בתשואות שבין 0.5% ל-2%, ומבטיחות למשקיעים בהן תשואה ריאלית שבין אפסית לשלילית. משקיעים שנהנו בשנים האחרונות מהרווחים בשוק האג"ח בדירוג גבוה לא תמיד יודעים שמה שקיבלו בעבר נלקח בעצם מהתשואה של השנים הבאות.

בתשואות הנוכחיות ייתכן מאוד שמשוואת הסיכון-סיכוי נוטה לרעת האג"ח הממשלתיות. במקרה הטוב הן ימשיכו לתת תשואות אפסיות, ובמקרה הפחות טוב עלולים המשקיעים בהן לספוג הפסד לא נעים.

5. ברבורים שחורים - הסיכונים שיפתיעו

ישנם עוד הרבה סיכונים סמויים וגלויים שאורבים לכלכלה העולמית כיום. למשל אינפלציה שעלולה להתפרץ פתאום בעקבות הדפסת הכסף הבלתי נגמרת של בנקים מרכזיים ברחבי העולם, או האטה בצמיחה של סין - עם או בלי פיצוץ בועת הנדל"ן שלה - או החרפת המשברים הגיאופוליטיים במדינות ערב, שיובילו לעלייה מחודשת במחירי הנפט. וישנו גם העניין הזה עם איראן, בקיץ.

אלה סיכונים מוכרים וידועים, שאיש אינו יודע לומר מה תהיה השפעתם על השווקים אם יתממשו. לצדם ישנם גם סיכונים שכרגע איננו יודעים על קיומם, או שאנחנו מייחסים להם הסתברויות אפסיות.

מכיוון שלסיכונים בשווקים הפיננסיים יש נטייה להתממש בהפתעה, הדבר החשוב ביותר לזכור כאשר מחליטים להשקיע בנכסים מסוכנים הוא לדרוש מרווח ביטחון ופרמיית סיכון נאותה. כך, במקרה שאחד או יותר מהסיכונים יתממשו, ההפסד מההשקעה יהיה מינימלי וניתן יהיה להתאושש ממנו באופן מהיר יחסית.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#