מכירת מטוס מנהלים לא מסייעת לנושים - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכירת מטוס מנהלים לא מסייעת לנושים

מי שרוצה לקצץ בתקציב ולייקר את החשמל יידרש לתת גם דוגמה אישית

12תגובות

כשמקבלי החלטות בחברה או במדינה נדרשים לבצע צעדים קשים שפוגעים באופן משמעותי באנשים שונים, בדרך כלל הם צריכים להתייחס לשני רבדים.

הראשון הוא הרובד המהותי: אילו צעדים חייבים לנקוט כדי להשיג את המטרה ולפתור את הבעיה. הרובד השני הוא סמלי: אילו צעדים נוספים יש לנקוט כדי לסייע בהפחתת ההתנגדות למהלכים הקשים והמהותיים שנדרשים. אלה צעדים שצריכים להקרין תחושה של "אין ברירה".

אם היינו כולנו יצורים לוגיים ורציונליים במאת האחוזים, שמנתחים הכל באופן קר על בסיס עובדות ונתונים, עם אפס שיקולי רגש, לא היה צורך בביצוע הצעדים הסמליים. כולנו היינו מבינים בהיגיון הקר והאנליטי שלנו כי חשיבותם של הצעדים הסמליים להשגת המטרה אפסית. אלא שבני האדם אינם תמיד לוגיים ורציונליים לגמרי. רחוק מכך. לכן יש חשיבות גדולה לצעדים סמליים במקביל להחלטות המהותיות הקשות.

ניקח דוגמה פשוטה. חברה נקלעה לקשיים: הביקוש למוצריה יורד, המכירות נופלות וההפסדים נערמים. היא צריכה לא פעם לקצץ סכומים גדולים בהוצאותיה כדי לשרוד. זה כולל כמובן גם פיטורי עובדים רבים והפחתות שכר כואבות.

הנהלה טובה, שמבינה את התהליכים, צריכה לנקוט במקביל כמה צעדים סמליים שיביעו את מחויבותה לתהליך הכואב, בעיקר בצדדים בעלי נראות גבוהה. זה אומר, למשל, לא לנסוע בכלי רכב יוקרתיים ולוותר על כיבוד יקר בישיבות ההנהלה.

לכולם ברור שהחלפת הרכב של מנכ"ל ברכב זול יותר או הקטנת סעיף הכיבוד בישיבות לא יפתרו את הבעיות המהותיות בחברה, שכן מדובר בסכומים קטנים יחסית. עם זאת, יש להם משמעות סמלית חשובה כדרך להצגת הצעדים הכואבים לעובדים.

קיומם של שני הרבדים האלה בביצוע צעדי מדיניות, וחוסר ההבחנה ביניהם, יוצרים לא פעם בלבול. הבלבול הזה משפיע על שתי קבוצות של אנשים. מקבלי ההחלטות, שבקיאים בעובדות ובנתונים הרבה יותר מאלה המושפעים מהן, לא מבינים למה תוקפים אותם על דברים קטנים כשהבעיות גדולות כל כך. הרי הטיפול בדברים הקטנים האלה לא יפתור את הבעיה, הם אומרים, והעובדות לצדם. זו פשוט קטנוניות, הם טוענים, שאפשר להשתגע ממנה.

הקבוצה השנייה היא הציבור הרחב שמושפע מאותם צעדים כואבים, משתגע גם הוא. איך, לכל הרוחות, בזמן שמבקשים ממנו לשלם מחיר כואב, אלה שנתפסים כאחראים לכאבו ממשיכים בשלהם כאילו לא קרה כלום.

המסר הרע של ממשלה גדולה

הפער הזה בתפישה יוצר רגשות עזים; מתחים וכעסים בעוצמות גבוהות, שביניהם לבין הגיון קר אין ולא כלום. אבל הרי כאלה אנחנו - בני אדם. יש אינספור דוגמאות למצבים כאלה, ובעולם הכלכלי הם בולטים במיוחד.

למשל, תקציב המדינה. לכולם ברור שנפער בור עמוק בתקציב, מסיבות שונות, חלקן הגדול אינן בשליטת אף אחד. לכן יהיה צורך לפגוע בציבור הרחב בשנה הבאה: לגבות יותר מסים ולספק פחות שירותים. זה בכלל לא משנה מי יהיה בשלטון ומהי האידיאולוגיה שלו. אלה עובדות החיים, ומי שמתעלם מהן טומן את ראשו בחול.

במישור המהותי, צמצום מספר השרים וסגני השרים בממשלה לא ישנה את התמונה, שכן מדובר בסכום קטן, שלא ממנו תבוא הישועה. אלא שלממשלה ענקית, עם אינסוף שרים וסגני שרים, יש מסר סמלי רע מאוד. זה יקשה מאוד על העברת צעדים קשים אך הכרחיים. לכן יש חשיבות לצעד סמלי של קיצוצים במספר משרדי הממשלה כמשלים לצעד המהותי.

או למשל, כשחברה נקלעת להסדר חוב של מיליארדי שקלים. החזקה של מטוס פרטי לא תשנה משמעותית את מצבם של מחזיקי האג"ח, שכן במהות, שוויו של המטוס הוא שברירי אחוזים בלבד מהחוב. לא זה מה שיפתור את בעיית הנושים. ואולם הסמליות בכך מובנת וברורה. אי אפשר לדרוש ממחזיקי החוב הקלות כאלה ואחרות ובמקביל להחזיק מטוס פרטי מפנק. אף שזוהי סמליות, חשיבותה לעניין המהותי גבוהה.

אלא שלצעדים הסמליים, שיש להם לא פעם חשיבות לשם העברה חלקה יותר של הצעדים המהותיים, יש גם צד אחר, שלילי יותר. הוא נובע מכך שהציבור הרחב, אלה שמושפעים מהצעדים המהותיים, מתבלבל וטועה לחשוב כי די בצעדים סמליים כדי לפתור את הבעיה, והצעדים המהותיים הקשים, אלה שגורמים לפגיעה כואבת, לא נדרשים.

דניאל בר און

לפתרונות הקלים יש תמיד קהל רחב

יש כמה מקורות לבלבול הזה. הראשון הוא חוסר ידע והיעדר בקיאות בעובדות ובנתונים. לרוב האנשים יש מעט מאוד חשק וסבלנות להתעמק בעובדות ובמספרים שאינם בתחום העיסוק הישיר שלהם וללמוד אותם לעומק. הם מגבשים דעה ומקבלים החלטה על סמך התרשמות או תחושה כללית, ולא על סמך ניתוח מסודר ומובנה. לצעדים הסמליים, באופן טבעי, יש רמת בולטות גבוהה ביחס למהות האפורה והמתישה.

המקור השני הוא הטיה פסיכולוגית ברורה. אנחנו רוצים לחשוב שדי בצעדים סמליים, כי את הכאב של הצעדים המהותיים אף אחד לא רוצה לעבור. לפתרונות קלים ופשוטים ללא כאבים יהיה תמיד קהל אוהדים רחב.

המקור השלישי הוא אינטרסנטים שמעודדים את התופעה הזאת. מדובר בעיקר בשתי קבוצות: הפוליטיקאים, שמחפשים רווח פוליטי, שיודעים לפרוט על נימי נפשו של הציבור ושיודעים מה מניע אותו. הם ידאגו תמיד להסיט את הדיון לצד הסמלי, מעורר האמוציות, ובאותה הזדמנות יסיתו נגד יריביהם הפוליטיים.

הקבוצה השנייה היא התקשורת מורעבת הרייטינג, שגם היא קשובה לרחשי הציבור. בעולם התקשורתי טבלאות עמוסות בעובדות, נתונים ומספרים זה "אאוט". אף אחד לא רוצה לקרוא את זה או לשמוע על זה. כותרות מתלהמות, לעומת זאת, זה לגמרי "אין". לזה יהיו הרבה קוראים. אפשר אולי לכעוס על התקשורת בעניין הזה, אבל זה מעיד בעיקר עלינו, צרכני המדיה, ועל חסרונותינו כבני אדם.

הרגשות שמעוררת חברת החשמל

הנה עוד דוגמה. יש מעט עסקים בישראל שמעוררים עוצמת רגשות כמו חברת החשמל. לחברה יש בעיות קשות, זה לא סוד. היא בצרות פיננסיות, עם חוב ענק שכדי להיחלץ ממנו לא תהיה ברירה אלא להעלות את תעריפי החשמל במידה ניכרת. זהו צעד מהותי כואב, "מס חשמל" שאותו נשלם כולנו. במקביל, יש בחברת חשמל בזבוזים והטבות גדולות לעובדים, שמעוררים כעס בקרב הציבור הרחב.

בבחינה מהותית, קל לראות שרק חלק קטן מצרותיה של חברת החשמל נובע מעלויות השכר. למה שקרה בשנים האחרונות עם מחירי האנרגיה והבלימה של הזרמת הגז ממצרים היתה השפעה גדולה בהרבה על מצבה הפיננסי של החברה מאשר לעלויות השכר. את העלייה החדה ברכש הדלקים שהתרחשה בשנתיים האחרונות אפשר לראות היטב בדו"חות הכספיים של החברה.

גם אם הוצאות השכר הישירות והעקיפות בחברת חשמל היו מקוצצות דרמטית, עדיין היה נותר בור עמוק מאוד. אלה העובדות, ולא קשה לראות אותן, אם רק רוצים. לכן, לא יהיה מנוס מהעלאת התעריפים לצרכן. הפסקת הטבות כמו חשמל חינם לעובדים או צמצום זכויות פנסיוניות יוכלו אולי לצמצם במעט את רוע הגזירה, אבל לא למנוע אותה. כך או אחרת, תעריף החשמל יעלה. זה לא אומר שלא צריך לעשות גם את הצעדים הסמליים כמו קיצוץ הטבות לעובדים. עם זאת, חשוב להבין שאלה יהיו רק צעדים סמליים משלימים לצעד המהותי.

מכיוון שאנו ניצבים בפתחה של תקופה שבה יהיו הרבה צעדים כואבים, כדאי להזכיר לציבור שצעדי קיצוץ סמליים לא יהיו תחליף לצעדים המהותיים. למקבלי ההחלטות כדאי להזכיר שנקיטת צעדים מהותיים כואבים תהיה קלה יותר אם תלווה בכמה צעדים סמליים שמוכיחים דוגמה אישית.

הכותב הוא יועץ כלכלי עצמאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#