תיק השקעות

ללמוד מממשלת נורווגיה

לקובעי המדיניות הישראלים יש הרבה מה ללמוד מהדרך שבה התמודדה ממשלת נורווגיה עם הסכנות הכלכליות שמתלוות לגילויי נפט וגז משמעותיים

רן שחם
יותם עירוני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רן שחם
יותם עירוני

בסוף 1969 הבינו הנורווגים כי גורלם הכלכלי השתנה לטובה. אסדה בשם אושן וייקינג מצאה שדה נפט תת-ימי ונורווגיה נהפכה בתוך כמה עשורים לאחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם.

ממשלת נורווגיה מצדה לא הסתנוורה, וקיבלה החלטות אסטרטגיות שהתבררו כמוצלחות ככל שהשנים עברו. מה שמרשים היה היכולת לחזות את הבעיות שעלולות להיגרם וההחלטה שצריך להשקיע מחשבה בהתמודדות אתן . הממשלה החליטה לא להצטרף לאופ"ק, כדי שתוכל למכור את הנפט במחירי שוק. חשוב מכך, הממשלה החליטה כי כל הכנסות המדינה מנפט יופנו לקרן ריבונית ולא ייכללו בתקציב הממשלתי השוטף.

תשואות התיקים

ההחלטה השלישית היתה להקים חברת נפט ממשלתית שתתמחה בקידוחי הים, שנחשבים לעתירי ידע. החברה, שחלקה הונפק עם השנים, נקראת Statoil והיא גלובלית לחלוטין כיום. ממשלת נורווגיה החליטה כי הצפת המזומנים הצפויה לה מגילויי הנפט עלולה להתברר כקללה יותר מאשר ברכה, ולכן עדיף לצבור את הכסף בקרן ייעודית. למען האמת, לנורבגים היה מידע מקדים בדמות "המחלה ההולנדית", שנבעה מגילויי הנפט ההולנדי בים הצפוני כמה עשורים קודם לכן.

במקרה ההולנדי כספי יצוא הנפט זרמו ישר לתוך הכלכלה, מה שייצר התחזקות מטבעית שחיסלה יצואנים מסקטורים אחרים, לחצים אינפלציוניים והתפנקות כללית של האוכלוסייה. במקום זה חוסכים הנורבגים לדורות הבאים את ההכנסה הישירה, ונהנים מתוצרים נלווים של הגילויים, כמו התמחות, יצירת מקומות עבודה (תעשיית הנפט הנורבגית מעסיקה כיום כ-80 אלף איש) ופיתוח תחום הספנות והנמלים.

תיק חו"ל

הקרן, שנקראת גם אמורה לשמש את המדינה לאחר שבארות הנפט ייצאו לפנסיה בעשורים הקרובים. מקור הכסף בקרן הוא דיווידנדים מ-Statoil וכן מסים ותמלוגים מחברות הנפט העצמאיות הפועלות בנורווגיה. כיום מנוהלים בקרן כ-650 מיליארד דולר, המושקעים כולם בנכסים מחוץ לנורווגיה - מה שמאפשר התמודדות עם לחצים אינפלציוניים, חשיפה לסקטורים שבהם אין לכלכלה המקומית נגיעה וכמובן פיזור סיכונים.

אסטרטגיית הקרן, שמחזיקה כיום כ-1% מכלל החברות המונפקות בעולם, היא השקעה אנטי-מחזורית. הקרן העלתה את שיעור האחזקה במניות מ-40% ב-2007 ל-60% כיום, והמדיניות שלה קובעת כי אם השוק יורד ושיעור המניות יורד ביותר מ-4% מבצעים מיד התאמת פרופורציות בחזרה ל-60%. כששיעור המניות עולה על 60% - משמע השוק טיפס ועלול להיות יקר - מוכרים.

תיק ישראלי

המדיניות האנטי-מחזורית הזאת עזרה לקרן להתמודד עם ההפסדים הגבוהים של 2008. בנוסף, ב-2000 החלו מנהלי הקרן להשקיע גם בניירות ערך במדינות המתפתחות, כדי להיחשף גם לאזורי צמיחה בתקופה שבה אוכלוסיית המערב מזדקנת.

אף שהקרן החליטה לא להשקיע במרבית חברות הנדל"ן הישראליות (משום שהן פועלות בשטחים כבושים) וגם לא בחברות ביטחוניות, טוב יעשו קובעי המדיניות הישראלים אם ישכפלו את המודל הנורווגי להתמודדות עם התעשרות מהירה.

רן שחם הוא מנכ"ל משותף ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם; יותם עירוני הוא אנליסט באלטשולר שחם; חברות בקבוצה עשויות לסחור או להחזיק ניירות ערך המוזכרים בכתבה. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ני"ע. התיק המנוהל הוא וירטואלי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker