בעלי עניין - מה הם באמת יודעים? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי עניין - מה הם באמת יודעים?

בערב קיץ על כמה כוסות בירה בפאב הסביר לנו רמי, המנכ"ל של חברת טכנולוגיה ישראלית בורסאית, מה ניתן ללמוד מרכישות שמבצעים בעלי עניין ומנהלים בכירים בחברה שבה הם עובדים

5תגובות

"המסירות הקדושה של החברות היא נפלאה, מתוקה, נאמנה ויציבה כסלע. היא עשויה להימשך לאורך החיים כולם - אם לא תתבקש להלוות לחברך כסף" - מארק טוויין

באחד מלילות חמישי בקיץ האחרון הצטרפתי עם ידידי רמי לחבורה קבועה שנהגה להיפגש בפאב "השופטים" שברחוב אבן גבירול בתל אביב. באותו ערב, בניסיון להפיג את טעם הירידות התלולות שנרשמו בבורסה לאחרונה, שתיתי ארבע כוסות בירה גדולות, כך שאת תיאור המעשים שלהלן יש לקחת בעירבון מוגבל.

בלומברג

רמי היה המנכ"ל הוותיק והמוצלח של חברה טכנולוגית ישראלית ידועה שנסחרה בנאסד"ק, ומשום כך היה מקובל כבר סמכא וכבקי במסתרי השווקים הפיננסיים. עוד בטרם לגם את לגימת הבירה הראשונה, כבר הפנו אליו כולם מבטים בתקווה שיש לו בשורות טובות בנוגע לשוק המידרדר.

"לכם, לבעלי העניין, יש יתרון עצום. אתם הרי בעניינים, אתם יודעים מבפנים איך מתנהלים עסקי החברה, ולכן אתם תמיד יודעים מתי לקנות ומתי למכור את המניה של החברה שלכם", התריס מישהו מהחבורה. "ומה עם טיפים לחברים הכי טובים שלך? לא הגיע הזמן שתזרוק גם לנו כמה פירורים?", ביקש חבר אחר. עיניים חודרות ננעצו ברמי, כמבקשות לגלות את הסודות הצפונים בתוכו. שקט הושלך מסביב לשולחן, שניצב בירכתי הפאב רווי העשן. חיכינו בדריכות לתגובתו של רמי.

"אם תרצו", אמר רמי בפנים רציניות, ולגם באטיות מכוס הבירה הצוננת שבידו, "אספר לכם סיפור שקרה לפני כמה שנים, שימחיש לכם איך באמת הדברים מתנהלים מבפנים".

"הי הי הי, פחחח", ציחקק אחד החברים בקול צרוד, "אנחנו מתים לשמוע איך אתם שם עושים את המיליונים".

"השוק השתגע"

"ובכן", פתח רמי, "מעשה שהיה כך היה. במאי 1998 פירסמה החברה שלנו את התוצאות העסקיות של הרבעון הראשון. הרווח המדווח היה נמוך במקצת מציפיות האנליסטים, וחלקם הטילו ספק בהמשך הצמיחה שלנו. שוק ההון קיבל את התוצאות באכזבה קשה, ללא כל פרופורציה, ותוך ימים ספורים דירדר את מניית החברה ממחיר של 20 דולר ל-15 דולר. הנהלת החברה הופתעה מהתגובה הקיצונית. מנהל הכספים של החברה, מנהל התפעול, יו"ר הדירקטוריון ואני סברנו ששוק ההון לא ממש מבין את מה שקורה אצלנו בחברה, ולכן הגזים מאוד בתגובתו. הערכנו באותו זמן שמדובר בהאטה זמנית בלבד, ועסקי החברה ישובו למסלולם הרגיל בקרוב. כשבועיים מאוחר יותר ירדה המנייה למחיר של 13 דולר בלבד. אנחנו, בהנהלה הבכירה של החברה, חשבנו שמדובר בהזדמנות יוצאת דופן ולכן רכשנו מניות בנאסד"ק. כל מנהל ביצע את הקניות בחשבונו הפרטי, ודיווחנו על הרכישות לבורסת נאסד"ק".

"גם אתה היית בין הקונים?", שאלתי את רמי. "כן, גם אני. אמנם כמנכ"ל החברה היתה כבר בבעלותי כמות לא מבוטלת של מניות, אבל לא ראיתי כל סיבה לא לנצל את מה שראינו אז כטעות גסה של שוק ההון, ולרכוש עוד מניות של החברה במחירי מציאה. כמה ימים לאחר מכן נפגשתי באירוע חברתי עם חברי צביקה. ‘מה קורה עם המניה שלכם?', שאל אותי צביקה, ‘אתה ממליץ לקנות אותה?' בדרך כלל אני נמנע ככל הניתן מלהמליץ לחברים על השקעה במניית החברה, וגם הפעם לא המלצתי מפורשות, אבל סיפרתי לצביקה שרכשתי באחרונה מניות נוספות בחשבוני הפרטי.

"כחודש ימים לאחר מכן פגשה אשתי את חנה, אשתו של צביקה, במכון הכושר שאליו הולכות שתיהן. בין דיווש לריצה סיפרה חנה לאשתי שצביקה עשה כמצוותי, קנה כמות יפה של מניות החברה ב-13 דולר וכיום, כשהמניה ירדה ל-9 דולרים, הם מופסדים בסכום לא מבוטל על ההשקעה. ‘כדאי שתיקח בחשבון שחנה וצביקה רואים אותך כאחראי הבלעדי להשקעה הזאת. החברות שלנו אתם עומדת בסכנה מוחשית מאוד', אמרה לי אשתי, כשהיא שולחת בי את אחד מאותם מבטים מבשרי רעות.

מלצרית מקועקעת ריעננה את צלוחיות הבוטנים והזיתים שהתרוקנו והגישה לשולחן סיבוב נוסף של כוסות בירה מוקצפת. "לחיי ההשקעות שבדרך", אמר אחד.

"ומה עשית עם צביקה?" שאל אחר. "מה יכולתי לעשות?", ענה רמי כשהוא מעווה את פניו בצער, "המניה המשיכה לרדת עוד כמה חודשים, עד שהגיעה למחיר של 4 דולרים בלבד, ושם עשתה ניסיון להתייצב. בתחילת הירידות חשבנו בהנהלה ששוק ההון השתגע, אבל דווקא לקראת התחתית התחלנו לחפש ואף למצוא הסברים לירידות, שנשמעו סבירים למדי באותו זמן. למזלה של אשתי עברה חנה להתאמן במכון בשעות אחרות. בפעם האחרונה שהן נפגשו סיפרה לה חנה בעיניים מאשימות שהמניה ירדה ל-5 דולרים וצביקה מכר את כל הכמות, כדי להציל לפחות חלק מהכסף. ‘הוא סמך על רמי בעיניים עצומות, ועכשיו מצבנו הכלכלי לא מזהיר', היא אמרה. יותר לא שמענו מהם.

"אחרי עוד כמה חודשים החלה המניה להתאושש. עסקי החברה, כפי שכבר אמרתי לכם, היו בסך הכל בסדר. היינו זקוקים ליותר זמן מכפי שהערכנו כדי לחזור לצמיחה. בסופו של דבר רווחי החברה חזרו לעלות והמניה טיפסה את כל הדרך חזרה ל-20 דולר ואחר כך, בשנים הבאות, הגיעה אף ל-40 ו-60 דולר".

"אני לא מבין", אמר אחד החברים. "אם אתם, בעלי העניין, יודעים כל כך טוב, למה נתת לצביקה להפסיד?"

"אין לנו מונופול על העתיד", אמר רמי. "אנחנו גם לא ממש בקיאים ברזי הבורסה ובכוחות המניעים את שוק המניות. גם אנחנו, בעלי העניין, מונעים על ידי דחפים אמוציונליים, בדיוק כמו כל משקיע אחר, וגם אנחנו עושים טעויות. היתרון היחיד שלנו נעוץ בידע האינטימי שלנו על החברה שבה אנו עובדים. הידע הזה הוא שנותן לנו את הביטחון ואת הכוח להמשיך להחזיק במניית החברה גם כשהיא צונחת בעשרות אחוזים. אנחנו יודעים שבסופו של יום הנתונים הכלכליים הבסיסיים של החברה יכתיבו את מחיר המניה, ולא להפך. הביטחון הזה היה חסר לצביקה.

"מהם הלקחים שלך מהסיפור הזה?", שאלתי. רמי לגם שוב מהבירה הצוננת, הירהר דקה והשיב: "ראשית, בעלי עניין מוכרים מניות מסיבות רבות: הם זקוקים לכסף כדי לחתן את הבת או למימון הבר מצווה של הבן. הם רוכשים דירה חדשה או פשוט מעוניינים לפזר את כספם בהשקעות אחרות. לכן מכירות של בעלי עניין אינם מהוות כל איתות למשקיעים אחרים. קניות של בעלי עניין, לעומת זאת, נעשות אך ורק מסיבה אחת: הם סבורים שהמניה תעלה. לכן קניות כאלה, בעיקר אם הן נעשות על ידי כמה בעלי עניין במקביל, מהוות איתות חיובי לרכישת המנייה. זה איתות חשוב אך לא מספיק. משקיע מקצועי ילמד את עסקי החברה לעומק ויחפש סימנים חיוביים נוספים לפני שירכוש את המניה.

"שנית, הסיפור ממחיש עד כמה נכון למדוד את הסיכון שבהשקעה סחירה באמצעות התנודתיות שלה. צביקה אינו בן יחיד - הפסיכולוגיה האנושית מכתיבה לנו לקנות במחירי שיא ולמכור, למרבה הצער, בשפל.

"שלישת, אם אתה נתפש כמקצוען בשוק ההון, בין אם אתה מנהל השקעות, אנליסט, יועץ פיננסי, בנקאי או בעל עניין, לעולם אל תיתן המלצות לקנייה או מכירה של מניות לחבר. אל תפסיד חבר טוב תמורת רגע חולף של תהילה מפוקפקת".

הכותב היה מנכ"ל פרגון בע"מ, ניהל בעבר תיקי השקעות בשווקים בחו"ל וכיום עוסק בהשקעות נדל"ן בברלין

לתגובות: kobiblum@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#