איפה המס של החברות הגדולות - MarketMoney - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איפה המס של החברות הגדולות

אם טבע ואחרות מקבלות חנינת מס - מדוע היא אינה מוצעת לכל המדינה?

89תגובות

בעוד כשבוע וחצי, ב-5 בספטמבר, תתבקש ועדת הכספים לאשר את החלטת משרד האוצר לגבי הטיפול בכספים שזכו להגדרה המוזרה "רווחים כלואים", וכך לסייע לאוצר לגבות סכום חד פעמי של כ-3 מיליארד שקל, שלו זקוק האוצר כאוויר לנשימה על מנת לסגור לפחות חלק מהבור העצום שנפער בתקציב 2012.

קופת הרווחים הכלואים נוצרה בעשור האחרון כתוצאה מהחוק לעידוד השקעות הון. ברוחו, החוק יועד לעודד חברות להשקיע כספים במפעלים בפריפריה על ידי מתן פטורים ממס למי שיעשה כך. אלא שרווחיהן של קומץ חברות מצליחות גדלו במהלך השנים, וכך נוצרו בקופותיהן רווחים גדולים מאוד שאותם אסור להן על פי חוק להוציא לחו"ל - ומכאן המונח רווחים כלואים.

על פי הערכות של מס ההכנסה, הרווחים האלו מסתכמים בכ-120 מיליארד שקל שהצטברו אצל כאלפיים חברות, אך האמת היא שרובו של הסיפור מתמקד בארבע חברות: טבע, כיל, אינטל וצ'ק פוינט. בתקופה שבין 2003 ל-2010, מתברר, יותר מ-50% מהרווחים הכלואים הצטברו בחשבונות של ארבעת החברות הללו, בעוד שאצל יותר מ-1,900 החברות האחרות הצטברו רק רבע מהרווחים. כך, בפועל, לאחר שעמדו בהתחייבויות להשקיע בפריפריה, נוצר לקומץ החברות הללו מסלול המעניק להן פטור כמעט מלא ממס על פעולותיהן בישראל - דבר שהמחוקק לא התכוון אליו, וזועק מחוסר היגיון וצדק כלכלי.

חברה בולטת אחת, למשל - ענקית התרופות הישראלית טבע - אינה משלמת בישראל שום מס חברות, וצברה מדי שנה מיליארדי שקלים פטורים. ולא רק זאת: על פי הערכות במס ההכנסה, טבע - הכוונה לחברה הישראלית, שהיא שונה מהתאגיד המדווח לבורסה הכולל פעילויות רבות בחו"ל - גם לא תשלם שום מס חברות בשנים הקרובות. המצב של טבע והסכומים שבהם מדובר כה אבסורדיים שהפטורים שהחברה מקבלים מהמדינה, כ-2.5 מיליארד שקל במונחי 2010, שווים ליותר מפעם וחצי (150%) סך הוצאות השכר של טבע בישראל.

התבשיל של שטייניץ

יובל תבול

כך, מול הקופה העסיסית הזאת מחד גיסא והגירעון המבהיל בתקציב 2012 מאידך גיסא, רקח שר האוצר יובל שטייניץ תבשיל. הוא יציע לחברות - שטבע היא כאמור הבולטת שבהן - מסלול חדש, "הוראת שעה", המשקף תשלום מס של כ-5% שיניב לאוצר הכנסת מס חד פעמית מיידית של כ-3 מיליארד שקל, במקרה הטוב, אך יוותר על טענות המדינה בנוגע לשאר הסכומים, המגיעים לכדי עשרות מיליארדי שקלים. הממשלה ומליאת הכנסת כבר אישרו את המהלך, בניגוד לקריאות של רבים, ועכשיו הוא מגיע לוועדת הכספים.

אלא שחברי הכנסת שידונו באישור הפרטים הטכניים של החוק צריכים לשים לב כי ישנן שתי בעיות עקרוניות עם המהלך של האוצר, אחת עניינית והשנייה עקרונית.

הראשונה: האוצר לא באמת יודע אם החברות יסכימו לשלם את הסכום, שכן הוא יציע להן עסקה שהן לא חייבות לקבל. אפילו בניירות העבודה של האוצר ישנם מקומות שבהם הגבייה המיוחדת הזאת מופיעה בעמודת ההכנסות, וניירות אחרים שמהם היא הושמטה מחמת הספק. יש האומרים שרואי החשבון של מס הכנסה כבר גיששו מול החברות בנוגע לנכונות שלהן לאמץ את הדיל, שנראה להם כדאי, אך בחברות אחרות טוענים ש"אסור לשנות חוק באופן רטרואקטיבי", ובדעתם להתנגד לעסקה.

הבעיה השנייה היא עקרונות וחשובה יותר. כי מה קרה פה? בשורה התחתונה, בלחץ של מחסור נקודתי במזומנים בקופה, מוותר שר האוצר על זכותה - ואולי חובתה - של המדינה לנסות לגבות את כל המסים המגיעים לה ממי שנהנה במשך שנים ממס אפסי, ומנגד מעניק לחברות גדולות וחזקות הטבה ענקית ובלבד שיביאו קצת כסף, ועכשיו.

מדוע רק כמה חברות גדולות זוכות לכבוד הזה? על פי אותו עיקרון צריך היה שר האוצר להציע לכל נישומי המדינה עסקה דומה, לרבות כל החברות וכל האזרחים. בישראל ישנם בין 20 ל-30 מיליארד שקל של חובות שלא שולמו למס הכנסה, על פי פרשנות המס של המדינה. אפשר להניח שאם החברות הגדולות שצברו רווחים כלואים יקבלו את הדיל של שטייניץ, הרי שהוא טוב להן - ולכן הוא גרוע לקופת המדינה. זהו משחק של סכום אפס.

מדוע שר האוצר אינו מציע עסקה לאומית לחנינה, אפילו חלקית, גורפת לכולם? על פי אחדים מבעלי המקצוע, התשובה נמצאת בבית המשפט. כדי לגבות סכומים גדולים בהרבה, גם על רווחי העתיד ובוודאי שעל רווחי העבר, יצטרך האוצר להגיע לבית המשפט עם טענות משפטיות ופרשנויות מס חדשות, או עם חוק חדש ושיעורי מס אגרסיביים יותר - והוא פשוט לא יכול לדעת כיצד יחליט בית המשפט. לעומת זאת, שטייניץ והאוצר יודעים בוודאות שהתדיינות משפטית שכזו, כאשר מולו יעמדו רואי החשבון ועורכי הדין המתוחכמים במדינה, תימשך זמן רב, אולי שנים, והאוצר לא יראה ולו אגורה אחת נוספת בטווח הקצר. ושטייניץ, כאמור, זקוק לכסף עכשיו ומייד.

אלא שכל היגיון המתחבר לצמד המלים "צדק חברתי" אינו מסתדר עם הדיל של שטייניץ. כשבוחנים את פרטי "הוראת השעה" ואת החברות המעורבות בה, מתברר שהחוק של שטייניץ מעניק הטבה בעיקר לחברה אחת: טבע. לטבע יש כבר חוק אחד המכונה על שמה, הלא הוא חוק הפטנטים הישראלי. טבע היא חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, והיא פועלת על ידי ערעור ואתגור הפטנטים של חברות תרופות מקוריות ברחבי העולם, בזכות החוק המקומי. אין זה הרי מקרה שמדינות כמו ארה"ב תוקפות את ישראל על חוק הפטנטים שלה. אם ההצעה הנוכחית של האוצר תעבור את ועדת הכספים, אפשר יהיה כנראה לכנות את הוראת השעה החדשה "חוק טבע השני" - כי בזכותו תוכל טבע להמשיך ליהנות בישראל מפטור ממס או לשלם שיעורי מס זעומים במשך שנים. ומה יקרה אם האוצר יוותר על העסקה, ינסה לגבות את מלוא המס על הרווחים הכלואים - ויפסיד בבית המשפט?

למדינה מותר לשנות תנאי מיסוי

ראשית, המקרה של ועדת שישינסקי למיסוי רווחי הגז והנפט כבר הוכיח שהטענה שלפיה "לא משנים הסכמים" אינה מחזיקה מים, לא משפטית ולא מוסרית. למדינה מותר לשנות תנאי מיסוי כשהיא מזהה שחברות בענף או מסלול מסוים נהנות מהקלות מופלגות, שאינן מתיישבות עם כל היגיון של שוויון כלכלי או עם כוונתו המקורית של המחוקק.

שנית, אין זה מקרה של פשרה עסקית בין שתי חברות או שני בני אדם פרטיים: כפי שהוא מתעקש לגבות כל גרוש מכל נישום אחר, על האוצר מוטלת חובה לנסות ולגבות כל אגורה גם מגופים חזקים ובעלי השפעה, כולל כאלה שיש להם צבא של יועצים ועורכי דין. גם אם המדינה תפסיד בבית המשפט, אין זו סיבה עבור האוצר שלא לעשות את הדבר הנכון: המדינה תוכל לשנס מותניים, ללמוד שוב את הנושא ולחפש פתרונות חוקיים חדשים.

כל זה מביא אותנו לסעיף המוזר השני בתוכנית של שטייניץ לסתימת הבור בתקציב. האוצר קובע שהוא יביא, איכשהו, עוד 2 מיליארד שקל מ"העמקת הגבייה" ומלחמה בהון השחור. אלא שכל אחד יודע שהאוצר יצליח להביא רק פרוטות מרדיפה אחרי אינסטלטורים שלא הוציאו חשבונית - ושרוב הכסף הגדול נמצא בתכנוני המס של החברות הגדולות. בשני המקרים, ולמעשה כמעט לגבי כל עוולה ציבורית אחרת, השאלה היא אם ומתי תחליט ממשלת ישראל להתמודד עם הגופים החזקים השולטים בכסף הגדול ובמנופי ההשפעה הפוליטיים - במקום להמשיך לחלוב רק את מעמד הביניים ואת החברות הבינוניות והקטנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#