נקמת המבוטחים

האם לחץ נפשי בצבא יכול לגרום לסוכרת?

כשלושה חודשים לאחר אסון המסוקים התגלתה אצל ל"ז מחלת הסוכרת; הלחץ הנפשי שבו הייתי נתון, טען, גרם למחלה - אך משרד הביטחון דחה את תביעתו

עודד יחיאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
עודד יחיאל

>> כדי לזכות בהכרה כנכה צה"ל, אין די בכך שחייל יחלה בעת שירותו הצבאי. עליו להוכיח גם כי המחלה נגרמה, או הוחמרה, עקב השירות. כאן ניצבת בפני החייל משוכה כמעט בלתי עבירה. החייל צריך להתמודד מול המנגנון של אגף השיקום במשרד הביטחון ומול צבא של מומחים רפואיים.

ל"ז היה הרב הצבאי של אוגדת הגליל, ובעקבות אסון המסוקים ב-1997 חווה על בשרו את ההתמודדות המתישה עם המנגנון. באסון הנורא נהרגו 73 חיילים בהתנגשות שני מסוקי צה"ל. כחלק מתפקידו כרב האוגדתי היה על ל"ז לאתר את גופות החללים ולזהותם. במשך שלוש יממות רצופות פעל ל"ז באיסוף ופינוי חלקי הגופות ובמלאכה הסבוכה והמורכבת של זיהוי החללים, בהם גם חיילים שאותם הכיר. בחודשים שלאחר האסון שבו וחזרו אל ל"ז המראות הקשים שחווה, והוא התקשה להירדם. זיכרון האסון המשיך להשפיע עליו וללוות אותו עד לימים אלה.

כשלושה חודשים לאחר האסון התגלתה אצל ל"ז מחלת הסוכרת. הלחץ הנפשי שבו הייתי נתון, טען, גרם למחלה - אך משרד הביטחון דחה את תביעתו. הסוכרת אינה קשורה לשירות הצבאי, טענו במשרד הביטחון.

ערר שהגיש ל"ז נדחה בנימוק שלא הוכחה אסכולה רפואית שלפיה קיים קשר בין דחק נפשי למחלת הסוכרת. ל"ז עירער לבית המשפט המחוזי, שהחזיר את התיק לוועדת הערעורים. משרד הביטחון הגיש לוועדה ארבע חוות דעת הקובעות שלא קיימת אסכולה רפואית התומכת בקשר שבין מצבי דחק להתפרצות מחלת הסוכרת. די בהיעדרה של אסכולה רפואית, טענו נציגי משרד הביטחון, כדי לדחות את תביעתו של ל"ז.

הרב של אוגדת הגליל נגד משרד הביטחון

ועדת הערעורים בבית משפט השלום בחיפה, הפעם בהרכב השופטת עדי חן-ברק, פרופ' איתן פלדי ומר דוד לוקוב, דחתה מכל וכל את עמדת משרד הביטחון. גם אם אמנם לא קיימת אסכולה רפואית המכירה בקשר שבין מצבי דחק נפשי למחלת הסוכרת באופן כללי, מבהירה ועדת הערעורים - עדיין יש לברר את המקרה הקונקרטי ולבחון אם בו ובנסיבותיו הקונקרטיות מתקיים קשר לשירות הצבאי. במקרה הזה, מסבירים בוועדת הערעורים, נוכח האירוע החריג והלחץ הנפשי הקיצוני שבו היה שרוי ל"ז בעקבותיו ונוכח סמיכות הזמנים להופעת מחלת הסוכרת, אפשר לקבוע קשר סיבתי לשירות הצבאי גם בהיעדר אסכולה רפואית שתומכת בכך.

אסון המסוקים שבעטיו עסק ל"ז במשך שלושה ימים רצופים בזיהוים של 73 חללים, בהם חיילים שהכיר וחבר טוב, הוא ללא ספק אירוע חריג, קובעת הוועדה. בתוך כך דוחה הוועדה את טענת משרד הביטחון שלפיה אין מדובר באירוע חריג עבור ל"ז, שהיה "רגיל" לזהות חללים מתוקף תפקידו כרב צבאי. ראוי היה למשרד הביטחון להימנע מטענה זו, מדגיש הרכב השופטים, שכן אין להשוות בין תפקידו של ל"ז כרב צבאי בזיהוי חללי אסון המסוקים, בהתחשב במספרם הגדול של החללים ומצבם ובהיכרותו האישית עם חלקם, לבין אירועים אחרים.

לפיכך, ונוכח סמיכות הזמנים להופעת מחלת הסוכרת, קובעת ועדת הערעורים כי מתקיים קשר סיבתי בין תפקודו של ל"ז כרב צבאי באסון המסוקים למחלה. ועדת הערעורים מעמידה את הקשר הסיבתי על שיעור של 50% בשל השמנת יתר ממנה סבל ל"ז, המהווה גורם סיכון משמעותי להופעת סוכרת.

הכותב הוא עורך דין

***הרב של אוגדת הגליל נגד משרד הביטחון

מהות התביעה: הרב הצבאי עסק באיסוף וזיהוי 73 חללי אסון המסוקים במשך שלושה ימים רצופים ובשל כך סבל מדחק נפשי שהביא להתפרצות מחלת סוכרת, שהתגלתה כשלושה חודשים לאחר האסון

טענת משרד הביטחון: אין אסכולה רפואית התומכת בקשר הסיבתי

השופטים: שופטי ועדת הערעורים בבית משפט השלום בחיפה: השופטת עדי חן-ברק, פרופ' איתן פלדי ומר דוד לוקוב

נפסק ביום 10.5.2012: גם אם אין אסכולה רפואית התומכת בקשר הסיבתי, יש לברר אם במקרה הקונקרטי ובנסיבותיו מתקיים קשר סיבתי קונקרטי. נוכח האירוע החריג והלחץ הנפשי בעקבותיו וסמיכות הזמנים להופעת מחלת הסוכרת, ניתן לקבוע קשר סיבתי קונקרטי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker