העובדת נפגעה בכביש בדרך לביתה - האם מדובר בתאונת עבודה? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העובדת נפגעה בכביש בדרך לביתה - האם מדובר בתאונת עבודה?

ביהמ"ש קבע כי התאונה התרחשה בסמוך למקום העבודה ולכן יש להכיר בה

3תגובות

>> תאונה בדרך מהבית למקום העבודה או ממקום העבודה הביתה היא תאונת עבודה. כך קבע המחוקק בחוק הביטוח הלאומי. על כן, המוסד לביטוח לאומי מחויב לפצות עובד שנפגע בתאונה בדרכו מביתו לעבודה או מעבודתו הביתה.

זוהי פיקציה, חיוו בתי הדין לעבודה את דעתם על הוראת החוק. מקרה של עובד שנפגע בדרך לעבודה אינו זהה לזה של עובד שנפגע בעבודה עצמה. לפיכך החליטו בבתי הדין לעבודה שצריך לתת להוראת החוק פרשנות מצמצמת.

בתי הדין לעבודה הכניסו את מבחן הכוונה. גם אם התאונה אירעה בתוואי הדרך שמהבית לעבודה או מהעבודה הביתה, אם העובד התכוון לעשות דבר מה נוסף, הוציאה כוונתו את התאונה מתחומי תאונות העבודה.

בדרך זו למשל לא הכיר בית הדין לעבודה בתאונה שאירעה לעובדת בדרכה מהעבודה הביתה משום שהתכוונה לעבור דרך קופת חולים, הגם שקופת החולים היא בתוואי הדרך הרגיל של העובדת ממקום העבודה לביתה.

בדומה לא הכיר בית הדין לעבודה בתאונה שאירעה לעובדת שבדרכה לביתה התכוונה לעבור בתחנה להחלפת ערכות מגן. בתי הדין לעבודה דבקו במבחן הכוונה עד כדי כך שגם במקרים שבהם העובד לא מימש את כוונתו, התאונה לא הוכרה כתאונת עבודה.

על רקע גישת בתי הדין לעבודה ניתן היה לומר שגם המקרה של פולה בן שטרית ייפול בגדר המקרים שלא הוכרו כתאונת עבודה. בן שטרית עבדה כמנהלת מרפאה בקופת חולים כללית. בדרכה מהמרפאה הביתה התכוונה בן שטרית לבקר במספרה הסמוכה לביתה. אלא שעוד ביציאה ממעלית בניין המרפאה לחניה אירעה התאונה, והיא החליקה על משטח רטוב ונחבלה. בשל כך לא מימשה בן שטרית את כוונתה ללכת למספרה ונסעה ישר לביתה.

בגילוי לב מסרה בן שטרית למוסד לביטוח לאומי על כוונתה ללכת למספרה. המוסד מיהר לדחות את תביעתה. מספיק שהתכוונת ללכת למספרה ולא ישר הביתה, טען המוסד בפני בן שטרית, כדי שהתאונה לא תהיה תאונת עבודה. זאת, הוסיף המוסד, הגם שבפועל לא הלכת למספרה אלא ישר הביתה.

הייתכן? פנתה בן שטרית לבית הדין לעבודה בתל אביב. השופטת נטע רות ונציג הציבור אהוד מטרסו אינם מסתירים את אי הנוחות שהם חשים נוכח מבחן הכוונה שנקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. מבחן הכוונה הוא סובייקטיבי, והעובד יכול להתחרט ולגבש כוונה אחרת באשר לתכלית נסיעתו/ הליכתו. מבחן הכוונה נסמך כולו על גילוי הלב של המבוטח - מה היתה כוונתו בנקודת זמן אקראית הנתונה לבחירתו. יש לכן חשש כי מי שידו משגת לרכוש ייעוץ משפטי, הוא זה שירוויח מהמצב.

מבחן הכוונה, מוסיפים השופטים, אינו עונה על עקרון הוודאות הנחוץ במיוחד בחוק הביטוח הלאומי, שעניינו זכויות סוציאליות והוא מצריך הקפדה יתירה על אמות מידה שוויוניות והימנעות מהקצאה שרירותית של זכויות. למרות מבחן הכוונה שעמד לבן שטרית לרועץ, מצאו השופטים פתח לקבל את תביעתה. יש לבחון גם את מידת הזיקה שבין התאונה לעבודה. במקרה זה התאונה אירעה סמוך מאוד למקום העבודה, בדרך מהמעלית לחניון.

לכן ניתן לומר במידה רבה של ודאות כי אלמלא העבודה, בן שטרית לא היתה נמצאת כלל במקום התאונה, וכי אירוע התאונה לא היה מתרחש כלל אלמלא העבודה. נוכח הקשר הסיבתי ההדוק לעבודה, מקבלים השופטים את תביעתה של בן שטרית וקובעים כי התאונה היא אכן תאונת עבודה. לנו לא נותר אלא לברך את השופטים על פסק דין אמיץ וחשוב זה בהגנה על זכויותיהם של עובדים.

-

הכותב הוא עורך דין

פולה בן שטרית נגד ביטוח לאומי >>

מהות התביעה: תביעת להכרה בתאונה כתאונת עבודה

טענת המוסד לביטוח לאומי: העובדת התכוונה ללכת למספרה, ולא ישר הביתה. לכן, התאונה אינה תאונת עבודה

השופטים: השופטת נטע רות ונציג הציבור אהוד מטרסו מבית הדין לעבודה בתל אביב

נפסק ביום 15.3.2012: יש לבחון את מידת הזיקה לעבודה. במקרה זה, הגם שהעובדת התכוונה ללכת למספרה, התאונה אירעה סמוך מאוד למקום העבודה - כך שבמידה רבה של ודאות ניתן לומר שאלמלא העבודה העובדת כלל לא היתה נמצאת במקום התאונה ואירוע התאונה הלא היה מתרחש. נוכח הקשר הסיבתי ההדוק לעבודה, יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#