מתי מוכר לחץ נפשי כתאונת עבודה? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתי מוכר לחץ נפשי כתאונת עבודה?

הנסיבות הכלליות של המבוטח בימים שקדמו לאירוע עשויים להכריע

2תגובות

>> במשך 30 שנה עבדה בתיה זמירלי כמחנכת בבית ספר יסודי. בית הספר שבו לימדה נבחר להיכלל בתוכנית אופק חדש של משרד החינוך.

הבחירה בתוכנית זו הובילה לשינוי משמעותי במתכונת עבודתה של זמירלי. להיקף משרתה נוספו 12 שעות הוראה שבועיות. בנוסף על כך נדרשה זמירלי להשלים את לימודיה לתואר אקדמי.

כדי לעמוד בדרישות המוגברות של תוכנית אופק חדש זמירלי דחסה את היקף משרתה לארבעה ימי עבודה ואת שנת הלימודים האקדמית ליום לימודים אחד בשבוע.

לאחר יום הורים בבית הספר שבו עבדה ברציפות עד השעה שמונה בערב, שלמחרתו עבדה עד השעה ארבע אחר הצהריים, התיישבה זמירלי להתכונן לבחינה הראשונה של שנת הלימודים האקדמית, שנועדה ליום המחרת. זמירלי הבינה שלא נותר לה די זמן להתכונן לבחינה.

היא הלכה למיטה עם ספרי הבחינה. תוך כדי למידה נרדמה זמירלי כשספרי הבחינה מונחים עליה. לפנות בוקר התעוררה זמירלי כשהיא חשה ברע. היא התמוטטה והובהלה לבית החולים, שם אובחן כי עברה אירוע מוחי חריף.

זמירלי פנתה למוסד לביטוח לאומי כדי שיכיר בה כנפגעת עבודה, ואולם במוסד דחו את תביעתה. כאן המקום להסביר שבמקרים של אירוע מוחי נדרש המבוטח להראות שאירע אירוע חריג בעבודה כתנאי להכרה בו כנפגע בעבודה. אירוע חריג בעבודה, מקפיד המוסד לשנן באוזני שופטי בית הדין לעבודה, אינו לחץ מתמשך בעבודה. גם כאן נימק המוסד את דחיית התביעה בכך שזמירלי אמנם חוותה מתח ממושך שאינו בגדר אירוע חריג.

אמנם כן, הסכימו שופטי בית הדין לעבודה בנצרת - השופט מירון שוורץ ונציגי הציבור מר אילן בוברוב והגב' אהובה ליפמן - עם הביטוח הלאומי. מתח ממושך אינו בבחינת אירוע חריג. ואולם עם זאת, מציעים השופטים אופק חדש לביטוח הלאומי: יש להביא בחשבון את הנסיבות הכלליות בימים שקדמו לאירוע כרקע כללי המאפשר להבין כיצד הגיעה זמירלי למצב שבו היתה נתונה ערב הבחינה.

המתח, העומס והלחץ שבהם היתה זמירלי נתונה הובילו לכך שהיא מצאה את עצמה כמי שלא הספיקה להתכונן כראוי למבחן הראשון שבו נדרשה לעמוד במסגרת לימודיה. גם אם יהיה מי שיאמר, מבהירים השופטים, כי לחץ ומתח הכרוכים בבחינה אקדמית אינם כה חריגים מהבחינה האובייקטיבית, הרי שמידת חריגותו של הדחק הנפשי נקבעת באופן סובייקטיבי אצל האדם שבו מדובר.

על כן מוסיפים השופטים וקובעים, כי משהחלה זמירלי להבין שלא תוכל להתכונן כראוי לבחינה, נוצרו אצלה לחץ ומתח חריגים ביותר. מצב דברים זה, מסיימים השופטים את פסק הדין, הביא את זמירלי לדחק נפשי בעוצמה גבוהה - וזהו אכן אירוע חריג בנסיבות העניין.

הכותב הוא עורך דין

בתיה זמירלי נגד המוסד לביטוח לאומי>>

התובעת: בתיה זמירלי

הנתבע: המוסד לביטוח לאומי

מהות התביעה: תביעת מורה להכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה

טענת המוסד לביטוח לאומי: האירוע המוחי אמנם הופיע לאחר מתח ממושך בעבודה, אך מתח ממושך אינו בבחינת אירוע חריג בעבודה שהתקיימותו היא תנאי להכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה

השופטים: השופט מירון שוורץ ונציגי הציבור מר אילן בוברוב והגב' אהובה ליפמן מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

נפסק ביום 17.3.2012: אמנם נכון כי מתח ממושך אינו אירוע חריג, אך עם זאת הוא מהווה רקע כללי שיש בו כדי להסביר כיצד נקלע המבוטח לאירוע חריג. חריגותו של הדחק הנפשי אינה נבחנת במבחן אובייקטיבי, אלא היא נקבעת סובייקטיבית אצל האדם בו מדובר

אלברטו דנקברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#