שוק הסחורות מבלבל את המשקיעים - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק הסחורות מבלבל את המשקיעים

השקעה בסחורות וחומרי גלם נחשבת דרך מקובלת לגוון את תיקי ההשקעות ולהגן עליהם מפני סכנות האינפלציה ■ אך ההשקעה בשוק הסחורות רצופה מהמורות: המחירים עלולים להתנדנד בחריפות, וחלק ממכשירי השקעה בתחום סובלים מכשלים וממחלות ילדות

3תגובות

בשבוע שעבר אמר הכלכלן נוריאל רוביני שמחירי הנפט הגבוהים הם בעיניו סיכון מרכזי בדרך להתאוששות הכלכלה עולמית. מחירי הנפט אכן זינקו בתוך כחמישה חודשים ב-36% ל-106 דולר לחבית. לזינוק הזה סיבות מגוונות, אבל התוצאה שלו ברורה - הוא מפעיל לחץ לעלייה במחיריהם של מוצרים רבים אחרים ומייצר לחצים אינפלציוניים.

נפט הוא אחד המשאבים החשובים על פני כדור הארץ, ולעלייה שחלה באחרונה במחירו יש כמובן משמעות כלכלית רבה. ואולם זו אינה הסחורה היחידה שמחירה עלה בשנים האחרונות. תהליכי הצמיחה והתיעוש שפוקדים את המדינות המתעוררות גרמו בשנים האחרונות לגאות מתמשכת בביקושים לסחורות וחומרי גלם, ולעלייה משמעותית במחיריהם.

בשנים האחרונות העלייה במחירי הסחורות נבלמה מעט, בין השאר בגלל המשבר הכלכלי במדינות המערב. מחיר הנפט, למשל, צנח במשבר של 2008 בכמעט 80% לפני שחזר והתאושש. אבל בהסתכלות רב-שנתית מחירי רוב הסחורות עדיין מצויים בעלייה.

בלומברג

מחירה של חבית נפט למשל טיפס מאז מארס 2007 בכ-70%. מחיר התירס, מהסחורות החקלאיות החשובות ביותר, קפץ בתוך חמש שנים ב-63%. הזינוק במחיר התירס מיוחס במידה רבה לביקוש הגובר לבשר במדינות מתפתחות באסיה, משום שגרעיני התירס משמשים כתשומה מרכזית בגידולי עופות ובקר.

מחירם של פולי הקפה קפץ בחמש השנים האחרונות בכ-60%, ומחיר החיטה טיפס בכ-30%. גם מחיריהן של המתכות התעשייתיות והיקרות קפצו במידה ניכרת בשנים האחרונות.

מחירו של הזהב, שמשמש מפלט בעתות של משברים פיננסיים או בעת חשש להתפרצות אינפלציונית, זינק בתוך חמש שנים בכ-145%. מחיר הכסף, שלו שימושים רבים בתעשייה, זינק בשיעור דומה. מחירי מתכות תעשייתיות זמינות יותר עלו גם הם, אך התקררות שוק הנדל"ן בסין גורמת באחרונה להתמתנות בעליות.

המטרה: גיוון וחוסר מתאם עם שוק המניות

העלייה במחירי הסחורות לא נעלמה מעיני המשקיעים. החיפוש אחר תשואות בעידן של ריביות נמוכות הוביל רבים לנסות את מזלם בשוק הזה, והון רב זרם למכשירי ההשקעה המוטים אליו.

אלא שבניגוד לאג"ח, מניות או נדל"ן, סחורות אינן מחלקות ריבית או דיווידנדים. לכן משקיעים רבים טוענים שהרכישה שלהן נובעת ממניעים ספקולטיביים, ואינה יכולה להיחשב להשקעה.

בלומברג

אחרים סבורים שבחשיפה לשוק הסחורות דווקא יש היגיון.המטרה המרכזית היא השגת רווח. אם מישהו סבור שמשאב מסוים נסחר במחיר נמוך יחסית לביקוש העתידי לו ושמחירו יעלה בעתיד, הוא יכול לנסות להרוויח מכך.

סיבה נוספת להשקעה בסחורות היא הגנה מפני אינפלציה. עלייה מתמשכת במחיר הנפט גורמת לא פעם ללחצים אינפלציוניים, ואלה גורמים לעלייה במחיר הזהב, שנחשב לנכס בעל מתאם גבוה עם האינפלציה.

סיבה אחרת להשקיע בסחורות היא חוסר המתאם עם שוקי המניות והאג"ח. נכס שנע בחוסר מתאם עם שוק ההון מגן על תיקי השקעות סטנדרטיים, ויכול להניב תשואה עודפת בתקופה לא שגרתית.

חמש השנים האחרונות היו תקופה לא שגרתית. מחיריהן של רוב הסחורות המרכזיות - נפט, זהב, כסף ותירס - רשמו בתקופה זו עלייה, בעוד שרוב מדדי המניות בעולם דווקא ירדו או רשמו תשואה נמוכה מאוד. שוקי הנדל"ן במערב ספגו בתקופה זו פגיעה חדה עוד יותר, וגם מדדי המניות בשווקים המתעוררים הניבו תשואות צנועות אם בכלל.

ואולם העובדה שמחירן של סחורות מרכזיות עלה אינה אומרת שהמשקיעים בהן הרוויחו. רבים מהם דווקא נכוו בשנים האחרונות, ואחת הסיבות לכך היא הקושי להשקיע בשוק זה באופן יעיל ונוח.

מחירי סחורות כמו נפט, תירס, זהב וכסף נקבעים בעיקר באמצעות מסחר בחוזים עתידיים שמתקיים בבורסות שמיועדות לכך בלונדון, הונג קונג ושיקגו. מי שרוצה להשקיע בנפט אינו מעוניין להחזיק חביות נפט בחצרו - אלא רק ליהנות מהעלייה במחירו. אלא שעבור משקיעים מהשורה ומנהלי השקעות שמתמחים באג"ח ובמניות, שוק החוזים העתידיים אינו אופציה זמינה להשקעה.

בלומברג

גלגול החוזים פוגע במחזיקי התעודות

כדי להתגבר על המכשול ולספק את הביקוש הגובר להשקעה בסחורות, גופים המנהלים תעודות סל וקרנות סל זרות (ETF) החלו לייצר בעשור האחרון מכשירי השקעה לשוק הסחורות. תעודות סל אלה רוכשות את החוזים העתידיים בבורסות ובכך מספקות למשקיעים חשיפה לשינוי שחל במחיר הסחורה. תעודה פופולרית כזו, שנועדה למעקב אחר מחיר הנפט היא USO, שנסחרת בבורסה האמריקאית ומרכזת כיום נכסים בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר. תעודות דומות בישראל הן תכלית נפט וקסם נפט.

אלא שעם השנים התברר שבתעודות העוקבות אחר מחיר הנפט באמצעות חוזים עתידיים יש כשל מובנה. כך, בעוד מחירו הדולרי של הנפט זינק בתוך חמש שנים ב-70%, מחירה של התעודה USO דווקא ירד בכ-20%. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מנגנון הפעולה של התעודה, שמחייב אותה למכור בכל חודש את החוזה הקרוב שפוקע ולקנות את החוזה של החודש הבא - שהוא כמעט תמיד יקר יותר.

תהליך גלגול החוזים הידוע מראש מנוצל על ידי סוחרים אקטיביים, וגורם לתעודות שסוחרות באופן פסיבי להפסיד כסף כל חודש. כך ספגו המחזיקים בתעודה לאורך זמן הפסדים בזמן שמחירו של הנפט עלה.

התעודות הישראליות תכלית נפט וקסם נפט דווקא השיגו תשואה חיובית של כ-31% בחמש השנים האחרונות - ובנטרול הפגיעה של שער הדולר, התשואה הדולרית שלהן היא כ-45%. עם זאת, עדיין מדובר בתשואה שנמוכה משמעותית מהעלייה שנרשמה במחיר הנפט.

כדי להתגבר על העלות הגבוהה של גלגול החוזים הושקה לפני כמה שנים בארה"ב תעודה בשם USL, שמשקיעה בחוזים עתידיים על נפט ל-12 תקופות שונות. תעודה זו, שגם היא עדיין מפגרת אחר מחירי הנפט, לא זכתה לפופולריות גבוהה, והיקף הנכסים שהיא מנהלת הוא רק כעשירית מזה של USO.

לא למשקיעי הטווח הארוך

מכשיר אפשרי אחר למעקב אחר שוק הסחורות מספקת תעודת הסל קסם סחורות. התעודה עוקבת אחר מדד סחורות שעורך בנק ההשקעות גולדמן סאקס באמצעות רכישת חוזים עתידיים על 24 סחורות שונות הנסחרות בבורסה בארה"ב.

הסחורות הכלולות במדד מגיעות מתחומי האנרגיה (כ-67% משווי המדד), החקלאות (17.5%), מתכות תעשייתיות (8%), משק החי (4%), ומתכות יקרות (3.5%). מאז השקתה הניבה קסם סחורות תשואה שלילית של כ-21%.

כמחצית מהתשואה השלילית ניתן לייחס לירידה בשער הדולר, והשאר נובע משחיקה בשווי נכסי התעודה ודמי הניהול שהיא גובה (קרוב ל-1% בשנה). מי שהשקיע בתעודה מתוך ציפייה לרווח צדק בהערכתו את השוק - ולמרות זאת קיבל תשואה שלילית.

בעיה של גלגול חוזים לא יעיל קיימת גם בקרן הסל GSG, המתיימרת לשקף את מדד הסחורות של גולדמן סאקס. בחמש השנים האחרונות הניבה הקרן תשואה שלילית של כ-10%. קרן סל אחרת של קבוצת ניהול ההשקעות פאוארשייר, שנסחרת תחת קוד המסחר DBC ופועלת בצורה יעילה יותר, הניבה באותה תקופה תשואה של 20%.

לצד האכזבה הכללית מההשקעה בשוק הסחורות אפשר לציין את ההצלחה היחסית שהניבו תעודות סל וקרנות נאמנות שחשופות למחירי הזהב והכסף. חלק ממכשירי ההשקעה בתחום זה משקיעים ישירות במתכת או במכשירים פיננסיים מתאימים, והצליחו לתת קירוב טוב לעלייה החדה במחיר המתכות היקרות. כך למשל, תעודת הסל קסם זהב הניבה למשקיעים בחמש השנים האחרונות תשואה של 110%. תעודת הסל תכלית סילבר הניבה בחמש שנים תשואה של כ-70%. בשנים האחרונות נוספו לשוק הישראלי עוד תעודות שעוקבות אחר מחיר הזהב, אך לא כולן פועלות באותה שיטה.

חשוב לציין בהקשר זה שהזהב קרוב כיום לשיא היסטורי, ואיש אינו יודע מה יהיה כיוונו בשנים הבאות. מהסקירה הקצרה שהבאנו כאן אפשר לגבש כמה מסקנות:

1. השקעה בשוק הסחורות מחייבת הכרה מעמיקה עם השוק ומכשירי ההשקעה שבו. חלק מהמכשירים סובלים מכשלים שפוגעים קשות בתשואה למשקיעים.

2. שלא כמו מניות דיווידנד, אג"ח או נדל"ן, השקעה בסחורות לא מניבה רווח שוטף. על המשקיע בסחורות לדעת שזהו הימור.

3. שלא כמו מניות, אג"ח ונדל"ן שיכולים להתאים להשקעה לטווח זמן ארוך, שוק הסחורות נע במחזורים. מחירי הסחורות יכולים לעלות למשך כמה שנים ואז לרדת במהירות. הירידות והעליות אינן מתואמות בהכרח עם מחזורי הגאות והשפל הכלכליים, ולכל סחורה סיבות שונות לתנודות.

4. אחת הדרכים החלופיות להיחשף לשוק הסחורות היא באמצעות מניות של חברות שנהנות מעלייתן - כמו חברות אנרגיה, כרייה או חברות בתחום החקלאות. השקעה כזאת עשויה להתאים יותר למשקיע שמחפש חשיפה ארוכת טווח לשוק הסחורות. חשוב לזכור, עם זאת, שהשקעה מסוג זה חשופה לכל הסיכונים המאפייניים את שוק המניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#