הכירו את 5 המניות המובילות בשווקים המתעוררים

הפיגור שרשמו בשנה האחרונה הבורסות בשווקים המתעוררים הוביל מניות כמו צ'יינה מובייל מסין, טאטא מוטורס מהודו ופטרובראס מברזיל לרמות מחירים שקורצות למשקיעים ■ פוטנציאל הצמיחה שלהן עדיין קיים, ונראה שזה זמן טוב לבדוק היטב את כדאיות ההשקעה בהן לטווח הארוך

עמי גינזבורג

המשקיעים במניות נחלקים בדרך כלל באופן גס לשני סוגים עיקריים - חובבי מניות צמיחה, וחובבי מניות ערך. משקיעי הצמיחה מחפשים חברות שהרווח שלהן יכול לגדול במהירות. בתמורה לכך הם מוכנים לשלם פרמיה מסוימת, לעתים אפילו גבוהה. המניות שהם קונים מתאפיינות לא פעם במכפילי רווח של 20-25 ויותר.

משקיעי הערך לעומת זאת מחפשים בעיקר חברות יציבות ורווחיות, שאולי אינן צומחות כל כך מהר, אבל הביטחון בעסקיהן וברווחיותן גבוה. משקיעים כאלה יהיו מוכנים לוותר על צמיחה מהירה ברווח, ובתנאי שאת הרווח הקיים ניתן יהיה לקנות בזול יחסית. מניות ערך שכאלה מתאפיינות בדרך כלל ברמת מכפילי רווח נמוכה - בסביבות 10-12 בלבד.

ואולם החלוקה הזו אינה כה חדה וברורה תמיד. לפעמים שני המאפיינים האלה - פוטנציאל צמיחה מצד אחד ומחיר נוח מצד שני - מגולמים במניה אחת. אלה בעצם המניות שרוב האנשים היו רוצים להשקיע בהן, משום שהן מאפשרות לקנות את פוטנציאל הצמיחה במחיר נוח ועל ידי כך להפחית את הסיכון ולהאיץ את ההחזר על ההשקעה.

אבל היכן מוצאים את המניות האלה? ובכן, זה בהחלט לא קל. ייתכן שהתשובה לכך נמצאת כיום בחלק מהשווקים המתעוררים.

הפיגור שרשמו הבורסות בשווקים המתעוררים בשנה האחרונה הוביל חלק מהמניות בהן, שבעבר נסחרו במחירים גבוהים מאוד, למחוזות נוחים יותר. כשחברת סלולר סינית מובילה נסחרת במכפיל רווח 11 קצת קשה לומר שהיא יקרה מדי או שמחירה מנופח. זה לא שאין בה כל סיכון, סיכון תמיד קיים, אבל היא בוודאי שווה בדיקה.

בכתבה זו אנו מנסים להפנות זרקור לכמה חברות מעניינות שפועלות בשווקים הצומחים והמבטיחים בסין, הודו, רוסיה וברזיל. אלה חברות שרשמו צמיחה מהירה בעסקיהן ושבעבר נסחרו במחירים גבוהים בהרבה מאשר כיום.

בשנים האחרונות הזינוקים במחירי המניות האלה נבלמו מעט, וייתכן שעכשיו זה זמן טוב לבחון את כדאיות ההשקעה בהן מחדש.

צ'יינה מובייל - שליטה ללא עוררין בסלולר בסין

ההזדמנות: צ'יינה מובייל היא חברת הסלולר הגדולה בסין. היא שולטת בשוק המקומי ללא עוררין. שוק הסלולר הסיני צמח במהירות בשנים האחרונות, אך הוא עדיין רחוק ממיצוי. לצ'יינה מובייל יש כיום 670 מיליון מנויים - כשלפני חמש שנים עדיין היו לה "רק" 400 מיליון מנויים. כלומר בתוך חמש שנים היא הוסיפה מספר מנויים שמשתווה כמעט לאוכלוסיית ארה"ב.

הנתונים הפיננסיים של צ'יינה מובייל מרשימים אף הם. מכירות החברה צמחו בכ-10% בממוצע בשנה האחרונה, לסכום של 80 מיליארד דולר. הרווח הנקי שלה היה בשנה האחרונה כ-19 מיליארד דולר. מניית החברה, שעד לפני כחמש שנים נסחרה במכפילים דימיוניים של 30 ו-40 נותרה במקומה בשנים האחרונות, וכיום היא נסחרת במכפיל רווח סולידי למדי - 11 בלבד. תשואת הדיווידנד על המניה היא כ-4%. צ'יינה מובייל נהנית מקופת מזומנים דשנה של כ-40 מיליארד דולר, תופעה נדירה למדי בעולם שירותי התקשורת, שבו כמעט כל החברות נשענות על חובות גבוהים.

לי יו, מנכ"ל צ'יינה מוביילצילום: בלומברג

למרות התמחור הסולידי, פוטנציאל הצמיחה של צ'יינה מובייל עדיין קיים. ב-2011 היא צירפה לשורותיה כ-50 מיליון מנויים - גידול שנתי של כ-8%.

בנוסף לגידול הכמותי, החברה מתכננת להגדיל את היקף השירותים המתקדמים שלה במטרה לייצר הכנסות נוספות ממכשירי טלפון חכמים וממכשירי טאבלט. שדרוג הרשת טומן בחובו פוטנציאל צמיחה נוסף בהכנסות מתקשורת נתונים, אינטרנט, וידיאו, וכל שאר התכנים שעוברים כיום ברשתות התקשורת.

הסיכון: כמו בכל העולם, גם בסין יש איומים רגולטוריים על החברות הפעילות בשוק הסלולר. החברה גם מצפה לירידה בהכנסה הממוצעת למנוי עם צירופם של מנויים חדשים בעלי יכולת כלכלית מוגבלת. החברה תידרש לבצע עוד הרבה השקעות במעבר לשירותי הדור השלישי כדי לתמוך בשירותים למכשירי סמארטפון וטאבלט, וייתכן שתזרים המזומנים שלה ייפגע מעט.

האיום העיקרי על צ'יינה מובייל הוא כניסתם של מתחרים חדשים ואגרסיביים שינסו לגזול ממנה נתחי שוק. קשה לדעת עד כמה יאפשרו זאת השלטונות הסיניים, אבל הניסיון בשאר העולם לימד שהחרפת התחרות בענף הסלולר יכולה לשנות סדרי עולם ולפגוע גם בחברות רווחיות מאוד. עם זאת, גם אם התחרות בסין תחריף, קשה מאוד לדעת עד כמה היא תוכל לפגוע בחברה שמספקת כיום שירותי תקשורת לכמעט עשירית מאוכלוסיית העולם.

ינזו קואל מיינינג - ספקית הפחם של סין

ההזדמנות: ינזו קואל מיינינג (Yanzhou Coal Mining) היא חברת כרייה סינית - שפועלת בסין, יפאן, אוסטרליה ודרום קוריאה. החברה מפעילה שישה מכרות ומוכרת את עיקר תוצרתה לתחנות כוח בסין.

סין, שעוברת מהפיכה תעשייתית, מקימה מאות תחנות כוח חדשות מדי שנה, והגבירה מאוד את צריכת הפחם שלה ואת הביקוש העולמי לפחם. אלא שפחם הוא מקור אנרגיה מזהם, וחברות חשמל רבות בעולם המערבי מצמצמות בשנים האחרונות את השימוש בו. חלקן עברו להשתמש בגז טבעי - שבשנים האחרונות התגלו מרבצים גדולים מאוד שלו.

כתוצאה מכך, בשנות ה-90 של המאה ה-20 הביקוש לפחם נותר סטאטי. ואולם בעשור האחרון, בגלל הביקוש הגובר מסין והצורך שלה במקורות אנרגיה זמינים וזולים הביקוש לפחם גדל, וצריכת הפחם הנוכחית בעולם גבוהה בכ-50% לעומת הרמה ששררה לפני עשר שנים.

מחוץ לסין, רוב הביקוש לפחם מגיע ממדינות מתפתחות - שבהן חוקי השמירה על איכות הסביבה אינם מפותחים מספיק. גם בהודו, שסובלת ממחסור תמידי בחשמל, הביקוש לפחם גדל מאוד.

מנכ"ל ינזו קואל מיינינגצילום: בלומברג

הפיתוח התעשייתי המהיר של סין והודו מחייב אותן לאמץ פתרונות זמינים ומהירים. ב-2010 היו סין והודו אחראיות לכ-56% מצריכת הפחם העולמית. הביקוש שלהן לפחם צפוי לגדול עוד יותר בעשר השנים הקרובות.

ינזו הסינית, שמנייתה נסחרת בניו יורק ושמעסיקה כ-50 אלף איש, רוכבת יפה על הגל הזה. הכנסותיה כמעט שהכפילו את עצמן מאז 2009 - ובשנה האחרונה הן הסתכמו בכ-6.5 מיליארד דולר. הרווח למניה גדל גם הוא כמעט פי שניים באותן שנים. למרות הגידול ברווחיות, מניית החברה צנחה בשנה האחרונה בכ-30% - וכיום היא נסחרת לפי מכפיל רווח צנוע למדי - 7.5 בלבד.

החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11 מיליארד דולר ומחלקת דיווידנד שמייצג לה תשואת דיווידנד של כ-3.5% בשנה. הפוטנציאל להמשך הצמיחה של החברה בשנים הקרובות נובע גם מהעובדה שרבים ממכרות הפחם במדינות המערב לא תוחזקו היטב, ולחברות כרייה באסיה נוצר יתרון יחסי בעלויות הכרייה.

הסיכון: אופיו המזהם של הפחם מסכן את הביקוש אליו. מדינות מערביות מצמצמות את הביקוש, ועיקר צריכת הפחם נעשית כיום במדינות מתפתחות. גם בסין קיימת הסתייגות מהשימוש במקור אנרגיה מזהם, אבל הצרכים הגוברים של התעשיה הסינית, וגם תהליכי העיור במדינה גוברים על השיקול הסביבתי.

למרות זאת, חברות כריית פחם כמו ינזו חשופות להתעוררות כלל עולמית נגד הפחם שתדחוף להגבלת השימוש בו גם במדינות מתפתחות כמו סין והודו. הצלחתו של מהלך כזה תלויה במידה רבה ביכולת למסחר ולשנע גז טבעי דרך הנזלתו והובלתו במיכליות. מחירו הנמוך של הגז הטבעי בהשוואה היסטורית מסייע להפוך אותו בשנים האחרונות לתחליף מרכזי לפחם בייצור חשמל.

כך או כך, מהלכים כאלה, אם יתרחשו, הם נחלת העתיד הרחוק. בכל מקרה, קשה לראות את מדינות העולם מצליחות לכפות על סין לצמצם את צריכת הפחם שלה בניגוד לרצונה.

סיכון אחר שאורב לינזו הוא האטה אפשרית בצמיחה של סין. סין השקיעה הון עתק בפיתוח תשתיות - חלקו באמצעות נטילת חובות על ידי הרשויות המקומיות והמחוזות העצמאיים שלה. חלק מהמחוזות האלה שרויים כיום בחובות כבדים, והמצוקה הפיננסית שלהם עלולה לגרום להאטה ניכרת בתוכניות הפיתוח ולהאטה בהתגברות הביקוש לפחם.

פטרובראס - נהנית מהגידול בצריכת אנרגיה

ההזדמנות: פטרובראס היא מפיקת הנפט והגז הגדולה בדרום אמריקה. החברה היתה בבעלות מלאה של ממשלת ברזיל עד להנפקתה בבורסה בשנת 2000. פטרובראס נהנית בשנים האחרונות משתי מגמות חיוביות ארוכות טווח שעובדות לטובתה - העלייה במחירי הנפט בעולם, והגידול בצריכת האנרגיה בדרום אמריקה בכלל ובברזיל בפרט.

מגמות אלה סייעו לחברה להגדיל את הרווח למניה בכ-23% בשנה בממוצע בעשור האחרון ובכ-18% בממוצע בחמש השנים האחרונות. על אף הגידול המרשים ברווח, מניית פטרובראס הסתפקה בחמש השנים האחרונות בעלייה שנתית ממוצעת של 5% בלבד. בשנה האחרונה נפלה מניית החברה בכ-30% - ממחיר של 40 דולר למחיר של כ-28 דולר, בהתאם למגמה השלילית שאיפיינה את רוב הבורסות בשווקים המתעוררים.

הנפילה במחיר הובילה את פטרובראס ליחסי תמחור שדומים לאלה של מרבית חברות הנפט הגדולות - כמו אקסון מוביל, שברון ורויאל דאץ' של. אם בעבר נסחרה פטרובראס לפי רמת מכפילים של 13-14 - כיום היא נסחרת לפי מכפיל רווח של 9-10 בלבד.

עובד באסדת נפט צילום: בלומברג

הגביע הקדוש של פטרובראס מונח מתחת לקרקעיתו של האוקיינוס האטלטנטי. שם, בעומק רב מתחת לפני הים גילתה החברה שני מרבצי נפט עצומים בהיקף שנאמד בכ-15 מיליארד חביות. פיתוח שדות הנפט בים היא משימה מורכבת, שהצלחה בה תוכל להפוך את פטרובראס לאחת מחברות הנפט הגדולות בעולם ולהיטיב מאוד עם בעלי המניות שלה.

הסיכון: צד ההזדמנות של פטרובראס מייצג במידה רבה גם את הסיכון הטמון בה. פיתוח שדות הנפט במים עמוקים הוא פעולה מסובכת ויקרה שתארך כמה שנים. הנפט שהתגלה לפני כארבע שנים עדיין שוכן בקרקעית הים, וכדי לשאוב אותו משם גייסה פטרובראס לפני כשנתיים סכום עתק של כ-70 מיליארד דולר בהנפקת מניות חדשות.

פטרובראס הגדילה גם את היקף החוב שלה מכ-20 מיליארד דולר ב-2008 לכ-80 מיליארד דולר כיום. למזלם של מנהלי החברה החוב גוייס בתנאי הריבית הנוחים ששוררים כיום, והוא אינו מעיק עליה יותר מדי - אבל הסיכון הגדול של פיתוח השדות עדיין ניצב לפניה.

תקלות בפיתוח שדות נפט במים עמוקים הן עניין שכיח, ותמיד קיים סיכוי לתאונה קטלנית מהסוג שפקד לפני כשנתיים את חברת הנפט BP במפרץ מקסיקו. ככל שיוסרו גורמי הסיכון מהקידוחים החדשים של פטרובראס מול חופי ברזיל כך יגדל הסיכוי לראות רווח נאה מההשקעה בה.

מובייל טלסיסטמס - הרוסים רוצים סלולר

ההזדמנות: מובייל טלסיסטמס היא ספקית הסלולר הגדולה ברוסיה ובמזרח אירופה. יש לה כ-103 מיליון מנויים והיא חולשת על 31% משוק הסלולר הרוסי. הרשת שלה פרוסה ברוסיה, אוקראינה, בלארוס, אוזבקיסטאן וטורקמניסטאן ומכסה אוכלוסייה של כ-230 מיליון איש.

הביקוש בשוק הסלולר הרוסי גבר בשנים האחרונות, והוביל לצמיחה בבסיס המנויים, בהכנסה הממוצעת למנוי ובמספר דקות השימוש במכשיר. היקף השימוש בתקשורת סלולרית גדל מכ-160 דקות בחודש למנוי ב-2007 לכ-300 דקות ב-2011.

מיכאל שמולין, מנכ"ל מובייל טלסיסטמסצילום: בלומברג

בהשוואה למדינות מתעוררות אחרות, היקף החדירה בשוק הרוסי הוא גבוה מאוד - כ-155%. רבים מתושבי רוסיה מחזיקים יותר מטלפון סלולרי אחד. אחת הסיבות לכך היא התחרות החריפה בין המפעילים, שגורמת לאנשים להחזיק כמה מכשירים, ולהשתמש בהם לסירוגין, בהתאם לחבילות מבצעים שונות.

למרות התחרות החריפה, מובייל טלסיסטמס עדיין מובילה את השוק הרוסי לפני יריבות כמו וימפלקום או וודאפון, ובשנה האחרונה הכנסותיה צמחו בכ-10% - לכ-12.3 מיליארד דולר. החברה מצפה להמשך צמיחה גם בשנים הקרובות עם הצמיחה במתן שירותים מתקדמים והגידול בחדירתם של מכשירי טלפון חכמים וטאבלטים לשוק הרוסי.

מובייל טלסיסטמס נסחרת כיום בשווי של 18 מילארד דולר, ובמכפיל רווח של 15 על רווחיה בשנה שעברה וכ-12 על הרווח החזוי לה בשנה הקרובה. החברה משלמת דיווידנד המשקף תשואה גבוהה של כ-5.7% בשנה.

הסיכון: צד הסיכון בהשקעה במובייל טלסיסטמס מצוי במידה רבה בהתנהלותו הלא-תמיד -צפויה של השוק הרוסי. ישנם כמובן הסיכונים הרגילים של תחרות חריפה בין חברות הסלולר שעשויות לזנב בה ולגזול ממנה נתחי שוק. גם שינויים רגולטוריים שתפקידם להחריף את התחרות ולהוזיל את השירות לצרכן עשויים לפקוד את השוק הזה.

אלה סיכונים ידועים ומוכרים, וראינו אותם משפיעים באחרונה לרעה על חברות הסלולר הישראליות. מה שפחות ידוע וצפוי זו ההתנהגות של מנהלי החברות ברוסיה, ולפעמים גם של ראשי השלטון במדינה. דוגמה להפתעות שמגיעות מכיוון זה ניתן היה לקבל במתחרה של מובייל טלסיסטמס - וימפלקום - שנקלעה לפני כארבע שנים למאבק משפטי מר בין שני בעלי המניות הגדולים בה, אולג דריפסקה הרוסי וחברת טלנור הנורווגית.

המאבק נסב בעיקר על רכישת מפעילת סלולר באוקראינה - עסקה שמנהלי טלנור התנגדו לה. במאבק ניסתה קבוצת אלפא של דריפסקה לנשל את טלנור ממניותיה בחברה. מאבק השליטה בין השותפים בווימפלקום פגע במעמדה ובתפקודה של החברה בשוק הרוסי והשפיע לרעה על מנייתה.

מובייל טלסיסטמס ביצעה כמה רכישות בשנים האחרונות, כולל חברת טלפון קווית הפועלת באזור מוסקווה. החברה גייסה חוב כדי לממן את הרכישות, והאתגר של שילוב את החברות שנרכשו בהצלחה בפעילותה הקיימת הוא עוד גורם סיכון עבורה.

טאטא מוטורס - מכוניות לעשירים ולעניים

ההזדמנות: טאטא מוטורס נחשבת לאחת ההבטחות של תעשיית המכוניות ההודית, אבל רוב הרווחים שלה מגיעים דווקא משווקים שמחוץ למדינה וממותגי יוקרה שנרכשו על ידה בשנים האחרונות. הפעילות הרווחית העיקרית של החברה נמצאת כיום בחטיבת דגמי היוקרה - יגואר לנדרובר - שצומחת בצורה מרשימה בשוקי הרכב של סין ורוסיה.

שכבת המתעשרים הגדלה בשתי מדינות מתעוררות אלה צמאה לרכבי יוקרה - וטאטא, שרכשה את חטיבת JLR מפורד ב-2008 תמורת 2.3 מיליארד דולר מנצלת את המצב היטב. ברבעון האחרון של 2011 גדל הרווח של חטיבת JLR בכ-57% לעומת התקופה המקבילה ב-2010 - לכ-650 מיליון דולר.

מכונית טאטאצילום: בלומברג

המכירות של החטיבה בסין עקפו בראשונה את המכירות שלה לשוק הבריטי והגיעו להיקף של כ-17% מכלל ההכנסות. הצמיחה בסין ורוסיה סייעה לטאטא להציג ברבעון האחרון גידול של 40% ברווח הנקי - שהסתכם ב-691 מיליון דולר.

טאטא נסחרת כיום בשוי שוק של 17 מיליארד דולר, ומכפיל הרווח שלה בהתאם לרווח בשנה האחרונה הוא כ-10 בלבד. פוטנציאל הצמיחה שלה נובע מהנוכחות בכל השווקים הצומחים של אסיה - ובראשם השוק הביתי שלה בהודו שאליו היא מכוונת את עיקר מאמציה באמצעות דגמים זולים וחסכוניים.

הסיכון: מול ההצלחה בסין ורוסיה מתקשה טאטא מוטורס דווקא בשוק הביתי שלה. הרווח הנקי מפעילות המכוניות בהודו צנח ברבעון האחרון של 2011 בכ-50% - ל-33 מיליון דולר בלבד. הסיכון המרכזי של טאטא (וגם הסיכוי) מצוי כיום במכונית המסקרנת שהיא השיקה לפני שנתיים בלבד, טאטא ננו, שתג המחיר שהוצמד לה היה 2,500 דולר בלבד.

המכונית הזעירה נחשבת לפרויקט הדגל של טאטא, שעמו היא ביקשה לכבוש את שוקי המכוניות הצומחים של אסיה בכלל והודו בפרט. הננו יצאה לשוק ב-2009 וזכתה להתעניינות תקשורתית בכל העולם. מנהלי טאטא קראו לה "מכונית העם", וחשבו שרבים מתושבי הודו יוכלו להרשות לעצמם לרכוש אותה ככל שמצבם הכלכלי ישתפר.

ואולם בינתיים הננו תורמת לטאטא בעיקר הפסדים. בפברואר האחרון היה היקף המכירות שלה 9,217 יחידות בלבד. זה אמנם גידול של 12% לעומת החודש המקביל ב-2010, אבל הוא עדיין רחוק מהיעד - למכור לפחות חצי מליון יחידות ממנה בשנה.

טאטא צריכה למכור כמות לפחות כפולה מהננו כדי להגיע לאיזון תפעולי. בטאטא מודאגים גם מהמיתוג של הננו. במקום "מכונית העם", הדימוי שלה נהפך ל"מכונית לעניים", ואנשים לא ממהרים להיות מזוהים עם מכונית כזו.

בטאטא ממשיכים לטפח את חזון הננו ומתכננים להרחיב השנה פי שניים את שטח חללי התצוגה של המכונית. אבל ההצלחה שלה עדיין מוטלת בספק. כרגע נראה שטאטא מפסידה בתחרות על שוק המכוניות הזעירות למתחרות אחרות, ובמיוחד לסוזוקי - שכבשה לעצמה נתחים נאים בשוק ההודי הצומח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker