מה יקרה למניות הנפט אם אחמדינג'אד יסגור את מיצרי הורמוז? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה יקרה למניות הנפט אם אחמדינג'אד יסגור את מיצרי הורמוז?

חברות האנרגיה הגדולות נהנו ב-2011 מהקפיצה במחיר הנפט, ורווחיהן זינקו בעשרות אחוזים ■ לפי ההתפתחויות האחרונות נראה שגם השנה עשויה להיות טובה עבורן, אבל המשקיעים חוששים מתנודות ברווחיהן

5תגובות

העיסוק בהשקעות פיננסיות מחייב לפעמים את המשקיעים להכיר, גם אם באופן שטחי, דיסציפלינות אקדמיות שונות. רצוי להבין בכלכלה, וגם מעט ידע בחשבונאות יכול להועיל.

לא תזיק גם היכרות מסוימת עם סטטיסטיקה וחשבון ברמה בסיסית (לפחות עד רמה של כיתה ה', לפי דעתו של מנהל ההשקעות המוערך פיטר לינץ'). גם סוציולוגיה, מדע המדינה ופסיכולוגיית המונים יכולים לסייע בהבנת התהליכים בשוק - ולא פחות חשוב, גם מעט ידע בהיסטוריה - שהרי זו נוטה לא פעם לחזור על עצמה בווריאציות שונות, ובמיוחד בשוקי ההון, שנוטים למחזוריות מדי כמה שנים.

גם לגיאוגרפיה יש מקום חשוב בידע שנדש ממשקיעים. הנה, בשבוע האחרון התרבו בעיתוני הכלכלה הדיווחים על חשיבותם הרבה של מיצרי הורמוז לסחר העולמי. העניין התעורר כמובן בעקבות האיום האיראני לסגור את המיצרים, שהם שער ימי בלעדי לנפט המיוצא לעולם מאזור המפרץ הפרסי.

האיום בא בתגובה להודעת האיחוד האירופי על הטלת חרם על נפט היוצא מאיראן בשל אי הסכמתה לסגת מתוכנית הגרעין שלה. האיום האיראני, שכמותו נשמעו כבר בעבר, דחף שוב את מחיר הנפט אל מעבר לרמה הסמלית של 100 דולר לחבית.

מיצרי הורמוז מקשרים בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן שבאוקיאנוס ההודי. רוחבם בנקודה הצרה ביותר הוא כ-55 קילומטר.

ביום רגיל עוברות דרכם כ-25 מכליות ענק שנושאות מטען של כ-17-20 מיליון חביות נפט. מדובר בכ-20% מתפוקת הנפט העולמית היומית. המיכליות נושאות נפט שהופק בערב הסעודית, עיראק, איראן, כוויית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות.

חשיבותם האסטרטגית של מיצרי הורמוז ידועה כבר מאות שנים, והיא רק עולה עם התגברות התלות של העולם בנפט. על פי החוק הבינלאומי, השיט במיצרים חופשי ומותר לכולם, ואיראן, שנמצאת בצד הצפוני שלהם, אינה רשאית לסגור אותם. ארה"ב ומדינות אחרות מחזיקות סמוך למיצרים כלי שיט ואוניות מלחמה כדי לוודא שנתיב השיט באזור יישאר פתוח.

חלק מהמדינות באזור, ובראשן ערב הסעודית, מקדמות בשנים האחרונות תוכניות פיתוח להולכת נפט בצינורות במטרה להקטין את התלות שלהן בהולכת נפט במיכליות העוברות במפרץ הפרסי. למרות זאת, כנראה מתוך מצוקה כלכלית קשה, איראן ממשיכה לאיים בסגירת המיצרים.

גטי אימג`ס

השלטון האיראני יודע מן הסתם שסגירה המיצרים היא נשק יום הדין, שעלול להצית מלחמה שתביא לחיסולו. מטרת האיום היא בעיקר לזעזע את שוק האנרגיה העולמי במטרה להחליש את הסנקציות נגדה.

תחזיות האימים שלפיהן סגירת המיצרים לאורך זמן תוביל לעלייה של מחירי הנפט לרמות של 200 דולר ויותר לא נראות רלוונטיות במיוחד. הסיכוי להתממשות תרחיש כזה נראה אפסי למדי. אבל נראה שגם בלי איומים מצד איראן, מחירי הנפט התבססו בחודשים האחרונים סביב רמה של 100 דולר לחבית, ואין להם שום כוונה לסגת משם.

מי מרוויח ממחירי הנפט הגבוהים

לעלייה מהירה במחירי הנפט והאנרגיה, במיוחד אם היא נובעת מצד ההיצע, יש בדרך כלל השפעה שלילית על הכלכלה העולמית, בעיקר משום שהיא מעודדת לחצים אינפלציוניים ומדכאת פעילויות תעשייתיות ותחבורתיות. אבל כמו בהרבה תחומים בחיים, ההפסד של האחד הוא הרווח של האחר, ומי שמרוויח ממחירי נפט גבוהים הן מדינות וחברות המחזיקות בעתודות גדולות של נפט להפקה.

עם חברות הנפט והאנרגיה הגדולות בעולם נמנות אקסון מוביל, שברון, קונוקו פיליפס, בריטיש פטרוליום, רויאל דאץ' של, טוטאל ופטרובראס. לרשימה ניתן לצרף כמה ענקיות אנרגיה רוסיות, וכן את פטרוצ'יינה הסינית. תוצאותיהן של חברות הנפט הגדולות בעולם קשורות קשר הדוק למחירי הנפט הגולמי. העובדה שמחירי הנפט הכפילו את עצמם פי חמישה בתוך עשר שנים היטיבה מאוד עם רווחיהן.

ב-2011 היה מחירה של חבית נפט כ-95 דולר בממוצע. מדובר בעלייה של כ-18% לעומת מחיר ממוצע של כ-80 דולר לחבית ב-2010. כתוצאה מכך רשמו חברות הנפט הגדולות עלייה של כ-25%-30% בהכנסותיהן, והרווח הנקי שלהן קפץ ב-40%-50%.

למרות הקפיצה ברווחים, מחירי מניות הנפט הגדולות עלו בשיעורים מתונים בהרבה. מניית אקסון מוביל, למשל, הסתפקה בשנה האחרונה בעלייה של 9%, שברון טיפסה ב-13%, רויאל דאץ' של עלתה ב-2% ו-BP, שעדיין מלקקת את פצעי פרשת דליפת הנפט במפרץ מקסיקו, אף ירדה ב-4%.

הפער בין הרווחים הגבוהים לעליית המחיר המתונה גרם כמובן לירידה במכפילי הרווח של החברות, שנמצאים כיום ברמה ממוצעת של כ-8.5. המחיר הנמוך יחסית של החברות מתבטא גם בתשואות הדיווידנד שבהן הן נסחרות. אצל BP וקונוקו פיליפס למשל תשואת הדיווידנד מסתכמת ב-3.7%, שברון משלמת דיווידנד שמשקף תשואה של 3%, ואצל רויאל דאץ' של תשואת הדיווידנד היא 4.7%.

תשואת הדיווידנד של אקסון מוביל אמנם נמוכה יותר, רק 2.1%, אבל הדיווידנד שלה משקף רק כרבע מהרווח הנקי, כך שלא יהיה לה קושי להגדיל אותו בעתיד, כפי שעשתה לאורך כל 15 השנים האחרונות.

הרווחים מתנדנדים עם מחיר הנפט

הפיגור בעליית מחירי המניות בענף לעומת העלייה במחיר הנפט נובע מהתנודתיות. מחירי הנפט יכולים להיות תנודתיים מאוד, ולגרום בכך לתנודתיות גם ברווחיות של החברות.

2008, שבה העפיל הנפט למחיר שיא של 147 דולר לחבית, היתה שנה מצוינת לחברות הנפט, שרשמו בה רווחי שיא. אלא ששנה לאחר מכן צנח מחיר הנפט לשפל של כ-40 דולר, ורווחיהן של החברות בענף צללו בעקבותיו ונחתכו ב-50%-70%. אצל שברון, למשל, צנח הרווח בין 2008 ל-2009 מ-11.6 דולר למניה ל-5.2 דולרים למניה - נפילה של 55%. ב-2010 שב הרווח של שברון וזינק ל-9.5 דולרים למניה.

ואולם התנודתיות במחירי הנפט בטווח הזמן הקצר מטעה. כשבוחנים תקופה של חמש שנים רואים שמחיר הנפט נמצא רוב הזמן בין 70 ל-100 דולר לחבית, עם תנודות זמניות מעל ומתחת לטווח הזה. בחמש השנים האחרונות היה המחיר הממוצע של חבית נפט כ-82 דולר, דומה למחיר הממוצע ב-2010. אם לוקחים את מחירי 2010 (ואת רווחי 2010) כבסיס לתמחור החברות, אזי רמות המכפילים שלפיהן נסחרות החברות כיום הן 10-12. גם כאן מדובר במכפילים שאינם נחשבים לגבוהים.

כדאי לקחת בחשבון שנפט וגז הם מוצרים בסיסיים, שהביקוש להם אינו צונח משמעותית בתקופות של מיתון. נכון להיום, גם אם המתיחות בין איראן למדינות המערב תירגע, נראה שהסיכוי שמחיר הנפט יצנח מתחת ל-75 דולר נראה נמוך למדי.

לחברות הנפט הגדולות יש פעילות ענפה בתחומים משיקים ומשלימים - כמו זיקוק נפט, מכירת דלקים ושמנים, הפעלת תחנות דלק וחנויות נוחות ופעילות בתעשיית הפטרוכימיה. חלק מהתחומים האלה דווקא מציגים שיפור כאשר מחיר הנפט הגולמי יורד, והם משמשים גורם מאזן בפעילותן של החברות הגדולות.

מצד שני, ייתכן מאוד שמחיר הנפט יישאר ברמה של 90-100 דולר גם בשנים הקרובות - ואולי אף יעלה גבוה יותר. ברמת מחירים שכזו, חברות הנפט הגדולות ימשיכו להציג רווחים גבוהים ויוכלו להגדיל עוד את הדיווידנדים.

הסכנה הגדולה: מיתון עולמי

ההשקעה במניות של חברות הנפט הגדולות אינה נטולת סיכונים. הסיכון המרכזי והמוחשי ביותר הוא התפתחות של מיתון עולמי, שיגרום לצניחה מהירה במחיר הנפט ולהתבססות ברמה נמוכה יותר למשך זמן ממושך.

אם המיתון יתרחש רק במדינות המערב, תהיה בכך כנראה פגיעה בפעילויות כמו זיקוק, שיווק דלקים הפעלת תחנות הדלק וחנויות נוחות, ובפעילות הפטרוכימיה. פגיעה אחרת ברווחיות יכולה להגיע מעסקי הגז של החברות כתוצאה מעודף היצע שנוצר בהדרגה בעולם בתחום הגז הטבעי.

בטווח הארוך יותר, תעשיית הנפט מאוימת על ידי פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים וידידותיים לסביבה, אבל זהו איום רחוק שעדיין אי אפשר לראות בו סיכון של ממש.

ישנם גם סיכונים ספציפיים שקשורים לכל אחת מהחברות. מניית BP למשל נסחרת עדיין במחיר הנמוך בעשרות אחוזים ממחירה ערב טביעתה של אסדת הקידוח שלה במפרץ מקסיקו באביב 2010. היקף הדיווידנדים שהחברה מחלקת כיום מגיע רק למחצית מהיקף הדיווידנדים שהיא חילקה בתחילת 2010.

גם לשברון היתה השבוע תאונה באסדת קידוח ליד חופי ניגריה, שהיקף הנזק בה עדיין אינו ידוע. תאונות קידוח, דליפות של גז ונפט והתלקחות של מתקני זיקוק מתרחשות בתעשייה הזאת מעת לעת, ומדי כמה שנים מתרחש גם אסון גדול במיוחד שגורם להן נזק של מיליארדי דולרים. זהו סיכון שצריך לקחת אותו בחשבון, והוא משפיע על התמחור של החברות.

מול הסיכונים האלה צריך להעמיד את הסיכויים לרווח כמובן, ואת העובדה שלנפט גולמי וגז טבעי אין כיום תחליפים של ממש. בהסתכלות לעתיד - 10 ו-20 שנה מהיום - ובהתחשב בצמיחה המהירה בשווקים המתפתחים, הביקוש לנפט וגז כנראה רק יגבר. החברות שמובילות את הענף ימשיכו להרוויח כסף רב, ובמחיר הנוכחי המניות שלהן בהחלט שוות בדיקה לעומק עבור מי שמשקיע את כספו לטווח הארוך.

תעודות סל להשקעה בענף בנפט

השקעה בתחום הנפט והגז או בענף האנרגיה בכלל יכולה להתבצע בדרכים שונות ומגוונות. אפשרות אחת היא להשקיע בתעודות סל שעוקבות אחר מחירי החוזים על חבית נפט. בשיטה זו גלומה לעתים בעיה מסוימת משום שחלק מהתעודות צריכות לגלגל את החוזים, מה שעלול לפגוע בתשואה שלהן. תעודות שמתאימות להשקעה כזו בישראל הן תכלית נפט וקסם נפט.

אפשרות אחרת היא להשקיע במדדי מניות של חברות האנרגיה הגדולות העולם, שעוסקות בתחומים מגוונים כמו חיפוש נפט וגז, הפקה, זיקוק, הפצת דלקים, ומעורבות בתעשיית הפטרוכימיה. בבורסה האמריקאית נסחרות כמה קרנות כאלה - בהן XLE, PXI ו-IYE. בישראל ניתן להשקיע במדדים כאלה באמצעות תעודות כמו קסם אנרגיה או פסגות סל אנרגיה עולמי.

אפשרות אחרת להשקיע בתחום האנרגיה עוברת דרך מניות של חברות המספקות שירותים לענף הנפט. שתיים מהחברות הגדולות בתחום הן שלמברז'ה והליברטון האמריקאיות, שמספקות טכנולוגיות ומערכות תוכנה מתוחכמות לחיפושי נפט. חברות אחרות עוסקות בהפעלת אסדות קידוח. קרנות סל זרות העוקבות אחר הענף הנפט הן OIH ו-PXJ, שנסחרות בניו יורק. קרן הסל XOP עוקבת אחר מדד של חברות המתמחות בחיפוש נפט ובהפקתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#