לאן נעלמה הפוליסה שלי?

המחוקק עשה לחברות הביטוח הנחה - ניתן לתבוע אותן רק שלוש שנים לפני התיישנות

עודד יחיאל
עודד יחיאל

אפרים טלר עבד באמישראגז. בשל מחסור במיכלי גז היה טלר נתון ללחץ עבודה חריג. הוא נדרש לעמוד בקצב עבודה כפול מהקצב הרגיל ולמלא כ-800 מיכלי גז בשעה בתנאי חום, לחות ועמידה ממושכים. במשך שבעה ימים עמד טלר בלחץ העבודה החריג אולם ביום השמיני, תוך כדי העבודה, חש בקושי בדיבור וחולשה בגפיים והובהל לבית חולים. טלר אובחן כסובל מאירוע מוחי חריף ואושפז.

טלר פנה למוסד לביטוח לאומי, אך זה סירב להכיר באירוע המוחי כפגיעה בעבודה. רק בעקבות הליך בבית הדין לעבודה הוכרה זכותו של טלר לגמלת נכות מעבודה. כעבור חמש שנים נקבעה לו נכות בשיעור של 83%. לאחר מכן ובדרך מקרה הבחינה אשתו של טלר בתלוש משכורת מתקופת עבודתו באמישראגז. בתלוש הופיע ניכוי עבור ביטוח תאונות.

טלר לא ידע במה מדובר, ופנה לאמישראגז. התשובה מאמישראגז בוששה לבוא. טלר פנה בשנית וצירף את תלוש השכר שבו מופיע הניכוי עבור "ביטוח תאונות". או אז נענה כי ועד העובדים עשה ביטוח קבוצתי לכל עובדי החברה בחברת הביטוח הדר. הדר כבר לא היתה קיימת, שכן היא מוזגה להפניקס.

טלר פנה להפניקס, אך נענה שעליו להמציא מספר פוליסה. טלר חזר לאמישראגז וביקש את מספר הפוליסה. הוא המתין בסבלנות ונענה כי לאחר חיפושים לא נמצא מספר הפוליסה. טלר חזר אל הפניקס וקיבל מכתב חתום בידי מנהלת מחלקת התביעות, יהודית לגזיאל, שבו נכתב כי לאחר בדיקה שנערכה לא נמצאה פוליסה על שם עובדי אמישראגז.

טלר לא אמר נואש. הוא שב ופנה לאמישראגז, עד שלבסוף הצליחה אמישראגז לגלות את פרטי הפוליסה והעבירה לטלר צילום של רשימת הפוליסה.. בוודאי כשאציג את צילום הפוליסה, חשב טלר לעצמו, תזדרז הפניקס לשלם את המגיע לי לפי הפוליסה. אך ההתרגשות שאחזה בו כשקיבל לידיו את צילום הפוליסה לא היתה מנת חלקה של הפניקס. התביעה שלך כבר התיישנה, אמרו לו בחברה. לחברות הביטוח, גילה טלר על בשרו, עשה המחוקק הנחה. את חברות הביטוח לא ניתן לתבוע במשך שבע שנים כמו כל אחד אחר. רק שלוש שנים קצב המחוקק למבוטחים להגיש תביעות נגד חברות הביטוח. אף שנקבעו לי 83% נכות לא אקבל דבר, כעס טלר ולא הסכים לוותר. הוא פנה לבית משפט השלום בחיפה, ותביעתו הונחה על שולחנו של השופט יעקב וגנר.

יש סעיף בחוק ההתיישנות, הפתיע השופט את נציגי הפניקס, הקובע שכשנעלמו מהתובע העובדות שהן עילת תביעתו מסיבות שאינן תלויות בו, ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות להימנות רק מהיום שבו נודעו לו עובדות אלה. בלי פרטי המבטח והפוליסה לא יכול היה טלר להגיש תביעה. אלה הגיעו לידיו רק לאחר התעקשות ופניות מרובות, ורק לאחר שהפניקס הכחישה את קיום הפוליסה.

טלר מעולם לא קיבל לידיו את הפוליסה, מדגיש השופט, ולא ידע מהם תנאיה, ובהם הסעיף בפוליסה שאליו הפנתה הפניקס ושלפיו תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים בלבד. מקרה זה מדגים, מוסיף השופט, עד כמה המידע שאמור להיות נגיש לקבוצת המבוטחים בביטוח הקולקטיבי לא היה נגיש, וזהות הפניקס כמבטחת היתה עלומה.

על חברות הביטוח מוטלת החובה להמציא למבוטחים פוליסה. במקרה של ביטוח קבוצתי החובה מתעצמת, מדגיש השופט, שכן אין מדובר במבוטח הרוכש פוליסה באופן עצמאי אלא במי שהוא חלק מקבוצת מבוטחים. "בית המשפט אינו יכול לעודד את חברות הביטוח לגבות פרמיות בביטוח קולקטיבי מצד אחד, ולנסות ולטשטש את זהותן של החברות המבטחות כשמבקשים לממש זכויות לתגמולים על פי הפוליסה הקולקטיבית מצד שני".

הפניקס חויבה לשלם לטלר תגמולי ביטוח בסך 85 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% בצירוף מע"מ.

הכותב הוא עורך דין

אפרים טלר נגד הפניקס

סוג הביטוח: ביטוח תאונות קולקטיבי

המבטחת: הפניקס

מהות התביעה: תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין תאונה

טענת חברת הביטוח: התביעה התיישנה

השופט: יעקב וגנר מבית משפט השלום בחיפה

נפסק ביום 8.1.2012: בלי פרטי המבטח והפוליסה לא יכול המבוטח להגיש תביעה. פרטים אלה הגיעו אליו רק לאחר התעקשות ופניות מרובות ורק לאחר שהפניקס הכחישה את קיום הפוליסה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ