וורן באפט מאמין באירופה - ואתם? 6 הזדמנויות השקעה - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

וורן באפט מאמין באירופה - ואתם? 6 הזדמנויות השקעה

מניותיהן של חברות רבות באירופה זולות כיום באופן משמעותי ממקבילותיהן האמריקאיות ■ המצב הכלכלי באירופה אמנם נראה קשה יותר, אך פערי המחירים הגבוהים בין הבורסות משני צדי האוקיאנוס האטלנטי לא תמיד מוצדקים - מה גם שלחלק מהחברות האירופיות פוטנציאל צמיחה גבוה יותר

2תגובות

>> "אני יכול לחשוב על תריסר מניות אטרקטיביות באירופה", אמר לפני כחודש המשקיע המוערך וורן באפט, בראיון לרשת CNBC. "יש שם עסקים מעולים, והמחירים שלהם ירדו. אם המחיר של טסקו יירד, אני אקנה עוד". באפט אכן הגדיל את הנתח שלו בטסקו, מפעילת רשת החנויות הקמעוניות, וכיום הוא מחזיק ב-3.6% ממניותיה.

לא מעט משקיעים מאמינים שבאירופה יש כיום הזדמנויות להשקעה, אבל האם זהו הזמן להתנפל עליהן? אם שואלים את דורון צור, מנכ"ל פסגות קומפס השקעות, אז לא בטוח: "המניות באירופה הן המניות הזולות ביותר בעולם", הוא אומר, "אבל זה לא מפתיע. במקום שיש משבר יהיו מניות זולות. באירופה יש מספיק בעיות שיכולות בקלות להשפיע על החברות, אבל במחירים הנוכחיים חלק מהן יוכלו להניב בעתיד תשואות טובות".

המשבר בכלכלות האירופיות דירדר את מדד יורוסטוקס 600, הכולל את 600 המניות הגדולות באירופה, ב-13% במהלך 2011. לעומת זאת, 500 S&P האמריקאי מצוי במקום שבו החל את השנה. מכפיל הרווח במדד יורו סטוקס 600 הוא 11.3, לעומת 13.3 ב-500 S&P. זהו נתון שמלמד לכאורה כי המדד האירופי זול יותר. אולם חלק מהסיבות לכך הן טכניות. אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים בינלאומיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מסביר כי חלק מהחולשה במדד האירופי נובע מהמשקל של מניות הפיננסים בו. מניות הפיננסים באירופה גם הן נפלו חזק יותר, ואיבדו בתוך שנה בממוצע כ-33%, לעומת נפילה ממוצעת של כ-18% במניות הפיננסים בארה"ב. פערים דומים נפתחו בין ארה"ב לאירופה גם בענפים אחרים - כמו צריכה ותקשורת.

המניות האירופיות לא היטיבו עם המשקיעים בשנה האחרונה, אבל משקיעים כמו באפט, שמצוידים בסבלנות וניסיון, אוהבים מצבים כאלה. השאלה היא באילו מניות אירופיות כדאי להתמקד ומאילו עדיף להתרחק.

רועי שגיב, מנהל ההשקעות בקרנות אירופה של מגדל שוקי הון, נוטה לחפש חברות עם פעילויות חסינות מיתון כמו יצרנית המזון דנונה או חברת מוצרי הצריכה הנקל. אלה חברות עם מאזן חזק ופוטנציאל צמיחה בשווקים המתעוררים. "ברור שאם אירופה תצמח בקצב אפסי, וארה"ב תצמח בקצב אטי אז גם הצמיחה בשווקים המתעוררים תיפגע", אומר שגיב, "אבל עדיין קצב הצמיחה שם יהיה גבוה יותר בגלל הגידול המתמשך של המעמד הבינוני במדינות אלה". שגיב נזהר עם זאת מענף התשתיות, שמושפע מאוד מקיצוצים בתקציבי הממשלות. גם ממניות הבנקים הוא לא מתלהב: "לא כדאי להתפתות גם למכפילי הון של 0.3-0.5 בבנקים. הרע מכל עדיין לא הגיע".

הירידות בבורסות אירופה גורמות לכך שרבות מהחברות האירופיות נסחרות במחיר נמוך יותר ממקבילותיהן בארה"ב. התמונה הזאת חוזרת על עצמה, אבל לא בטוח שהיא תמיד מוצדקת. לרבות מהחברות האירופיות יש פעילות מגוונת מחוץ ליבשת, וגם פעילותן בתוך אירופה אינה חשופה לפגיעה מיוחדת. הנה כמה דוגמאות שיכולות להצביע על פערי תמחור בלתי מוצדקים.

 

1. תקשורת: ורייזון / פראנס טלקום

חברת שירותי התקשורת האמריקאית ורייזון גדולה פי כמה מפראנס טלקום. ורייזון נסחרת בשווי של 113 מיליארד דולר לעומת 41 מיליארד דולר לפראנס טלקום. מאז אוגוסט, שבו החלה הנסיגה בשווקים, שתי המניות פנו לכיוונים הפוכים. פראנס טלקום ירדה מתחילת יולי ב-23%, ואילו ורייזון עלתה ב-9%. תחום התקשורת נחשב ליציב יחסית גם בתקופות האטה. הצרפתים ימשיכו לשוחח בטלפון הסלולרי ולגלוש באינטרנט גם אם הכלכלה תשקע במיתון. חברות התקשורת במערב פועלות בשוק רווי, וקצבי הצמיחה שלהן נמוכים. נתון זה עשוי להעניק דווקא יתרון לפראנס טלקום, שכמחצית מהכנסותיה מגיעות כיום מחוץ לצרפת, בעיקר מהשווקים המתעוררים והצומחים של אפריקה ומזרח אירופה.

הכנסותיה של ורייזון לעומת זאת מגיעות כמעט כולן מתוך ארה"ב. מבחינה תמחורית פראנס טלקום זולה יותר מורייזון. מנייתה נסחרת במכפיל של 10 לעומת מכפיל של 16 לורייזון. לשם השוואה, בזק הישראלית נסחרת במכפיל 9, ומניות תקשורת אחרות בעולם נסחרות במכפילים של 10-12 בממוצע. מכפיל ההון של פראנס טלקום אף הוא נמוך יותר - 1.2 בלבד לעומת 3 החברה האמריקאית. גם תשואת הדיווידנד של פראנס טלקום בשנה האחרונה היתה גבוהה יותר, 12% לעומת 4% בוורייזון. שתי החברות ממשיכות לייצר תזרים מזומנים גבוה, ושתיהן מצפות לרשום צמיחה נמוכה ב-2012.

 

2. אנרגיה: אקסון מוביל / רויאל דאץ'-של

חברות האנרגיה הגדולות בעולם דומות זו לזו בפעילותן. כולן עוסקות בחיפושים אחר נפט וגז, בהפקתם ובהפעלת בתי זיקוק ותחנות דלק, וכולן חשופות למחירי הנפט והדלקים. למיקום של הנהלתן בעולם חשיבות מועטה יחסית. במחיר של 100 דולר לחבית וכשהתחרות מצד התחליפים הירוקים חלשה, תזרימי המזומן שלהן לא אמורים להיפגע במיוחד בשנים הקרובות. רובן גם נסחרות כיום במכפילי רווח סולידיים - 10 או פחות. אקסון מוביל היא החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, ונסחרת בשווי של 410 מיליארד דולר. מכפיל הרווח שלה לפי הרווח החזוי ב-2012 הוא 10. מניית אקסון נהנתה מסורתית מפרמיה מסוימת לעומת מתחרותיה, אבל ההפרש בתמחור בולט במיוחד מול החברה השנייה בגודלה בענף, רויאל דאץ'-של ההולנדית.

רויאל דאץ' נסחרת בשווי של 230 מיליארד דולר, ובמכפיל שפל היסטורי של 7 על רווחי העבר ו-8.4 על הרווח העתידי. שתי המניות, אגב, עלו בכ-15% מתחילת השנה. שתי החברות נהנות ממינוף נמוך, אך אקסון היא בין הבודדות בעולם שעדיין נהנות מדירוג אשראי מושלם של AAA. רויאל דאץ' האטה את קצב גידול הדיווידנדים שלה באחרונה בשל השקעות גדולות שביצעה בקטאר ובקנדה. כשהפרויקטים האלה יניבו פירות, תינתן דחיפה לעסקיה ולהעלאת הדיווידנד. ועדיין, גם כיום מעניקה רויאל דאץ' תשואת דיווידנד שנתית של 4.7% לעומת 2.3% באקסון.

 

3. כימיה: דאו / BASF

BASF הגרמנית ודאו כמיקל האמריקאית מוכרות חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, לענף הבנייה ולחקלאות. דאו היא היצרנית הגדולה בעולם של אתילן, המשמש בעיקר בתעשיית הפלסטיק. BASF שונה מעט, וכ-17% מהכנסותיה מגיעים מפעילות בתחומי הגז והנפט. פעילות זו נעשית בעיקר באירופה, בצפון אמריקה ועד לתחילת 2011 גם בלוב.

ההשוואה בין שתי החברות אינה נותנת תמונה ברורה במיוחד, אם כי יש יתרון מסוים ל-BASF בבחינת התמחור. המניות של שתי החברות ירדו השנה בשיעורים דומים של כ-13%-15% - שתיהן סבלו מהעלייה במחירי האנרגיה. בניכוי העלייה במחיר, הכמויות הנמכרות שלהן דרכו במקום. לדאו מכפיל רווח גבוה יותר מזה של מתחרתה הגרמנית - 11 לעומת 8. מצד שני, מכפיל ההון של BASF הוא 2 לעומת 1.4 אצל דאו. BASF נסחרת אמנם בשווי כפול מזה של דאו, 63 מיליארד דולר, אך היא הצליחה גם לייצר רווח גבוה כמעט פי שלושה בשנה האחרונה - 8 מיליארד דולר. החשיפה לאירופה תורמת ל-BASF כמחצית מההכנסות, וכחמישית מהכנסותיה מגיעה ממדינות אסיה. דאו פרושה באופן מאוזן יותר, והכנסותיה נחלקות באופן די דומה בין ארה"ב, אירופה והשווקים המתעוררים. שתי החברות מניבות כיום תשואות דיווידנד דומות של כ-4% בשנה.

 

4. קמעונות: וולמארט / טסקו

רשתות הקמעונות הגדולות והזולות אמורות לבלוט בתקופות מיתון, אבל גם כאן קיים פער בין אירופה לארה"ב. וולמארט האמריקאית היא רשת הקמעונות הגדולה בעולם, ונסחרת לפי שווי של 250 מיליארד דולר. רשת טסקו הבריטית היא השלישית בגודלה בעולם (קארפור הצרפתית היא השנייה), ונסחרת בשווי של 60 מיליארד דולר. שתי הרשתות מקימות בשנים האחרונות עשרות סניפים בשווקים המתעוררים. למרות ההתפשטות לחו"ל, כשלושה רבעים מהכנסותיה של וולמארט עדיין מגיעות מארה"ב. אצל טסקו כ-80% מההכנסות מגיעות מאירופה, בעיקר בריטניה, וכ-15% מאסיה. מניית וולמארט עלתה ב-2011 ב-11%, ואילו טסקו ירדה ב-6%. שתי הרשתות ספגו התכווצות של כ-20%-25% במכפילי הרווח שלהן בשנים האחרונות. וולמארט נסחרת כיום במכפיל רווח של 13 וטסקו במכפיל של 11. לשם השוואה, הרשתות הישראליות שופרסל ורבוע כחול נסחרות במכפילים של 9-12. וולמארט נסחרת לפי מכפיל הון גבוה בהרבה, 3 לעומת 1.8 בטסקו.

פערי התמחור בין שתי הרשתות נובעים כנראה גם מציפיות נמוכות לגבי הרווחיות של טסקו. באחרונה הודיעה טסקו על קיצוץ מחירים אגרסיבי של כ-15%-20% במותג הפרטי שלה, כדי למנוע בריחה של לקוחות לרשתות מתחרות.

 

5. מוצרי צריכה: פרוקטר אנד גמבל / הנקל

זה יותר מ-100 שנה מוכרות פרוקטר אנד גמבל והנקל מוצרי יסוד. המותגים של שתי החברות נמצאים בכל בית. פרוקטר מוכרת לנו ממותגים כמו ג'ילט, פיירי, אולווייז ופאמפרס, והנקל משווקת לנו את מוצרי הניקיון והטיפוח הנקל, דאב ופרסיל.

שתי החברות פועלות בתחום שנחשב חסין למיתון. פרוקטר אנד גמבל נסחרת בשווי של 184 מיליארד דולר, ואילו הנקל נסחרת בשווי של 25 מיליארד דולר. פרוקטר אנד גמבל גדולה יותר, בעלת מותגים רבים יותר, והיקף המכירות שלה גבוה פי ארבעה משל הנקל. להנקל יש תחומי פעילות נוספים, וכ-40% מהכנסותיה מגיעים ממוצרי הבנייה כמו דבקים, חומרי איטום וחומרי בנייה, אלא שזהו תחום שחסין פחות ל מיתון.

מאז אוגוסט האחרון איבדה מניית הנקל כ-11% מערכה, כשפרוקטר אנד גמבל דווקא עלתה בכ-11%. פרוקטר אנד גמבל מפוזרת היטב: כ-40% מהכנסותיה מגיעים מארה"ב, כחמישית מאירופה וכ-30% מהשווקים המתעוררים. קשה לומר שהמניות של השתיים זולות. הנקל נסחרת במכפיל רווח 14 ופרוקטר במכפיל 16. בגלל השוני בפעילויות של השתיים והיתרון המותגי הבולט של פרוקטר אנד גמבל, ייתכן שפערי המחיר ביניהן מוצדקים.

 

6. תאגידי תעשייה: 3M /סימנס

ענקיות התעשייה הגרמניות לא הצליחו לחמוק מהירידות בשווקים. בחצי השנה האחרונה נחתכה מניית סימנס בכ-30% אף שתחזית הכנסותיה לשנה הבאה די דומה לזו של השנה. לעומת זאת, מניית 3M האמריקאית איבדה רק 10% מערכה. על הנייר נראה שהתמחור של סימנס נמוך יותר. סימנס הגרמנית מייצרת כמעט הכל - מרכבות מהירות ועד טורבינות רוח. החברה פועלת בתחומי האנרגיה, הבריאות, התעשייה והתשתיות, ונחשבת לאחת מחברות ההנדסה והציוד התעשייתי הגדולות בעולם. סימנס היא בעלת מאזן חזק והיקף החוב שלה, 19 מיליאר דולר, די דומה לכמות המזומן שבקופתה. החברה נסחרת בשווי של 82 מיליארד דולר, המייצג לה מכפיל סולידי של פחות מ-9 על רווחיה החזויים לשנה הקרובה.

למרות הזהות הגרמנית שלה, רק כמחצית מהכנסות סימנס מגיעות מאירופה. 3M האמריקאית פועלת גם היא בתחומים רבים כמו אלקטרוניקה, רפואה, תעשייה ורכב. בשתי החברות כשליש מההכנסות מגיע מהשווקים המתעוררים. 3M נסחרת בשווי של 57 מיליארד דולר, המייצג לה מכפיל לא נמוך של 14. גם מכפיל ההון שלה גבוה משל סימנס - 3.3 לעומת 2 - ובהתאם, תשואת הדיווידנד נמוכה יותר. האם יחסי התמחור נמוכים של סימנס לעומת 3M מוצדקים? ייתכן שנוכל לקבל תשובות ראשונות לשאלה זו במהלך 2012.

-

מכפיל הון

פרמטר תמחורי שנוצר מחלוקת שווי השוק של חברה בהון העצמי שלה. משמש ככלל אצבע חשוב בתמחור מניות הבנקים. בעבר, מכפיל הון נמוך מ-1 עבור הבנקים נחשב לנמוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#