שיעור למשקיעים: מה אפשר ללמוד מ-2011 כדי להרוויח ב-2012? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיעור למשקיעים: מה אפשר ללמוד מ-2011 כדי להרוויח ב-2012?

השנה האזרחית היתה רבת תהפוכות, מהפכות וזעזועים בשוק ההון ■ משקיעים שהצליחו לשרוד אותה יוכלו לפחות להפיק ממנה כמה לקחים לקראת השנה הבאה

תגובות

בסיום שנה נהוג לערוך סיכום של האירועים שהתרחשו בה ולנסות להביט בהם מפרספקטיבה שונה במקצת. 2011, שמסתיימת בימים אלה, היתה שנה רבת תהפוכות.

היא החלה עם אופטימיות רבה במיוחד - לגבי הכלכלה האמריקאית, שהציגה בחודשים הראשונים קצב צמיחה שנתי של יותר מ-3%, וגם לגבי הכלכלות המתפתחות, שהמשיכו להציג קצבי צמיחה מהירים בהרבה. ואולם בהמשך השנה ספגו כלכלות העולם חבטות קשות.

שינוי המגמה החל עם המהפכות המתגלגלות בעולם הערבי, המשיך עם אסון הטבע המחריד ביפאן, ששיתק חלקים גדולים מכלכלת העולם, הסתבך עם משבר החובות האירופי והמשיך להסתבך עם הסאגה סביב העלאת תקרת החוב של ארה"ב וההאטה הכלכלית שנרשמה בה.

מאז מאי רשמו שוקי המניות בכל העולם טלטלה עזה. הירידה הממוצעת במדדי המניות המובילים בעולם היתה בטווח של 10%-25% - תלוי באיזו מדינה מדובר ומהי חומרת הצרות בה. גם שוקי המניות בכלכלות המתעוררות ספגו פגיעה, אף שמבחינת הנתונים היבשים הצמיחה המהירה שלהם נמשכת. טלטלה לא פחות חזקה נרשמה גם בשוקי האג"ח - ובמיוחד בלטו לרעה האג"ח של הממשלות עתירות החובות באירופה.

סיכומי שנה, מעבר לצורך הבידורי שנלווה אליהם, הם הזדמנות טובה למשקיעים שרוצים להתפתח, להשתפר וללמוד. הם מאפשרים לזהות טעויות, להבין את מקורן ולנסות להימנע מהן בעתיד. הנה כמה דברים שיכלו משקיעי העולם וקברניטיו ללמוד ב-2011, וכמה לקחים שניתן לגזור מהם לקראת השנים הבאות.

מה למדנו מהיוונים?

שמדינת רווחה אינה יכולה להתקיים כשהיא מנהיגה מדיניות תקציבית מופקרת ומערכת מס שאינה מתפקדת. זה נכון גם אם היא שייכת לגוף מאורגן של מדינות חזקות ומתפקדות. למרות כל חבילות החילוץ שגובשו עבורה, יוון תצטרך כנראה להכריז בשנה הקרובה שאין ביכולתה לשלם את חובותיה. הסיכוי של יוון להיחלץ מצרותיה הכלכליות בשנים הקרובות נראה קלוש למדי.

הביטוי הפיננסי: האג"ח של ממשלת יוון לעשר שנים נסחרות בתשואה לפדיון של 34%. יחס החוב לתוצר ביוון הוא 160%. עובדי המדינה ספגו פגיעה משמעותית בפנסיה שלהם.

הלקח: משקיעים צריכים לשמור על זהירות ממדינות שמנהלות מדיניות תקציבית מופקרת. הדוגמה היוונית משמשת תמרור אזהרה לכל מדינה שחושבת שתוכל לפתור את בעיותיה הכלכליות באמצעות הרחבת גירעונות וגיוס חוב.

מה למדנו מהגרמנים?

שהמערכת הפיננסית קושרת את כל מדינות העולם בעבותות זו לזו. כלכלת גרמניה תיפקדה יפה בשלוש השנים האחרונות, ויצאה מהר יחסית מהמיתון. הבעיה העיקרית שלה מתרכזת כיום במגזר הפיננסי. הבנקים של גרמניה לא הסתפקו בריביות האפסיות שסיפקו האג"ח של ממשלתם וחיפשו תשואות עודפות דרך אג"ח של מדינות חלשות בגוש היורו - כמו יוון, פורטוגל ואיטליה. הנפילה בערכי האג"ח עלולה להסב למאזנים של הבנקים הגרמניים הפסדי ענק, ולאיים על יציבותם.

הביטוי הפיננסי: מניית דויטשה בנק איבדה 42% בתוך שמונה חודשים. מניית חברת הביטוח אליאנץ נפלה ב-35% בתקופה זו.

הלקח: שמרנות בנקאית היא מושג שחלף מהעולם. הבנקים תמיד רוצים להרוויח יותר. בנקאי שלא יסתכן בתקופת גאות עלול להפסיד בונוס שמן במקרה הטוב או לעוף מתפקידו במקרה הרע. מנהלי בנקים שמתוגמלים לפי תשואה על ההון לא ימהרו לוותר על עסקות בגלל עודף שמרנות. הדרך לשמור על הבנקים מפני עצמם (ועל כלכלת המדינות מפני התנהגות הבנקים) היא לשנות את שיטת התגמול למנהלים ולקיים פיקוח הדוק מצד הרשויות.

מה למדנו מהאיטלקים?

שניהול של ממשלה ושמירה על תקציב מאוזן אינם דומים לניהול של קבוצת כדורגל וארגון מסיבות חשק. איטליה נפרדה לפני כחודשיים מראש הממשלה סילביו ברלוסקוני, הבעלים של מועדון הכדורגל מילאן, בעיקר מכיוון שמנהיגים אחרים בגוש היורו הפסיקו לסמוך עליו. הם לא האמינו שהוא מסוגל להנהיג קיצוץ עמוק בתקציב ולבצע רפורמות בשוק העבודה ובמערכת הפנסיה האיטלקית.

הביטוי הפיננסי: האג"ח של ממשלת איטליה לעשר שנים נסחרו בחודשים האחרונים בתשואה לפדיון של 7% לשנה (לעומת כ-5% בתחילת השנה). מדד בורסת מילאנו צנח ב-27% מתחילת השנה. כלכלת המדינה אינה צומחת.

הלקח: לא חשוב כמה פופולרי ראש הממשלה אצל בוחריו, אם מנהיגים ודיפלומטים בשאר העולם לא מאמינים לו, גם שוק האג"ח העולמי יאבד את האמון בו - וידרוש פרמיית סיכון גבוהה.

מה למדנו מהאמריקאים?

שהמערכת הפוליטית האמריקאית, שרבים בישראל רואים בה מודל לחיקוי, עלולה להיתפס לשיתוק. הצורך להעלות את תקרת החוב של ארה"ב נתקל בקיץ האחרון בקשיים רבים. הסכם פשרה בעניין נחתם ממש ברגע האחרון - רגע לפני שארה"ב היתה צריכה להודיע כי אין ביכולתה לפרוע חובות.

החוב של הממשל האמריקאי תפח באחרונה ל-15 טריליון דולר - גבוה יותר מהתמ"ג השנתי של ארה"ב. זוהי התפתחות מסוכנת.

הצורך להקטין את החוב האמריקאי לא נעלם. הוא ימשיך להעיב על הכלכלה שלה גם בשנים הבאות. עוד דבר שלמדנו מארה"ב הוא שהבנקים שלה עדיין מחזיקים כמויות גדולות של נכסים רעים שאינם רשומים בשוויים האמיתי. התאמת שווי הנכסים במאזני הבנקים עלולה לגרום לכמה מהם הפסדים כבדים.

הביטוי הפיננסי: דירוג האשראי של ארה"ב ירד לראשונה בהיסטוריה מ-AAA ל-AA פלוס. מניית בנק אוף אמריקה נפלה ב-60%, והבנק נסחר בשווי המייצג רבע מהונו העצמי.

הלקח: דירוג אשראי מושלם הוא לא תעודת ביטוח. אג"ח של מדינות שמנהלות לאורך שנים תקציב גירעוני אינן יכולות להיחשב לאג"ח חסרות סיכון.

מה למדנו ממצרים?

שהסיכון של כלכלות מתעוררות הנשענות על משטר דיקטטורי ואליטה מושחתת עלול להתממש בכל רגע. כלכלת מצרים רשמה לפני 2011 צמיחה מהירה, אך פירות הצמיחה לא חילחלו להמון - ויצרו תסיסה בקרב תושבים רבים. הנשיא חוסני מובארק הודח בהליך מהיר על ידי הצבא, וכלכלת המדינה נכנסה למצב כאוטי.

הביטוי הפיננסי: מדד MSCI לשוק המניות המצרי נפל ב-2011 ב-48%.

הלקח: על מי שמשקיע במדינות לא דמוקרטיות עם שליט יחיד לדרוש פרמיית סיכון נוספת. אירועים כאלה שפקדו את מצרים, לוב ותוניסיה יכולים להתרחש גם במדינות אחרות כמו ונצואלה, נסיכויות המפרץ, ערב הסעודית ואולי אפילו סין.

מה למדנו מרוסיה?

בערך אותם הדברים שלמדנו ממצרים. ההפגנות האחרונות נגד ראש הממשלה ולדימיר פוטין והחשדות לזיוף בבחירות שהתקיימו מזכירות מבחינות רבות את ההפגנות שהתרחשו בשנה האחרונה במדינות ערב.

הביטוי הפיננסי: מדד RTX בבורסה של מוסקווה נפל השנה ב-19%.

ומה למדנו מישראל?

שהנוכחות שלנו במזרח התיכון היא גורם סיכון שאסור לזלזל בו. רוחות המהפכה במצרים הובילו לשורת פיצוצים בצינור הגז המצרי, לפינוי בהול של שגרירות ישראל מקהיר ולסכנה מוחשית להסכם השלום. אלה אירועים שעלולים להשפיע בעתיד לרעה גם על הכלכלה הישראלית. איש אינו יודע כיצד תסתיים מלחמת האזרחים בסוריה, ומה יהיו השלכותיה על הגבול הצפוני של ישראל.

דבר נוסף שלמדו המשקיעים בישראל הוא שחברות שעושות עסקים בעזרת מנופי אשראי גבוהים ומעט הון עצמי הן מסוכנות במיוחד. זו אינה תובנה ייחודית של השנה האחרונה, אך היא קיבלה תוקף מיוחד השנה מהנפילות החדות בשוק האג"ח הקונצרני ובמניות של החברות הממונפות.

הביטוי הפיננסי: נפילה של 20% בת"א 100. נפילה ממוצעת של 15% בקרנות אג"ח הזבל.

הלקח: הסיכון הגיאו-פוליטי של ישראל עדיין קיים ואולי אף התעצם. המשקיעים יכולים להתמודד עמו דרך פיזור של חלק מתיק ההשקעות לנכסים פיננסיים בחו"ל.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#