הבנקים באירופה מתאמצים לייצב את מאזניהם - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים באירופה מתאמצים לייצב את מאזניהם

הקשחת הפיקוח על הבנקים הובילה לגל הצעות רכש לשטרי ההון שלהם, שנסחרים מתחת לשוויים המתואם; השלב הבא יהיה כנראה מכירת נכסים, בתקווה שיימצאו קונים

תגובות

>> באחרונה מתרבים הסימנים שלפיהם בנקים בחו"ל החלו בהכנות לעמידה בתקנות באזל 3 - שמחייבות אותם להגדיל את היקף הון הליבה. לא מדובר כרגע בגיוסי הון במניות, אלא בעיקר בהצעות רכש מוקדמות לשטרי הון היברידיים שהנפיקו רבים מהם ערב המשבר. שטרי הון אלה נסחרים מתחת לערכם המתואם, והבנקים מציעים לאוחזים בהם פרמיות נאות כדי לרכוש אותם בחזרה.

זוהי הזדמנות לספקולנטים זריזים, וניתן ללמוד ממנה כיצד יעוצב מבנה הבנקים בשנים הקרובות. בחודש האחרון הציע ברקליס הבריטי לרכוש בחזרה שטרי הון היברידיים בכ-2.5 מיליארד ליש"ט ובפרמיה של כ-15% על מחיר השוק. לא מדובר באופציית יציאה בתאריך עתידי שקיימת בתשקיף של מרבית שטרי ההון, ומלווה לרוב באופציית להארכה במחירים גבוהים יותר, אלא בהצעות רכש רגילות.

דוגמאות נוספות: ING ההולנדי פירסם הצעת רכש לשטרי הון בהיקף של 5.8 מיליארד יורו, BNP פאריבה הצרפתי פירסם הצעה בהיקף של 4.2 מיליארד דולר וסוסייטה ז'נרל פירסם הצעה של 2.2 מיליארד דולר. למעשה כל הבנקים הגדולים בספרד, בריטניה וצרפת העמידו באחרונה הצעות רכש כאלה.

שטרי ההון שבהם מדובר הציעו עם הנפקתם תשואה עודפת לקונים על פני האג"ח של הבנק. בשטרות ניתנה לבנק זכות להמירם למניות או לדחות את תשלום הקופון אם מצבו של הבנק יידרדר. לכן הסכימו הרגולטורים להכיר בשטרות אלה, שהם מעין הכלאה בין אג"ח למניות, כחלק מההון של הבנק. הניסיון מתקופת המשבר של 2008-2009 הראה כי אף שהיה צורך בהמרה של השטרות או בדחיית הקופון, כל הנוגעים בדבר - הבנקים, הרגולטורים והמשקיעים - העדיפו להמשיך כרגיל.

המשקיעים רצו קופון בטוח - ולא מניות. הבנקים לא רצו להצטייר כמי שלא כיבדו התחייבות, והרגולטורים חששו שהמרה מאסיבית של שטרי ההון תיצור פאניקה בשווקים. לכן החליטו הרגולטורים שהחל בינואר 2013 לא יוכרו שטרי הון אלה כהון ליבה. הבנקים הבינו שאם שטרי ההון אינם יכולים להיות מוכרים כהון ליבה, אין טעם לשלם עליהם קופון גבוה יותר - במיוחד כשהשטרות נסחרים מתחת לשווי המתואם שלהם בשוק.

הצעות הרכש יוצרות רווח לבנקים - אך הן אינן פותרות את דרישת ההון הרגולטורית. אז מה יעשו הבנקים כדי לגיס הון? באירופה סביר להניח שהבנקים יוכלו לגייס באמצעות ניירות הקרויים Contingent Convertibles (CoCos). אלה שטרי הון שמנגנון ההמרה שלהם הוא טכני-אוטומטי - כלומר כשרמת ההון העצמי יורדת מתחת לרף מסוים, האיגרת מומרת אוטומטית למניה. בארה"ב הרשויות נמנעות מלאפשר את המכשיר הזה עקב שיקולי מיסוי שונים.

כך או כך, נראה שמערכת הבנקאות תמשיך לפרסם בשנה הקרובה הצעות רכש לשטרי ההון שלה, תנסה לחזק את מאזניה דרך מכירת נכסים פיננסיים וריאליים, ותמשיך להסתמך על הזרמות ההון שמספקים הבנקים המרכזיים השונים.

-

רן שחם הוא מנכ"ל משותף ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם; יותם עירוני הוא אנליסט; חברות בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק ני"ע המוזכרים בכתבה זו. אין לראות בכתוב משום ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ני"ע. התיק המנוהל הוא וירטואלי

-

שווי מתואם

שווי של אג"ח או שטר התחייבות במקרה של פדיון מיידי. שווי זה כולל את קרן החוב ואת הריבית שנצברה על החוב מאז תשלום הריבית האחרון

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#