עסקת סרקוזי ומעשי מנהל השקעות לחוץ - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עסקת סרקוזי ומעשי מנהל השקעות לחוץ

איך לקחת אשראי ב-1% ולקבל עליו תמורה של 5%

5תגובות

כפי שיודע כל סוחר ניירות ערך מנוסה, תקופות של משברים ותנודתיות בשווקים מזמנות לעתים גם הזדמנויות השקעה יוצאות דופן - לפעמים אפילו כמעט בלי סיכונים. הנה למשל עסקת הריבית של השבוע, שעליה מדברים כל הבנקאים ומביני העניין בסיטי של לונדון ובמרכזי העסקים האחרים של היבשת.

המהלך החל לאחר שנשיא צרפת ניקולא סרקוזי הכריז על חלון אשראי מיוחד לבנקים באירופה, שיוכלו לקבל אשראי לשלוש שנים מהבנק המרכזי האירופי במסגרת תוכנית המכונה LTRO - קיצור של Long Term Repo Operations. הרעיון הוא לספק נזילות לבנקים בעת זו של משבר כדי שיוכלו להמשיך לתפקד. כנגד קו האשראי מאפשר המנגנון לאותם בנקים לשעבד מגוון רחב של נכסים שהם מחזיקים, לרבות כמובן איגרות חוב של המדינות שלהם.

אלא מה? אם אתה בנק ספרדי למשל, הרי שמאוד קורץ לך לבצע את העסקה הבאה: לקנות עכשיו בשוק ובזול איגרות חוב של ממשלת ספרד, המניבות תשואה שנתית שבין 5% ל-6% - ולממן את הרכישה באמצעות קו האשראי החדש של הבנק המרכזי האירופי, שעלותו כ-1%. רווח הריבית או ה-Carry Trade, כפי שנהוג לכנותו בחו"ל, הוא כ-4% בשנה - בוננזה משוגעת בימים אלה, שבהם הבנקים סופגים הפסדים בכמעט כל אפיק אפשרי.

זה כנראה בדיוק מה שקרה ביום שישי בשוקי האג"ח של אירופה. איגרות החוב הספרדיות לפדיון בעוד חמש שנים, מתברר, נסקו במהירות בשעות הבוקר עד לרמה המשקפת תשואה של 4.26% "בלבד", כמעט 0.5% פחות מרמתן בתחילת השבוע. תופעה דומה אם כי חריפה פחות נרשמה גם באיגרות החוב של איטליה, לפני שמימוש רווחים בסיום המסחר שחק חלק מהעליות. הסיבה: רכישות של בנקים אירופיים, יחד עם אלו של ספקולנטים וקרנות גידור שהבינו מה קורה - ומיהרו להצטרף למגמה. את הסגירה של המעגל צפויים הבנקים להשלים השבוע, כאשר ייפתח החלון המיוחד של הבנק המרכזי.

מנגנון לעקיפת ההתנגדות הגרמנית

עד כמה יכולה התופעה הזאת לגרום לעלייה של שוק האג"ח הממשלתיות האירופי המוכה? במידה מסוימת מנגנון כזה עוקף את ההתנגדות של גרמניה לאפשר לבנק המרכזי האירופי להלוות כספים ישירות למדינות החברות של הגוש: הבנק המרכזי אמנם לא קונה בעצמו, אבל הבנקים לוקחים ממנו אשראי - והם אלה שקונים את הסחורה הבעייתית. נכון להיום, היקפי החלון המיוחד לשלוש שנים מוערכים בכמה עשרות בודדות של מיליארדי דולרים - אך אין לדעת אם ראשי אירופה לא ימצאו עניין בהרחבתו, ולאיזה היקף הוא עשוי להגיע.

אבל האם העסקה היא באמת חסרת סיכון? דווקא כיום, רכישה של איגרות החוב של מדינות מוכות חובות כמו ספרד ואיטליה נראית כמהלך מסוכן מאוד, עקב החשש המוחשי של אי פירעון או "תספורת". אין זה מקרה שהתשואות של אג"ח אלו זינקו לרמות של עד 7%: התשואה משקפת בדיוק את הסיכון הזה. ולא רק זאת: דווקא בסוף השבוע מסרו חברות הדירוג שהן עוקבות בדריכות אחר המהלכים הפוליטיים באירופה, ועשויות להוריד את הדירוג של מדינות רבות, כולל אפילו צרפת וגרמניה, אם המאמצים הללו לא יישאו פרי. האם הרווח של 4% שנובע מפערי הריבית לא יימחק לחלוטין - וייהפך להפסד צורב - במקרה של פירוק גוש היורו?

הכל או כלום

אלא שכאן נכנס עוד שיקול, שאותו אפשר לכנות "הכל או לא כלום". זה הולך כך: אם גוש היורו יתפרק כפי שרבים מעריכים, הדירוג של מדינות רבות יתרסק או שהן יבצעו תספורות, ממילא ההון העצמי של הבנקים באירופה יימחק לחלוטין. המשמעות היא שהבנקים ייסגרו, ימוזגו זה לתוך זה או יקבלו הזרמת הון מסיבית מהממשלות. לכל דבר ועניין, הם ייהפכו לבנקים ממשלתיים.

זהו מצב שמותיר את המנהלים של הבנקים באירופה בעמדה מוזרה: אם אירופה תקרוס, לא משנה מה הם יעשו בימים אלה. סביר להניח שרבים מהם ימצאו את עצמם מחוץ לתפקיד הנוכחי שלהם. אבל אם אירופה דווקא תתייצב והפתרונות המיוחלים יימצאו, אז המהלך המתבקש עבורם הוא לרכוש כיום איגרות חוב ממשלתיות מוכות שנסחרות בזול, למשל אלו של ספרד ואיטליה. האם אין כאן סיכון מוסרי של בנקאים האחראים על נכסי ציבור הלקוחות שלהם? האם זהו עיוות שנובע מהתמריצים? בוודאי, אבל אלה נהפכים לעניין נפוץ בעתות משבר.

עד כאן הסיפור הוא עניין של בנקים באירופה בלבד - למשקיעים פרטיים אין אפשרות לגשת לבנק המרכזי ולקבל קו אשראי לשלוש שנים בריבית של 1%. אבל ההיגיון הבסיסי של הכל או לא כלום תקף גם עבור מנהלי השקעות בכל העולם, כולל בישראל. דמיינו למשל מנהל תיקים שהפסיד השנה הרבה מאוד כסף ללקוחותיו על רקע המשבר באירופה, וחושש שהם ינטשו אותו. האם הוא לא יתפתה ליטול דווקא עכשיו סיכונים גדולים, במהלך של "הכל או לא כלום" עם הכסף של הלקוחות?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#