דקה אחרי: האם היורו ניצל? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דקה אחרי: האם היורו ניצל?

ההסכם החדש לא צפוי לצמצם את התנודתיות בשווקים הפיננסיים

8תגובות

1. יש הסכם למניעת המשבר הבא. בסוף השבוע חתמו ראשי כל המדינות באיחוד האירופי, להוציא את בריטניה, על הסכם היסטורי חדש, בדיוק 20 שנה לאחר שנחתם האיחוד המוניטרי שיצר את המטבע המשותף, היורו. העיקרון: "אמנה פיסקלית", שכולם כבר מכנים אותה "אמנה פוליטית-פיסקלית", שלפיה בית המשפט האירופי בבריסל יוכל מעתה לפקח על מדינות שאינן מתנהלות באחריות תקציבית ולהעניש אותן. זה יעבוד כך: התקציבים הממשלתיים של מדינות האיחוד יהיו מאוזנים או בעודף, בכל מקרה הגירעון היסודי לא יהיה גדול מ-0.5% מהתוצר, והכלל החדש הזה ישולב בחוקה של כל אחת מחברות האיחוד. איך זה בדיוק יעבוד? האם זה בכלל יעבוד? לא ברור.

2. אין הסכם לטיפול במשבר הנוכחי. ראשי האיחוד אמנם סימנו עוד 200 מיליארד יורו עבור קרן המטבע כסיוע למדינות במצוקה, אבל אף אחד לא חושב שהסכום הזה מספיק. תזכורת: המשבר הנוכחי פרץ עקב חשש שכמה מדינות מרכזיות, בהן איטליה וספרד, לא יוכלו להחזיר את החובות שלהן במועד פירעונם, ועלות גלגול החוב טיפסה עד ל-7% בשנה. אלא שאותן מדינות צריכות להחזיר כבר ב-2012 סכום כולל של 1.5 טריליון (כן: אלף מיליארד) דולר, מהם כ-700 מיליארד דולר כבר במחצית הראשונה של השנה. איך, מי יקנה את איגרות החוב החדשות שהן יבקשו להנפיק ובאיזה מחיר? אף אחד לא יודע.

3. גרמניה שולטת. כל ההחלטות שנפלו בסוף השבוע הן על פי התכתיב של גרמניה ושל אנגלה מרקל, המנצחת הגדולה של המפגש. גרמניה היא זו שביקשה להכתיב כללי אחריות פיסקלית לכל אירופה, כי היא זועמת על מדינות מועדון הקלאב-מד "העצלות והבזבזניות", שלשיטתה דירדרו את אירופה כולה. גרמניה היא גם זו שמסרבת, בינתיים, להפוך את הבנק המרכזי של אירופה למלווה של מוצא אחרון עבור המדינות הכושלות, או לאפשר הנפקה של איגרות חוב כלל-אירופיות כאמצעי למיחזור חובות של איטליה, ספרד או מדינה אחרת שתיקלע לקשיים בעתיד. פוליטית, יש כבר מי שמפרש את החלטות סוף השבוע כהשתלטות כלכלית של גרמניה על אירופה כולה. זה היה צפוי: כשמגדירים במפורש מונחים כמו "איחוד למען יציבות פיסקלית", "חוקים אחידים ושאפתניים" ו"מבנה משפטי חדש", ברור שהמדינה הגדולה באיחוד נהפכת מיד לדומיננטית יותר.

אי–פי

4. בריטניה פורשת. ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ניסה לארגן אופוזיציה לגרמניה, יחד עם כמה מדינות מסקנדינביה ומזרח אירופה, אבל נכשל. האג'נדה המרכזית של קמרון, ראש מפלגת השמרנים, היתה לשמור על העצמאות וחופש הפעולה של המוסדות הפיננסיים בסיטי של לונדון, ורבים ראו בכך דאגה לעניין הפרטי של בוחריו במקום האחריות הכלל-אירופית הנדרשת בעת הזאת. הדרמה האישית של סוף השבוע היתה סירובו של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ללחוץ את ידו של קמרון. "הוא רוצה להגן על הבנקים, שהם אלה שגרמו למשבר מלכתחילה", אמר הנשיא הצרפתי. עתה תצטרך בריטניה להחליט אם היא פורשת לחלוטין מהאיחוד האירופי, ועד כמה החלטה כזו תפגע בכלכלה שלה. אלא שאם הגוש בכל זאת יתפרק, ורבים חושבים שזהו עדיין התסריט הסביר ביותר, קמרון ובריטניה ייראו כמנצחים.

5. צרפת מאבדת גובה. המבנה של האיחוד האירופי היה עד כה בעיקר חלום צרפתי, שכל המדינות האחרות נגררו אחריו. אלא שסרקוזי וצרפת נהפכו בסוף השבוע לניצבים בהצגה שבה ומרקל וגרמניה הם השחקנים הראשיים. ניקולא סרקוזי יכול לייצר רוח וכותרות, אבל את ההחלטות המרכזיות תקבל מרקל.

6. השווקים מרוצים - בינתיים. כשנודע על ההסכמה האירופית, מוגבלת ככל שתהיה, חזר התיאבון לסיכון לשווקים הפיננסיים. מדדי הבורסות באירופה וארה"ב עלו בכ-2%, בעוד שאפיקי מקלט כמו שוק איגרות חוב הממשלתיות האמריקאיות ירדו. המרוויחים הגדולים: מניות הבנקים, שעלו ביותר מ-3% - כי אם אירופה והמערכת הפיננסית לא יקרסו, אזי הבנקים נסחרים במחירים לא בלתי אטרקטיביים.

7. מה עכשיו? פרשנות 1. כלכלני גולדמן סאקס, בנק להשקעות, מפקפקים ביעילות של פיקוח "לאחר מעשה" על תקציבי מדינות אירופה, ללא בקרה שוטפת. כלכלני סיטי מוסיפים שלא ברור כיצד יאכפו הרשויות האירופיות את "האמנה הפיסקלית", ומה יהיו הסנקציות למי שיפר אותה. במלים אחרות, אפילו ההישג האחד הגדול של הפסגה רחוק מלהיות מובטח. הבעיה היסודית של אירופה, חוץ מהחובות, היא מאזן התשלומים הלקוי בתוך הגוש: העובדה שמדינות דרום אירופה החלשות צורכות יותר ומשלמות שכר גבוה, בעוד המדינות העשירות צורכות פחות. על פי ההחלטות החדשות שהתקבלו בסוף השבוע נדרשות מדינות הדרום להפחית בהוצאותיהן - למעשה מדובר במדיניות צנע ממשלתית - אך אין בהן תמריץ להגדלת הצריכה במדינות החזקות. לכן גם אין בהן דבר שתורם לעידוד הצמיחה באירופה, תנאי הכרחי להחזרת החובות.

8. מה עכשיו? פרשנות 2. כך מרגיש גם מוחמד אל-אריאן, מנכ"ל קרן האג"ח פימקו: "מה שנעשה הוא הכרחי אך לא מספיק. לא קיבלנו את התחושה שהמנהיגים מוכנים לעשות את כל מה שצריך כדי להציל את האיחוד. המנגנון החדש יכול ליהפך לתיבת פנדורה שתגרום דווקא לערעור היציבות, ואילו הפרישה של בריטניה תחריף את המתחים הפוליטיים".

9. עדיין יורו-סקפטיים. אף אחד לא מתייג את הפסגה כהצלחה, אבל גם לא ככישלון מוחלט. התחושה הבוקר היא שההישגים יאפשרו לאירופה להמשיך לתפקד בשבועות הקרובים מבלי להתפקע מבפנים, אבל בתוך מסגרת של מיתון, חולשה כלכלית ואי ודאות פוליטית - עד המשבר הבא, שבו אולי בכל זאת יפעילו את התותחים שגרמניה מסרבת להוציא מהימ"חים. המשמעות: התנודתיות בשוקי אירופה תימשך.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#