דברים שהביטוח הלאומי לא מגלה - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דברים שהביטוח הלאומי לא מגלה

האם ראוי למנוע מהאזרחים גישה לזכויות סוציאליות?

35תגובות

43 שנה עבדה דרורה עודני כקלדנית. בשל תסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיה נאלצה דרורה לפרוש מעבודתה כקלדנית.

משפנתה למוסד לביטוח לאומי להכיר בה כנפגעת עבודה דחה אותה המוסד. דרורה נאלצה לפנות לעזרת בית הדין לעבודה בתל אביב.

בבתי הדין לעבודה הנוהל הוא שבית הדין ממנה מומחה רפואי כיועץ לבית הדין בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבעיה הרפואית. השופט, ד"ר יצחק לובוצקי, מינה את ד"ר יובל קריגר כיועץ רפואי לבית הדין בשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודתה של דרורה כקלדנית לתסמונת התעלה הקרפלית שממנה היא סובלת.

משהתקבלה חוות דעתו של ד"ר קריגר התברר כי המוסד לביטוח לאומי הימר נכון כשדחה את תביעתה של דרורה. ד"ר קריגר, כך התברר מחוות דעתו, דוגל באסכולה רפואית שאינה מכירה בקשר סיבתי בין הקלדה מרובה לתסמונת התעלה הקרפלית. ממילא שלל ד"ר קריגר בחוות דעתו את הקשר הסיבתי.

נוכח חוות דעתו של ד"ר קריגר היתה תביעתה של דרורה אמורה להידחות, אלא שדרורה לא ויתרה. דרורה הגיעה עד לבית הדין הארצי לעבודה בדרישה לגלות חוזר פנימי של המוסד לביטוח לאומי. החוזר הפנימי קובע כי קיים קשר סיבתי בין עבודת הקלדנות לתסמונת התעלה הקרפלית. לא פלא אפוא מדוע ביקש המוסד לביטוח לאומי למנוע מדרורה את החוזר הפנימי.

ואנו שואלים: האם התנהגות ראויה היא זו מצד המוסד לביטוח לאומי למנוע מאתנו האזרחים חומר שיכול לסייע לנו לממש את זכויותינו הסוציאליות, שלשמן נתכונן המוסד לביטוח לאומי? לנוכח החוזר הפנימי, שבו נכתב כי תסמונת התעלה הקרפלית "אופיינית אצל קלדניות", אולי לא היה מקום לטלטל את דרורה, שעבדה כקלדנית במשך 43 שנה, לבית הדין לעבודה.

מכל מקום, נוכח היות חוות דעתו של ד"ר קריגר מנוגדת להנחיות המוסד לביטוח לאומי עצמו, מינה בית הדין לעבודה יועץ רפואי נוסף. היועץ הרפואי הנוסף, ד"ר דויד יפה, אכן מצא לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין עבודתה של דרורה כקלדנית לתסמונת התעלה הקרפלית שממנה היא סובלת.

בפני השופט לובוצקי עמדו עתה שתי חוות דעת: האחת של ד"ר קריגר, השוללת את הקשר הסיבתי, והשנייה של ד"ר יפה, שלפיה קיים קשר סיבתי. ההלכה, מזכיר השופט לובוצקי, היא שכאשר מונחות בפני בית הדין שתי חוות דעת עם מסקנות שונות, יש להעדיף את חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח. לפיכך ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר יפה קובע בית הדין לעבודה כי תסמונת התעלה הקרפלית שממנה סובלת דרורה היא פגיעה בעבודה.

-

הכותב הוא עורך דין

תסמונת התעלה הקרפלית

תופעה של הירדמות, תחושת עקצוץ או כאב בשורש כף היד העשויה להיווצר כתוצאה מתפעול מחשב בזמן העבודה

דרורה עודני נגד הביטוח הלאומי >>

התובעת: דרורה עודני

הנתבע: המוסד לביטוח לאומי

מהות התביעה: תביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כנובעת מעבודה כקלדנית

השופט: ד"ר יצחק לובוצקי מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

נפסק ביום 15.9.2011: המומחה הראשון שמינה בית הדין דוגל באסכולה השוללת קשר סיבתי בין הקלדה מרובה לתסמונת. אסכולה זו מנוגדת לעמדת המוסד לביטוח לאומי עצמו בחוזר פנימי הקובע קיומו של קשר כזה. לפיכך מינה בית הדין מומחה נוסף שקבע כי אכן קיים קשר סיבתי. לכן, ובהתאם להלכה הקובעת כי יש להעדיף את חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח, הכיר בית הדין בתסמונת כפגיעה בעבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#