פרשנות |

טמטום ומחיקת חובות: הפנסיה שלנו בידי חפיפניקים וחלמאים

מבקר המדינה והוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי זיהו התנהלות עבריינית, שרלטנית וחלמאית של משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי - שפגעו בצורה שיטתית בזכויות המבוטחים

יורם גביזון
יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מתוך הסרט "הזאב מוול סטריט". "אדם לומד מה מותר ומה אסור בתקופה הראשונה שלו בשוק העבודה"
מתוך הסרט "הזאב מוול סטריט"צילום: Paramount Pictures
יורם גביזון
יורם גביזון

קצבאות הזקנה הן הרובד הבסיסי של הביטוח הפנסיוני בישראל. קצבת הזקנה עשויה להיות 25% ויותר מהכנסתו של אדם עם הגיעו לגיל הפרישה. ניתן היה לצפות שהמדינה תתייחס בחרדת קודש לאחריותה כלפי אזרחים שמילאו את חובותיהם במשך 49–52 שנה, וחלקם ריפדו את קופת הביטוח הלאומי בסכומים גבוהים יותר מהקצבה שיקבלו.

לרוע המזל, זה לא בדיוק המצב. מבקר המדינה והוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי זיהו בכמה דו"חות התנהלות עבריינית, שרלטנית וחלמאית של משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי, שפגעו בצורה שיטתית בזכויות המבוטחים. אחת הדוגמאות המקוממות היא הפרת סעיף 34 לחוק הביטוח הלאומי שחוקק ב–1953, ולא שונה מאז. סעיף זה קובע שעל המוסד להשקיע את עודפי הכספים שברשותו "בהשקעות קונסטרוקטיביות", למשל בפרויקטי תשתיות, אלא שבאוקטובר 1980 נקבע בחוזה בין הביטוח הלאומי לממשלה כי המוסד ישקיע בשתי סדרות של איגרות חוב מיועדות: מחצית מהיתרות באג"ח צמודות מדד בריבית של 5.5%, ומחצית באג"ח צמודות בריבית של 5%.

העובדה שחוק הביטוח הלאומי נרמס ומשרד האוצר מלאים את כספי המוסד לא הפריעה למדינה - שאמורה להיות סמן ימני לשמירה על החוק. מה כן הפריע למדינה? שהממשלה מסבסדת את הריבית לביטוח הלאומי בכך שהיא משלמת ריבית גבוהה מריבית השוק.

סניף ביטוח לאומיצילום: איציק בן מלכי

סגן החשב הכללי קבע באוקטובר 1992 (בהמשך לקביעה שלו מאפריל 1990 ורטרואקטיבית למועד זה) כי על מחצית מאיגרות החוב הייעודיות שעליהן שולמה עד אז ריבית צמודת מדד של 5%, ייקבע שיעור הריבית על פי מאפיינים של איגרות חוב ממשלתיות סחירות - ובכך יופסק הסבסוד על מחצית מהשקעות המוסד. החלטה מסוג זה היא בעלת משמעות עצומה על העודף או הגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי, אבל הממשלה והמוסד הניחו לפקיד בדרגת סגן חשב כללי לקבל אותה, בלי לקיים הערכה אקטוארית על משמעותה.

דו"ח מבקר המדינה מינואר 2016 גילה גם שהביטוח הלאומי נמנע במשך עשרות שנים מלשלוח הודעות על חובת תשלום דמי ביטוח לכל מי שהוא בעל פוטנציאל ליצירת חובות, כמו מבוטחים שלא התגייסו לצבא ועובדים במשרות זמניות. הביטוח הפסיק לחשב את החוב שצברו החייבים, ולא הודיע להם על החוב שצברו, אף שפרטיהם מצויים בידיו. בחלוף השנים הביטוח הלאומי מקפיא את החוב, החלטה שמשמעותה מחיקתו. בכך הופכת החובה הכללית של תשלום דמי ביטוח לאומי לנתונה לשרירות ליבה של מחלקת הגבייה של הביטוח הלאומי.

ההימנעות החד צדדית של הביטוח הלאומי ממשלוח הודעות חוב גרמה למחיקת חובות בסך 1.2 מיליארד שקל בספטמבר 2015. כלומר, 0.4% מהגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי אינו מיוחס לתופעות הרות גורל כמו תוחלת החיים או פריון, אלא לטמטום פשוט. המוסד לא חדל חלילה ממדיניות מוזרה זו, וב-2008–2015 הצטברו חובות נוספים של מאות אלפי חייבים, שמוערכים ב-3 מיליארד שקל. כך שיש לצפות כי המחיקה של ספטמבר 2015 לא תהיה האחרונה, וכנראה לא הגדולה שבהן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"