צייר לי תשואה |

להשקיע באמנות בלי להיות עשיר ובלי לקנות אף יצירה

שוק האמנות נהפך לנגיש וידידותי יותר לקהל הרחב ■ אל הגלריות ובתי המכירות הפומביות הצטרפו תערוכות, ירידים ואתרי אינטרנט המציעים יצירות במחירים נוחים ■ כך נראית הדרך אל האוסף הפרטי שלכם

נדן פלדמן
נדן פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נדן פלדמן
נדן פלדמן

לרגל יום הולדתה ה-30 קיבלה חברתי הטובה נעה סכום כסף בן ארבע ספרות מסבא שלה. היא הופתעה לא רק מגובה הסכום, אלא גם מהבקשה שצורפה לו: "רכשי בו יצירת אמנות", הפציר בה הסב חובב האמנות. נעה היתה נלהבת. הנפש היצירתית שבה התעוררה והיא כבר ידעה בדיוק איפה היא רוצה לתלות בדירתה את היצירה שתרכוש.

"היתה רק בעיה אחת - לא היה לה מושג מאיפה להתחיל בחיפוש: האם באחת הגלריות המקומיות, או ישירות דרך האמן? האם כדאי לפקוד תערוכות, או שאולי לחפש יצירות באינטרנט? לרכוש יצירה של אמן צעיר ומבטיח, או שמא עדיף כיוון קלאסי יותר? אמן מקומי או בינלאומי? ובאיזה זרם להתמקד? או שבכלל כדאי ללכת על פיסול, או צילום?
עוד הרבה לפני שנעה תחתום בהתרגשות על הצ'ק עבור עבודת האמנות הראשונה שתרכוש, "הצעד הראשון למשקיע המתחיל הוא לבקר בתערוכות, במוזיאונים ובגלריות, לראות, ליהנות ולנסות לאפיין טעם אישי", אומרת איה שוהם, מבעלות גלריה ארט־סטיישן לאמנות מודרנית במתחם התחנה בתל אביב. "סגנון מתגבש מתוך התבוננות ולמידה, וגם מתוך חיבור עם העבודה. אמנות מעוררת מחשבה ומייצרת רגש, וזהו בהחלט עניין אישי".

כתבות נוספות ב-TheMarker

הפרשה שמאיימת על שמו הטוב של בני שטיינמץ מסרבת לגווע

לפיד, עצור לפני שאתה מעלה שוב מסים - הנה כמה פתרונות יצירתיים יותר

שוהם ושותפתה לגלריה, שירי בן־ארצי, יזמו בשנה שעברה את תערוכת ARTFI, הראשונה בישראל שנועדה להיות נקודת מפגש בין עולמות האמנות והפיננסים. אמנים צעירים קיבלו עצות עסקיות מיועצים פיננסיים, אוצרים פיטפטו עם אנשי אקדמיה, וסטודנטים לאמנות התחככו במנהלי גלריות ואספנים.

שוהם מסבירה כי התערוכה, שהתקיימה במארס בפעם השנייה, היא תולדה של התמיכה הגוברת באמנות ובקהילת האמנים בארץ, שחילחלה לתאגידים "המזרימים הון רב אל השוק", ובהם גם הבנקים הגדולים בישראל, הפועלים ולאומי.

מחזור מכירות האמנות השנתי בישראל נאמד בכ-50 מיליון דולר, לדברי שוהם. "השוק פורח בשנים האחרונות: גלריות נפתחות, מוזיאונים מתחדשים, ירידי אמנות מושכים אלפי מבקרים, ודור חדש צומח לתוך העולם הזה", היא מוסיפה. זהו דור חדש שלא צבר הון ולא רכש ידע מקצועי בתחום, אינו עשיר ואינו מגדיר עצמו כיודע ח"ן בעולם האמנות, אבל עדיין מעוניין בכך כתחביב ואף אפיק השקעה לטווח ארוך.

האספנים לא מאמינים מספיק באינטרנט

תוך כדי סבב טעימות ראשוני בתערוכות, מוזיאונים וגלריות, שוהם ממליצה למשקיע המתחיל להעמיק בקריאה ולמידה בתחום, דרך כתבי עת לאמנות כמו "Wallpaper", הנחשב למגזין העיצוב והאמנות המוביל בעולם; "ARTnews", מגזין האמנות הנקרא בעולם; MODERN PAINTERS, כתב עת לאמנות בת זמננו הזמין רק במהדורת דפוס. בישראל מובילים "המדרשה", כתב עת לאמנות בהוצאת בית ברל, אתרי אינטרנט של גלריות ומוזיאונים וכתבות מקצועיות על אמנות באמצעי התקשורת.

צילום: עדי עמנואל

הצעד הבא לעבר הרכישה במחיר נגיש יכול להיות דרך גלריה של האמן או ישירות מולו, במקרה של אמנים עצמאיים שאינם מיוצגים בגלריות. גלריות הן סוכני המכירות הראשוניים בשוק, מתמצאות בו ויכולות לספק מידע על אמנים ועל השוק בכלל, לכן רצוי שביקור בגלריה ילווה בשאלות על האמן ועל התערוכה המוצגת.

ערוץ פופולרי נוסף לרכישות במחירים נוחים הוא ירידים מקומיים כמו "צבע טרי", שהתקיים בסוף מאי בפעם השישית ומציג אמנות ישראלית עכשווית. 25 גלריות מקומיות ‏(רק שתיים מהן לא מתל אביב‏) הציגו יצירות של 47 אמנים צעירים.

מחירי העבודות נעות בטווח של 500 עד 10,000 שקל, ומספר מצומצם של יצירות נמכרו תמורת עשרות אלפי שקלים. למרות האפשרות לרכוש אמנות במחירים נוחים יחסית, אחד ממאפייני היריד עלול להקשות על טירונים בשוק: "התנהלות הקנייה בירידים היא מיידית ומהירה, ולכן רצוי לבוא מוכנים", אומרת שוהם.

האינטרנט נהפך בשנים האחרונות לאחת הזירות הבולטות והתוססות גם בשוק האמנות. אי־ביי, ענקית המסחר המקוון שנולדה רק לפני 17 שנה, היא לא רק החברה הגדולה בעולם למסחר אמנות ברשת, אלא אחת הגדולות בשוק כולו, המורכב ברובו מגלריות ותיקות ועתירות מוניטין לצד בתי מכירות פומביות כמו סותבי'ס הניו יורקית, כריסטיס הלונדונית וצ'יינה גרדיאן מבייג'ין.

ב-2012 הגיעה אי־ביי למקום 23 בדירוג 100 גופי המסחר באמנות הגדולים בעולם של סקייטס ‏(Skate's‏), המתמחה במחקרים בשוק האמנות. מתוך 100 החברות בדירוג האחרון, 15 פועלות רק באינטרנט.

עם זאת, בסקייטס מציינים כי למרות הזרמה מסיבית של הון סיכון לסחר אמנות מקוון בשנים האחרונות, "קצב אימוץ מודל הסחר באינטרנט מצד אספנים וצרכנים נותר אטי באופן מאכזב". נראה שלמרות הפשטות, המהירות והיעילות ברכישה ברשת, השוק עדיין מורכב ברובו מאנשים שהחלו לרכוש יצירות כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו, המעדיפים לפגוש את היצירה פנים מול פנים לפני שהיא מגיעה הביתה.

ואולם גם פגישה מקרוב עם יצירה אינה מבטחת את הרוכש מפני סיכונים הגלומים ברכישה, וזיוף הוא רק אחד מהם. "יש הרבה דברים שצריך להביא בחשבון", אומרת שוהם. "החל בעמידות החומרים של העבודה, דרך זיופים והקפדה על קבלת תעודת מקוריות מהאמן, מיורשיו או מארכיון העבודות הרשמי שלו במקרה של אמנים בקנה מידה בינלאומי". שוהם ממליצה לרכוש יצירה ממקור מהימן, כדי שיהיה למי לפנות אם מתעוררת בעיה.

משתלם לזהות הצלחה בחיתוליה

לשאלה אם השקעה באמנות משתלמת מבחינה כלכלית, עונה שוהם כי משקיע נבון וסבלני יכול לקנות עבודה של אמן בתחילת דרכו בכמה אלפי שקלים ולמכור אותה כעבור כמה שנים בעשרות אלפים.

עבודות של אמנים ישראלים כמו יהודית סספורטס, סיגלית לנדאו, אורי גרש ומיכל רובנר, נמכרו בתחילת דרכם ב-2,000-4,000 דולר, ואילו כיום הן נאמדות בטווח של 15-20 אלף דולר. בזירה הבינלאומית, המקרה הבולט ביותר הוא של דמיאן הרסט הבריטי, שנחשב לאמן החי המצליח בעולם כיום. כבר ב-2005 נבחר הרסט לאדם המשפיע ביותר בעולם האמנות על ידי מגזין האמנות "ArtReview", אבל מי שרכש עבודות שלו בסוף שנות ה-80 יכול היה לקבל עודף מ-2,000 ליש"ט. כיום נמכרות עבודותיו תמורת מיליוני דולרים.

מוזיאון מדאם טוסו

אחת העבודות היקרות שלו בשנים האחרונות, "עגל הזהב", נמכרה במכירה פומבית בסותבי'ס תמורת 18.6 מיליון דולר. הירסט נהפך לאמן העשיר בעולם וב-2010 העריך "סאנדיי טיימס" את הונו האישי ב-215 מיליון ליש"ט.

מבין האמנים המבטיחים בזירה המקומית ניתן לציין את אורלי מונטג, דורון פישביין, נעה יקותיאלי, מאיה זק, אלעד קופלר, אלהם רוקני וגיא ינאי. רכישת עבודות שלהם כיום עשויה להניב רווח משמעותי בתוך כמה שנים. עם זאת, שוהם מזכירה כי לא חסרות דוגמאות הפוכות: "בהחלט יכולות להיות גם השקעות כושלות בתחום, ולכן למשקיע המתחיל כדאי להתמקד בשוק אחד וללמוד אותו לאט לאט".

גלריות מקומיות מציעות אמנם עבודות ותערוכות של אמנים בינלאומיים, אך ישראל היא שוק קטן ומוגבל בהיקפו, כך שבעלי נטיות קוסמופוליטיות יעדיפו, אם הכיס מאפשר, לנדוד בין תערוכות וירידי אמנות מעבר לים. ההיצע אדיר ומדי חודש נערכות מאות תערוכות בבירות האמנות - ניו יורק, לונדון, פאריס, ברלין וטוקיו, ובעשרות מוקדי אמנות נוספים כמו בייג'ין, מילאנו, וינה ומונטריאול.

בנוף הירידים הבינלאומיים, המכוונים בעיקר לקהל אספנים עשיר, בולט בחריגותו "אפורדבל ארט פייר" ‏(Affordable Art Fair‏), מיזם ייחודי שזיהה את העניין הגובר באמנות בקרב קהל בעל הכנסה ממוצעת. היריד מעניק במה לאלפי אמנים מכל העולם בתיווכן של גלריות. העיקרון המנחה שלו הוא מחיר תקרה לעבודה בסך 10,000 דולר. יותר ממחצית היצירות נמכרות תמורת פחות מ-5,000 דולר, והיצירות הזולות ביותר מוצעות תמורת 100 דולר בלבד. תנאי סף נוסף של היריד הוא שכל האמנים המציגים חייבים להיות בחיים, כחלק מהרצון לקדם אמנים ולסייע להם להתפרנס.

הצלחת היריד הפכה אותו לסיבוב הופעות עולמי. מראשיתו בלונדון ב-1996, התרחב היריד ל-14 ערים באירופה, אסיה ואמריקה, ובהן גם מקסיקו סיטי - העיר הגדולה בעולם וגם אחת העניות בו. התערוכות נודדות בין הערים לאורך כל השנה. ב-13 ביוני יתקיים היריד בלונדון ובאוקטובר ייערכו תערוכות בשטוקהולם, ניו יורק, מקסיקו סיטי ואמסטרדם.

"אנחנו מאמינים שכל אחד יכול לרכוש אמנות, ומכאן אנחנו מאמינים שכל אחד גם יכול להיות אספן אמנות", מסבירים באתר "אפורדבל ארט פייר" את חזון החברה. "אין זאת נחלתם הבלעדית של העשירים והמפורסמים. התחלה של אוסף היא דבר הרבה יותר קל וגם הרבה יותר זול ממה שאתם חושבים". את האני מאמין מבטא גם אחד מציטוטיו של וויליאם מוריס, אמן, סופר ומחלוצי הסוציאליזם בבריטניה של סוף המאה ה–19: "איני רוצה שאמנות תהיה עבור מתי מעט, כפי שאיני רוצה שחינוך יהיה עבור מתי מעט, או חופש למתי מעט".

להשקיע באמנות בלי לרכוש יצירות

קשרי הגומלין הענפים בין האמנות למגזר הפיננסים, הכסף הגדול שזרם לשוק האמנות ויצר הרעב של משקיעים - כל אלה פתחו אפיק השקעה נוסף באמנות, רכישת מניות של החברות הגדולות בתחום שהונפקו בבורסה: בתי מכירות פומביות כמו סותבי'ס וקולקטרס יוניברס הנסחרות בוול סטריט, גלריות בולטות כמו WFA הנסחרת בפרנקפורט ו-Art Vivant הנסחרת בטוקיו, וגם חברות למחקרי שוק האמנות כמו ארט־נט הנסחרת בברלין וארט־פרייס הנסחרת בפאריס.

שווי השוק הכולל של חברות האמנות הבורסאיות מסתכם ב-3.34 מיליארד דולר, לפי נתוני סקייטס. טווח מחירי המניות נע בין דולרים אחדים לכמה עשרות דולרים, כך שניתן להרכיב פורטפוליו של מניות אמנות בהשקעה של מאות או אלפי דולרים בודדים.

השוק מכה את האומנות - מדד סקייטס לשוק האומנות מול S&P 500

ערוץ נוסף הוא קרנות השקעה באמנות, הרוכשות אלפי יצירות במטרה לסחור בהן ולגרוף רווחים - לבעליהן ולמשקיעים. עם זאת, ההשקעה המינימלית שדורשות הקרנות גבוהה בהרבה מרכישת מניות, בדרך כלל בסכום של שש ספרות לכל הפחות.

מניות אמנות ומדדים המבוססים עליהן צברו בשנים האחרונות פופולריות וזכו להד תקשורתי נרחב, אבל אלה לא מיתרגמים בהכרח לרווחים. מדד סקייטס לשוק האמנות, המורכב ממניות של חברות האמנות הבורסאיות השיג ב-2012 תשואה שלילית של 2.5%, בעוד שמדד 500 S&P, הכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, הניב תשואה חיובית של יותר מ-11%. מניית סותבי'ס, שמשקלה במדד סקייטס הוא כ-75% עם שווי שוק של 2.5 מיליארד דולר, עלתה 11% ב-2012, אך מי שרכש את מנייתה ב-2007 עדיין הפסיד 40% מכספו.

גם מדד מיי־מוזס הוותיק, שבוחן את פער המחירים שבהן נמכרו עבודות בעבר לעומת ההווה, מציג תשואות נמוכות יותר באופן עקבי לעומת 500 S&P. המדד אמנם מתהדר בשנים האחרונות בתשואות גבוהות ממניות רגילות, אך אלה נבעו בעיקר בשל קריסת השווקים במשבר הפיננסי העולמי.

במבט רחב יותר, התמונה הפוכה: מי שהשקיע ב-1993 במניות במדד S&P נהנה מאז מתשואה נומינלית של כמעט 400% - כספו הוכפל פי ארבעה, ללא שקלול אינפלציה - בעוד שמדד מיי־מוזס רשם תשואה נומינלית של כ-250%.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"