איילת ניר: "לא ממליצה על רכישת דירה בישראל, עדיף כבר לקנות בארה"ב"

הכלכלנית הראשית של פסגות: "להערכתנו, בשנים הקרובות ייעשה ניסיון להגדיל את היצע הדירות ולצמצם את הביקוש לדירות להשקעה באמצעות מסים - השילוב של הפעולות עשוי להוביל לשינוי מגמה"

ערן אזרן
ערן אזרן
ערן אזרן
ערן אזרן

גם במאי המשיך בנק ישראל לפעול במרץ להחלשת השקל. אחד הצעדים המרכזיים שיזם היה הפחתה של הריבית במשק, פעמיים, לרמת שפל של 1.25%. הורדות הריבית - שנעשו במרווח של שבועיים בלבד - הגבירו את ההערכות בשוק כי מהלך הפחתת הריבית הגיע לקצו, ועמו גם המשך ההתחזקות של איגרות החוב הממשלתיות, שהוא תוצאה ישירה של המהלך.

אלא שביום ראשון התהפכה התמונה, כשבשוק החלו לזהות סימנים ראשונים להפחתה אפשרית של הריבית בהמשך השנה. גם איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות פסגות, צופה הפחתה שכזאת.

“השוק מגלם הורדת ריבית בהמשך השנה, והעליות החדות בתחילת השבוע הן ביטוי לכך. ההסתברות להפחתת ריבית נוספת גבוהה מאוד”, אומרת ניר. “פערי התשואות בין אג”ח של ממשלת ישראל לאג”ח אמריקאיות עדיין גבוהים, כך שהאג”ח המקומיות עדיין אטרקטיביות מדי למשקיע הזר. בנק ישראל לא יתעלם מכך”.

"צריך להדגיש כי אף שאיגרות החוב הממשלתיות נתפשות כאפיק השקעה חסר סיכון, הרי שכיום מדובר בהשקעה מסוכנת. אנחנו רואים שרמת התנודתיות באפיק עלתה בצורה משמעותית, מה גם שרמה התשואות היא נמוכה מאוד במבט היסטורי. אנחנו צופים שרמת התשואות בעוד שנה מהיום תהיה גבוהה יותר, ולכן יש פה מרכיב סיכון מרכזי".

איילת נירצילום: עופר וקנין

לפי ניר, ההסתברות להפחתת ריבית נתמכת באינפלציה הנמוכה ובמצב המקרו של המשק המקומי. “אם מסתכלים על שורה של אינדיקאטורים, ברור שהבנק צריך להפחית ריבית. ראשית, הפחתות הריבית האחרונות לא הצליחו לשנות את התמונה בשוק המט”ח, והשקל שב להתחזק מול סל המטבעות. יתרה מזאת, כרגע אין לחצים אינפלציוניים. אנחנו צופים אינפלציה של 1.8%, ששליש ממנה מיוחס להעלאת המסים.

“מצד שני יש כרגע האטה בפעילות הכלכלית במשק. יש ירידה ביצוא וביבוא של חומרי הגלם ושל מוצרי הצריכה - מה שמלמד על ירידה בביקושים. גם העלאות המסים והקיצוץ שמתכנן האוצר בתקציב יגרעו מהצמיחה כ-0.5% ב-2014. לכן ניתן לעודד את הכלכלה המקומית באמצעות היצוא ושער החליפין או על ידי הפחתת ריבית”.

ומה עם הנדל”ן. האם הפחתה נוספת לא תמשיך לתדלק את העליות במחירי הדיור?

“בנק ישראל התייחס בעבר לעלייה במחירי הנדל”ן, ואמר שהטיפול בעניין צריך להגיע מצד ההיצע - ולא מצד הביקוש, שעליו הבנק יכול להשפיע. הוא הסביר שהיצוא משפיע על המשק יותר מהנדל”ן, ולכן החליט שהמשקל כרגע נמצא דווקא בצד של היצוא”.

חלק מהכלכלנים טוענים שסטנלי פישר הוא אלן גרינספאן הישראלי. שההשלכות הבעייתיות של הריבית הנמוכה שהנהיג יישארו אחריו.

“צריך לשאול איפה היינו אם פישר לא היה עושה את הצעדים האלה. בפועל פישר מיתן את ההשפעה של המשברים באירופה ובארה”ב על ישראל. לראיה, אם משווים את קצב הצמיחה והאבטלה של ישראל ביחס לכלכלות המערב, אז הצלחנו להיפגע פחות מהמשבר.

“ברור שכאשר מתקבלות החלטות קיצוניות אז צריך לשאול תמיד מתי משנים את המגמה והופכים את הכיוון - זוהי שאלת המפתח. אין ספק שזהו אתגר גדול למי שיחליף את פישר. אופן ההתמודדות שלו עם ההשלכות יהיה משמעותי מאוד”.

מלבד הפחתות הריבית במאי, שנועדו להקטין את זרימת ההון למשק ולעצור את הייסוף החד בשקל, באפריל שב בנק ישראל להתערב בשוק המט”ח ורכש מאות מיליוני דולרים. בנוסף, הכריז במאי הבנק על תוכנית לרכישת דולרים בהיקף של 2.1 מיליארד דולר “לקיזוז השפעת הזרמת הגז מתמר”.

צילום: בלומברג

למרות הצעדים האלה, ניר נזהרת ואינה מתפתה לנפק תחזית למסחר בשקל־דולר. “אין לנו מודל שחוזה את שער החליפין. זה הימור. דעתי בעניין לא פחות טובה משל אחרים - בטח שלא לטווח קצר. המסחר במט”ח כרגע מושפע מהאירועים בעולם, ובראשם ההרחבות הכמותיות. כרגע, אין לי מודל טוב לחיזוי שערי המט”ח”.

“לקנות דירה בארה”ב 
- לא בישראל”

בעבר הציעה ניר למשקיעים המקומיים לגוון את תיק ההשקעות ולהסיט חלק ניכר ממנו לחו”ל. בדיעבד ההמלצה היתה משתלמת, שכן מאז תחילת 2013 השווקים בעולם - ובמיוחד השוק האמריקאי - המשיכו לרשום התאוששות מרשימה, בעוד השוק המקומי מדשדש. כך למשל, מדד 500 S&P עלה בכ–15% מאז תחילת השנה, בעוד ת”א 100 הציג תשואה של 2.6% בלבד.

האם גם לאחר מהלך העליות האחרון את עדיין ממליצה להסיט השקעות לחו”ל או שמא זה הזמן לחזור לבורסה המקומית?

“למשקיעים הישראלים יש נטייה טבעית וגבוהה להשקיע ‘בתוך הבית’. ואולם צריך לזכור שככל שהמשק קטן יותר, כך הסיכון נעשה גבוה יותר.

האחריות שלי היא לפיזור סיכונים, ולכן לדעתי חובה עדיין לצאת להשקעות בחו”ל. יש גם סקטורים שכלל לא קיימים בישראלי - כמו סקטור התעופה וחברות הכרייה - שכדי להשקיע בהם חייבים לצאת החוצה.

“כרגע יש לבורסה המקומית יתרון בשוק איגרות החוב הממשלתיות. קשה למצוא כרגע מקומות בעולם שמספקים תשואה ריאלית חיובית. עם זאת, לבורסה אין עדיפות בשוק המניות ובשוק האג”ח הקונצרניות. מעבר לכך, אחד מהקווים המנחים של הממשלה הוא הפחתת יוקר המחיה, מה שיוצר מצד אחד סיכון רגולטורי לחברות, ומצד שני עלול פגוע בהן גם ברמת תמחור המוצרים והרווחיות שלהן”.

האם נכון גם להעדיף השקעה בנדל”ן בארה"ב על פני השקעה בשוק הנדל”ן הישראלי?

“קניית דירה בארה”ב נראית בעייני עדיפה מקניית דירה בישראל. אנחנו לא ממליצים על רכישת דירה בישראל ברמות המחירים הנוכחיות. ממשלת ישראל מבקשת למצוא פתרון למחירי הדירות, ולהערכתנו בשנים הקרובות ייעשה ניסיון אמיתי להגדיל את היצע הדירות במשק, כמו גם לצמצם את הביקוש, בעיקר לצרכי השקעה, באמצעות מסים.

“השילוב של שתי פעולות אלה - מצד הביקוש ומצד ההיצע, עשוי להוביל לשינוי מגמה בשוק הנדל”ן בעוד כשנה־שנתיים, כלומר לירידת מחירים מתונה. תרחיש זה מצביע על כך שיחס הסיכון/סיכוי גבוה מכדי שנמליץ על השקעה בדירה למגורים ברמות המחירים הנוכחיות. לכן, אנחנו חושבים שעדיף להיחשף לנדל”ן בחו”ל באמצעות נכסים פיננסיים כמו קרנות ריט, המאפשרות פיזור”.

מלבד ההשפעה על רווחיות החברות, מה יהיו בעיניך ההשפעות של התוכנית התקציבית של האוצר על המשק בהמשך השנה?

“אם התוכנית תיושם במלואה, תהיה פגיעה של 0.5% בצמיחה ב-2014. אני מקווה שבשנים הבאות ישקדו על רפורמות שיסייעו לצמיחה, ולא יתמקדו רק באיזון התקציבי ובאוסף של צעדים קטנים. אפשר היה, למשל, לעודד את ההשקעות במשק באמצעות פרויקטים של תשתית שהמימון להם מגיע מהסקטור פרטי. אין לזה עלויות תקציביות, אך זה משרת את הגופים המוסדיים, ששמחים לעסקות שיעלו את התשואות. זה משהו שלא ראינו בתקציב, אך אפשר בהחלט לעשות אותו.

“התקציב מנסה לעודד אוכלוסיות חלשות במשק לצאת לשוק העבודה - וזו נקודה חיובית מאוד. כרגע יש בישראל אוכלוסיית תלות גדולה לעומת האוכלוסייה העובדת. זה מצב שאין לו זכות קיום לאורך זמן, ועלול בהדרגה להביא לפשיטת רגל של המשק. לכן הממשלה צריכה להמשיך ולעשות צעדים ורפורמות כדי לעודד יציאה של יותר מגזרים לעבודה. בתקציב הנוכחי אנחנו רואים התחלה של רפורמה, בהדרגה”.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן