מניית הפועלים בשיא, אך החקירה בארה"ב והניתוק מישראכרט מעיקים על הבנק - מגזין ההשקעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מניית הפועלים בשיא, אך החקירה בארה"ב והניתוק מישראכרט מעיקים על הבנק

צמצום תיק האשראי, החובה להיפרד מישראכרט והשינויים הטכנולוגיים יחייבו את הפועלים לאתר מנועי צמיחה שישמרו על רווחיותו

תגובות
סניף של בנק הפועלים בתל אביב. בהנהלה חולמים על בנק בארה"ב
דודו בכר

בסוף יולי יציין אריק פינטו שנה מאז התחיל לכהן כמנכ"ל בנק הפועלים. השנה החולפת היתה סוערת במיוחד עבור המנכ"ל החדש וכללה שורה של ארועים, חלקם ירושה מהמנכ"ל הקודם ומקורבו של פינטו, ציון קינן, וחלקם ארועים חדשים. בשנה השנייה לכהונתו, פינטו ככל הנראה יצטרך להתמודד עם חלק לא מבוטל של האתגרים שעמם התמודד בשנה הראשונה — כשבמקביל גובר הלחץ לחפש מנועי צמיחה חדשים להפועלים.

בין הארועים המשמעותיים עמם נאלץ פינטו להתמודד מאז תחילת כהונתו נמנים תלונה של מנהלת לשעבר בבנק על הטרדה מינית שביצע לכאורה קינן בסוף 2006, שהביאה להתפטרותו של יו"ר הפועלים דאז, יאיר סרוסי; האצת החקירה של הרגולטורים האמריקאיים בנוגע לסיוע של הפועלים ללקוחות האמריקאים בהעלמת מס בתחילת העשור הקודם; טיפול בתיק האשראי של אליעזר פישמן, פושט הרגל — תיק שצפוי לעמוד במרכז החקירה של הוועדה הפרלמנטרית שהוקמה בכנסת; חוק שטרום — שהפועלים עשוי להיות הנפגע העיקרי שלו; והיעדר מודל מובהק של הבנק להתמודדות עם שינויים טכנולוגיים המאיימים לפגוע במודל הבנקאי המסורתי.

בשנה הראשונה לכהונתו כמנכ"ל הפועלים, לא ביצע פינטו שינויים בהנהלה, למעט שני מינויים — מינויו של ארז יוסף למשנה למנכ"ל ולמנהל תפעול ראשי והפיכתו לחבר הנהלה, ומינויה של יעל אלמוג לתפקיד משנה למנכ"ל וראש חטיבה למחזיקי עניין. הוא היה עסוק בעיקר במציאת דרכים להגדיל את שיעור הדיווידנד מהרווח הנקי שהוא מחלק לבעלי מניות הבנק, שעלה בשנה האחרונה מ–20% ל–40%, וביישום מהלכי התייעלות שסייעו להפועלים להקטין את הוצאות השכר ולשפר את יחס היעילות התפעולית (היחס בין ההוצאות להכנסות התפעוליות) לרמה נמוכה של 61%.

בזכות היתרון לגודל בתחום הקמעונות ומהלכי התייעלות, מייצר הפועלים רווחים נאים ומציג תשואה להון מפעילות בנקאית של 9%–10% — מה שמסייע לו להיסחר לפי מכפיל הון (היחס בין שווי שוק להון עצמי) הגבוה ב–15% מזה של מתחרהו הגדול, בנק לאומי. מנגד, לאומי מראה בתקופה האחרונה שיפור בפעילות הליבה הבנקאית ומתחיל לצמצם פערים.

מאז כניסת פינטו לתפקיד עלתה מניית הפועלים ב–%30, והבנק נסחר לפי מחיר שיא של 24.7 שקל למניה. מחיר זה מגלם לבנק מכפיל הון של 0.94 ומשקף שווי שוק של כ–33 מיליארד שקל. מדובר בתשואת חסר לעומת מדד הבנקים, שעלה בתקופה זאת ב–32%. שלושת החודשים האחרונים עלתה המניה ב–14%, אך מתחילת השנה היא רשמה יחד עם לאומי תשואת חסר לעומת שאר הבנקים, ועלתה בכ–9%. הסיבות העיקריות לביצועי המניה הן חשש המשקיעים לגבי היקף ההפרשות הנוספות שהבנק צפוי לבצע בגין החקירה בארה"ב; החשש לגידול ההפרשות בתחום הקמעונות; והחשש להקטנת הריקבריס (הכנסות בגין חובות שנמחקו בעבר) והרווחים מפעילות שוק ההון.

מפגין סלקטיביות בתיק האשראי

כמתואר

בניגוד לדיסקונט, שהמשיך גם ברבעון הראשון של 2017 להגדיל את תיק האשראי שלו (צמיחה של כ–2%), ובניגוד ללאומי שתיק האשראי שלו חזר לצמוח (1%), בהפועלים נמשכת מגמת הירידה בתיק האשראי לציבור נטו, שהסתכם נכון לסוף מארס 2017 בכ–270 מיליארד שקל — ירידה של 0.7% מתחילת השנה וירידה של 4% (כ–10 מיליארד שקל) לעומת סוף מארס 2016.

תיק האשראי ללקוחות פרטיים נותר ללא שינוי מתחילת השנה ושוויו בסוף מארס 2017 היה 40.5 מיליארד שקל. האשראי לעסקים קטנים ירד ברבעון הראשון ב–1.1%, ונכון לסוף הרבעון הסתכם ב–27 מיליארד שקל.

בהפועלים מסכימים עם ההתבטאויות של המפקחת על הבנקים, חדווה בר, לגבי הזהירות שיש לנקוט בעת מתן האשראי הצרכני, ומסבירים כי החליטו לגלות סלקטיביות גדולה יותר במתן אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, מגמה, שלטענת הפועלים, צפויה להימשך ברבעונים הקרובים. מדיניות זאת באה לידי ביטוי בצמצום האשראי לרכישת כלי רכב וחיתום מדוקדק יותר בעסקים קטנים. מדובר בשינוי אסטרטגיה לעומת זו שהוביל קינן, לכיוון של גידול מסיבי בתיק האשראי הקמעוני, ונטילת סיכונים גדולים יותר בתיק האשראי העסקי. ואכן, האשראי במגזר המסחרי לעסקים בינוניים, שאותו סימן הפועלים כאחד ממנועי הצמיחה שלו, עלה ברבעון הראשון של השנה ב–1.2% ונכון לסוף הרבעון עמד על 32.6 מיליארד שקל.

עם זאת, האשראי העסקי ללווים גדולים בישראל קטן ברבעון הראשון ב–4% ל–65 מיליארד שקל כשתחום הנדל"ן הוא הנפגע העיקרי. צמצום מתן האשראי העסקי ללווים גדולים — מדיניות שהפועלים מיישם זה כמה שנים — נמשכת חרף העובדה שהבנק פתר את בעיות ההון שעמן התמודד בשנה שעברה, ואף הצליח להגיע לפני הזמן ליעד הלימות הון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון) של 11.2%. לפועלים יש כיום עודף הון של כ–3 מיליארד שקל — סכום המאפשר לו להגדיל את נכסי הסיכון ואת פעילות מתן האשראי בכ–30 מיליארד שקל.

אולם בהפועלים טוענים כי ההחלטה להאט את הקצב במתן האשראי העסקי נובעת ממרווחי האשראי הנמוכים השוררים בתחום זה ונובעים מהגאות הנמשכת בשוק האג"ח. גאות זאת מאפשרת לחברות לגייס חוב במחירים נמוכים יותר לעומת החוב הבנקאי.

בהפועלים גם דוחים את הטענה שהבנק מקפיא את תיק האשראי כדי להמשיך ולהגדיל את שיעור הדיווידנד מ–40% ל–50%, ובכך לסייע לבעלת השליטה, שרי אריסון, לפרוע חובות של מיליארדי שקלים, ומציינים כי התשואה להון השוטפת של הבנק מאפשרת לו גם להגדיל את הדיווידנד וגם לצמוח יותר באשראי.

כמתואר

מדיניות סלקטיבית במתן אשראי היא מוצדקת בתקופות מסוימות, אך בסופו של דבר, אשראי הוא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הבנק ותפקידו העיקרי כמוסד פיננסי הוא לספק אותו. ירידה בתיק האשראי עלולה לגבות מחיר של צמצום בהכנסות מימון — תופעה שתורגש בתוצאות הבנק בהמשך השנה, ובעיקר בעוד כמה רבעונים כשהריקבריס יסתיימו (הכנסות של מאות מיליוני שקלים, שמהן נהנה הפועלים מדי רבעון בשנים האחרונות).

קנסות דומים לאלה שהוטלו על לאומי

פינטו מעוניין לשים את החקירות בארה"ב מאחוריו ולסיים עם הפרשה עד סוף השנה. אולם בניגוד להערכות קודמות של גורמים במערכת הפיננסית והמשפטית כי הממשל האמריקאי החדש יפגין יחס מרוכך כלפי בנקים זרים שמעורבים בחקירות מס מסוג זה, אנשי טראמפ כבר דאגו להבהיר כי התאבון של האמריקאים לגביית קנסות לא נעלם. באחרונה גם התברר כי הפועלים צפוי לשכור את שירותיו של משרד רואי החשבון והייעוץ העסקי־כלכלי דלויט־טוש — צעד שעלול לעכב את סיום החקירה.

אנשי דלויט יצטרכו לבצע, בין השאר, בדיקות בנוגע למתודולוגיה ולחישובים שבהם השתמשו בהפועלים כדי להכין את הנתונים של הלקוחות האמריקאים של הבנק בישראל, ארה"ב, שווייץ ולוקסמבורג. ייתכן כי בדלויט יבדקו גם את הודעות האימייל שנשלחו בשנים הרלוונטיות לחקירה.

שכירת שירותי דלויט צפויה להשית על הפועלים הוצאות של עשרות מיליוני שקלים לכל הפחות, שיתווספו למיליארד דולר שכבר הוציא הבנק בגין הוצאות על החקירה בארה"ב נכון לתחילת 2017 (סכום זה כולל תשלום של 250 מיליון שקל לעורכי הדין המלווים את הבנקים, בראשות משרד גורניצקי ושות').

לדאבונו של הפועלים, החקירה של משרד המשפטים האמריקאי ושל המחלקה לשרותים פיננסיים של מדינת ניו יורק (DFS) עדיין לא הגיעה לישורת האחרונה. על פי הערכות, הפועלים צפוי לבצע הפרשות נוספות בהיקפים לא מבוטלים, שבסופו של דבר צפויות להיות דומות להפרשות שביצע בנק לאומי, שנקנס על ידי הרשויות האמריקאיות ב–1.5 מיליארד שקל בגין מתן שירותי ברוקראז' וייעוץ השקעות ללקוחותיו האמריקאים מבלי שהיה לו רישיון לכך.

כמתואר

נגד הפועלים ונגד בנקים נוספים מתנהלת גם חקירה של רגולטורים אמריקאיים לגבי חשד למעורבותם בפרשת השוחד ששולם לבכירי ארגון הכדורגל הבינלאומי, פיפ"א, בעבור הענקת זכויות שידור. הפועלים לא ביצע עד כה הפרשות כלשהן בגין חקירה זאת.

כיצד נפרדים מישראכרט

המשקיעים בהפועלים גם עוקבים בדריכות אחר צעדים שמבצע הבנק בכל הקשור להיפרדות מחברת כרטיסי אשראי ישראכרט. מדובר בנכס מהותי בעבור הפועלים, שב–2016 תרם לרווחי הבנק 275 מיליון שקל, וברבעון הראשון של 2017 76 מיליון שקל — 10%–11% מהרווח הכולל של הפועלים בשתי התקופות.

כעת עומדים בפני ראשי הבנק שני אתגרים עיקריים: מכירת ישראכרט במחיר גבוה ומציאת מקורות רווח חלופיים שייפצו על אובדן רווח שוטף של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה. בדיווח לבורסה שנמסר על ידי הפועלים ב–6 באפריל, ציין הבנק כי החלופות למכירת ישראכרט שנבחנות כעת על ידי הדירקטוריון בראשות היו"ר החדש, עורך הדין עודד ערן, ועל ידי הנהלת הבנק, הן הצעת מכר של מניות מקבוצת ישראכרט לציבור; מכירת ישראכרט למשקיע או לקבוצת משקיעים; וחלוקת המניות של קבוצת ישראכרט — כולן או חלקן — לבעלי המניות של בנק הפועלים כדיווידנד בעין (דיווידנד המשולם ברכוש ולא במזומן, על ידי חלוקת ניירות ערך בין בעלי המניות) — וזאת במקביל לרישומה של ישראכרט למסחר בבורסה בתל אביב.

בעוד בהפועלים מתעקשים כי כל האפשרויות נבחנות וכי בימים אלה נכתב התשקיף של ישראכרט, הדיווח של הבנק לבורסה אודות תוכניותיה של אריסון, והמהלכים שנעשים מאחורי הקלעים, דווקא מאותתים כי הפועלים מקדם את החלופה של חלוקת ישראכרט כדיווידנד בעין מהר יותר מהחלופות האחרות. במקרה כזה, תקבל אריסון החזקה ישירה של כ–20% מישראכרט בשווי מוערך של 600 מיליון שקל.

בנק הפועלים בניו יורק
ADAM ROUNTREE / BLOOMBERG

בעקבות ניתוח שפורסם ב–The Marker ב–24 באפריל 2017, מיהר הפועלים לדווח לבורסה כי אריסון העבירה לבנק כמה שבועות קודם לכן מסמך, שבו היא מתחייבת למעשה לוותר על השליטה ועל פרמיית השליטה בישראכרט, ולחלוק את הפרמיה, אם תיווצר לה כזו, עם שאר בעלי המניות בישראכרט.

אף שהחלופה של חלוקת מניות ישראכרט כדיווידנד בעין אינה החלופה הטובה ביותר בעבור הבנק, בהפועלים ובקבוצת אריסון מסבירים כי לאור העובדה שלבנק יש עודף הוני גדול, מדובר במהלך עסקי לגיטימי. מהלך זה יעלים כ–3 מיליארד שקל מההון העצמי של הפועלים — סכום שמקביל לכ–8% מהונו העצמי של הבנק, ומפחית את הלימות ההון שלו. בנוסף, מהלך כזה הוא ויתור של הבנק על פרמיית שליטה אפשרית, אם יצליח למצוא לישראכרט רוכש בעצמו.

אריסון מחפשת שותף כדי לגדול בחו"ל

אריסון מנסה מזה כמה שנים, ובינתיים ללא הצלחה, למצוא קונים לרכישה של לפחות מחצית ממניות גרעין השליטה שלה בהפועלים (כ–10%). שווי השוק הנוכחי של החזקה זאת מוערך ב–3.3 מיליארד שקל, בעוד שאריסון דורשת עליה כ–3.5 מיליארד שקל — שווי שגוזר להפועלים מכפיל הון של סביב 1.

אריסון שכרה בתחילה את שירותיו של בנק ההשקעות רוטשילד שיסייע לה במציאת קונים. אחרי שזה כשל, היא שכרה לפני כחצי שנה את שירותיו של בנק ההשקעות בנק אוף אמריקה־מריל לינץ', שעדיין לא מצא לה קונה. אם תשלים אריסון את חלוקת מניות ישראכרט כדיווידנד בעין, ייתכן שהדבר יסייע לה במכירת הפועלים, שכן המחיר שישלם הרוכש הפוטנציאלי יותאם לגובה הדיווידנד שאריסון תקבל.

אריק פינטו

אולם מדובר במשימה מאתגרת במיוחד. הדרישה שעומדת על הפרק היא למצוא קונה שיצליח לארגן מימון לנכס יקר שנמצא תחת איומי רגולציה מתמידים, כשבמקביל נמצאים על המדף לא מעט נכסים פיננסיים גדולים שמחפשים קונים, כמו חברות כרטיסי האשראי, בתי ההשקעות פסגות ומיטב דש, חברות הביטוח הפניקס, כלל, והבנקים דקסיה ואגוד.

בקבוצת אריסון טוענים כי הרציונל במציאת שותף בינלאומי נובע מהרצון להתרחב בפעילות בינלאומית, בעיקר בארה"ב, בטענה כי בשל גודלו (נתח שוק של כ–30% באשראי ובפיקדונות), יכולת הצמיחה של הפועלים בישראל מוגבלת. וכך חרף חקירת המס בארה"ב, ההפסדים הכבדים שספג בפעילות בתורכיה, קזחסטאן ושווייץ והחשש לגידול בהפרשות בתיק האשראי המסחרי הצומח בארה"ב — ראשי הפועלים ממשיכים לחלום על רכישת בנק מעבר לים כדי למזג לתוכו את פעילות האשראי המסחרי שם, שהיקפה מוערך ביותר מ–9 מיליארד שקל.

במקום להתרכז בפעילות בחו"ל, יכולים ראשי הפועלים להתמקד במציאת מקורות הכנסה נוספים בישראל. מקור אפשרי אחד הוא החברה הבת פועלים שוקי הון (פש"ה), זרוע בנקאות להשקעות והשקעות ריאליות של הפועלים. התרומה של פש"ה מסתכמת כיום בכמה עשרות מיליוני שקלים בודדים, וזאת בשנה טובה לבנק. אולם בפועל, אין סיבה שתרומה זאת לא תהיה גבוהה יותר. עם זאת, לשם כך צריך יהיה לקבל החלטה להסיט משאבים להשקעות ריאליות בהיקפים מהותיים יותר — בדומה להתנהלות בלאומי פרטנרס, זרוע השקעות וחיתום שבבעלות לאומי.

כמו כן, ייצטרך הפועלים להקים חברת חיתום עצמאית ולא לסכן את המוניטין העסקי שלו בגין החזקה בחברת החיתום פועלים אי.בי.אי (20%), שגם בשנה חזקה שבה היא מרוויחה 30–40 מיליון שקל — הרווח להפועלים הוא 6–8 מיליון שקל בלבד.

בקבוצת אריסון אומרים כי לעת עתה, הפועלים מתמקד בפעילות הליבה הבנקאית שבה הוא מצטיין, ואינו מעוניין להפוך לקרן השקעות פרטיות. אולם חרף אמירות אלה, הבנק אינו סוגר את הפעילות של פועלים שוקי הון, ששוכרת משרדים יקרים במגדלי אלרוב בשדרות רוטשילד בתל אביב — ועובדיה ומנהליה נהנים משכר נאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#